תקשורת בין-כוכבית היא מגוון שיטות להעברת מסרים בין מערכות כוכבי לכת. בגלל המרחקים העצומים בגלקסיה ישנו קושי רב להגיע באמצעות מסע בין-כוכבי אפילו אל הכוכבים הקרובים ביותר במסגרת חיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ ולכן בתחילת המאה ה-21, זו הדרך היחידה לתקשר עם אלה שמחוץ למערכת השמש, אם קיימים כאלה.
שיטות ואתגרים
השיטה המקובלת לתקשר היא באמצעות גלי רדיו, אך על מנת שאלה יתקבלו ביעד כלשהו שיוכל לפענח את מסר יש להתמודד עם מספר אתגרים:
- שדר רדיו בחלל עובר במהירות האור[1], כך שמסר הנשלח מכדור הארץ אל הכוכב הקרוב ביותר פרוקסימה קנטאורי, המרוחק כ-4.2 שנות אור, יגיע ליעדו אחרי 4.2 שנים. אם יישלח מסר מענה, הוא יגיע כעבור 8 וחצי שנים מאז שיגור המסר הראשון. "שיחת טלפון" זו אינה דרך לנהל תקשורת אמיתית, ויש הרבה כוכבי לכת דמויי ארץ המרוחקים מכדור הארץ עוד יותר.
- על המסר להיות מכוון היטב למערכות כוכבי לכת שבהם הסיכוי לקיומם של חיים תבוניים גדול יותר, כאשר המחקר לשם מציאתם מתבסס על נוסחת דרייק. טלסקופ החלל קפלר ואחרים כבר מצאו מספר מועמדים במרחק שנות אור בודדות שאליהם ניתן לכוון.
- השפה בין בני האדם מורכבת מאוסף של סימנים מוסכמים, רמזים ותנועות גוף ובאופן זה אנו יכולים לתקשר בינינו, אולם מסר שמועבר לחייזרים צריך להתבסס על סימנים שיש להניח כי יוכלו לפענחם. בהתאם לגישה הפילוסופית לפיה המתמטיקה מתארת את המתרחש בטבע, הרי שהפתרון צריך להגיע בדרך זו ולכן יש לתקשר באמצעות שפה מתמטית בסיסית במקום בסימנים המקובלים בין בני אדם.
- עוצמת השדר וכיווניות אלומת השידור גם היא גורם משמעותי בסיכוי שהמסר יגיע למערכות כוכבים אחרות. אומנם חלק מגלי הרדיו המשודרים על פני כדור-הארץ גם נקלטים במרחק רב[2], אך הם חלשים מדי ומפוזרים מדי שכן עוצמת שידורי הרדיו יורדת לפי ריבוע המרחק. על מנת שיגיעו ליעדם יש לשדר בעוצמת הספק אדירה, אם כי ניתן לייעל את העוצמה אם מייצרים אלומה צרה - היינו שדר שמכוון במיוחד לעבר מטרה מסוימת (מערכת כוכבי לכת כלשהי).
פרויקט סט"י הוא ניסיון לאתר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ באמצעות סריקה של אותות רדיו בתוך הספקטרום האלקטרומגנטי, במיוחד מתמקד בתדרים בין 1,420 ל-1,666 מגהרץ הקרויים "חור מים" (Water hole) ומעידים על הימצאות מימן. באמצעות אותו פרויקט נסרקים תדרים רבים כדי למצוא עדויות לישויות תבוניות, אם כי לא נמצאו סימנים המעידים על הימצאותן.
שני מקרים בולטים של קליטת שדרים מהחלל עוררו עניין מאז החלו סריקות התדרים. הראשון היה ב-15 באוגוסט 1977 עת נקלט שדר חזק במיוחד למשך 72 שניות ולא זוהה יותר, מה שזכה בדיעבד בכינוי אות ה"וואו!"; מחקר שנערך כ-40 שנים מאוחר יותר גילה כי מדובר בעקבות של שני כוכבי שביט שחלפו על פני כדור הארץ[3]. ב-15 במאי 2015 נקלטו אותות רדיו אשר הגיעו מכיוונו של הכוכב HD 164595 בעוצמה של 11 ג'יגה-הרץ ונקלטו בחלקם מספקטרום רדיו שמצוי בשימושו של צבא רוסיה[4], אם כי גם רעשים אלה התבררו ככאלה שמקורם אינו בחיים תבוניים בחלל[5]. בנוסף, אותות המגיעים מפולסר יכולים להיחשב בטעות כאותות רדיו מיישויות חיצוניות בשל מחזוריותו המדויקת, כמו שקרה עת התגלה הפולסר הראשון PSR B1919+21 (אנ') בשנת 1967 ולכן נקרא בטעות "LGM-1" כראשי תיבות של "Little green men" ("אנשים ירוקים קטנים").
במשך השנים היו גם ניסיונות שונים לשגר מידע לעבר כוכבים אחרים, למשל מיזם METI. הודעת ארסיבו, שנשלחה לכיוון צביר הרקולס בשנת 1974 ותגיע אליו בעוד כ-25,000 שנים, הייתה הראשונה מבין הניסיונות לשדר באופן מדעי מסרים ליצורים תבוניים בכוכבים אחרים. אחריה היו עוד מספר שידורים מכוונים שאמורים להגיע ליעדם עוד במהלך המאה ה-21[6], אולם היה ומישהו יקלוט את המסרים וירצה להשיב באותה הדרך הרי שהשדר לא יגיע לפני סוף המאה.
הוצעו גם שיטות נוספות, כמו שימוש בטכנולוגיית לייזר לצורכי תקשורת של נאס"א[7] גם למטרת תקשורת בין-כוכבית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גיזי בן טובים, על תקשורת רדיו, ועל התקשורת של רכב המעבדה למאדים, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 9 בדצמבר 2012
- ^ עמרי ונדל, "גליליאו", כיצד יוצרים קשר עם צורות חיים אחרות בחלל?, באתר ynet, 31 באוקטובר 2007
- ^ נפתרה תעלומת אותות ה"וואו!" משנת 1977, שנחשדו כמגיעים מהחלל החיצון, באתר ynet, 7 ביוני 2017
- ^ AFP, אות שנקלט בחלל מעורר עניין בקרב אסטרונומים, באתר nrg, 29 באוגוסט 2016
- ^ אבי בליזובסקי, ET התקשר? שוב טעות במספר – אות מהחלל התברר שוב כרעש רקע, באתר "הידען", 31 באוגוסט 2016
- ^ ראו רשימת המסרים בוויקיפדיה האנגלית (List of interstellar radio messages)
- ^ טכנולוגיות אופטיות לווייניות, באתר סוכנות החלל הישראלית, 22 באוקטובר 2015
