תרופות אלה פועלות בעיקר ברמת ההיפותלמוס במוח, על מנת להתגבר על העלייה בחום הגוף המושרית על ידי אינטרלוקין.
לרוב התרופות מורידות החום יש השפעות טיפוליות נוספות.
התכשירים הנפוצים ביותר הם הפרצטמול (אקמול) והאיבופרופן (נורופן) המשמשים גם כמשככי כאבים. התרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטרואידים הם גם נוגדי דלקת, מורידי חום וגם משככי כאבים.
אמבטיות או הספגה במים פושרים או קרים יכולות להפחית את החום ביעילות, אבל לא בחום גבוה אלא במכת חום. השימוש באמבטיות אלכוהול אינו נחשב לשיטת קירור מתאימה, מפני שידועים מקרים של תופעות לוואי הקשורות לספיגה סיסטמית של האלכוהול.
תרופות מורידי חום
קיימות תרופות רבות בעלות השפעה של הורדת חום הגוף ושהם יעילות במקרים של חום גבוה אך לא במכת חום, כגון:
השימוש המסורתי בצמחי מרפא בעלי תכונות מורידות חום הוא נפוץ בכל העולם כחלק ממערכות תרבותיות אתנובוטניות רבות. צמחים כאלה נקראים בדרך כלל "פבריפוגיים" ("מגרשי חום".)
הטיפול בתרופות מורידי חום אצל ילדים
מנהל המזון והתרופות האמריקאי FDA מציין כי מינון לא נכון הוא אחת הבעיות הגדולות ביותר בטיפול באמצעות פרצטמול בילדים. יעילותו לבד כמוריד חום אצל ילדים אינה ודאית, וקיימות ראיות מסוימות שאינה עולה על שיטות פיזיות ללא שימוש בתרופות.
טיפולים שהשתמשו במנות של פרצטמול ושל איבופרופן לסירוגין השיגו אפקט של הורדת חום גדול יותר מאשר כל תרופה לחוד.
מטאנליזה הצביעה על כך שאיבופרופן יותר יעיל בילדים מאשר פרצטמול כשניתנות מנות דומות.
בגלל חששות לתסמונת ריי שירות הבריאות הלאומי של בריטניה, הכירורג הכללי של ארצות הברית, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ומנהל ארצות הברית למזון ותרופות המליצו שאספירין ומוצרים מורכבים הכוללים אספירין לא יינתנו לילדים או מתבגרים באפיזודות של מחלות חום.
עם זאת כמה מחקרים הצביעו על כך שהירידה בשימוש באספירין יחד עם העלייה בשימוש בפרצטמול נקשרו לעלייה במקרי האסתמה ומחלות אוטואימוניות. הרופאים הממליצים פרצטמול צריכים להיזהר ולהיות מודעים במיוחד לנטיות הגנטיות או הסביבתיות לאסתמה או למחלות אוטואימוניות של המטופלים שלהם.
