המילה "תבות" נשאלה מהמילה העברית "תיבה" והגיעה לשימוש בגעז דרך הארמית. התבות הוא לוח רבוע, בדרך כלל באורך וברוחב של כ-15 ס"מ, עשוי אלבסטר או שיש, או מעץשיטה. הלוח נשמר באזור המקודש בכנסייה, בתיבה מעוטרת, ואינו גלוי לעין הציבור, למעט במספר אירועים מיוחדים, בהם תהלוכת הטמקת במהלכה הוא נעטף בבד ונישא על ראשו של איש דת נוצרי, או ביום חגו של הקדוש המגן של הכנסייה האתיופיות.