2020 במדע
< · 2018 · 2019 — 2020 — 2021 · 2022 · >
כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל

בערך זה מצוינים אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 2020 ונוגעים לעולם המדע.

• 3 בינואר – גילוי פעילות וולקנית על נגה^[1]
• 22 בינואר – שחרור מידע רב שהתקבל מצ'אנג-אה 4.
• 14 בפברואר – דיווח שבהירות של ביטלג'וז ירדה פי 2.5^[2]
• 15 באפריל – גילוי קפלר-1649c, כוכב לכת דומה מאוד לכדור הארץ^[3]
• 24 באפריל – גילוי שרידים אורגניים במטאוריט ALH 84001 שהגיע ממאדים^[4]
• 30 במאי – טיסה מאוישת ראשונה של חללית מדגם דרגון 2

• 1 בינואר – הפיזיקאי האמריקאי רונלד מאלט (אנ') הציע דרך תאורטית לבניית מכונת זמן.^[5]
• 1 ביולי ביצוע ניסוי LHCb וגילוי טטראקווארק.

• 22 במאי באוסטרליה הושגה מהירות של 44.2 טרהביט בשנייה בהעברת מידע באינטרנט^[6]

• 5 בינואר בסין פוענח גנום של SARS-CoV-2^[7]
• 11 במרץ ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפתחות פנדמיה בעקבות SARS-CoV-2^[8]
• 11 באוגוסט ברוסיה אושר חיסון חיסון ספוטניק V נגד COVID-19. רק בנובמבר דווח על תוצאות שלב שלישי של בדיקות.
• 5 באוקטובר – גילוי וריאנט דלתא של נגיף הקורונה
• 11 בדצמבר – אישור חיסון פייזר-ביונטק נגד COVID-19 בארצות הברית ובאירופה
• 18 בדצמבר – אישור חיסון מודרנה נגד COVID-19 בארצות הברית ובאירופה
• 18 בדצמבר – גילוי וריאנט בטא של נגיף הקורונה
• 30 בדצמבר – אישור חיסון אסטרהזניקה נגד COVID-19 בבריטניה

• 3 ביוני – גילוי שרידים של מבנה של מאיה מלפני כ-3000 שנים^[9]
• 22 ביולי – גילוי הוכחה לנוכחות אנשים באמריקה לפני כ-33 אלף שנה^[10]

• 13 בינואר – גילוי שעליית הטמפרטורה של האוקיינוסים בשנת 2019 שברה שיא^[11]
• 15 בינואר – גילוי וולונג בסין. הוא היה חי לפני כ-120 מיליון שנים ויכול להסביר קשר בין ציפורים לדינוזאורים.
• 16 בינואר – פרסום דוח שלפיו פגיע ויצירת מכתש צ'יקשולוב היו סיבה להקכדת הדינוזאורים^[12]
• 5 בפברואר – גילוי שלפני כ-70 מיליון שנים משך השנה היה 372 ימים^[13]
• 24 בפברואר – דיווח שבמהלך גל השרפות באוסטרליה (2019–2020) נשרפו 21% מיארות באוסטרליה.
• 13 במאי – גילוי שירד של פרוקי-רגליים שחי לפני 425 מיליון שנה, השריד העתיק הידוע עד כה^[14]

• פרס נובל:
  • פרס נובל לפיזיקה
    • החוקר ריינהרד גנצל (ארצות הברית) על גילוי של אובייקט קומפקטי סופר מסיבי במרכז הגלקסיה שלנו.
    • רוג'ר פנרוז (הממלכה המאוחדת) על גילוי כי היווצרות חורים שחורים היא ניבוי חזק של תורת היחסות הכללית.
  • פרס נובל לכימיה – עמנואל שרפנטייה (צרפת) וג'ניפר דאודנה (ארצות הברית) על פיתוח שיטה לעריכת גנום.
  • פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – הארווי אלטר (ארצות הברית) ומייקל האוטון (הממלכה המאוחדת) על גילוי נגיף הפטיטיס C.
  • פרס נובל לכלכלה - פול מילגרום (ארצות הברית), רוברט וילסון (ארצות הברית) על שיפורים בתורת המכרזים ובהמצאות של פורמטים חדשים של מכירות פומביות.
• פרס אבל – הלל פורסטנברג (ישראל/ארצות הברית), גריגורי מרגוליס (רוסיה/ארצות הברית)- על השימוש החלוצי של שיטות מתורת ההסתברות והדינמיקה בתורת החבורות, תורת המספרים וקומבינטוריקה
• פרס טיורינג - אל אהו (ארצות הברית), ג'פרי אולמן (ארצות הברית) על אלגוריתמים ותיאוריה בסיסיים העומדים בבסיס יישום שפת התכנות ולסינתזת תוצאות אלו ושל אחרים בספריהם המשפיעים ביותר, שחינכו דורות של מדעני מחשבים.

• 5 בפברואר – סטנלי כהן, ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1922)
• 29 במרץ – פיליפ אנדרסון, פיזיקאי מאריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1923).
• 21 במאי – אוליבר ויליאמסון, כלכלן אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב -1932)
• 12 בנובמבר – מסטושי קושיבה, פיזיקאי יפני, חתן פרס נובל (נולד ב-1926)

מדיה וקבצים בנושא 2020 במדע בוויקישיתוף