בשנת תשי"ג נבנתה בקטמון פנימייה לבחורי פורת יוסף שהתגוררו מחוץ לירושלים, והוא מונה לאחראי על הפנימייה. בגיל 31, מונה לאחד מראשי ישיבת פורת יוסף[8], ולר"מ שיעור ג' לצד הרב ציון כהן (ר"מ שיעור א', לימים ראש הישיבה הקטנה) והרב שלום כהן (שיעור ב'). בתקופה זו הפנימייה בקטמון הפכה לישיבה בפני עצמה, והוא מסר בה את השיעורים.
לאחר תקופה עבר לבני ברק והקים את כולל תורה וחיים[9] יחד עם הרב משה פרדו. הוא למד בכולל מדי יום, והתפלל בבית מדרש זה את תפילותיו בימות החול ומסר שיחת מוסר שבועית בו. עם זאת, עדיין שמר על קשר עם ישיבת פורת יוסף, והוא שימש בישיבה כחזן ביום כיפור. לאחר מעברו לבני ברק חיזק את הקשר עם הרב שך, ולמד עמו בחברותא. כמו כן היה בקשר עם הרב חיים גריינימן.
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: יש לסדר בסדר כרונולוגי ולא כרשימה.
בשנת תשל"ג מונה לראש "מועצת חכמי התורה של בני ברק", לצד הרב מאיר מאזוז, הרב שלמה מחפוד, הרב מסעוד בן שמעון והרב מכלוף פחימא. המועצה פעלה בענייני מוסדות הספרדים בבני ברק.
הרב בעדני עמד בנשיאות מספר מוסדות חינוך ולימוד, בהם ישיבת מאור יצחק בחשמונאים, בה היה מוסר מדי שבוע שיחת מוסר.
הוא יזם את הקמת הישיבה של קהילת "כתר תורה" במקסיקו, ותלמידו הרב חיים הררי הקים קהילה חרדית במקום.
עם הקמת מפלגת ש"ס, בשנת 1984, נבחר כחבר מועצת חכמי התורה, בה זוהה כנאמן של הרב שך, בניגוד לחברים אחרים שסרו באופן מוחלט למרותו של הרב עובדיה[15]. בהתאם, היה הרב בעדני מהתומכים של הליכה עם הליכוד[16]. הרב בעדני גם היה מהתומכים באריה דרעי בהתמודדות בינו ובין הרב יצחק פרץ[17].