שמעון וגה
Shimon Vega |
|
לידה |
14 בנובמבר 1943 אודרקרק אאן דה אמסטל, הולנד הולנד |
---|
פטירה |
16 בנובמבר 2021 (בגיל 78) רחובות, ישראל ישראל |
---|
עיסוק |
פיזיקאי כימי |
---|
מקום לימודים |
|
---|
מנחה לדוקטורט |
זאב לוז |
---|
מוסדות |
מכון ויצמן למדע |
---|
פרסים והוקרה |
מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה (2018) |
---|
תרומות עיקריות |
---|
פיתוח פורמליזמים והבנת מנגנונים בסיסיים בתחום התהודה המגנטית הגרעינית |
שמעון וֶגָה (ט' במרחשון תש"ד, 14 בנובמבר 1943 – י"ב בכסלו תשפ"ב, 16 בנובמבר 2021) היה פיזיקאי כימי ישראלי, פרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע. מומחה עולמי בתחום התהודה המגנטית הגרעינית (NMR).
ביוגרפיה
שמעון וגה נולד בשם סימון וגה (Simon Vega) בכפר אודרקרק אאן דה אמסטל (אנ') המצוי לדרומה של אמסטרדם, אח צעיר ללקס ורבקה.[1] הוריו היו יהודה-לו וגה ואסטלה וגה לבית פרינס.[2] משפחתו, שהייתה נצר ליהדות פורטוגל, הייתה המשפחה היהודית היחידה בכפר, ואביו שימש כשומר בית העלמין היהודי במקום.[1]
כתינוק בן שישה שבועות נשלח להסתתר אצל משפחת Schogt באמסטרדם, משפחה המונה שלוש נפשות: האב הרמן, האם יוטה והבת ליקה. אבי המשפחה היה קפטן על אוניה בזמן המלחמה, בעוד יוטה טיפלה במסירות בשמעון והייתה לו כאם.[3] לאחר המלחמה התאחדו הוא ושני אחיו יחד עם הוריהם באודרקרק.[1]
וגה השלים את לימודי התואר הראשון והשני בפיזיקה באוניברסיטת אמסטרדם, ובשנת 1969[3] עלה לישראל יחד עם רעייתו. בישראל, עשה את לימודיו לתואר שלישי בהנחייתו של פרופ' זאב לוז במכון ויצמן למדע, בתחום התהודה הגרעינית הקוואדרופולית. בשנת 1974 יצא לארצות הברית ושהה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי כעמית הבתר-דוקטורי הראשון של פרופ' אלכסנדר פיינס.[4]
עם חזרתו לישראל הצטרף וגה לסגל הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע. בשנים 1986–1989 כיהן כראש המחלקה לחקר איזוטופים, ובשנים 2004–2010 כיהן כראש המחלקה לפיזיקה כימית. שימש מספר פעמים כפרופסור אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובאוניברסיטת וושינגטון.[4]
וגה היה נשוי למרגריט ואב לילדים,[4] התגורר בעיר רחובות. בן-דודתו היה הרב אורי דסברג.[2]
מחקר
בתקופת היותו עמית בתר-דוקטורי בארצות הברית, ביצע וגה תגליות חלוציות בתת-תחום מתפתח של תהודה מגנטית גרעינית, ששמו multiple-quantum NMR, ופיתח את הבסיס לפורמליזם המכונה "ספין-חצי מדומה" (Fictitious ½ -Spin). פורמליזם זה הוא כלי עיקרי בהבנת תהודה מגנטית גרעינית במוצקים ובנוזלים עד לימינו אלה.
בהיותו חבר סגל צעיר במכון ויצמן, הרחיב את תחומי העניין המחקריים שלו גם לחקר גרעינים קוואדרופולריים חצי-שלמים, צורונים המהווים את מרבית הגרעינים בטבלה המחזורית.
בראשית שנות ה-80 וגה החל לבצע מדידות בתחום המכונה "סחרור בזווית הקסם" (אנ') (Magic Angle Spinning, ובראשי תיבות MAS). עד אותה העת, המחקר בתחום זה התבססו על נקודת מבט שעיקרה גלים רציפים. וגה הבחין כי ישנן תלויות-בזמן מורכבות יותר המצויות בבסיס תחום זה, והשתמש בתורת פלוקה (Floquet Theory) על מנת לתת תיאור עיוני מורחב ומדויק יותר. מתובנות אלה צמחו רבים מניסויים הספין-חצי בני ימינו. בהמשך, תובנות אלה הורחבו והתפתחו לכדי תיאור תהליכים נוספים תלויים בזמן מתחום התהודה המגנטית, ואלה אפשרו את הבסיס הרעיוני לניסויי תהודה מגנטית גרעינית במצב מוצק (ssNMR).
בעשור האחרון לחייו עסק וגה בהבנת מנגנון המכונה פולריזציה גרעינית דינמית (Dynamic Nuclear Polarization, ובראשי תיבות DNP)
(אנ') והגיע לכלל מסקנות משמעותית שהתקבעו והיו לעקרונות מפתח בתת-תחום זה.
ברבות השנים העמיד וגה דורות של חוקרים שהגיעו לעמדות מפתח בתחום התהודה המגנטית הגרעינית בישראל, ביניהם: פרופ' אשר שמידט מהטכניון, פרופ' אמיר גולדבורט מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' גיל גובס מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' מיכל לסקס ממכון ויצמן, וד"ר דפנה שמעון מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[5] חלק ממאמריו של וגה נכתבו יחד עם אחיו לקס (אלכסנדר-יעקב), בעצמו מדען בתחום ה-NMR שהיגר לארצות הברית. כמו כן, שיתף פעולה רבות עם עמיתיו החוקרים לוסיו פרידמן ודניאלה גולדפרב ממכון ויצמן.
פרסים והוקרה
- פרס קולטהוף של הטכניון
- פרס המדען המצטיין של החברה הישראלית לכימיה (2003)
- פרס ISMAR, החברה הבינלאומית לתהודה מגנטית (2015)
- מדליית הזהב של החברה הישראלית לכימיה (2018)
קישורים חיצוניים
סמינר זום בינלאומי לזכרו של שמעון וגה, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים