שפת סימון (באנגלית: Markup language) היא שפת מחשב המשמשת לתיאור מידע נלווה לטקסט, תמונות או מידע חזותי אחר. המידע הנלווה יכול לציין, למשל, את דרך התצוגה של המידע החזותי, למשל, צבע, גופן וגודל של טקסט. בנוסף, המידע הנלווה יכול לציין סוגי שדות של המידע החזותי, ואת המבנה ההיררכי שלו. למשל, שפת סימון יכולה לציין למילים, את סוג המידע אליו הן מתייחסות (שמות אנשים, מקומות, שמות עצם, וכו') ולמשפטים את סוג המשפט (שאלה, תשובה, אמת, שקר, מנגינה, הטעמה). לרוב מופיע המידע הנלווה של שפת הסימון בתוך אותו קובץ של המידע החזותי עצמו, משולב בתוכו.

שפות סימון שימשו בתחום הדפוס במשך מאות שנים. עורכים סימנו על גבי כתבי יד את סוגי הפונטים, גדליהם, ושאר פרמטרי העיצוב של כתב היד. האדם שהיה מסדר את אותיות הדפוס היה פועל על פי ההנחיות בשפת הסימון.

בעידן המוקדם של המחשב שימשו שפות סימון, דוגמת LaTeX, כותבי מסמכים בעיצוב המסמכים שלהם. עם השנים, פותחו ממשקים חזותיים שאפשרו למשתמשים לציין את העיצוב שהם מעוניינים בו בלא לדעת את ההוראות בשפת הסימון המשמשות לציון העיצוב. בעידן האינטרנט, מועבר מידע חזותי במקרים רבים בליווי מידע נלווה בשפת הסימון המסייע לתוכנות במחשב המקבל את המידע להשתמש בו. למשל, שפת הסימון HTML מורה למחשב של הגולש באינטרנט, כיצד להציג את המידע החזותי הנשלח אליו לתוך הדפדפן בו הוא נמצא (גודל, מיקום הטקסט יחד עם שאר האלמנטים וכו'). שפת הסימון RSS מציינת למקבל המידע את זמן עדכונו על מנת שיוכל להבדיל בין מידע ישן לחדש.

שפת סימון איננה מוגבלת לתיאור מידע טקסטואלי בלבד, ויכולה לתאר גם תמונות (SVG) או מידע גאוגרפי (כדוגמת GML או GEORSS).

מדיה וקבצים בנושא שפת סימון בוויקישיתוף

• שפת סימון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שפות סימון מסמכים, דף שער בספרייה הלאומית