חבל תַּעְנַךְ הוא גוש התיישבות בדרום עמק יזרעאל, בין עפולה בצפון לפאתי ג'נין בדרום, המונה כ-6,100 תושבים. החבל נקרא על שם העיר המקראית תַּעְנַךְ, המזוהה בתל תענכּ הסמוך מדרום־מערב, וכל יישוביו שייכים למועצה אזורית הגלבוע.
היסטוריה
חבל תענך הוא המשכו הגאוגרפי של בקעת ג'נין, חבל ארץ בו לא הייתה פעילות התיישבותית עד לאחר מלחמת העצמאות. לאחר המלחמה נמצא החבל, שרק 4% מאדמתו הייתה בבעלות יהודית קודם המלחמה, בשליטה ישראלית. בשלב הראשון עברו אדמות החבל הנטושות ברובן לעיבוד משקים וקיבוצים בצפון, ולאחר מכן החל תכנון החבל.[2]
בשנות ה-50, כתוצאה מהעלייה ההמונית לישראל, יושב החבל על ידי עולים מהתפוצות: מרוקו, תוניסיה, כורדיסטן, איראן, טורקיה ופולין.
בדומה לחבל לכיש, תוכנן חבל תענך להיות חבל התיישבותי שלם. היישובים בחבל תוכננו בתחילה כשלושה כפרים תלת־שכונתיים, שהפכו בהמשך למושבים נפרדים.[2] היישוב העשירי רם און הוקם ב־1961.
בתחילה, כל יישוביו היו מקבלים את השם תענך בתוספת אות, עד לקבלת השם החדש (תענך א' – אביטל; תענך ב' – פרזון; תענך ג' – מיטב וכו'). כתוצאה מכך החבל נקרא לפעמים בשיבוש לשון "תענכים", היות שבשלבים הראשונים של הקמת היישובים לא היו שמות ליישובים והיו שהתייחסות אליהם בהכללה כ"תענכים". חלק משמות היישובים והמרכזים הם בהשראת דבורה הנביאה ושירת דבורה: "בספל אדירים הקריבה חמאה", "יעל אשת חבר הקיני", "חדלו פרזון בישראל", "דבורה וברק בן אבינועם".
יישובי חבל תענך
יישובים
מרכזים אזוריים
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חיבור של 6,064 תושבי הגוש למעט יעל, שאוכלוסייה לא נספרה בלמ"ס, עם 72 תושבי יעל בהנחה שממוצע הגודל של כל אחת מ-16 המשפחות בו הוא 4.5 נפשות.
- ^ 1 2 עפרה קינן, שלבים בתכנון ההתיישבות בחבל תענך, אופקים בגאוגרפיה 59, תשס"ד – 2004, עמ' 95–105, JSTOR 23706921
