דה חנט חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו בשנת 2007, כאשר הצטרף לקבוצת טופ ספורט ולאנדרן - מרקאטור. הוא לא רשם תוצאות בולטות בחלקה הראשון של העונה, והשתתף בקלאסיקות האביב מרוץ אמסטל גולד, לה פלש ואלון ובלייז'–בסטון–לייז'. בלה פלש וואלון, הגיע במקום ה-132[1], אך את שני המרוצים האחרים לא סיים. הוא ניצח את הקטע ה-4 של הטור של וואלני[2], לאחר שגבר על פאבל ברוט הרוסי בספרינט. באליפות בלגיה בנגד השעון, הגיע במקום ה-7[3]. ב-2010 דה חנט לא רשם תוצאות בולטות מלבד הישג שיאו באותה שנה, המקום ה-2 בקלאסיקה, חץ ברמברנט, לאחר שנכנע לסבסטיאן רוסלר בספרינט.
2011–2013 (ואקנסוליל)
ב-2011 חתם דה חנט על חוזה בקבוצת וורלד טור עם קבוצת ואקאנסוליל די.סי.אמ ההולנדית. בתחילת מרץ, השיג את הישגו הגדול הראשון בקריירה שלו, כאשר ניצח בשלב הראשון של מרוץ הפריז-ניס[4]. מאוחר יותר בעונה הוא גם נבחר לסגל קבוצתו לטור דה פראנס, מה שהפך לגראנד טור הראשון בקריירה שלו. התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה המקום ה-3 שלו בקטע ה-20[5]. (במקור, אלברטו קונטאדור סיים שלישי אך תוצאה זו הייתה חלק מתוצאותיו שנשללו ממנו).
ב-2012 סיים שני בתחילת העונה בטור דאון אנדר בדירוג המטפסים. הוא ניצח את הקטע ה7 של פריז-ניס בפער של יותר
מ6 דקות מריין טראמיי האסטוני שהגיע במקום השני. במאי, רכב את הגרנד טור השני בקריירה שלו כאשר נבחר לסגל קבוצתו בג'ירו ד'איטליה, הוא ניצח את קטע 19[6] ובקטע ה-20 שהיה נגד שעון והיה גם הקטע האחרון במרוץ, סיים חמישי ועלה על חשבונו של מיקלה סקרפוני למקום השלישי הכללי[7].
ב-2013 דה חנט לא הצליח להתבלט, כאשר מלבד הניצחון שלו בקטע ה-7 של וולטה אה קטלוניה והמקום ה-3 שלו בקטע ה-11 של טור דה פראנס לא רשם הישגים בולטים.
2014 (אומגה פארמה קוויק סטפ)
בשנת 2014 חתם דה חנט בקבוצת אומגה פארמה קוויק סטפ הבלגית, הוא נבחר לסגל הקבוצה לג'ירו ד'איטליה 2014. וסיים שישי בקטע ה-18 ורביעי בקטע ה-17, מלבד זה, לא רשם עוד תוצאות בולטות[8].
2015–הווה (לוטו סודאל)
2015
בשנת 2015 עבר דה חנט מקבוצה בלגית אחת לאחרת, ללוטו סודאל. הוא ניצח את דירוג המטפסים בטור דה סוויס[9], פריז - ניס[10], וסיים שני באותו הדירוג בטור של טורקיה.
הוא השתתף בפעם השלישית בטור דה פראנס, והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה המקום ה-8 שלו בקטע ה-16.
2016
בשנת 2016 דה חנט ניצח שוב את דירוג המטפסים של פריז - ניס, וגם את דירוג המטפסים של וולטה אה קטלוניה[11], ואף ניצח את הקטע הרביעי[12]. הוא נבחר שוב לטור דה פראנס ואף ניצח את הקטע ה-12, בעקבות ההישג עלה למקום הראשון בדירוג המטפסים ושמר עליו עד לקטע ה-15, בו הפסיד אותו לרפא מייקה הפולני. דה חנט נבחר גם לוואלטה אספנייה, באותה שנה.
דה חנט סיים רביעי באליפות בלגיה בנגד השעון, 1:47 דקות מווט ואן ארט המנצח. הוא השתתף בטור דה פראנס בו סיים במקום ה-52 ונבחר גם לג'ירו ד'איטליה. דה חנט סיים רביעי בקטע ה-14 שהיה נגד השעו, 1:11 מפיליפו גאנה המנצח. הוא גם סיים שלישי בקטע ה-17, 1:10 מבן או'קונור המנצח. דה חנט סיים את הג'ירו במקום ה-41 ושלישי בקטגוריית ההרים.
סגנון
דה חנט נחשב לאחד הרוכבים ההתקפיים והאגרסיביים בעולם, עקב הישגיו השונים שמו נקשר והפך למזוהה עם קבוצת הבריחה במרוץ, כשהוא נוהג להצטרף אליה באופן שכיח ולנצח ממנה. הפודיום שלו בג'ירו ד'איטליה 2012 מחשיב אותו גם למטפס לא רע, אך במהלך הקריירה הראה יכולות טובות גם בנגד השעון, ספרינט, ומרוצים חד יומיים, מה שהופך אותו לרוכב "אול–אראונדר" שמסוגל להתבטא בתוואי מרוץ שונים.