שלומית אשר (נולדה ב-28 באפריל 1981) היא סופרת ישראלית, מרצה ומנחת סדנאות כתיבה.
ביוגרפיה
אשר נולדה וגדלה בפתח תקווה למשפחה דתית לאומית. אשר אהבה לקרוא והחלה לכתוב סיפורים ויומנים כבר בגיל 6[1]. התחנכה באולפנת צפירה ביישוב צפריה. לאחר סיום לימודי התיכון עשתה שירות לאומי בכפר נוער תלפיות בחדרה. בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת בר-אילן בחינוך בלתי פורמלי וקרימינולוגיה. לאחר שנישאה לבן זוגה אותו הכירה כבר בתקופת לימודיה בתיכון, עברה להתגורר ביחד איתו ביישוב עלי ומשם עברו להתגורר בקריית נטפים שבשומרון. לאחר עשר שנות נישואין בהן התרכזה בגידול הילדים ובתחזוקת הבית, התגרשה אשר ובעקבות כך גם החלה לעבוד במחלקת התיירות של המועצה האזורית שומרון ולעסוק בכתיבה. אשר החלה לשתף במדיה החברתית את תחושותיה בעקבות הגירושין וכתבה על נושאים כמו שבתות וחגים בלי הילדים, ועל יחס החברה הדתית לנשים בסטטוס שלה[2]. בשנת 2018 ראה אור ספרה הראשון, כנפיים, מתכתב עם סיפורה האישי של אשר והתהליך שעברה אשר בעקבות הגירושין: ההתמודדות המקצועית בלהתחיל מחדש עם ארבעה ילדים, המגורים בחברה דתית ביישוב קטן בלי רישיון נהיגה והבנה בסיסית בניהול חשבון בנק או תקציב של משק בית ועוד[3]. לאחר שספרה הראשון ראה אור הגיעו לאשר בקשות של הורים שחיפשו סדנאות כתיבה לילדיהם, וכך החלה אשר להנחות סדנאות כתיבה לילדים ובהמשך גם למבוגרים. במקביל המשיכה לכתוב, להרצות בנושאי הכתיבה שלה וללוות סופרים בתהליכי כתיבה והוצאה לאור[4].
חיים אישיים
מתגוררת ביישוב קריית נטפים בשומרון עם ארבעת ילדיה.
ספריה
- כנפיים, הוצאת קוראים, 2018
- מי היה מאמין, קוראים הוצאת ספרים, 2020
- קליפות, פרויקט במימון המונים, 2022
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
