בהמשך ערכה והגישה תוכניות מוזיקה בטלוויזיה, ולקחה חלק במגוון תוכניות ששודרו בכבלים ובערוצי הטלוויזיה השונים בתפקידים שונים.
לתקופה מסוימת עזבה את ישראל ועברה לגור בניו יורק[2].
קריירת מוזיקה
קנטור ביימה קליפים רבים לאמנים כמו אביב גפן, רמי פורטיס, מופע הארנבות של ד"ר קספר, המגפה, קרם ברולה ועוד. בשנת 1995 ביימה את הסרט התיעודי "בדרך לשומקום" על תהליך הקלטת האלבום "שומקום" של אביב גפן בלונדון. בסרט השתתף גם המוזיקאי ניק קייב. היא עבדה ועובדת כתקליטנית.
כשהתגוררה בניו יורק הייתה חברה קנטור בהרכב רוק בשם The Betty Plague. משנת 2004 קנטור חברה בהרכב הרוק "The Girls" עם אדם שפלן, גיא שמי, רם אוריון, עידו בלאושטיין וחגי פרשטמן[3]. ההרכב הוציא שני אלבומים. הראשון בשם "Talk to the Pervert" יצא בשנת 2005. האלבום השני "Sick of Seeking" יצא לרשת בשנת 2011. בשנת 2007 הלהקה חיממה את איגי פופ והסטוג'ס בהופעתם בפארק הירקון[4]. קנטור חברה גם בהרכב "Spinster Sister" עם אחותה אלינור שפועל בתל אביב ובברלין ומתמחה בקאנטרי גותי והוציא אלבום ואיפי. בנוסף ניגנה בעוד הרכבים כמו ממלושן, אלקטרו-חנן ו-fRed.
בשנת 2004 יצא האלבום "The Black & Whites Pop-Ups" של קנטור, הפועלת בשם "דה בלאק אנד וייטס". קנטור: "אמנים רבים, גם אם הם עובדים לבד, נוהגים להוציא את המוזיקה שלהם תחת שם של הרכב. במקרה זה, נתתי גם לסינתסייזר מקום של כבוד, והוא נחשב לחבר ב'בלאק אנד וייטס'". האלבום, שיצא בחברת אן-אם-סי, הוקלט כולו בטייפ ארבעה ערוצים ביתי במשך כמה שנים, וקנטור מנגנת בו בכל הכלים: מקלדות, גיטרה, בס ותופים. רוב האלבום מורכב מקטעים אינסטרומנטליים[5]. שני קליפים בוימו עבורו על ידי עמית איצקר לטראקים Play It Safe ול-I'm In The Kitchen.
בשנת 2020 יצרה את הפסקול לסדרת הטלוויזיה התעודית "ערות" של תמר מור סלע ועדי ארבל שעליו קיבלה מועמדות בתחרות פרסי הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי.
בין השנים 1997–1998 שיחקה שדרנית בסדרה ״צה׳ל 1״ שהתרחשה באחורי הקלעים של תחנת רדיו צבאית וששודרה במשך 3 עונות בשידורי ״רשת״ בערוץ 2.
בתחילת שנות ה-2000 הייתה חלק מצוות תוכנית המוזיקה "הקופסה" בערוץ 3[6].
ב-2001 ייצרה עם רונן אידלמן את "ביפ שואו עם שרון קנטור", חלק מרצועה בערוץ ביפ שנערכה על ידי מולי שגב בערוץ "ביפ" בכבלים. התוכנית עסקה באקטואליה אלטרנטיבית ובתרבות־נגד בדרכים מקוריות שלא היו מקובלות עד אז[7].
החל מ-2022 קנטור מנחה את הפודקאסט "גב הספר" העוסק באחורי הקלעים של העבודה הספרותית, מהשלבים הראשונים של הכתיבה והעריכה, ועד הדפסת הספר ופרסומו. וכן, מחודש מאי 2022, החלה בהגשת התוכנית "שלושה שיודעים" ב"כאן תרבות" ברדיו.
כתיבה
כשהייתה בת 22 במקביל לשאר עיסוקיה החלה לכתוב בעיתונות, תחילה בעיתון "חדשות". בין השאר כתבה טור בעיתון "זמן תל אביב" בשם "בלי חזייה" על חוויותיה בעיר הגדולה[1].
בתחילת שנות האלפיים כתבה בוואלה! טורים שעסקו בנושאים כגון מסחור הסביבה, גזילת המרחב הציבורי, שימור ומלאכותיות. הטורים זיכו אותה בשנת 2004 ב"פרס פראט לכתיבה עיתונאית על נושאי סביבה" מטעם מרכז השל.
במהלך הקריירה כתבה קנטור לעיתונים שונים ובפורמטים שונים, ובשנת 2014 הוציאה לאור את ספרה לילדים: "זהירות! פופיק" בהוצאת כנרת. הספר מתאר את מסעה של שוש השובבה במעמקי הפופיק של הענק העצלן צוציק. בקרקעית הפופיק היא מגלה יקום פעלתני בדמות צ'יטה שברחה מהספארי, פיל, אוהל סיירים ועטלף[11].
בשנת 2019 יצא ספרה הראשון למבוגרים, "זנב" בהוצאת לוקוס. את הסיפור על אלון אמיר, קופירייטר תל אביבי אשר יום אחד מגלה כי צמח זנב באחוריו, כתבה כבר בשנת 2001. הספר זכה בפרס שרת התרבות והספורט לסופרים בראשית דרכם, וגם הוצאת "לוקוס" זכתה בפרס השרה על הוצאת הספר[12].
בשנת 2020 פורסמו 5 שירים שלה בגיליון השלישי של "הסוס המעופף" מבית הליקון המוקדש לשירים לילדים. אחד מהשירים הללו, "הסנדלר הולך יחף", זכה לעיבוד מוזיקלי על ידי הצמד "חולצות של להקות" של יעל בירנבאום ועמית איצקר. באותה שנה יצא גם ספר ילדים חדש שכתבה בשם "שיבויה ושיקויה עפות למדבר" בהוצאת "דפוס בית".
חיים אישיים
קנטור מתגוררת בכרכור. חיה בזוגיות עם התסריטאי אילן שפלר ואם לשתי בנות[13].
