"(Don't Fear) The Reaper" הוא שיר של להקת הרוק האמריקאית בלו אויסטר קאלט מתוך אלבומם "Agents of Fortune" אשר פורסם בשנת 1976. השיר, אשר נכתב ומושר על ידי הגיטריסט הראשי של הלהקה דונלד רוזר, עוסק בתמותה, בכך שאין טעם לפחד מהמוות אשר בלתי נמנע לכולם, ובכך שאהבה אמיתית היא נצחית וממשיכה גם אחרי המוות.[4]
השיר, אשר פורסם במקור כסינגל בגרסה ערוכה (ממנו השומט חלק מהפתיח שנכלל בגרסה המקורית), הוא השיר של הלהקה שזכה להצלחה הגדולה ביותר במצעדים והגיע למקום ה-7 במצעד של המגזין קאש בוקס ולמקום ה-12 במצעד הבילבורד הוט 100 בסוף שנת 1976. בדצמבר 2003 השיר נכלל במקום ה-405 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של רולינג סטון.[5]
הלחנה והקלטה
השיר נכתב והושר על ידי הגיטריסט הראשי של הלהקה באק דהרמה והופק על ידי דייוויד לוקאס, מורי קרוגמן וסנדי פרלמן.[6]ריף הגיטרה הייחודי של השיר בנוי על המהלך ההרמוני "I-bVII-bVI" בסולם A מינורי. הריף הוקלט עם גיטרת ה-Gibson ES-175 של קרוגמן ומגבר גיטרה מסוג Music Man 410. קטעי סולו הגיטרה וקטעי הנגינה של גיטרת הקצב הוקלטו בטייק אחד, ובהמשך נעשה שימוש בטייפ בעל ארבע רצועות על מנת להעצים את הצליל של קטעי הנגינה בגיטרה. מהנדסת הסאונד שלי יאקוס שילבה בהמשך את ההקלטה של השירה וההקלטה של ניגון הגיטרות ברצועת מאסטר.
הלהקה עשתה גם שימוש בשיר בכלי ההקשה קאמפאנה. לטענת הבסיסט ג'ו בושאר המפיק דייוויד לוקאס ביקש מאחיו, המתופף אלברט בושאר, לנגן בקאמפאנה.[7] עם זאת, לטענת המפיק דייוויד לוקאס הוא היה זה שניגן בקאמפאנה בשיר,[8] בעוד חבר הלהקה אריק בלום טוען שהוא היה זה שניגן בקאמפאנה בשיר.[9]
קבלה
השיר נכלל במצעד הבילבורד הוט 100 במשך 20 שבועות, ובשיא הגיע למקום ה-12 במצעד. זהו השיר של הלהקה שזכה להצלחה הגדולה ביותר במצעדים והוא סייע לאלבום Agents of Fortune להגיע למקום ה-29 במצעד ה-בילבורד 200.[10] הגרסה הערוכה של השיר שוחחרה כסינגל בבריטניה ביולי 1976 ולא זכתה להצלחה במצעד הבריטי. עם זאת, גרסת האלבום הלא ערוכה של השיר פורסם בבריטניה במאי 1978, והיא הגיעה בעקבות כן למקום ה-16 במצעד הסינגלים הבריטי.
צמד הזמרים היווני Keep Shelly in Athens ביצע בשנת 2019 גרסת כיסוי לשיר שנכללה בפסקול הסרט Unhinged ושולבה בכתוביות הסיום של הסרט.
מורשת
בשנת 1976 מגזין הרולינג סטון קבע שהשיר הוא שיר השנה[6] ובשנת 2004 המגזין כלל את השיר במקום ה-397 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.[14] בגרסה של המחודשת של הרשימה השיר נכלל במקום ה-405 ברשימה. בשנת 1997 מגזין מוג'ו כלל את השיר במקום ה-80 ברשימת הסינגלים הטובים ביותר בכל הזמנים.[15] בשנת 2003 כתב העת Q דירג את השיר במקום ה-404 ברשימת "1001 השירים הטובים ביותר בכל הזמנים".[16]
בשנת 2009 השיר נכלל גם ברשימת "1000 השירים שכולם חייבים לשמוע" של עיתון הגרדיאן.[17]
בתרבות הפופולרית
השיר הונצח במערכון הקומי "More Cowbell" ("עוד קאמפאנה") של תוכנית המערכונים האמריקנית הפופולרית סאטרדיי נייט לייב אשר שודר במקור באפריל 2000.[4][18] המערכון בן שש הדקות הוא פארודיה מוקומנטרית המציגה כביכול צילומים מקוריים מהקלטת השיר. ויל פרל, שכתב את המערכון, מגלם את ג'ין פרנקל, נגן הקאמפנה הבדיוני הנוקש בכלי השולי בהתלהבות, למורת רוחם של המנגנים בכלים העיקריים. המפיק הבדיוני ברוס דיקינסון קוטע את ההקלטה בכל פעם ומצווה על פרנקל לנקוש במשנה תוקף, משום ש"קודח אנוכי, והצרי היחיד הוא עוד קאמפאנה!"
^Kelly Boyer Sagert (1 בינואר 2007). The 1970s. Greenwood Publishing Group. p. 181. ISBN978-0-313-33919-6. Meanwhile, Blue Oyster Cult released two of the decade's hard rock favorites: "Don't Fear the Reaper" and "Godzilla.{{cite book}}: (עזרה)
^Jurek, Thom. "Agents of Fortune - Blue Öyster Cult". AllMusic. נבדק ב-21 במרץ 2019. The album yielded the band's biggest single with "(Don't Fear) The Reaper," a multi-textured, deeply melodic soft rock song with psychedelic overtones.{{cite web}}: (עזרה)