השיר נכתב על ידי בצלאל אלוני והולחן על ידי הנרי ברטר.[6] אלוני סיפר בריאיון כי את מילותיו של השיר כתב עבור עפרה חזה וכי אם היה כותב אותו למישהו אחר, מילותיו היו שונות.[7] על השיר החלו לעבור בקיץ1980, כאשר הנרי ברטר, עולה חדש מצרפת, הגיע אל ביתו של אלוני. לאחר שהגיע לביתו, ביקש אלוני מברטר ליצור לחן מסוים עבור השיר בתוך ימים אחדים.[7]
ברטר סיפר בריאיון כי החל ליצור את לחן השיר בזמן שנסע באוטובוס.[7] בהמשך, הגיע ברטר אל ביתו של אלוני שוב, במטרה להשמיע לו את הלחן הסופי. אלוני תיאר את הלחן כ"להיט פנטסטי" והחליט לבקש מחזה להקליט דמו שלו. את מילותיו של השיר החל לכתוב אלוני כאשר עלה במדרגות אל ביתו.[7]
בנוסף לכך, סיפר אלוני כי השיר היה "שיר התפילה של עפרה חזה", והוסיף כי היא שרה אותו במלואו בכל פעם שחוותה משבר.[7]
על גבי השיר, נתמך אלבום הווידאו האחרון של חזה תפילה: לשיר קריוקי משירי עופרה, שיצא בשנת 2007.
הופעה
בצלאל אלוני ועפרה חזה החליטו לשלוח את השיר לקדם-אירוויזיון 1981. לבסוף, נדחה השיר.[7] מפיו של אלוני נאמר כי: "הם לא קיבלו את עפרה ואותי משום שאנחנו שחורים".[7] לאחר מכן, קיבל אלוני הזמנה להופיע עם השיר בפסטיבל הזמר הבין-לאומי שהתקיים בפורטוגל. אלוני נענה להצעה, והופעתה של חזה זכתה לשבחים ולביקורות חיוביות.[7][10]
באותו פסטיבל הזמר הבין-לאומי שהתקיים בפורטוגל, הגיעה חזה אל המקום ה-5.
גרסאות כיסוי
לשיר בוצעו מאות גרסאות כיסוי, ביניהן ניתן למנות את גרסתם של:
במהלך השנים, קבל השיר מעמד של להיט גדול בהונגריה, תוך הפרת זכויות יוצרים. עם מילים המחודשות שכתב איוון סנש, בביצוע הזמר גיורגי קורדה, והזמרת ההונגריה קלארי באלאז,[18] שחתומה בהונגריה על הלחן לשם קבלת תמלוגים.[19]
.svg){kind=icon}
