בהמשך לדיון שם (ובעוד ערכים דומים), רציתי להודות לך על הזמן שאתה חוסך לי. אלמלא אתה, הייתי כנראה מוצא את עצמי כותב את אותם דברים בדיוק. עוזי ו. - שיחה16:41, 29 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
האם ניתן להסיר את התבנית בערך הומאופתיה? ובקשר לכך, מצד אחד אני מאוד מעריך את ההשקעה בכתיבת הערך, מצד שני, עולות בי כל מיני מחשבות עקב כך שאתה כותב בדף שיחה זה שדעתך על הומאופתיה שהיא "רמאות מארץ הרמאויות." זה אומר שדעתך קצת מוטה, לא? Orenshafir - שיחה16:18, 18 בנובמבר 2008 (IST)תגובה
יש את דעתי האישית, ויש את תפקידי ככותב ועורך. אם נלך לשיטתך, לרובנו אסור לכתוב על קומוניזם (כי רובנו מבינים את הרוע/טעות שבשיטה), לכל יהודי מאמין אסור לכתוב על דת אחרת, לישראלי פטריוט במידה כלשהי אסור לכתוב על מדינות ערב, וכולי וכולי.
לאדם חושב יש דעות כלשהן על כל דבר שטרח לחשוב עליו במידה סבירה (גם - "אני לא בטוח שזה נכון ולא בטוח שזו רמאות" היא דעה). החוכמה היא לא להיות חסר דעה (מה ששווה לחסר דעת, במקרים רבים). אנחנו לא מכונות עריכה חסרות בינה. החוכמה היא לדעת להפריד בין דעתך האישית, אותה אפשר לבטא בדפי שיחה וכו', לבין מה שאתה כותב בערכים, שצריך להיות אובייקטיבי ומגובה במקורות. דעתי אינה מוטה נגד ההומאופתיה. לא קמתי בבוקר עם שנאה יוקדת להומאופתיה כי היא לא נראית לי. שמעתי, חקרתי, קראתי. בדקתי מחקרים ומנגנונים, והגעתי למסקנה ברורה וחד-משמעית - הומאופתיה היא רמאות מוחלטת. (לומר את האמת, קשה לי לדמיין אדם חושב שיבחן את הראיות ויגיע למסקנה רחוקה מזו.)
לגבי תבנית - כן, אני לא מצליח להתפנות לטיפול נוסף בערך בשלב זה, ואין צורך לנעול אותו לעריכה. אם אתה רוצה לבצע איזשהו שינוי משמעותי בערך (בניגוד לתיקונים קטנים), אני מבקש שתציע אותם קודם בדף השיחה, ונראה אם יש הסכמה. עופר קדם - שיחה17:33, 18 בנובמבר 2008 (IST)תגובה
אני לא אנסה לשכנע אותך אחרת, רק לציין מספר עובדות: כל קופות החולים בארץ, המנוהלות ע"י רופאים שהמדע הוא לחם חוקם, נותנות שירותי הומאופתיה. במרכז הרפואי שיבא יש יחידה הכוללת שלושה רופאים קונבנציונלים (לפחות) שמטפלים בהומאופתיה (אחת מהם גם בעלת PhD במיקרוביולוגיה) והם לא הרופאים היחידים בארץ שעוסקים בשיטה. בזמן שקשה לך לחשוב על אנשים חושבים שמגיעים למסקנות שונות, נסה לחשוב בכנות האם באמת אתה חכם בהרבה מהם, או שאתה אולי מפספס משהו. צניעות וענווה הן לא מילים גסות, ולפעמים להגיד שאני לא יודע לא עושה אותך חסר דעת. חשוב לי לציין דבר נוסף - אין לי ספק ברצונך להציג את האמת, ואני מאוד מעריך את השקעתך בויקיפדיה בכלל ובערך בפרט. כאחד שנמצא בקהילה המדעית, אני גם מביו את הגישה. בכל זאת אני חושב שיש מציאות מחוץ לכותלי המעבדה, וגם לה לדעתי יש מקום בויקיפדיה. לגבי הערך, אני בהחלט חושב שהצורה בא הוא מוצג, מוציאה את שכרו בהפסדו. אני בהחלט חושב שהדעה הנחרצת שלך השפיעה על צורת ההצגה של הערך (אני עוד לא ראיתי ערך בויקיפדיה עם כל כך הרבה מראה מקום וציטוטים של מחקרים מדעיים, שלא לדבר על זה שעל כל פסקת הסבר יש שתי פסקאות שמסבירות למה הפסקה הקודמת לא מדעית). אבל אחרי שהיו לי הרבה מחשבות על שינויים, החלטתי לדברים לשקוע כמה ימים, ואז אגיב הדף השיחה שלו. Orenshafir - שיחה14:20, 19 בנובמבר 2008 (IST)תגובה
בקופות החולים יש הומאופתיה כי הן משרתות קהל לקוחות. הלקוחות שמעו על הומאופתיה, הם חושבים שזה יועיל להם, והקופות רוצות להרוויח, במקום להשאיר את התחום למטפלים פרטיים. עקב עליבות הפיקוח עליהן, משרד הבריאות לא עושה דבר. זה לא אומר שיש איזושהי תועלת בשיטה (ואם אתה טוען אחרת - אתה מוזמן להוכיח זאת).
כל רופא שמטפל בהומאופתיה הוא רמאי וגנב. לאחרים עוד אפשר לסלוח, רבים ההומאופתים שבאמת מאמינים, כי הידע שלהם בענייני הוכחות, מדע ומחקר מוגבל (אם קיים בכלל), והם לא מעריכים את חוסר אפקט פלצבו, confirmation bias וכו'. אבל רופאים של ממש מודעים לדברים הללו, ואם הם בכל זאת מטפלים בהומאופתיה, צריך לשלול להם את הרשיון. כל הכרות סבירה עם עקרונות ההומאופתיה, הבנה בסיסית בכימיה, והכרות עם המחקרים בתחום, תוביל למסקנות אלה. מסקנות אחרות נובעות מחוסר ידע, או מהעלמת עין. שום דבר בהומאופתיה לא תואם לידע הקיים, לא הסיפורים של "דומה מרפא דומה", לא הרעיון האידיוטי שככל שמשהו מדולל יותר הוא חזק יותר (אבל רק האפקט הטוב מתחזק, האפקט הרע נחלש), לא הטענה שלמים יש זכרון. כלום. כל הטענות האלה סותרות את מה שאנחנו יודעים היטב. ואפילו אם נתעלם מזה, ההומאופתיה נכשלת במחקרים, פעם אחר פעם. ברגע שמבצעים מחקר מדעי ראוי, עם בקרה, double-blind, השיטה נכשלת. אני לא חושב שיש שיטה מופרכת יותר, גם בבסיסה, וגם לאור כמות הראיות נגדה. שיטה רפואית לכאורה שנכשלת במחקרים מדעיים לא צריכה להיות בשימוש. אין הצדקה לסובלנות הזו כלפי הומאופתיה.
בכל מקרה, זו דעתי האישית, ואין לי עניין או סבלנות להמשיך לדון בה. הנקודה היא, שלכולנו יש דעות אישיות, נחרצות יותר או פחות, בכל נושא שיש לנו הכרות סבירה עמו. החוכמה היא להבחין בין הדעות לבין העבודה המקצועית.
צורת ההצגה של הערך מקורה בערך האנגלי - הערך שלנו הוא תרגום שלו. בערכים מסוג זה יש צורך קריטי במראי מקום מקיפים, כיוון שמדובר בנושא השנוי במחלוקת עזה. כל משפט שלא יגובה במקורות, יותקף על ידי אינטרסנטים שונים. תאמין לי, זה מניסיון ממושך. הערך מקיף ומציג את השיטה על בוריה, ומספר על המחקרים בה. הוא לא מביע שום דעה, אלה מציג את העובדות בלבד, גם אם הן אינן מחמיאות להומאופתיה.
נרטוד (שזה אני) שכתב את תוכן הערך, פה ושם השאיר את הכתוב ופה ושם לא. וטרח לציין כמעט בכל הזדמנות שרעיון זה לא הוכח מדעית. ואפילו (הוהוהו!) תרגם את הפיסקה הביקורתית בסוף. מבקש מעופר קדם לבדוק את הערך (את כוווווווווולו כן). ולראות אם...
את מרבית העובדות אינני יודע. ניתן לדעת רק את מה שלומדים, וחיי האדם הקצרים מגבילים את משך הלימודים ובהכרח את היקף הידיעות. אני לא מגדיר עצמי כידען אלא כלמדן. אם היית מעיינת במאות המאמרים שחיברתי, היית למדה עד כמה קטנה ידיעתי ומה רבות השאלות שהנני שואל, ולמרבה הצער, טרם מצא להן המדע תשובה. מכל מקום, מאחר שאני מומחה לשממיות ומגדל ששה מינים, אינני מקבל לפי שעה את ההסבר של בנך. המיקרוסקופ מראה צורה שונה בתכלית מזו המופיעה בכריות אצבעותיה של השממית. לדעתי, הדבר קשור במבנה הפיזי של הניילון הנצמד. על כל פנים, אם את רוצה לשמוח לאידי על חוסר ידיעותיי, לא יהיה לך זמן די והותר לאכול ולישון. תצטרכי לשמוח כל הזמן. היקף ידיעותיי בהשוואה לכלל הידיעות הקיימות הינו שואף לאפס. בן הטבע - שיחה17:24, 17 במרץ 2009 (IST)תגובה
בן הטבע - הדוגמא שנתתי של השממית לא מחייבת שהניילון הנצמד יראה אותו דבר, אלא זו רק דוגמא למקום אחר בו כוחות ואן דר ואלס נראים בפעולה. מבנה השערות של שממיות פשוט מאפשר התאמה טובה בין פני השטח לרגלי השממית, ומספק מקסימום שטח מגע - במגע רגיל בין משטחים רק שבריר האחוז מהמולקולות נמצאות במגע בין שני המשטחים, ולכן אין אינטראקציה משמעותית. בכל מקרה, צריך לזכור גם שמיקרוסקופ אופטי לא יכול להראות לך את הפרטים הקטנים באמת בניילון, ויתכן שבקנה המידה הקטן יותר יש מבנה גבשושי יותר, בדומה לקצות השערות של השממית. ישנן גם השערות לגבי התפקיד של מולקולות מים בעניין (מים הם פולאריים, והם יכולים להשרות דיפול משמעותי). עופר קדם - שיחה18:15, 17 במרץ 2009 (IST)תגובה
הבנתי את כוונתך כבר בהכה את המומחה לגבי ואן דר ואלס. סברתי בשגגה שאתה מציע מבנה פיזי דומה לניילון הנצמד. מכל מקום, את רעיון הדבק שללתי מיד. בן הטבע - שיחה18:21, 17 במרץ 2009 (IST)תגובה
התמונות מסיציליה שהכנסנו לערך זה באפריל 2006 הוסרו משם בשבועות האחרונים, כנראה על ידי ויקישיתוף, אין לי מושג למה. תוכל לבדוק? תודנ, שלומית קדם - שיחה13:53, 12 במאי 2009 (IDT)תגובה
התמונות הוסרו מהערך במסגרת עריכה והרחבה גדולה שביצעה משתמש:דקי. התמונות עדיין מצויות על השרת שלנו, כאן, וכאן (לא העלנו אותן לויקישיתוף, זה השרת של ויקי העברית). כדאי לחפש מקום מתאים בערך (או אולי בערך אחר) כדי להשיב אותן. עופר קדם - שיחה18:28, 12 במאי 2009 (IDT)תגובה
טוב, תודה לשניכם, אבל דקי אמרה, שהתמונות הוסרו עוד לפני שהיא התחילה בעבודה. אולי מישהו ביצע את הפעולה כהכנה לעבודת העריכה המתוכננת שלה.שלומית קדם - שיחה21:43, 12 במאי 2009 (IDT)תגובה
לא, היא הסירה אותן מהערך בעריכה זו, ואחר כך הן נמחקו כי הן לא הופיעו באף ערך (נימוק די מטופש למחיקת תמונה טובה). כנראה סתם פיספסה אותן, כי היא העבירה טקסט, בנתה מחדש פסקאות, וכו', אז קל לשכוח תמונות. עופר קדם - שיחה22:00, 12 במאי 2009 (IDT)תגובה
__DTSUBSCRIBEBUTTONDESKTOP__{"headingLevel":2,"name":"h-Okedem-2009-05-19T10:51:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Denunciationg_wikipedia_italy-2009-05-19T10:51:00.000Z","replies":["c-Okedem-2009-05-19T10:51:00.000Z-Denunciationg_wikipedia_italy"],"text":"Denunciationg wikipedia italy","linkableTitle":"Denunciationg wikipedia italy"}-->
__DTSUBSCRIBEBUTTONMOBILE__{"headingLevel":2,"name":"h-Okedem-2009-05-19T10:51:00.000Z","type":"heading","level":0,"id":"h-Denunciationg_wikipedia_italy-2009-05-19T10:51:00.000Z","replies":["c-Okedem-2009-05-19T10:51:00.000Z-Denunciationg_wikipedia_italy"],"text":"Denunciationg wikipedia italy","linkableTitle":"Denunciationg wikipedia italy"}-->
Several wikipedia administrators do not permit to add contributions regarding racism xenophobia and hate, even if including links and notes, to pages dedicated to the "Lega Nord" political party, and other pages related to people belonging to the same party well known for their racist behaveour.
Pages are blocked almost always and in case you do some change you'll be blocked without any explanation or claiming fake reasons.
Even the discussion page is blocked and if somone tries to add some contributions o tries to open a discussion on the same he will be blocked for ever.
Please do something, this is a shame, it's incredible and unacceptable that a party that has always proudly claimed its own racism is described like it was a kind of scout club, and of course it's completely againist the wikipedia aims.
Please check!
It seems that in wikipedia Italy there are several lobbies. It's no more free.
I'm sorry, but I do not understand Italian enough to be able to discuss articles, or even understand them at any useful level. Are you all edits using respectable sources, and phrased in an NPOV manner? If so, and you feel information is being hidden, you could try discussing this with the bureaucrats on your Wikipedia. If that still doesn't help, perhaps you should request help in Meta. I don't know the procedures for such issues, but I'm sure the people there can direct you.
מה דעתך לתרגם ביחד את הערך האנגלי? נראה לי שהוא ביקורתי בדיוק במידה הנכונה. בהתבסס על ההצלחה שלנו בעבר בתרגום של הומאופתיה נראה לי שגם כאן נוכל להוציא תוצאה נאה (אגב, זה לא חייב להיות עכשיו אם אתה עסוק. ממילא בסביבות סוף יולי יהיה לי הרבה יותר זמן להשקיע בכתיבת ערכים) ברק שושני - שיחה21:46, 23 במאי 2009 (IDT)תגובה
אני אכן מאמין שנוכל להוציא אחלה תוצאה, אבל בתקופה הקרובה בטוח שאין לי זמן (או חשק...) לתרגום מסיבי כזה. אולי אחרי סוף הסמסטר, אבל no promises... עופר קדם - שיחה21:55, 23 במאי 2009 (IDT)תגובה
הי עופר, ראה נא עריכותי האחרונות שם. הקביעה : "באופן מסורתי, הבסיס שבו השתמשו בתהליך ייצור הסבון היה אשלג (אשלגן פחמתי) שהופק מאפר צמחים." בעייתית, כי אשלג אינו בסיס כמובן, לפחות על פי מה שאני יודע. איתן09:13, 29 במאי 2009 (IDT)תגובה
תלוי איזה. אשלגן פחמתי, Potassium Carbonate K2CO3 הוא דווקא בסיסי (בניגוד לביקרבונט, KHCO3). הפירוק שלו נותן שני יוני אשלגן, וקרבונט אחד,(-2) CO3, שמשמש כבסיס חזק למדי. זהו הבסיס המצומד של חומצה קרבונית, (-) HCO3, שהיא חומצה חלשה. ראה גם w:en:Potash. אשלגן פחמתי הוא אחד המרכיבים של פוטאש (הקרוי בעברית אשלג), וזהו המרכיב הבסיסי. עופר קדם - שיחה10:55, 29 במאי 2009 (IDT)תגובה
"בסיס" ו"בסיסי" זה אותו דבר בהקשר זה. יון הקרבונט, (2-) CO3 הוא בסיס, ששמח מאוד לקבל על עצמו פרוטון ולהפוך ל- (-) HCO3. כאשר K2CO3 מומס במים, אתה מקבל קרבונט חופשי ושני יוני אשלגן. האשלגן לא עושה שום דבר מעניין, אבל הקרבונט מגיב עם המים (או כל חומצה אחרת בתמיסה).
פוטאש הוא שם כללי מאוד, עם הרבה מאוד בלבול. בהרבה מקורות פוטאש הוא שם נרדף ל-Potassium Carbonate, אך באחרים דווקא ל-Potassium Hydroxide. בחלק מהשימושים ראיתי התייחסות לתכולה גבוהה של אשלגן וחמצן (בצורות K2O ו-K2CO3), ובאחרים לתכולה גבוהה של KCl. הדף הזה מבטא טוב את הבלבול בהגדרה. אני מאמין שפוטאש שיופק (כמו במקור) מאפר של צמחים יכיל כמות גדולה של אשלגן פחמתי, הרבה יותר מאשלגן כלורידי ואחרים, למרות שאני לא בטוח בזה. עופר קדם - שיחה12:02, 29 במאי 2009 (IDT)תגובה
שוב, אין לי בעיה עם אשלג - בדרך כלל מתייחסים לאשלגן כלורי. אשלג הוא גם מונח פחות כימי ויותר מסחרי. אני מבין שמלח כמו אשלגן פחמתי יכול להיחשב לבסיס? איתן21:04, 29 במאי 2009 (IDT)תגובה
עופר, אשמח לסיוע בעניין המופיע בדף השיחה שלי. בהמשך לתשובתי שם, הערך האניאגרם של האישיות טעון בדיקה יסודית. בחלקו הוא אוורירי מכדי לעמוד לביקורת (וכי מה אם "טיפוס אישיות מספר 437" הוא טרחן מעצבן עם נטיה לאיסוף בולים משבדיה), אבל בחלקו הוא תמהוני עד כדי מחיקה. אתה מוזמן לחוות דעתך בדף השיחה שלי או של הערך. עוזי ו. - שיחה15:20, 22 ביוני 2009 (IDT)תגובה
כיוון שקטגוריית המאות מכילה רק את המאה ה-20, וממילא יש שם מעט מאוד ערכים, אין לי התנגדות. אם בעתיד נרצה להחיות את העניין, מחיקה כעת לא תשנה זאת במידה משמעותית. עופר קדם - שיחה17:30, 1 ביולי 2009 (IDT)תגובה
עבודה טובה עשית במחיקת "הפרדה" מהוויקיפדיה האנגלית. רק עכשיו ראיתי, ואני מסיר את הכובע הן על הארגומנטציה והן על הנחישות. זה אכן היה ערך מבולבל וחד-צדדי, וטוב שאיננו עוד. Noon - שיחה16:38, 7 ביולי 2009 (IDT)תגובה
תודה, למרות שלא אני פתחתי את ההצבעה - אלא jalapenos. הוא עושה עבודה מצוינת. כיום לי כבר אין זמן או סבלנות לרוב הדברים האלה, אבל הוא ממשיך את הפעילות (ערך שממש ויתרתי עליו הוא על עופרת יצוקה - למי יש זמן לזה?). עופר קדם - שיחה17:32, 7 ביולי 2009 (IDT)תגובה
אני לא מבין בחומרים האלה, אבל החלק הכימי הוא תרגום נאמן של הפסקה המקבילה בערך האנגלי. לגבי נכונות המקור האנגלי - אין לי מושג. תיקנתי טיפה את הניסוח, אבל זה בסדר חוץ מזה. עופר קדם - שיחה19:14, 10 ביולי 2009 (IDT)תגובה
אני אשמח אם תוכל להסביר לי בקצרה את המושג prodrug.. ראיתי אותו באנגלית ולא בדיוק הבנתי מה הוא אומר לדעתי.
האופן שבו תרגמתי אותו (תרכובת לא פעילה שהופכת לפעילה..) הוא נכון פחות או יותר? Algov - שיחה19:19, 10 ביולי 2009 (IDT)תגובה
כן, זה נכון. תרופות רגילות מוכנסות לגוף במצב הסופי שלהן, ופועלות במקומות הרלוונטיים. prodrug זה חומר שאינו פעיל עדיין, אבל הופך לצורה הפעילה במטבוליזציה כלשהי בגוף. ההבחנה היא לא כזו טובה, כי גם תרופות שלכאורה נכנסות לגוף במצב הסופי עוברות כל מיני תגובות והופכות לצורות אחרות, אבל זו עדיין הבחנה שימושית.
בערך האנגלי נותנים דוגמא טובה - תרופה נגד סרטן שמבוססת על חיסול תאים - התרופה מוכנסת במצב לא פעיל, וצריכה לעבור מטבוליזציה ספציפית כדי להפוך למצב הפעיל, הקוטל תאים. התהליך הכימי שהופך את החומר לפעיל מתרחש בקצב מוגבר מאוד בתאים סרטניים (לעומת תאים בריאים), ולכן התאים הסרטניים יהפכו הרבה יותר מולקולות פרו-תרופה לחומר הפעיל, ויפגעו יותר. עופר קדם - שיחה20:22, 10 ביולי 2009 (IDT)תגובה
הבעיה היא שיש יוזרים כמו Tiamut, שעושים מלחמת התשה על כל שטות, בלי שום קשר למציאות. הם מצליחים לגייס תמיכה, למרות שהם משקרים במצח נחושה, ומתעלמים מכל דבר שפוגע בתיזה שלהם. אתה יכול לראות את המלחמה שניהלתי בערך State of Palestine. לא יודע אם ידעת את זה, אבל מסתבר שהכל סבבה פה באיזור - אין שום צורך להקים מדינה פלסטינית - היא כבר קיימת. אף התבטאות של מנהיגי עולם בדבר הצורך להקים מדינה כזו לא הצליח לשכנע אותם שהיא עדיין לא קיימת. לאחר מאבק ארוך ומתיש, ללא תמיכה מאף אחד, פחות או יותר, פשוט ויתרתי.
הערכים האלה מעלים אצלי ספקות רציניים באשר לרמת האמינות של ויקיפדיה בנושאים כאלה. איזה שמוק מוסיף שקרים לערך, וחלילה אם אתה תנסה לשחזר אותו, כי אותך יחסמו. עופר קדם - שיחה21:52, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
כן, כן, היא ערביה-ישראלית, מהעיר נצרת. אין לה שום הגיון או מעצורים - אף מקור לא יעצור אותה, ואף לוגיקה לא תפריע לה.
הבעיה שהם פועלים בשיטת השלבים - מגיעים לפשרה, נחים כמה חודשים, ואז שוב דוחפים לכיוון שלהם, בטענה שהמצב הקיים מוטה לטובת ישראל. כיוון שהשיטה של ויקי אנגלית כל כך מבוססת על קונצנזוס ופשרות, והכל שם מלא מפעילים שלא יודעים מהחיים שלהם, זה עובד להם. ואני והמשתמשים האחרים בקושי מצליחים להחזיק ערכים כמו ישראל וירושלים (עכשיו הייתה שם מלחמה גדולה, שנגמרה בסדר), אבל הערכים האחרים הם פשוט שטח ספר. כל אחד שם פותח עוד ועוד ערכים שמהללים את המאבק האמיץ של הפלסטינים, ומכפישים את ישראל. עופר קדם - שיחה22:16, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
סבבה. בלי ברירת קנס אפילו. מה הקטע, אבל, הגרסה שלי עמדה שם חודש שלם עד שלשום, אז איך אני יכול להיחשב העבריין? Ori • PTT 22:17, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אולי יחסוך אזהרה, מה שאומר שפעם הבאה שתעבור על הכללים (וזה יקרה), יהיה לך "גיליון" נקי. יוכל לחסוך לך חסימה בעתיד. לא עולה לך, כדאי. עופר קדם - שיחה22:31, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
This is not accurate. The version I introduced on July 10th, was a stable version until yesterday. I did revert article but then was asked not to, and so I reverted to July 10th version, again a full month lasting version. Given all that this complaint is unjustified. שיהיה. חארות Ori • PTT 22:37, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
התגובה שלך לא מועילה. מבחינתם, אתה יכול לדרוש החזרה לגרסה היציבה, אבל אסור לך לשחזר יותר משלוש פעמים. אתה יכול לפנות למפעילים אם יש מלחמת עריכה, אבל לא להילחם בעצמך, כך שמה שכתבת בכלל לא משנה להם - שחזרת יותר משלוש פעמים, אז אתה אשם, ובכלל לא משנה שזה היה מוצדק (המצב היחיד המצדיק שחזורים רבים הוא הגנה מפני השחתה ברורה - קללות וכו', לא סכסוכי תוכן). ההגנה היחידה הרלוונטית היא חוסר בקיאות בחוק - לא ידעתי, לא הכרתי. עופר קדם - שיחה22:59, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אין כמו הפרוצדורות של ויקי אנגלית כדי להוציא את הטוב ביותר בנו. שמע, אם יש לך אנרגיה, אתה מוזמן לנסות לטפל ב-State of Palestine. בעיקר, אולי כדאי להוסיף שם בפתיח את העובדה שכולם מדברים על הדבר הזה בלשון עתיד בלבד (כולם - סאלאם פיאד, ר"מ הרשות, אנשי חמאס, מנהיגי המערב, מלך סעודיה וכו'). שמתי קישורים בדף השיחה, תחת הכותרת Murky topics lead to works of fiction, ובעוד מקומות שם (ראה ההערה הראשונה שלי בסעיף Restored Article, wide discussion proposed). אפשר למצוא אינסוף כתבות שמצטטות שועי עולם מדברים על המדינה הפלסטינית בזמן עתיד - חיפוש של Palestinian state בגוגל ניוז מספק את הסחורה בקלות.
לפני חודש שמתי בערך בירת התרבות הערבית הצעה למחוק את הדגל של פלסטין מליד העיר ירושלים, ואמרתי שלמען ההיגנות הפשרה הסבלנות ועוד כל מיני מילים שהם לא אני, שלא יהיו שום דגלים ליד העיר. היה שקט חודש. היום אני נכנס, ואני רואה שוב דגל פלסטין. מסתבר שהיה "פשרה" והדביל עופר (שיסלח לי) הסכים. אז מלחמת עריכה קצרה. זה בגדול, ועכשיו תהיה פשרה חדשה ששום דגל ליד אף עיר. Ori • PTT 23:01, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אורי, רוצה מכות? :-) ... תראה, אף אחד לא תמך בגישה שלי, משתמשים שהם בדר"כ בסדר הלכו נגדי. לבד זה לא הולך... אם אתה רוצה תמיכה של המשתמשים הנייטרלים, צריך לפעמים להסכים לפשרות, גם אם אתה לא רוצה אותן. כשאתה רואה שבכל מקרה משהו יהיה, עדיף כבר להראות כאילו אתה משתף פעולה, ולא סרבן מוחלט. תאמין לי, זה עוזר אח"כ בגיוס תמיכה של המשתמשים הנייטרלים יחסית. אפשר להקריב ערך זניח כדי להשיג תמיכה לערכים החשובים. עופר קדם - שיחה23:07, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
איזה מסיבה יש פה... ראה w:en:Arab Capital of Culture. הם מתעקשים לדחוף את הדגל הפלסטיני והכיתוב "Palestine" או "Palestinian Authority" ליד ירושלים, למרות שכיום אין לפלסטינים שום מעמד בעיר, למרות השאיפות שלהם, והעיר בשליטה מלאה שלנו. ניסינו להגיע לפשרה של פשוט לא לשים שם דגל, ולכתוב את שמות שני הגופים (ישראל והפלסטינים) ליד העיר. הפשרה הזו הפסיקה מלחמת עריכה ארוכה, ושרדה חודש ללא שינוי, עד שאתמול Tiamut הציתה אותה מחדש. עכשיו מנסים להגיע למשהו אחר. עופר קדם - שיחה23:07, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ex unitate vires. מבלי לחזור על טעויות שעשו אחרים בעבר, אם תרצו להקים איזשהו כוח משימה של עשרה משתמשים כאן שמוכנים להתגייס בתיאום, אולי סבבה. לבד כמו דון קישוט, לי אישית אין חשק, וזה גם לא ממש יצליח. בנוסף, אני לגמרי לא מכיר שם את הכללים, קיצורי העריכה. וכל זה Ori • PTT 23:11, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אני רוצה להתייעץ איתך בקשר לתמונה בעךך חלבון אני חושד שמדובר במבנה רבעוני ולא שלישוני בגלל הצבעים השונים של ההליקסים בחלבון וגם לא נראה לי שאנזים שלם יהיה בעל מבנה שלישוני בלבד. אשמח אם תציץ ותגיד מה נראה לך. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל?20:12, 10 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אכן מבנה רביעוני, אבל לאו דווקא בגלל הצבעים. זו תמונה של w:en:Catalase, והערך שלו באנגלית מספר: "Catalase is a tetramer of four polypeptide chains, each over 500 amino acids long." - טטרהמר - כלומר מבנה רביעוני של ארבע יחידות זהות. הצבעים בתמונה בערך יותר ברורים - יש רק ארבעה. לא יודע למה בתמונה בערך חלבון יש יותר. עופר קדם - שיחה21:22, 10 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
הופתעתי מאוד לגלות שהערך בוראט מצביע לבוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן. מחקתי את ההפניה, על מנת שלא יווצר קישור שגוי בערכי המינרלים שלי, ואז בא אורי והחזיר. הוא לא הסביר, ואני מקווה שהסיבה לכך היא קיומם של של קישורים לסרט בשם המקוצר בערכים שונים. חשבתי קצת והגעתי למסקנה שהדבר הנכון הוא לכתוב את הערך על התרכובת, ולתקן את כל ההפניות שיש בוויקיפדיה לסרט לבוראט (סרט). אני מקווה שלא יהיו התנגדויות, ואם יהיו נצטרך ללכת להצבעת מחלוקת, אבל אני לא מאמין שנדרדר עד כדי כך. עיינתי בen:Borate והגעתי למסקנה שהוא גדול עלי. תוכל לשרבט משהו? תודה, אביהו • שיחה23:50, 14 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
אביהו אחי היקר. כל עוד אין ערך על התרכובת, אין סיבה הסרט יסבול. לא יודע מה אחרים, אבל אני את הסרט הזה לא אשכח גם בקבר. כשיהיה ערך התרכובת, נדבר. אבל אני חושב שבורט יהיה פירושונים. Ori • PTT 23:56, 14 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ראיתי את הפתיחה במחשב של הבן שלי וזה הספיק לי. אני לא יודע מתי קיבלה התרכובת את השם, אבל אני מנחש שזה היה בתחילת המאה ה-19. שם זה לתרכובת שרד 200 שנה, וישרוד הרבה אחרי שכולנו נהיה שוכני עפר. אתה אולי לא תשכח את הסרט גם בקבר, אבל אני טוען שרובנו כבר שכחנו אותו. אני יודע שבוויקיפדיה יש נטיה לקדש את העכשיו על פני התמונה הגדולה, אבל אני לא אסכים בשום פנים ואופן לדף פירושונים, וכמו שכתבתי אם יהיה צורך נלך להצבעת מחלוקת, אבל שקודם יהיה ערך על התרכובת. אביהו • שיחה00:08, 15 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
עם כל חוסר הכבוד שיש לי כלפי הספר, ותוכל להיווכח שהסרתי קישורים אלה במקומות אחרים, יש לבחון את רלוונטיות הקישור בכל פעם מחדש. במקרה זה לא תוכל להתעלם ממאמר - גם אם קבלי - שנסוב ישירות אודות לבונה. נא שחזר את ביטולך. גוונא+שיחה+אין לנו פורטל הלכה!10:58, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ואם היית שואל אותי, היית מגלה שהשארתי קישורים לאתר הזה, במקרים בהם הערך דן ישירות בקבלה. במקרה זה הערך דן בצמח, והקישור לא מוסיף דבר על הכתוב בערך - קרא בבקשה את התוכן של הקישור לגבי לבונה, וקרא את הערך. כיוון שלא מדובר במקור רציני לנושאים אלה (לא אתר אוניברסיטאי על צמחים, לדוגמא), הוא לא משמש מקור לטענות בערך, וכיוון שאינו מוסיף עליהן, הוא מיותר לגמרי. אנחנו לא מקשרים לכל אתר שמזכיר את נשוא הערך, רק לאתרים שבאמת מוסיפים תוכן על מה שיש לנו, ומועילים לקורא. אם מישהו רוצה כל קישור על לבונה, הוא יכול למנוע חיפוש כלשהו. עופר קדם - שיחה11:43, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
גוונא, על מה אתה מדבר?! קראת בכלל את הקישור? הנה הוא שוב, כדי לוודא שאתה מדבר על האתר הנכון: [1]. אין שם מילה אחת על בית המקדש. אם היה שם הרבה מידע על השימוש בפולחן - בסדר, אין לי בעיה עם זה, למרות שהייתי מעדיף אתר רציני (מחקר של חוקר יהדות באוניברסיטה, לדוגמא). אבל האתר לא מכיל כלום, ולפי התגובה שלך - אפילו לא קראת אותו, אלא הוצאת באוטומט את התגובה הבנאלית של "המדע הוא לא חזות הכל." עופר קדם - שיחה12:45, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
שלא תבין לא נכון: אני לא חושב שזה מלמד מי-יודע-מה. אבל אם הייתי מחפש באינטרנט חומר עלמור ולבונה בהחלט לא היה אכפת לי להיתקל באתר הזה. מעבר למידע המדעי (שכפי שאמרת, עדיף מבוטניקאי או מומחה אקדמי) יש שם גם מידע מעניין נוסף. גוונא+שיחה+אין לנו פורטל הלכה!12:58, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
קודם טענת שיש מידע על השימוש בבית המקדש, אז יהיה נחמד שתכיר בשגיאתך לפני שתקפוץ לטענות חדשות. זה בסדר לטעות, אבל כשבאים אל משתמש אחר וטוענים שהוא טועה, ושהוא לא מפעיל שיקול דעת ("יש לבחון את רלוונטיות הקישור בכל פעם מחדש"), כדאי לוודא שיודעים את העובדות בנושא לפני התלונה.
וספר לי, בבקשה, איזה מידע יש שם על שימושים של לבונה בהיסטוריה? יש שם בדיוק שתי שורות על זה, ואצלנו כבר יש הרבה יותר מידע מזה, ועוד עם ציטוטים מהתנ"ך - דווקא אצלנו יש מידע לגבי השימוש בבית המקדש, לא באתר הקבלה הזה. עופר קדם - שיחה13:00, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
לערך יש כמה מקורות טובים (וכרגע תיקנתי את הקישורים לשני אתרים). בכל מקרה, גם אם רוצים עוד מקורות, אתר שדן בקבלה אינו מקור ללבונה באופן כללי, אלא, אולי, ללבונה ביהדות או בקבלה, וגם זה בקושי (מקור טוב לזה יהיה, כאמור, חוקר יהדות מוכר). יש עוד קישורים בערך האנגלי - אולי כדאי לעבור עליהם ולהוסיף אם משהו מעניין במיוחד. עופר קדם - שיחה13:24, 21 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
עברתי על רוב העריכות הרלוונטיות שלו. מעבר לדברים שאתה כבר שחזרת, לא ראיתי פגיעות של ממש. אני לא מבין כל כך בדברים האלה, כך שלא אבחין בשגיאות בנושאי נירוונה וכו', אבל במה שאני כן מבין - לא ראיתי בעיות. עופר קדם - שיחה23:04, 15 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
ספרם של סיימון סינג ואדזארד ארנסט יצא בהוצאת "עליית הגג". הוא יכול לספק ציטוטים מרתקים לשורה ארוכה של ערכים על "רפואה אלטרנטיבית". קריאה מומלצת. עוזי ו. - שיחה21:03, 17 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
הי, עופרי. ב"הכה את המומחה" יש שאלה על הרעלת פחמן חד-חמצני ועד כמה שאני זוכרת ממה שהסברת לי, התשובות שם אינן מדויקות. כדאי שתציץ ותתקן, אם צריך.שלומית קדם - שיחה22:10, 23 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
לא, התשובות שם דווקא בסדר. פחמן חד חמצני נקשר לתאי הדם האדומים, כמו חמצן, אך לא משתחרר כשמגיע הזמן, ולכן בעצם מנוטרל. הרעלת CO גורמת לנטרול חלק נרחב מתאי הדם האדומים, מה שמדמה מצב של אנמיה חמורה, ופוגע בחלקי הגוף עקב חוסר יכולת לספק מספיק חמצן. עופר קדם - שיחה11:05, 24 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
כן, אבל אם הבנתי נכון, נאמר שם שהפגיעה מוגדרת בזמן ולאחר תקופה יתחדשו תאי הדם הפגועים. מה שידעתי הוא, שאין אפשרות התחדשות ופגיעה נרחבת תביא בהכרח למוות (כזכור מאותו מקרה טרגי של המשפחה שנפטרה בגלל תנור חימום פגום). או שההבדל הוא בהיקף הפגיעה ומשכה?שלומית קדם - שיחה18:11, 24 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
מה שקורה זה, שהפחמן החד-חמצני מנטרל כל כדורית דם אדומה שהוא נקשר אליה, אבל אורך החיים של כל כדורית הוא ממילא כמה חודשים - הן כל הזמן נהרסות ומוחלפות על ידי חדשות (ולכן אפשר לתרום דם במרווחים של כמה חודשים). לכן, אם רק חלק קטן מהכדוריות נפגע, זה יפחית רק במעט את כושר נשיאת החמצן של הדם, ולאחר זמן מה ייוצרו מספיק כדוריות חדשות. אם הפגיעה היא חמורה (עשרות אחוזים), אז זה יכול להוביל למוות - בדומה למצב של דימום קל, או דימום חמור. עופר קדם - שיחה20:31, 24 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
תמסור לו ד"ש... אולי אתה מכיר כימאי אחר פעיל? ראיתי את pixie אבל הוא לא ממש פעיל כבר שנתיים, מלבד קפיצה לביקור לפני כמה חודשים. החיסרון של הערך הזה כואב לי באגו הישראלי. Setreset - שיחה13:21, 7 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
לצערי, אני לא מצליח להיזכר בכימאי פעיל אחר כרגע... גם אני לא בדיוק פעיל בתקופה זו, אז המצב בכלל טרגי. אולי הודעה בלוח המדעות תעזור. עופר קדם - שיחה19:18, 7 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
המושג בהחלט משמש בהקשרים של הרזייה וכו', אבל בעצם אין לו שום משמעות מדעית, והוא לא מוגדר היטב (יש המגדירים שאלה פחמימות אבל בלי סיבים תזונתיים, יש שמגדירים שאלה פחמימות בלי ויטמינים או מינרלים, וכו'). בגדול זו טענה שזה מאכל עם הרבה קלוריות, אבל בלי תועלת תזונתית אחרת - אבל זו הגדרה עמומה מאוד, וכאשר ההגדרה עמומה, עדיף להימנע מהשימוש בה. עופר קדם - שיחה22:34, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
הקיצוץ שלך היה דרסטי מדי, על העובדה שבורקה מכילה הרבה קלוריות אין עוררין. במילים אחרות זה מאכל משמין, ומידע כזה הוא כן מידע אנציקלופדי. תחושת שובע היא באמת אישית (אני לא שבע מבורקה אחת וגם לא משתי בורקס) מוטי - שיחה22:39, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
הרבה קלוריות ביחס למה? ביחס למלפפון? כן. ביחס לשוקולד? לא. ואיזה בורקס? הרי זה תלוי מאוד במילוי ויש הרבה סוגי בצק. ברגע שמתחילים להגיד "הרבה", צריך להגדיר ביחס למה, איזה טווח, על איזה מוצר בדיוק מדברים. אם אתה יכול לחשוב על ניסוח כללי מספיק - תציע; אני חשבתי כמה דקות ולא הצלחתי. אני בכלל לא חושב שיש צורך בזה - אנחנו לא מדריך תזונתי, ואפילו בערך שוקולד לא מוזכרות קלוריות... עופר קדם - שיחה23:00, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
בבורקה יש יותר קלוריות מאשר בלחם ואפילו לפי התזונאית שהלכתי אליה, יותר מאשר בכמות זהה של כדורי פלאפל. מצד שני - יש באמת בעיית ניסוח מוטי - שיחה23:04, 30 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
מצטער, את התהליכים אני פחות או יותר מבין, אבל לא את הטרמינולוגיה... אני ממליץ לך לפתוח דיון בדף השיחה של מטבוליזם, עם הפנייה מלוח המודעות. אני בטוח שניתן למצוא כאן איזה ביולוג או ביוכימאי שידע לענות. עופר קדם - שיחה16:27, 23 בינואר 2010 (IST)תגובה
אני מנסה לתרגם קטעים אחדים מתוך en:X-ray crystallography ובפסקה Contributions to chemistry and material science נתקלתי בסוגי קשרים כימיים שאין להם מקבילה בוויקיפדיה העברית. האם אתה מכיר את השמות המקובלים ל:
עופר, הסרת פסקאות חשובות מהערך, שמסבירות באופן ברור ומפורט את השיטה. רוקנת אותו לחלוטין מתוכנו. החזרתי את הפסקאות החשובות, ומחקתי את הפסקה שמחקת גם אתה (צדקת, היא אכן מיותרת, כי היא חוזרת על מה שנאמר קודם לכן בפסקה הקודמת). אלדד • שיחה17:54, 20 במרץ 2010 (IST)תגובה
אלה פסקאות חסרות כל תוכן. אין שום משמעות לאמירה "לקיחת אחריות: הקליינט מודרך לקחת אחריות על עצמו - כיצד להפסיק הרגלים שמפריעים לו ולא מאפשרים לו לחיות את חייו כפי שהוא רוצה, באיכות חיים טובה יותר ותוך מימוש עצמי." - הדבר מובן מאליו. אם אתה רוצה לשנות משהו בעצמך, ברור שזה באחריותך. זה בנאלי לחלוטין. פירוט ה"שלבים" גם הוא חסרי כל תוכן - מן הסתם, כדי לשנות משהו, ראשית צריך להבין מהו, ואז ללמוד כיצד לשנותו. פסקת הכאב והפחד פשוט מביכה ברדידותה ("לא לפחד מהפחד"?!), ושייכת לפרסומת, לא לערך. אני מסיר את הפסקאות האלה. אם אתה רוצה לטעון לחשיבותן (וחשיבות השיטה הזו בכלל) - הסבר את הניסוחים האלה בדף השיחה, בבקשה. עופר קדם - שיחה19:06, 20 במרץ 2010 (IST)תגובה
צר לי, עופר. אתה לא מכיר את השיטה, ולא מבין בה. מחקת פסקאות שנוגעות לאופן שבו היא פועלת. בינתיים אני רואה שצחי שחזר אותך, בנימוק הנכון (אלו אכן עקרונות שיטת אבי גרינברג). ערכתי עוד מעט את הפסקה הנוגעת לפחד וכאב, כדי להוסיף הבהרות. אנא אל תזיק לערך (עריכה כדי לשפרו - מוזמנת בהחלט; עריכה כדי להראות, לשיטתך, שאין בו דבר - ממש לא). אלדד • שיחה19:42, 20 במרץ 2010 (IST)תגובה
מי שקרא את הערך, בין אם זה צחי ובין אם זה אני, רואה את העקרונות ומכיר אותם. ייתכן שאלה עקרונות שמשותפים גם לשיטות אחרות, אבל זה לא אומר שהם לא שייכים לשיטה שלפנינו, וזה לא אומר שאם הם שייכים גם לשיטות אחרות - אין להם מקום בערך הנוכחי. אני לא עוסק בשיטה ולא מפיץ אותה. אני מעריך שכבר כתבו עליה כאן בצורה מפורטת, אבל חלק גדול ממה שנכתב שונה או נמחק. אני מקווה שמי שעוסק בשיטה ביומיום יוכל לערוך ולשנות, כך שהערך יעובה ויסביר טוב יותר את העקרונות השונים. אלדד • שיחה20:45, 20 במרץ 2010 (IST)תגובה
מחקתי, וכדאי שאבהיר - אני לא עושה שום דה-לגיטימציה לחרדים. העובדה היא שלחרדים יש זכויות יתר במדינת ישראל - החילונים והדתיים-לאומיים מסכנים את חייהם כדי להגן על המדינה, בעוד החרדים משתמטים. החילונים צריכים ללכת לצבא, ואם יסרבו - יכלאו; באותה העת החרדים מקבלים פטור מתרומה, או, חלילה, סיכון חייהם. כנראה שדמם סמוק יותר. החילונים והדתיים עובדים ומשלמים מיסים, בעוד חלק גדול מהחרדים חיים על חשבון המדינה. המדינה מממנת את החינוך הפרטי החרדי, שלא מספק שום כלים להשתלבות בכוח העבודה, לא אנגלית, לא מדע ולא מתמטיקה, וכך מגדל דור שלם של אנשים שלא יוכלו לעבוד בעבודות שדורשות ידע מינימלי, אלא ישארו סמוכים על שולחנה של המדינה, או, במקרה הטוב, יעבדו במגוון מצומצם מאוד של עבודות. המדינה, למעשה, מממנת את חיסולה, כי כבר לא יהיה לה צבא, ולא יהיה לה הייטק, ולא יהיה לא כלום.
אני לא אומר שכל החרדים כך; חלקם (הקטן להחריד) הולך לצבא. חלקם עובד, וחלקם אף עובד במשרות הייטק וכו'. אך לא על האנשים האלה מדברים ארגונים כמו חדו"ש, אלא על המשתמטים שחיים על חשבון החילונים והדתיים במדינה הזו. עופר קדם - שיחה17:17, 14 במאי 2010 (IDT)תגובה
שבוע טוב, עופר. טענותיך כלפי החרדים נסובות סביב שני נושאים עיקריים: השתמטות משירות צבאי, והמנעות מהשתלבות כלכלית במשק הישראלי. תשובה על נושא הגיוס תוכל למצוא בדף מיוחד שהקדשתי לנושא. אני מקווה להכין גם תשובה מפורטת ביחס לנושא הכלכלי. בברכה - ברי"א • שיחה • ג' בסיוון ה'תש"ע • 00:33, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה
בוקר טוב, ברי"א. קראתי את דבריך, אך איני מסכים להם בשום מידה. בין אם החרדים מאמינים בטענות האלה, ובין אם הם סתם משתמטים, אין זה משנה. יש כאן פשוט תפיסת טרמפ על ההקרבה וההשקעה של החיילים. קל מאוד לטעון "אם לא נלמד תורה הצבא יפסיד", או "בזכות הלימודים שלנו הצבא מנצח", אבל למעשה זו רק טענה בלתי מוכחת, בעוד העבודה הקשה של החיילים היא זו שמוכחת, והיא זו שבלעדיה לא תהיה הצלחה, באופן ברור ומובן מאליו. אתה חושב שזה הסבר סביר; לי זה נראה כמו תירוץ קלוש להשתמטות ובטלה.
אחד המשפטים שלך אולי מייצג חוסר הבנה בסיסי: "ואם תהיה מחלוקת בין מומחי המיגון של מטוסי הקרב, הללו יאמרו שאביזר מסוים עשוי להציל את המטוס מטילי נ"ט, והללו יאמרו שאין להם הוכחה לכך, אם כי אין להם הוכחה להיפך, האם גם שם יאמר האתאיסט שאין להתקין את אמצעי המיגון הללו?! סביר מאוד שלא." - משפט זה שגוי באופן קיצוני. בא אדם ואומר "יש לי אמצעי מיגון", אומרים לו - תוכיח שזה עובד. יש תהליכי ניסוי ארוכים וקשים, ורק לאחר שיעילות האמצעי הוכחה היטב, אז מתקינים אותו, וגם זה לאחר חישוב עלות / תועלת.
משפט נוסף שגוי מאוד הוא "המימד הרוחני הקיים בעולם (דבר שגם אתאיסטים מודים בו, כל עוד זה לא מחייב אותם דבר, ע"ע סיאנסים, ספיריטואליזם ועוד)" - זה פשוט מראה שאינך מבין דבר לגבי האתאיסטים. לא, אתאיסט לא מכיר ב"מימד רוחני", אלא דורש הוכחות. אתה יכול למצוא חילונים שמאמינים בדברים כאלה (סיאנסים וכו'), אבל אלה בהחלט אינם אתאיסטים.
טענת "זכויות המיעוט" מקוממת במיוחד. מחר אקים מיעוט שמאמין שכך שתשלום מיסים פוגע במרקם האנרגטי של החלל, ושעבודה מסוכנת לבריאות, ולכן, כדי לשמח את האל שלי, אתם צריכים לעבוד בשבילי. אולי כולנו נעשה את זה? כל שנה אחוז החרדים גדל. פחות ופחות הולכים לצבא, ופחות ופחות עובדים. עד מתי? אתה חושב שאם כולנו נשב ונלמד תורה "ננצח בקרב"? בוודאי שלא. לימוד תורה לא הציל אף אחד באירופה, להזכירך. מה שהציל את היהודים שם, וגם כאן, היו הלוחמים. כמה לומדי תורה היו כאן ב-48? כמעט אפס, והיה זה הניצחון המרשים ביותר שלנו. נראה שככל שאחוז לומדי התורה גדל, כך המלחמות שלנו הופכות למוצלחות פחות ופחות, ודומות יותר להפסדים. אגב, אהבתי את הנימוק שהכנת לך בדף השיחה - גם כשנגיע לשישית (כי לכאורה עוד לא הגענו), לא צריך יהיה להתגייס - פשוט נטען שצריך שליש. כשנגיע לשליש, בטח יטענו שצריך חצי. נוח.
הטענות לגבי התאמה לחרדים מקוממות במיוחד. החרדים יצרו להם מגוון דרישות קיצוניות יותר ויותר, רק כדי למנוע כל השתלבות בחברה הכללית. גם החילונים לא אוהבים את הצבא; לא כיף. האוכל די דוחה. לא נעים באוהלים האלה, בעסה שאי אפשר לישון מספיק, מעצבן לקבל פקודות ממפקדים מטומטמים. אבל יש פה עניין של טובת הכלל. די להתפנק עם הדרישות שהמצאתם לכם כתירוצים.
ומה לגבי עובדים? יותר ויותר חרדים, יותר ויותר לא עובדים, והחמור החילוני ממשיך לממן, לעבוד קשה, לשלם מיסים, להקים לנו הייטק וייצוא. עד מתי יוכלו החילונים לממן ולהגן על החרדים? בתוואי הנוכחי, הנה מה שיהיה - בעוד דור, המדינה הזו תכיל כל כך הרבה חרדים שלא מגינים ולא עובדים, שהנטל על החילונים יהיה כבד מנשוא, והחוקים החרדים יהפכו את המדינה לתיאוקרטיה. השכבה המשכילה, שיש לה אופציות, תעזוב למדינות אחרות. הכלכלה תדרדר לרמת עולם שלישי, והצבא המדולל שישאר, עם מיעוט לוחמים, ומימון דל (מעט עובדים, הרבה "לומדים") לא יהיה מרשים במיוחד. אז או שמדינות ערב יוכלו סוף סוף להיפטר מאיתנו במלחמה גדולה, או שהמדינה תכנע בעצמה, בחוסר יכולת להתנגד. כך או כך, המדינה היהודית לא תזכה לחגוג את יום-הולדתה המאה. עופר קדם - שיחה09:56, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה
יודע מה, עזוב. אין טעם. המצאתם לכם סיפור שלם, כדי לקחת קרדיט על מאמץ של אחרים, ולהתחמק מהמאמץ בעצמכם. אנשים נהרגים, או, במינימום, מוותרים על שלוש שנים מחייהם בשביל המדינה הזו, בשביל שכולנו נוכל לחיות כאן, ואתם ממציאים תירוצים למה אתם לא צריכים לעשות את זה, ולמה בעצם לכם צריך להודות על הניצחון. בכל השירות שלי, כל פעם ששמעתי על תקרית בגבול, חיפשתי בדאגה את השמות, לראות אם זה חבר, או מכר. לכם אין את הבעיה הזו. מקסימום תקבלו חתך נייר מדף הגמרא.
אני יכול לדמיין את סוג התירוצים שתכתוב לגבי עבודה (ההייטק לא יצליח אם לא תלמדו תורה?). סוג התירוצים הזה מזלזל באופן קיצוני במי שבאמת עובד, באמת מתאמץ. אנשים עובדים שנים רבים כדי להתמחות בכימיה, לדוגמא, חוקרים ומפתחים במשך שנים, אבל בעצם, הכל בזכות לימודי הגמרא, נכון? עזוב, חבל על הזמן שלך. עופר קדם - שיחה10:11, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה
אהבתי את הקטע עם המרקם האנרגטי של החלל. בכל אופן - הערה: עופר, החרדים מאמינים באמת ובתמים שלימוד התורה מגן על המדינה הזו, ואתה יודע מה, עזוב מגן, הוא ערך חשוב דיו כדי להשקיע בו את מיטב שנות בני הנוער על חשבון כל המקצועות האחרים כולם. לגמרי מאמינים בזה, ולא תשכנע אותם אחרת.
הבעיה אינה מתחילה בחריג, אלא ברוב שמאפשר לו להמשיך להתנהג בפראות. החרדים לא ישתכנעו באמצעים לוגיים, וקח את חדר הלב השמאלי שלי אם ברי"א ישתכנע כאן, גם אם תהפוך את העולם.
כשם שלא תבוא בטענות כלפי אדם שנתבע וחויב במשפט, שהיה צריך בכוחות עצמו להגיע לפסק הדין, אלא אתה מכיר בכך שסכסוכים לא תמיד נפתרים לבד ולפעמים צריך בית משפט, כך גם לגבי החרדים. עלינו לבוא בטענות כלפי "בית המשפט", ובמקרה הנוכחי - המדינה, הפוליטיקאים שמחשבים חישובי קואליציות, שמביאים לך שמתאפשר להם להמשיך כך.
כדי לעצור את העניין הזה אין צורך להוציא צו גיוס לכולם, דבר שיעורר מרי אזרחי, אלא מספיק לעצור את הכספים לכוללים ולישיבות, קצבאות הביטוח הלאומי הבלתי נגמרות שהם שואבים ואר התקציבים. אני מוכרח לומר שלי באופן אישי זה יהיה צעד עצוב, אבל מסתבר שהכרחי.
אענה לפי הסדר: אין זה נכון שהחרדים תופסים כאן טרמפ על משהו. מקור התפיסה הזו בתורת היהדות, ממנה ציטטתי באריכות בדף המדובר. לתפיסתנו הדבר הוכח לאורך ההיסטוריה, והוא פועל אף בהווה.
חשוב לציין שהדגשתי, שאם יש מקום לוויכוח זה רק על נקודת המוצא הזו. האם ניתן להוכיח שיש אלוהים? שהוא נתן תורה? שקיום התורה ולימודה משפיע על המתרחש בעולם? אם ניתן להוכיח זאת, ממילא תקף הטיעון של החרדים על כך שהם אלו שתורמים לצבא לא פחות מהחיילים. אם לא ניתן להוכיח זאת - יש לדון על כך, ורק על כך!
לכן אם יבוא אדם ויאמר "יש לי אצמעי מיגון", אכן אדרוש ממנו להוכיח שזה עובד. אם הוא יטען שעלי להאמין במה שלא יהיה, אדרוש ממנו הסבר מדוע עלי להאמין בכך. לעניינו, מכיון שאני טוען שניתן בהחלט להוכיח את אמונת היהדות ואין היא אמונה עיוורת, חושבני שיש מקום לתת לי להוכיח את הדבר, ואם לא מעוניינים לדון בדבר ולשמוע את מסכת טיעוני, לכל הפחות שלא לקבוע קביעות שיפוטיות על עמדתי מבלי לדון בה כראוי.
לגבי האתאיסטים אתה צודק. מכל מקום חילונים רבים מאמינים במערכת רוחנית כל עוד הם לא מחויבים לה שום דבר. בכל מקרה, אין זה ממשמעותי לענייננו.
טענת זכויות המיעוט אינה מקוממת כלל. אם יבוא מישהו ויטען טענות מכל סוג, אדרוש לדעת על מה הוא מסתמך. אם הוא יציג לי מסכת שלמה וקוהרנטית שעל פיה עולה שיש לו זכויות מסוימות, אצטרך להתמודד עמו במישור האינטלקטואלי ולא החוקתי, כפי שמציע ידידי גוונא.
הטענה שלך שהחרדים "יצרו להם מגוון דרישות קיצוניות רק כדי למנוע כל השתלבות בחברה" נובעת מחוסר ידיעה. הדרישות של החרדים קיימות כבר אלפי שנים, והעם היהודי כולו התנהג לפיהן עד לפני כמאתיים שנה. אנו מתנהגים כפי שהתנהגו אבותינו ואבות אבותינו, וזכותינו לדרוש שאם הצבא רוצה בנו, כלומר באלו שאינם לומדים תורה, שהוא יספק להם את כל הנדרש מהם לחיות לפי אמונתם. איש אינו מדבר על טעם האוכל (גם בישיבות הוא די מגעיל), ואיש אינו מתפנק. תאמין לי שלא קל בכלל להיות דתי או חרדי. דברים רבים שהייתי רוצה לעשות, אסורים לי מתוקף תפקידי. המשפטים "די להתפנק עם הדרישות שהמצאתם לכם כתירוצים", "המצאתם לכם סיפור שלם, כדי לקחת קרדיט על מאמץ של אחרים, ולהתחמק מהמאמץ בעצמכם" הם התרסה חסרת בסיס. כבר כתבתי שהסיפור הזה קיים אלפי שנים ולא הומצא אד הוק, בכדי להתפטר מהגיוס. בחייך, החרדים מוכנים למסור את נפשם על כל כך הרבה דברים, רק לא ללכת לצבא? אתה שבוי בסטריאוטיפים, לצערי.
לגבי נושא העבודה, הדברים שונים מאוד ממה שכתבת, אבל כאמור, טורקי טורקי. בתקופה הקרובה אכתוב בעזרת השם דף מיוחד על נושא זה, ואז נתגושש...
לסיום, לא נראה שנשכנע אחד את השני. לפחות ניסיתי להבהיר איך נראה הנושא במשקפיים חרדיות. אם גם בזאת כשלתי, אני לוקח עלי את האשמה...
לדעתך, התפיסה שלך הוכחה. לדעתי, התפיסה שלכם הוכחה כשגויה לחלוטין (הדוגמא החדה ביותר - אלוהים לא הגן על הלומדים באירופה. הגישה שלכם הוכחה כמובילה לאבדון. הגישה של לצאת ולהגן על עצמנו, זה מה שמחזיק אותנו פה), ומהווה כיום לקיחת קרדיט על פועלם של אחרים.
גם אני יכול לבנות מערכת שלמה של טיעונים ונימוקים למה אני לא צריך לעבוד למחייתי. זה לא הופך אותי לצודק; רק לבטלן.
"הדרישות של החרדים קיימות כבר אלפי שנים" - מיתוס ותו לא. הדרישות הנוכחיות של החרדים חדשות יחסית, ומהוות תגובת נגד לתנועת ההשכלה, ומאוחר יותר לחיים החילוניים בישראל. המגמה היא להחמיר ולהחמיר, שוב ושוב, ללא שום בסיסי בתורה או בהלכה. היהודים לא בילו את ימיהם בלימוד תורה, אלא עבדו למחייתם. כך עושים כיום גם החרדים היושבים בגולה, כי שם אין פרייארים שיממנו אותם. דרישות ההפרדה מוחמרות מרגע לרגע. דרישות הכשרות כבר נהיות מגוחכות (כשרות של הרבנות הראשית כבר לא שווה כלום). העיקר שהולכים עם לבוש של פולנים מהמאה ה-18. מאוד יהודי; כל בני ישראל הלכו עם שטריימל במדבר. קח עצה מהרמב"ם - לא חייבים להיות בטלנים כדי להיות יהודים. אפשר לשלב עבודה ולימוד.
הדתיים מסוגלים ללכת לצבא; בגללם הצבא כולו שומר שבת, שומר כשרות, ומכריח חיילים לא דתיים לאכול בהיחבא ביום הכיפורים, לדוגמא. יש בתי כנסת, ויש זמן לתפילות (ולכן בטירונות תמיד סידרנו את המיטות של חברינו הדתיים למסדרי הבוקר - הם הלכו לשחרית). מגורי הגברים והנשים נפרדים, ויש רבני יחידות. הם לא יהודים? הם לא מספיק טובים? אם הם מסוגלים, גם אתם. אבל לדעתך - לא. המצאתם דרישה, ו"אתם לא יכולים". סיפורי סבתא, סלח לי. כאשר יש צורך, אפשר להתגמש, ולמען הגנת המדינה, ראוי להתגמש. אבל למה לטרוח, כשיש חילונים? שהם ייהרגו. עופר קדם - שיחה15:06, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: עופר, ברשותך הייתי רוצה להעיר שכשאני עשיתי טירונות במסגרת ההסדר לא היו לנו שום בעיות ולא קיבלנו שום זכויות יתר. לא רק זה, אלא שגם קמנו בבוקר לפני כולם כדי שנספיק לסדר את האוהלים ולעשות פריקה לנשק. ואת הדקות היקרות האלה כל אחד היה שמח לבלות מתחת לשמיכה (לא הסקביאס!). אז נכון, מחלקת הסדר זה אולי לא חוכמה גדולה, אבל הסתדרנו מצוין עם המפקדים שלנו. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית!15:14, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה
אוסיף כמה מילים לדיון: סבי (אבי אבי) היה יהודי אדוק מאוד, שהקפיד על קלה כעל חמורה, היום היו מקטלגים אותו כחרדי, אבל לצד קיום המצוות עבד לפרנסתו ועבד בעבודה פיזית קשה (יצירת גגות פח). לימודי קודש רק אחרי העבודה, כי היה צריך לפרנס 12 ילדים ואף אחד לא סייע לו בכך. היהדות היא ים גדול וכל אחד בוחר לו מה לקחת מתוכו - ברי"א, אתה בחרת להציג אמירות המצדיקות היבדלות, חיי עוני על חשבון הקהילה, אי השתתפות במאמץ הבטחוני. אני משוכנע שאתה מכיר ואם תרצה תוכל לדלות מים היהדות אמירות המחייבות לומדי תורה לעבוד ולצאת למלחמה וכבר הזכירו כאן את רמב"ם. זה עניין של בחירה, איזה יהדות אתה בוחר, את היהדות של הרמב"ם, שלא לבש בגדי פולנים ועבד לפרנסתו (וגם התבטא בצורה מפורשת מאוד לגבי תלמידי חכמים המתפרנסים מהציבור) או יהדות אחרת, יהדות מלאכותית, שהתרחקה מהמקורות וסיגלה לעצמה מיני מנהגים המיועדים להיות חומות, חומות המפרידות בין ילדיהם ובין העולם שמסביבם. בברכה. ליש - שיחה17:24, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה
תרגמתי את הערך מהויקיפדיה האנגלית, ואני מכיר את הנושא מזוית של מדען פעיל (אמנם לא ותיק), אבל אני לא מומחה בעניין, ולכן לא יכול לומר אם הערך מכיל את כל המידע הרלוונטי, או מייצג נכון את הגישות בתחום כיום. תהליך הערכים המומלצים כבר מזמן הפך למתיש ומציק, ואין לי זמן או רצון להתעסק איתו. אם אתה, או מישהו אחר, מוכנים להשקיע זמן כדי ללמוד, להוסיף, לתקן, ולשכתב לדרישת המבקרים - מה טוב. אני לא משתתף... עופר קדם - שיחה19:19, 30 במאי 2010 (IDT)תגובה
היי, עופרי, אני מניחה שקיבלת מייל עם העצומה הזאת, ואולי כבר חתמת, אבל אם לא, עבור לכיכר העיר ושם תמצא את הפרטים. מפלצתי ומזעזע. אם לא הספיק להם עם קופים במכון, עכשיו זה חתולים בבאר שבע. חתום והחתם!שלומית קדם - שיחה18:54, 8 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אשמח להתיחסותך בדך השיחה של הומאופתיה לפיסקה הלא ברורה שנוספה לערך תחת שם זה. לי זה נראה פשוט פרסומת לקמפיין שלא משנה אם אתה מסכים איתו או לא, לדעתי אין לו מקום בערך. אם משהו היה עושה קמפיין הפוך ושם כזאת פסקה בערך יש לי תחושה שהפסקה היתה נמחקת הרבה יותר מהר. אשמח לשמוע את דעתך בדף השיחה. Orenshafir - שיחה15:24, 6 בפברואר 2011 (IST)תגובה
שלום עופר, בהמשך לטענתך אלי שהייתי יכולה לפעול אחרת בקבלת משתמש יוני פוקס שכתב על הסבא שלו פאול פוקס, אני מזמינה אותך לסייע למשתמשת חדשה שרוצה לעלות ערך על תל אביב כעיר העולם. ראה בבקשה שיחת משתמש:Globalcity. נראה שהיא כמו יוני יש לה קשיים בהבנת הסברים איך מעלים ערך לויקיפדיה Hanay • שיחה12:46, 17 במרץ 2011 (IST)תגובה
העולם משתנה... אבל ברצינות - לא ברור לי. חשבתי שאולי מדובר בטמפרטורת התכה תיאורטית - מן הסתם אם יש המראה, אי אפשר למדוד את טמפ' ההתכה, אבל אולי הגיעו אליה באקסטרפולציה מתנאי לחץ גבוה, בהם אפשר להגיע להתכה. אבל רגע, אולי יש פתרון - לפי הקישור [4], טמפ' הההתכה הזו היא בכלל עבור 28 אטמוספרות... אפשר לציין זאת איכשהו בתבנית בערך? עופר קדם - שיחה22:16, 14 באפריל 2011 (IDT)תגובה
זה נראה תרגום זריז של חלק קטן מאוד מהערך האנגלי, ותואם את מה שכתוב שם, אבל אני לא מכיר את הנושא, אז אין לי מה להוסיף או לתקן. עופר קדם - שיחה20:34, 21 במאי 2011 (IDT)תגובה
היי עופר, בערך הזה כתוב כך:
Among his multiple contributions to world science is the synthesis on October 15, 1951, when Miramontes was only 26 years old, of norethindrone, that was to become the progestin used in one of the first two oral contraceptives (combined oral contraceptive pills).
אתה יכול (לנסות) להסביר לי מה זה בעצם אומר? (אני צריך את זה לדף "היום בהיסטוריה" של פורטל: אמריקה הלטינית, אם אתה חושב שזה לא אירוע חשוב, אז לא צריך להסביר לי). תודה, עידו • שיחה23:38, 27 ביוני 2011 (IDT)תגובה
לא הכרתי, אבל קראתי והחכמתי מעט. כך - מירמונטס היה סטודנט במעבדתו של Carl Djerassi. הוא עסק בסינתזה של norethindrone. חומר זה הוא פרוגסטין, כלומר Progestogen סינתטי. Progestogen הוא שמה של קבוצת הורמונים, ביניהם הפרוגסטרון. לפרוגסטין יש אפקט דומה לפרוגסטרון, והוא משמש בגלולות למניעת הריון, לבדו או לצד אסטרוגן. החומר אותו סינתז מירמונטס, norethindrone, שימש באחת משתי הגלולות הראשונות למניעת הריון.
כלומר, מירמונטס הצליח לסנתז חומר דמוי פרוגסטרון, ששימש בגלולה למניעת הריון.
אני ממש לא מכיר את הנושא, אז אני לא יודע בדיוק מה מידת החשיבות, כי היו עוד שעסקו במחקר הזה ומחקרים דומים. הערך האנגלי של מירמונטס לא ברור, וקצת נראה כמנסה לשכנע בחשיבותו. עופר קדם - שיחה21:34, 28 ביוני 2011 (IDT)תגובה
היי, עופר. תוכל בבקשה לבדוק, אם לא תרגמתי שטויות (בתחום המתימטי, כמובן, לא המוזיקלי). תודה,שלומית קדם - שיחה16:58, 30 בנובמבר 2011 (IST)בסוף שנות ה-70' החל וואורינן להתעניין בעבודתו של המתמטיקאי בנואה מנדלברוט ובמענק מקרן רוקפלר ערך ניסויים קוליים במעבדות בל בניו ג'רסי. בראיון עם ריצ'רד בורבאנק מצוטטים הדברים הבאים מפי וואורינן:"מה שעשיתי במעבדות בל (עם מארק ליברמן) היו ניסויים שונים, שבהם חוללנו מחרוזות של חומר אקראי-כביכול, בדרך כלל גבהי צליל אבל לעתים דברים אחרים, ושיעבדנו אותן לסוגים מסורתיים של ארגון קומפוזיציוני, לרבות נהלים של שנים עשר טונים. הדבר שרציתי בו הוא לראות, אם הדברים האלה נשמעים "ערוכים", אם הם נשמעים כמשהו שנבחר בכוונה תחילה, או לא. הם אכן נשמעו כך, למיטב הבנתי, בכל אופן. הרצפים האקראיים לא היו סתם אי-אילו רצפים אקראיים מזדמנים אלא מן הסוג הקרוי אקראיות f/1."
(מתוך הערך צ'ארלס וואורינן)תגובה
In the late 70’s Wuorinen became interested in the work of the mathematician Benoit Mandelbrot and with a grant from the Rockefeller Foundation he conducted sonic experiments at Bell Labs in New Jersey. From an interview with Richard Burbank Wuorinen is quoted as saying,
What I did at Bell Labs (with Mark Liberman) was to try various experiments in which strings of pseudo-random material, usually pitches but sometimes other things, were generated and then subjected to traditional types of compositional organization, including twelve-tone procedures. What I wanted to do was to see whether or not these things sounded "composed," sounded purposively chosen. They did, at least by my lights. The random sequences were not just any old random sequences but were that of a kind called 1/f randomness.
אמממ... אני מבין את הכוונה הכללית, אבל אני ממש לא מבין את הפרטים... הנקודה המתמטית לגבי אקראיות לא מוכרת לי (ובכל מקרה מה אני מבין במתמטיקה?), והאמת שגם הפרטים המוזיקליים לא מובנים לי ("גבהי צליל"? מה זה דברים אחרים?). לא יודע, אולי מי שמבין מוזיקה יבין את הקטע הזה, אבל מבחינתי הוא די סתום, גם באנגלית וגם בעברית... עופר קדם - שיחה21:48, 30 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
טוב, קיוויתי שהמושג "אקראיות f/1" יגיד לך משהו, כי לי הוא בוודאי איננו אומר דבר, בניגוד לשיטת שננים-עשר הטונים, שלגביה אני יודעת לפחות במה המדובר. נחמה פורתא - את שמו של מנדלברוט כבר שמעתי בעבר. גם זה משהו...שלומית קדם - שיחה23:38, 30 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלום Okedem, תודה על תרומתך לוויקיפדיה. הערך-לעתיד "ארטורי אימארי וירטאנן" שכתבת עדיין אינו עומד בסטנדרטים של כתיבת ערכים באנציקלופדיה, והועבר לבינתיים ממרחב הערכים אל הדף "משתמש:Okedem/ארטורי אימארי וירטאנן". הוא יימצא בטיוטה עד לתיקונו, בה ניתן להמשיך להרחיב ולערוך את תוכנו. נושאים שבדרך כלל זקוקים לשיפור הם:
סגנון ועיצוב – האם יש קישורים וחלוקה לכותרות בערך?
תוכן – ויקיפדיה היא אנציקלופדיה, וערכים צריכים לספק לקורא מידע מעבר להגדרה מילונית (לצורך זה קיים ויקימילון). ניתן לכתוב ערך קצר עם מעט מידע בסיסי (קצרמר), אך לא ערך קצר ביותר (אולטרה-קצרמר).
לשון – האם הערך מנוסח היטב בהתאם לנהוג בוויקיפדיה?
ניתן לפנות לחממה כדי לבקש משוב ספציפי יותר על הערך. בנוסף, ניתן להסתייע במדריך לכתיבת ערכים. לאחר שהערך יורחב ויתוקן, וכאשר יעמוד בסטנדרטים של ערך בוויקיפדיה – יתאפשר להחזירו למרחב הערכים. בהצלחה!
שים לב {{בעבודה}} איננו כסות לערך ריק לגמרי. dMy • שיחה • 19:31, 17/03/2012 • כ"ד באדר ה'תשע"ב
שלום DMY,
לידיעתך, אני יודע היטב איך לכתוב ערך (כתבתי מספיק בחיי), ואם היית מחכה עוד עשר שניות, הייתי מכניס גרסה ראשונה. ברגע הראשון רק רציתי לסדר את הבינויקי וכו', ואז אני מתחיל לתרגם את הטקסט עצמו. אני מעריך את החריצות, אבל במקרה זה רק הפרעת לי באמצע העריכה. תבנית "בעבודה" מיועדת להסביר למשתמשים, וגם למפעילים חרוצים מדי, שאני עובד על הערך, ולכן לערוך לי אותו באמצע רק מזיק. עופר קדם - שיחה19:38, 17 במרץ 2012 (IST)תגובה
ערך במרחב הערכים לא צריך להיות ריק, גם לא לדקה. תבנית {{בעבודה}} איננה כסות לערך ריק. הדרך הנכונה היא להתחיל לכתוב בארגז חול, ורק כאשר הערך מתחיל לקבל צורה של ערך - רק אז להעביר למרחב הערכים. תודה dMy • שיחה • 19:52, 17/03/2012 • כ"ד באדר ה'תשע"ב
ואם לא היית ממהר כל כך להעביר, בתוך דקה אחת כבר הייתה מופיעה הפסקה הראשונה, כאשר אני ממשיך בתהליך העבודה, בסדר שנוח לי. שום נזק לא קורה אם לכמה דקות יש ערך ריק, כאשר מובהר שהוא בעבודה. גישתך אינה תואמת שום מדיניות, ורק מפריעה לעבודה. כאשר מדובר בערך קצר, איני מעוניין לעבוד בארגז החול, ואיני מתכוון לעשות זאת. אנא, תן לי לעבוד בשקט, ללא הפרעות (גם כאלה שוחרות טוב), שרק בזבזו לי זמן רב, אותו יכולתי לנצל לעבודה מועילה, במקום לשטות הזו. עופר קדם - שיחה19:57, 17 במרץ 2012 (IST)תגובה
אכן יש עוד הרבה עבודה לעשות. לצערי לי אין זמן להשתתף בפעילות, אבל אתה מוזמן לפתוח מיזם. כדאי לך להירשם - קשה לאנשים לתקשר עם משתמש לא-רשום, לנהל דיונים, להבין מי עשה איזו עריכה וכו' (כל כתובת האיי-פי נראות אותו דבר). עופר קדם - שיחה16:50, 21 בספטמבר 2012 (IDT)תגובה
ככה נוח לי לעבוד - יש על זה תבנית עבודה, ואף אחד לא יחטוף התקף לב אם יגיע לערך לא גמור. בנוסף, למעשה הגרסה כרגע היא בהחלט קצרמר ראוי, כי מדובר בהגדרה פשוטה. עופר קדם - שיחה17:22, 31 במרץ 2013 (IDT)תגובה
אני מצטער, אבל אין לי את הזמן ללמוד לעומק את המצב הנוכחי שם, ולהתחיל לחפש מקורות וכו'. אני יכול רק להעיר - בכל דבר צריך להיצמד למקורות טובים. אם המקורות אמינים ומכובדים, שום טענה של אלמוני בדף השיחה לא תגבר עליהם (ללא מקורות אמינים אלטרנטיביים). משמע - לכל הטוענים לכיוון זה או אחר בדף השיחה - דרוש מקורות. אין להתייחס ברצינות רבה לדבריהם ללא קישורים וציטוטים ממקורות אמינים. שנית - קופות החולים מממנות מגוון טיפולים, חלקם רמאות מוחלטת כמו הומאופתיה, רק בגלל שהן רואות רווח כלכלי בדבר, ודרישה מציבור שאינו מבין. על כן, מימון קופות חולים אינו טיעון רלוונטי לדבר.
היי, הצורה הנפוצה של קוקאין היא בתוספת המלח הידרוכלוריד (HCl), כך שהערך נכון. קוקאין טהור אינו מסיס במים, והידרוכלוריד גורם לפרוטונציה (תוספת פרוטון, או יון מימן - H) לקבוצת האמין של הקוקאין, וכך הופך אותו לטעון חיובית, ומסיס במים. HCl משמש במגוון רחב מאוד של תרופות ותוספי מזון למטרה זו, ולכן מוצרים רבים כל כך קרויים - Whatever HCl. עופר קדם - שיחה22:49, 10 באפריל 2014 (IDT)תגובה
תודה על הפנייה, אבל בשלב זה אאלץ לסרב עקב מגבלות זמן, ועקב העובדה שהידע שלי בביולוגיה ואבולוציה די מוגבל. אולי אוכל לסייע בהמשך, נראה מה יהיה. תודה, עופר קדם - שיחה19:07, 12 ביוני 2014 (IDT)תגובה
ראשית, יש להבחין בין שתי ההודעות שלי בדפי השיחה. הראשונה היא שאלה קצרה. השנייה היא תגובה להודעה הזהה של חנה.
כיום נראה שצחי עומד בהחלטה, לאחר שנתפס בניסיון הונאה לאחר ההחלטה (אבל לא נחסם או נענש בשום צורה, כך נראה). אבל זה לא משנה. לפי ההחלטה, צחי לא חייב לגלות את זהות הערכים בתשלום שכתב בין דצמבר למאי, אבל אנחנו עדיין יכולים לחקור ולשאול, ומידע זה עדיין חשוב לנו - בדיוק כמו שהחלטנו שהמידע חשוב עבור הערכים אחרי ההחלטה. בעבר בחר צחי להבהיר את מקורם של ערכים ספציפיים, גם כשלא היה חייב. לכן השאלה משרתת שתי מטרות - ראשית, גם אם לא תקבל מענה, היא מבהירה שיש סיכוי סביר שהערך בתשלום, ולכן יש לבחון אותו בזהירות. שנית, צחי רשאי להבהיר, ואם לא, אולי מושא הערך יבהיר. כך או כך, מדובר בנקודה חשובה (ולכן הקהילה הצביעה לחייב סימון בדפי השיחה של ערכים בתשלום), ולכן הוספתי את השאלות. עופר קדם - שיחה18:32, 15 ביוני 2014 (IDT)תגובה