פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם, הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא מוצג במוזיאון ישראלראש ארד של ילד קטן שנמצא בתל שלם ליד הפסל של הקיסראדריאנוס, ומצביע על כך שהקיסר דורך על ילד יהודי כחלק מהצגת הניצחון ודיכוי מרד בר כוכבא
תל שלם (שנקרא גם "תל רדרה") הוא תל בעמק בית שאן, כ-2 קילומטרים מדרום לקיבוץ טירת צבי. במקום התגלו בשנת 1970 שרידיו של מחנה צבאירומאי. סמוך לתל נמצאה כתובת של הלגיון השישי פראטה. בשנת 1975 התגלה במקום באקראי פסלברונזה מפואר של הקיסר אדריאנוס. בעקבות התגלית נערכו במקום חפירות בשנת 1978. לא רחוק מהתל נמצאה כתובת מונומנטלית המוקדשת לקיסר אדריאנוס ולפי הפירוש המקובל היא הייתה חלק מקשת ניצחון שהוקדשה לקיסר בידי הסנאט הרומי לכבוד הניצחון ודיכוי מרד בר כוכבא. בשנת 1996 נערכה במקום חקירת בדיקה ונתגלתה עיר מבוצרת נוספת מתקופת הברונזה 1ב, לצד עין אסור, מגידו, עין ציפורי, ותל ערני[1].
מחנה הצבא הרומי
ב-25 ביולי1975, סמוך לתל שלם, גילה תייר מניו יורק, בעזרת גלאי מתכות, חלקים מפסל ברונזה של אדריאנוס ובהם ראשו של הקיסר. בעקבות התגלית נערכו מיד חפירות בדיקה, שבהן נמצאו חלקי הפסל והתברר כי חלקים נוספים ממנו, ובהם ראש נוסף, נשארו במקום התגלית. אופי המבנים והתוכנית אשר נחשפו כבר בעת הבדיקות הראשוניות, העידו כי מדובר במחנה רומי. אישוש למסקנה זאת הוא לוח אבן שנתגלה בתל שלם בשנות ה-60 של המאה ה-20 ועליו כתובת הקדשה ללגיון שישי פראטה. הכתובת מאפשרת לקשור במידה מסוימת של ודאות את המחנה עם הלגיון הרומי השישי[2].
במשך שלוש עונות חפירה קצרות, כשהאחרונה שבהן נערכה בפברואר1978 בשיתוף עם המכון לארכאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב, נעשה ניסיון לברר את גבולות המחנה, וממדיו הוערכו בכ-150X210 מטרים, אובחנו בו שלוש שכבות יישוב: השכבה העליונה כללה שרידים דלים מהתקופה הממלוכית. מתחתיה נתגלתה שכבה שכללה מספר קברים ללא ממצאים ברורים, ואולי אף היא שייכת לאותה תקופה, ואילו השכבה העיקרית השלישית שייכת ליישוב ולמחנה הרומי[3]. על פי ממצא החרסים היה מיושב בתקופות הכנעניות, בתחילת התקופה הישראלית, בימי שיבת ציון ובתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית[1].
המחנה הוקם ככל הנראה בראשית המאה ה-2, עם הגעת לגיון נוסף לפרובינקיה יהודה. העדויות הקראמיות והנומיסמטיות מלמדות על כך שהמחנה ננטש זמן מה לאחר אמצע המאה ה-2. המבנים שנחשפו הוקמו מלבני בוץ שהונחו על יסודות אבן. בגבולו הדרומי של המחנה נחשף חלק מבית מרחץ ובו רצפות פסיפס מרשימות עם דגמים גאומטריים.
מתאר המחנה מלבני וגודלו כ-32 דונם בקירוב. עוד ניתן להבחין בקיומם של שני שערים לפחות, בפאה הצפונית ובפאה הדרומית, בשני שלישים ושליש הפאה כנהוג במחנות מטיפוס זה, שביניהם היה נהוג למתוח את הרחוב הראשי – ה"ויה פרינקיפליס". ואומנם, הסברה לכך שרחוב זה היה קיים מתחזקת לאור תוצאות החפירה שערך גדעון פרסטר בסמוך למבנה שבו התגלה פסל הקיסר. יש להניח כי היו שני שערים נוספים במרכז הפאות המזרחית והמערבית. עוד במחנה מתחם מבונה קטן יותר אך דומיננטי, ובו בית המרחץ שנחפר בשנות השבעים, ואותו ניתן לזהות אולי כפרינקיפיה (מפקדה).
פסל אדריאנוס
פסל של אדריאנוס המוצג כיום במוזיאון באיסטנבול. אדריאנוס מוצג בו כדורך על ילד, כפי הנראה בדומה לפסל שהתגלה בתל שלם.
מרבית השברים של פסל אדריאנוס, כ-50 במספר, נחשפו בעומק שבין 30 ל-80 ס"מ במבנה לבנים אשר נחשף רק בחלקו, בצפון המחנה. שברים נוספים נלקטו במקום גם לאחר החפירות באזור המחנה, הגם שעבר סיקול וחריש עד לעומק 2.10 מ' בשנים עברו. ב-1984 הצליחו עובדי מעבדת השימור של מוזיאון ישראל לשחזר את חלקו העליון של הפסל ובכך לסווגו כשליט הניצב לבוש שריון ומברך את צבאו, או כשליט ניצב כשבידו האחת שרביט ובידו השנייה אוחז בחרבו.
נראה כי טיפוס זה של פסל, שהיה גדול במעט מממדיו הטבעיים של אדריאנוס ועשוי מארד, ייצג את הקיסר בלגיון הרומי בכל נדודיו והוצב במחנותיו במקדש שהיה צמוד למפקדה. הזיהוי נעשה בנקל על ידי הקבלות לפסלי שיש ולמטבעות. על שריונו יש תיאור בלתי-רגיל של שלושה זוגות לוחמים, עירומים, בכוריאוגרפיה של קרב פנים אל פנים כמיטב המסורת היוונית. אחד הזוגות, במרכז, מתואר כך שדמות אחת מניחה את רגלה על זו שלרגליה, הנכנעת. בכך יש לראות אולי אלגוריה לניצחונו של אדריאנוס על בר-כוכבא[4].
בדיון מחודש בפסל טען גרגל כי ראש ארד של ילד קטן שנמצא בתל שלם מצביע על כך שהקיסר דורך על ילד יהודי, בדומה לפסלים דומים משיש שהתגלו במזרח האימפריה הרומית, אך הוא הראשון מסוגו שנעשה בארד[5]. הדמיון הגדול ביותר לפסל, נמצא בפסל שמקורו בכרתים, וכיום הוא נמצא במוזיאון באיסטנבול. בפסל זה אדריאנוס דורך על ילד ברברי, ככל הנראה יהודי, ומסמל בזאת את עליונותה של האימפריה הרומית על היהודים המובסים[6].
הכתובת הלטינית המונומנטלית
כשנה ומחצה לאחר גילוי הפסל, בסוף חודש ינואר ובראשית פברואר1977, בעת חפירת יסודות לסככת כלים במרחק של קילומטר וחצי מצפון מערב למחנה בתל שלם, באזור של קיבוץ טירת צבי, נחשפו שני קברי ארגז בנויים מאבנים מסותתות וקבר נוסף נחשף באופן חלקי. מקום התגלית נקרא בפי אנשי המקום "גבעת חילבוני", על שמו של בעל האדמות בעבר, שכיהן כראש עירית בית שאן בתקופת המנדט הבריטי. מקום זה ששמו הוא תל אל-רקתה, מזוהה עם סומיאס, כפר מתקופת האימפריה הביזנטית, אשר שכן 12 ק"מ דרומית לבית שאן[7], בכל אחד מקברים היו כ-15 נקברים, והם תוארכו בעזרת מתנות הקבר למאה ה-4 או ה-5[8].
בעת פתיחת אחד הקברים, התברר כי חלק מן האבנים המסותתות שמהן היה בנוי, הן שברים של לוחות הנושאים שרידי כתובת מונומנטלית בלטינית. שישה לוחות או חלקיהם שרדו ואוחו מחדש בידי מעבדת השימור של מוזיאון ישראל, והם מהווים כרבע מאורכה המשוער של הכתובת השלמה. האבנים האחרות נלקחו אולי אף הן מהמונומנט נושא הכתובת.
ממדי הכתובת ואף תוכנה שוחזרו במידה רבה של ודאות. לכתובת שלוש שורות החקוקות באיכות יוצאת מהכלל. לממדי האותיות הגדולות (41 ס"מ) אין אח ורע במזרח (להוציא אותיות מספר מפטרה ללא הקשר ברור), ובמערב יש להזכיר את הפנתאון ברומא, למשל. רוחבה של הכתובת הוא כ-11 מטרים וגובהה כ-1.30 מטר; וזו לשונה (לאחר שחזור והשלמה על ידי ורנר אק וגדעון פרסטר):[9]
.
כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס מהסנאט הרומאי לכבוד ניצחונו ודיכוי מרד בר כוכבא
תמונת אילוסטרציה של שער הניצחון בתל שלם שמשוער שהקדישו הסנאט והעם הרומאי לכבוד הקיסר אדריאנוס לאחר דיכוי המרדכתובת ההקדשה מתל שלם, כפי שהיא מוצגת במוזיאון ישראל
ממדיה ולשונה של הכתובת מעידים כי נקבעה בחזיתו של קשת ניצחון לאדריאנוס. קרבתו למקום התגלית של פסל הארד של הקיסר, מאפשרת להציע בזהירות, כי ייתכן אף שהפסל ניצב על גבי שער זה[10]. העובדה כי הכתובת כתובה בלטינית ולא ביוונית, הלשון המקובלת במזרח, מחזקת את ההנחה כי הקדשת הכתובת ובניית השער, הן פרי יוזמה של השלטונות המרכזיים והחלטה של הסנאט והעם הרומי, או לחלופין של מפקדת הלגיון. שני האירועים הסבירים ביותר שבעטיים יכול היה להיות מוקם מונומנט מסוג זה, הם לרגל ביקורו של אדריאנוס באזור בשנת 130 כפי שהציע בארסווק[11], או, כפי שמתקבל יותר על הדעת, לרגל סיום המלחמה הקשה כנגד המורדים היהודיים בהנהגתו של שמעון בר כוכבא והכרזת הסנט על ניצחונו של אדריאנוס בשנת 136, תוך הענקת התואר אימפרטור לאדריאנוס פעם נוספת[12].
שלם והבקעה הפורייה שלידה נזכרות גם בתיאור פלישתו של נבוכדנצאר מלך בבל לממלכת ישראל בספר יהודית. גם אוסביוס, אגריה והירונימוס מזכירים מקום בשם שלם במרחק שמונה מילים מדרום לבית שאן.
מקור השם בערבית - תל א-רדע'ה ("תל הבוץ") קשור בניסיונם של הערבים לפרוץ מהאזור לארץ ישראל בשנת 638 לספירה. כדי למנוע זאת פתחו הביזנטים את סכרי ההשקיה והפרשים הערבים שקעו בבוץ. קרב זה מכונה בפי הערבים יום א-רדע'ה (יום הבוץ).
השערת מקום טבילתו של ישו בידי יוחנן המטביל
מיקומו המדויק של המקום בו הטביל יוחנן המטביל את מאמיניו ואת ישו היה נושא למחקר ממושך. לפי המסתבר מהבשורה על-פי מתי וכמקובל כיום, המקום שכן ליד יריחו - בבית עברה, אך בבשורה על-פי יוחנן נטען כי היה זה במרחק הליכה בן יום בלבד מקנה שבגליל ויומיים עד שלושה מירושלים: ”וְגַם יוֹחָנָן הָיָה טֹבֵל בְּעֵינוֹן קָרוֹב לְשָׁלֵם”.[13] דבר זה ממקם את מקום הטבילה צפונה מיריחו, אולי בסמוך לתל שלם[14].
N. Zori, An Inscription of the Legion VI Ferrata from Northern Jordan Valley, Israel Exploration Journal 21 (1971), pp 53-54
Y Tsafrir, Tabula Inperii Romani: Iudaea-Palaestina (Jerusalem 1994) pp. 219-20
G. Foerster, "A Cuirassed Statue of Hadrian", IMN 16 (1980) 107-110
G. Foerster, "A Cuirassed Bronze Statue of Hadrian", Atiqot (English Version) 17 (1985), pp. 139-157
R. A. Gergel, "The Tel Shalem Hadrian Reconsidered", American Journal of Archaeology, Vol. 95, No. 2. (Apr. 1991), pp. 231-251
Eck, Werner and Gideon Foerster, "Ein Triumphbogen für Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem", JRA 12 (1999), pp. 294-313
Eck, Werner, "Ein Spiegel der Macht. Lateinische Inschriften römischer Zeit in Judaea/Syria Palaestine", ZDPV 117 (2001), pp. 47-63
Werner Eck, "The Bar Kokhba Revolt: The Roman Point of View", The Journal of Roman Studies, Vol. 89, (1999), pp. 76-89
M. Heinzelmann, M. Buess, "Ein hadrianisches Militärlager bei Tel Shalem (Israel) – Ergebnisse einer geophysikalischen Prospektionskampagne", in: Kölner und Bonner Archaeologica 2, 2012, S. 175–180
Avner Ecker, Benjamin Arubas, Michael Heinzelmann, David Mevorah, "Interim report on the inscriptions from the aedes of the fort near Tel Shalem", Journal of Roman Archaeology, Volume 32, 2019, pp. 214-222
Cimadomo, Paolo, Franco, Luca, Paglia, Silvio, "Hadrian in Ioudaea The Celebration of the Emperor Examined Throughout the Tel Shalem Bronze Statue", BABesch - Bulletin Antieke Beschaving 94., 2019, pp. 193-210
M. Mor, "From Shalem (Jerusalem) to Tel Shalem: Hadrian’s visit in provincia Judaea", CORNUCOPIA. Studies in honor of Arthur, Segal M. Eisenberg and A. Ovadiah (eds.), 2019, pp. 221-226
^N. Zori, An Inscription of the Legio VI Ferrata from Northern Jordan Valley, Israel Exploration Journal 21 (1971), pp 53-54
^תל שלם, חדשות ארכאולוגיות נז-נח, (1976), עמ' 17–18
^G. Foerster, "A Cuirassed Bronze Statue of Hadrian", Atiqot (English Version) 17 (1985), pp. 139-157
^R. A. Gergel, The Tel Shalem Hadrian Reconsidered, American Journal of Archaeology, Vol. 95, No. 2. (Apr. 1991), pp. 231-251
^Israel Museum NewsIstanbul, Archaeological Museum, inv. no. 50. G. Mendel Musées impériaux ottomans. Catalogue des sculptures grecques, romaines et byzantines (Istanbul 1914) II, no. 585, 316-20; C.C. Vermeule, Hellenistic and Roman Cuirassed Statues, Berytus 13 (1959) 55, no. 182, pl. XV.47; and H.G. Niemeyer, Studien zur statuarischen Darstellung der römischen Kaiser (Berlin 1968) no. 53, p. 97, pl. 17.2
^Y Tsafrir, Tabula Inperii Romani: Iudaea-Palaestina (Jerusalem 1994) pp. 219-20
^Glen W. Bowersock, 'The Tel Shalem Arch and P. Nahal Hever/Seiyal 8', in The Bar Kokhba War Reconsidered, Peter Schäfer (editor), Tübingen: Mohr: 2003, pp. 171-177
^* Eck, Werner and Gideon Foerster, Ein Triumphbogen für Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem, JRA 12 (1999), pp. 308-312
