בגוף האדם, ADP נשמר בגרנולות צפופות בטסיות הדם ומשוחרר בעת שפעול הטסיות. לאחר השחרור ה-ADP יוצר קישור עם קולטנים ל-ADP אשר מצויים על-גבי קרומי טסיות דם אחרות, כגון P2Y1, P2Y12 ו-P2X1 וגורם לשפעולן. במחזור הדם, ADP יכול לאבד את קבוצות הזרחה ולהפוך לאדנוזין. האנזימים המשפעלים המרה זו קרויים ecto-ADPases ותהליך זה מעכב שפעול טסיות דם נוספות.