אתוס התזמורת מבוסס על דמוקרטיה ועיקרו הרעיון, שהנגנים אינם טכנאים בלבד אלא גם שותפים פעילים בהנחיית המגמה האמנותית של התזמורת. בראשית הדברים, יכול היה כח מי שחפץ בכך להתקבל כחבר בתזמורת, אף כי לא כל מצטרף התבקש בהכרח לנגן. האחריות לתכנון הקונצרטים נתונה לוועדת ניהול אמנותי, שהחברים בוחרים פעם בשנה. הצהרת משימות מוקדמת קבעה, שתזמורת עידן הנאורות מחויבת לכללים באים:
"הימנעות מן הסכנות הטמונות ב-
נגינה כדבר שבשגרה
היצמדות בלעדית לבחירות יצירתיות מסחריות
מיעוט חזרות
הדגשת-יתר כתוצאה מהכרעות מנהל מוזיקלי יחיד
מתן יתר חשיבות ליעדי הקלטה על פני יעדים יצירתיים"
הקונצרטים הראשונים של התזמורת, ביוני 1986, התקיימו באולם בית העירייה של אוקספורד ובאולם המלכה אליזבת בלונדון. תוכנית הקונצרטים, בניצוח סיגיסמונד קאוקן, כללה סוויטה אוברטורה מאת טלמן, הסוויטה מתוך האופרה "דארדאנוס" של ראמו, סימפוניה מאת גוסק וסימפוניית "התרנגולת" מאת יוזף היידן.
מאז 2000
עונת הקונצרטים של תזמורת עידן הנאורות בסאות'בנק סנטר בלונדון כוללת קונצרטים באולם המלכה אליזבת ובפסטיבל הול. במאי 2006 פתחה התזמורת סדרה של קונצרטים לא-רשמיים בשעות הלילה המאוחרות, שכונתה "משמרת הלילה". סדרה זו הייתה מועמדת פעמיים לפרס אגודת הפילהרמונית המלכותית לפיתוח הקהל.
בשנת 2007 זכתה התזמורת גם בפרס האנסמבל של האגודה הפילהרמונית המלכותית "על ביצועים מפעימים לרפרטואר רחב-היקף, תמיכה בלתי נלאית בפרשנות מוזיקלית בנגינת כלים מקוריים ועבודה חינוכית חלוצית במגוון אמצעי תקשורת - שלא לדבר על הישגיהם האמנותיים של נגניה כפרטים, העושים כל חוויית האזנה ליצירתית, מלבבת ומרטיטה באופן יחיד במינו."
באוגוסט 2010 ניגנה התזמורת ברויאל אלברט הול כחלק מעונת הפרומס של הבי.בי.סי. בקונצרט זה ביצעה התזמורת את המערכה השנייה של טריסטן ואיזולדה של וגנר ואת תמונת האהבה מתוך "רומיאו ויוליה" של ברליוז. על הקונצרט ניצח סיימון ראטל והסולנים היו שרה קונולי (Sarah Connolly), בן הפנר (Ben Heppner) וויולטה אורמאנה (Violeta Urmana).
עבודתה החינוכית של תזמורת עידן הנאורות כוללת עבודה עם בתי ספר בלונדון, הובלת מיזמים עם בני נוער והוראת נגינה לילדים. באביב/קיץ 2010 ערכה התזמורת סדרה בת שלושה קונצרטים בהשראת "תפילות הערבּית" של מונטוורדי לבתי הספר שבהם היא עובדת.