תאודור אויזרמן
Теодор Ильич Ойзерман

לידה	1 במאי 1914 (יוליאני) Petrovirivka, אוקראינה
פטירה	25 במרץ 2017 (בגיל 102) מוסקבה, רוסיה
שם לידה	תאודור איזרמן
ענף מדעי	פילוסופיה, מרקסיזם, היסטוריה של הפילוסופיה, פילוסופיה גרמנית
מקום קבורה	בית הקברות טרויקורובסקויה
מקום לימודים	המכון לפילוסופיה, ספרות והיסטוריה של מוסקבה (1938)
מנחה לדוקטורט	גיאורגי אלכסנדרוב, Valentin Asmus
מוסדות	אוניברסיטת סראטוב Institute of Philosophy מוסד אוניברסיטת מוסקבה Russian State Social University
תלמידי דוקטורט	Merab Mamardashvili, Lev Mitrokhin
פרסים והוקרה	פרס ברית המועצות מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 פרס לומונוסוב מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 70 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945 מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 דרגה שנייה במסדר המלחמה הפטריוטית עיטור מהפכת אוקטובר מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 עיטור הדגל האדום של העמל עיטור אות הכבוד עיטור הכוכב האדום עיטור הידידות (רוסיה) מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות

תאודור אויזרמן (ברוסית: Теодор Ильич Ойзерман‏; (14 במאי 1914, פטרוברובקה - 25 במרץ 2014, מוסקבה) היה פילוסופיה סובייטי-רוסי ממוצא יהודי. הוא התמחה במרקסיזם והיסטוריה של פילוסופיה.

תאודור אויזרמן נולד בשנת 1914 בעיירה פטרוברובקה בפלך חרסון של האימפריה הרוסית (כיום נמצא הכפר בתחומי מחוז אודסה של באוקראינה) למשפחה יהודית. הוריו היו מורים. לאחר מספר שנים המשפחה עברה לנובומוסקובסק בה אביו ניהל בית ספר פרטי ועמד בראש יחידה יהודית להגנה עצמית. הוא נפטר בשנת 1922 מטיפוס הבהרות. עם אימו ואחותו אויזרמן עבר לדנייפרופטרובסק בה סיים לימודי בית ספר בשנת 1930 והחל לעבוד במפעל.

בשנת 1931 המשפחה עברה לעיירה במחוז ולדימיר. אויזרמן המשיך לעבוד כחשמלאי. במקביל הוא פרסם כמה יצירות ספרוטיות.

במחצית שנות ה-30 של המאה ה-20 אויזרמן עבר למוסקבה והחל לימודי פילוסופיה. הוא סיים את לימודים בשנת 1938 והמשיך בלימודי תואר שלישי אותם סיים בשנת 1941.

ב-8 ביולי 1941 אויזרמן נשלח לקורס קצינים ואחרי סיומו הועבר ליחידות שלחמו בחזית. הוא נפצע, קיבל עיטורים על השתתפותו בקרבות וסיים את המלחמה ליד וינה. ביוני 1946 הוא שוחרר מהצבא על בסיס בריאותו.

אויזרמן חזר למוסקבה והחל ללמד במוסדות להשכלה גבוהה ומשנת 1947 באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1951 הוא סיים עבודת פוסט-דוקטורט. בשנים 1953–1968 אויזרמן היה ראש קתדרה להיסטוריה של פילוסופיה מערבית באוניברסיטת מוסקבה. בשנת 1968 הוא התחיל עבודה במכון לפילוסופיה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות.

בשנת 1981 אויזרמן התקבל לאקדמיה למדעים של ברית המועצות. הוא היה חבר מערכת של מספר כתבי עת מדעיים בתחום פילוסופיה שיצאו לאור בברית המועצות.

על עבודות שפורסמו על ידו אויזרמן קיבל מספר פרסים. הוא היה נחשב למומחה בתחום חקר פילוסופיה של עמנואל קנט. בשנת 1964 הוא פרסם אוסף יצירות של קנט ב-6 כרכים.

אויזרמן כתב מעל ל-20 ספרים שתורגמו למספר שפות.

בשנת 2013 אויזמן היה זכן חברים של אקדמיה רוסית. לקראת יובל 100 של אויזרמן פורסם אוסף עבודות שלו ב-5 כרכים.

החל משנת 1983 ועד לפיזורו הוא היה חבר בהוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי.

למיטין הוענק עיטור לנין שלוש פעמים ועיטורים נוספים.

מדיה וקבצים בנושא תאודור אויזרמן בוויקישיתוף

• ביוגרפיה (ברוסית)