בשנת 1825, הציג ובסטר ״מורדים יורים באסיר״, בגלריית רחוב סאפוק - הראשון בסדרה של תמונות חיי בית הספר, ז'אנר שעבורו הוא נודע. בשנת 1828, את ציורו ״ניסוי אבק שרפה״ הוא הציג באקדמיה המלכותית, ובשנת 1829 את ״האסיר״. ואחריהם הציג תמונות רבות של חיי הכפר בשתי הגלריות. בשנת 1840 נבחר ובסטר כחבר באקדמיה המלכותית (ARA). הוא המשיך להציג לעיתים קרובות שם עד 1876, כאשר הוא היה כבר פרש מן האקדמיה. הוא הציג דיוקן עצמי בשנת 1878.[3]
בשנת 1856 צולם ובסטר במכון הצילום הלונדוני של רוברט האוולט, כחלק מסדרת דיוקנאות של אמנים. התמונה הוצגה בתערוכת קבוצתית במנצ'סטר בשנת 1857.
מ-1835 עד 1856 ובסטר גר בבית קניון, קנסינגטון, אבל את שלושים השנים האחרונות של חייו בילה במושבת האמנים, קרנברוק שבקנט, שם הוא מת ב-23 בספטמבר1886.
עבודתיו
ובסטר נודע בציורי הז'אנר שלו. לעיתים קרובות צייר ילדים כנושא מרכזי. ציוריו מתארים אירועים מחיי היומיום בצורה מתוחכמת והומוריסטית. רבים מהם הפכו לפופולריים מאוד, במיוחד ״Pinch of Snuff" שלו (1840) שבעבורו הוא קיבל את החברות באקדמיה המלכותית.
הציור - ״משחק כדורגל״, 1839
בטווח המצומצם של נושאים שהוא ריכז את עצמו, היה ובסטר חסר תחרות. חלק מהתמונות שלו - כמו ״זכרו את המערה״, ואולי את ״התנופה״ - ייחסו בטעות לצייר אחר.[1] ״החיוך״ (1841), ״הזעף״ ו״הילד עם ידידים רבים״, נמנים עם הציורים הרבים שהתפרסמו בעזרת תחריטים.
הוא גם תרם ציורים לכרכים של ספרות יפה שהוצאו לאור על ידי מועדון ספרות בלונדון. כמו ״שירי שייקספיר״ (1843). ההוצאה לאור הזאת פעלה עד 1878.
