שלום לכבודו, מוצ"ח שמח. רציתי לגשת היום למלאכת ההגהה אך שוד ושבר - אינטרנט רימון חוסם לי את עריכתו למה? אינני יודע. אך אין דבר, גם ללא הגהתי הערך נאה מאוד וראוי להמלצה. אם אמצא בימים הקרובים מחשב אחר שאוכל לעבוד עליו, אעשה זאת. שדדשכ • שיחה • כ"ג בתשרי ה'תשע"ב • 00:52, 21 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
יא מותק. תוכל לשלוח לי את הטקטסט המוגה במייל ואשלב אותו, אם זה יפתור לך את הבעיה. בכל אופן תודה על המשוב, ועל העבודה מראש - אם תעישה. טישיו - שיחה05:40, 23 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
(אוי כמה שמעתי את המשפט הזה...בסוף כולן חזרו!)
בכל מקרה, אחרי שצחקנו...ראיתי שבאמת רושמים מעט ותמציתי - ורק אני רושם מגילות.
אז אמממ...אתה מוזמן לערוך(=למחוק) את דבריי כראות עינייך.
ונוסיף פה איזה חתימה קטנה ככה...למצב רוח הטוב...הופה--TheRamtzi - שיחה03:22, 24 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אתה מוזמן לראות את הערך שהוספתי אודות אנגלוס אוורט( אם אתה יודע איך מפנים לשם גם למי שיחפש את השם הפוך..כלומר אוורט אנגלוס או אורט עם ו' אחת זה יעזור)
לילה טוב
זהו. אז עכשיו זה רשמי. את מצטרפת לקבוצה המנצחת - חברת תנאים ואמוראים, פה קראקא תובב"א שהחליטה להנציח את זכרם של האמוראים בפה עיה"ק ויקיפעדיע תובב"א. ואל תחשבי שעובדים לחינם. מקבלים קרדיט ופרסום בהגשת הערך למומלצות וכה יכתב: ערך זה הוא נדבת האשה הנכבדה מרת צביה.. שהחליטה להקדיש מזמנה לערך ... הקב"ה ישמרה ויצליה ותקבל בדף המשתמש/ת שלה אות משתמשת זה השתתפה בכתיבת הערך המומלץ פלוני בר פלוני! טישיו - שיחה03:36, 25 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
בערכי תנאים ואמוראים אני בהחלט נעזר במחקרים מקצועיים, המרכזים את המקורות. בערכי הלכה בהם לרוב המידע מרוכז בשניים או שלושה מקומות בתלמוד, אני כותב לרוב מידע שכבר למדתי. טישיו - שיחה03:56, 25 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
תודה רבה! עכשיו כדי להכניס את הערך יש לעשות עוד משהו לפני כן? אני פשוט לא מדי מתמצא בתחום. שוב תודה שלוש • שיחה • כ"ז בתשרי ה'תשע"ב • 15:38, 25 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
היי, טישיו. כפי ששמת לב, הגהתי קצת את רב פפא. לדעתי, (כמו שאמרתי כבר) יש שם פרטים מיותרים ולא רלוונטים. לדוגמא, כל הסיפור על הנדוניה של בתו של אבא סורא - מה זה רלוונטי לערך? זה סיפור שלא מספק שום מידע אינציקלופדי על רב פפא. -על זה הדרך אפשר להוסיף עוד המון סיפורים על כל מיני אישים שונים, לא? בהמשך נתקלתי בעוד כמה (אבל אני לא זוכרת) אז - מה דעתך על עריכת כמה השמטות? צביה - שיחה16:43, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
הבעיה היא שיש מעט מידע על רב פפא, ולכן גם בסיפור זה שמשקף את הקשרים המשפחתיים אצל רב פפא (בנו חתן אצל חמיו), מעמדו של חמיו (וממילא גם שלו ושל בניו) וידידותו של רב פפא עם יהודה בר מרימר, חשובים לערך, וכן הלאה. טישיו - שיחה17:34, 26 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
בקשר לרב פפא, עניין אותי הקטע של מתנות הכהונה של אשתו ולפיכך שאלתי את אחי ואבי היקרים. אחי טען שבכלל יש דעה שאומרת שהיו שני רב פפא, ואחד מהם היה כהן. ושגם- מתנות הכהונה היו פדיון הבן (שכפי שהבנתי, רב פפא גרס שגם כוהנת יכולה לקבל). האם כתבת על זה? צביה - שיחה17:26, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
בתלמוד תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ב, עמוד א' מפורש שהוא אכל את המתנות בשביל אשתו, ובמקום אחר (פסחים מט א) מפורש שהוא התעשר מכיוון שהוא היה ישראל תלמיד חכם שנשא כהן. לא היו שני רב פפא למיטב ידיעתי, ויכול להיות שהם מבלבלים בין רב כהנא שגם עליו נאמר שם שאכל מכוח אשתו, וחכמי התוספות מפרשים שהיו שני רב כהנא אחד כוהן ואחד לא. גם המתנות הם הזרוע לחיים וקיבה כמו שמפורש שם וברש"י. סורי. טישיו - שיחה18:37, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אני חושבת שאחי הקטון (וגם אבי כמדומני הסכים איתו) הביא את זה ממסכת קידושין, והוא למד את זה שנה שעברה כך שהחומר אמור להיות טרי למדי בזכרונו. צביה - שיחה19:25, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
אומר ת'אמת שבמצבו כרגע אני לא הולכת להצביע בעד. יש שם המון סיפורים מיותרים. מה אכפת (כבר אמרתי), למשל, הסיפור של הנדוניה? תכתוב בקצרה שהיה מאורע כזה וכזה. הנהגתו: למה צריך לפרט את הסיפורים? -לפני שאתה אומר שאין מידע וכו' וכו' - זה עדיין לא אומר שצריך להכניס כל דבר לערך. או המשפט הזה: אותו תקופה הם לא היו עשירים עדיין, וכאשר רבא היה רואה שהם מצליחים בלימוד התורה של אותו יום הבין שכנראה שהצליחו בעסקה כל שהיא, ואכן כך היה. -מה הוא מוסיף לי? או הפיסקה הראשונה בכותרת 'חבריו' - למה כל האריכותא הזאת? צריך לכתוב את הדברים הרלוונטים בלבד ולהשמיט ככל הניתן את כל הפירוט של המקרים שלא מוסיפים הרבה. (אם זה המקור לעובדה - אפשר להוסיף פירוט קצר או בערך עצמו, או בהערה). עד כאן משאי. צביה - שיחה20:32, 27 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
רגע לפני.. - באתי רק לומר תודה! על עשיה מרובה לטובת הכלל והפרט, ובפרט בפורטל הלכה. בכתיבת ערכים בהירים ומושלמים בתכלית. על עידוד כותבי הלכה פוטנציאליים, יחס אמפטי ומיוחד - גם ענייני ומועיל. בברכת הצלחה בכל, המשך עשייה פוריה ומהנה, וכל-טוב-סלה! שלוש • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"ב • 15:57, 28 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
ברוך השם, שלומי טוב. היה איזה דיון בדף השיחה. אני לא חושב שזה כל כך משנה, רציתי לסיים את הדיון הנמשך זה זמן ארוך ללא התקדמות. עשה כרצונך. טישיו - שיחה02:02, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
חשבתי על הרעיון (שנעשה כבר בפורטל הלכה) מזמן, אלא שלא היה לי את הכוח ליישם אותו. אני שמח שנטלת על עצמך את המשימה. כדאי גם, במידת האפשר, להביא ציטוטים עם מקורות מדוייקים ככל הניתן. (עדיף מ: פסיקתא, הרב קוק). טישיו - שיחה16:57, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
וודאי. למרות שאני מאמין שבאגדות מסכת שבת ניתן למצוא עוד המון ציטוטים. בנוגע לציטוט מאחד העם, נראה לי קצת מוזר לשלב בין כל מאמרי חז"ל. אם יש עוד כמה כאלו, ייתכן וכדאי לפתוח חלון נפרד. טישיו - שיחה20:29, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
לפחות לדעתי, זה כל היופי, ישן עם חדש. הציטוט הזה נאמר על ידי יהודי והוא מבטא יפה את הקשר בין השבת לבין עם ישראל לאורך הדורות. חלון נפרד בוודאי שלא, אבל אם אתה ממש תתעקש אני אחליף. שדדשכ • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ב • 21:11, 31 באוקטובר 2011 (IST)תגובה
מזמן הופעתו של הקרמבו, דכתיב: במאכל הקרמבו, דאכילתו נפוצה מאד בחורף. ונחלקו הפוסקים: באיזה דרך יאכל האדם רפרפת זו? יש הנוהגים כמנהג קדמונים לאוכלו בנגיסות, שכתוב: מנהג בישראל דין הוא. יש הנזהרים יפה יפה שלא ללכלך את ידיהם ולפיכך אוכלים בכפית, שכתוב: והייתם נקיים. יש המקלפים את קליפתו החיצונה ובכך מתלכלכות כפות ידיהם ובזאת הם מקיימים, "איזה דרך שיתלכלך בה האדם". והתקבלו כל השיטות בבחינת "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
הגבתי ברשימת ההמתנה. אני (בסיוע משתמשים נוספים) מטפלים בערך בהתאם לרוב הערותיו של גילגמש, אלו שנכונות לדעתי. אתה הרי לא מתכוין, למשל, שאמחוק את רשימות ההערות שוליים ובמקום זה להפנות ל"תלמוד בבלי" בלקריאה נוספת. טישיו - שיחה21:41, 6 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
כמעט כל מה שאמור להופיע בערך מופיע בערך רפואה בשבת. אני מתלבט האם להעביר את התוכן לערך החדש ולהפוך את הקודם להפניה, שכן יש עוד מידע שמתאים לערך שפתחת. 21:15, 8 בנובמבר 2011 (IST)
אם יש לך כח אולי תכתוב את הערך. כיום הוא משמש כהפנייה למיתה על קידוש השם (מסירות נפש). יש לכתוב את עיקר המצווה לקדש את שמו. --Akkk - שיחה23:40, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני חושב שעל פי ההלכה (וכמשמע ברמב"ם) זה עיקר המושג - למות על קידוש השם, והכינוי הוא רק שם מושאל. טישיו - שיחה
מה דעתך על קטגוריה של מצוות התלויות בלב או במחשבה. כמו יראת ה', אהבת ה', כוונה (יהדות) וכו'. כמו"כ קטגוריה על מידות טובות ביהדות. --Akkk - שיחה23:43, 10 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אתה צודק על פשטות הרמב"ם אך ראה הל' י"א. "ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם ואף על פי שאינן עבירות הרי זה חילל את השם כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר והוא שיש לו ונמצאו המוכרים תובעין והוא מקיפן או שירבה בשחוק או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ וביניהן או שדבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס וכיוצא בדברים האלו הכל לפי גדלו של חכם צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין וכן אם דקדק החכם על עצמו והיה דבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם מכבד להן ואפילו למקילין לו ונושא ונותן באמונה ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן ולא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם עד שימצאו הכל מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאוים למעשיו הרי זה קידש את ה' ועליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". בכל אופן הערך מסירות נפש מתמקד רק בחלק של מיתה על קידוש ה' ובעבר כנשעשה נסיון לכתוב פרק על חיים הוא נמחק. כעת אחר ששונה שמו של הערך אפשר לפתוח ערך על המצווה (קטגוריה תרי"ג) ולהדגיש שעיקר המצווה והשימוש בביטוי הוא למסירות נפש ולהמשיך הלאה על פרטי המצווה בחיים. יש קטגוריה:פילוסופיה יהודית שלא סיימתי לעמוד על מהותה. --Akkk - שיחה03:19, 11 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
טישיו שלום רב
אודה לך מאוד אם תסייע לי בהכנסת מספר ערכים (נראה לי שלאחר הכנסת הראשון, אוכל להמשיך לבד עם הבאים, בתחום החשיבה היצירתית.kachoochkaKachoochka - שיחה08:28, 13 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני עוקב בעניין רב אחרי הדיון בעניין (מהרגע בו הוא נולד). ואני שמח על ההתפתחויות המשמחות שבדף הנ"ל, ומצפה לביקורה של חנה במקום. טישיו - שיחה07:53, 15 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלום טישו ברצוני להוסיף לערך נתן צבי פינקל פיסקה העוסקת באישיותו. ניסיתי, ונמחק! הוא מופיע בדף השיחה של הערך. האם יש לדעתך סיבת למחיקה זו? אם כן אשמח אם תוכל לעזור לי לערוך אותו באופן שיתאים למקובל,ובקטגוריה חדשה. אם יש לך פנאי. תודה. Yoni448 - שיחה10:02, 18 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אין לי משהו מיוחד להוסיף. גם אני חושב שיש מקום למשפט מתומצת, אך ייתכן שלפי כללי ויקיפדיה משפט כזה דורש מקור, שבוודאי אין לך. טישיו - שיחה20:28, 18 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני עובר לאט על הערך (בינתיים הגעתי עד סוף פרק "חבריו") ויש לי כמה שאלות ומעט הערות:
" נראה שלידתו הייתה בשנת ג'תתקע"ו" – היכן נולד? (תיקנתי - בבבל)
"לעבודתו עסק בגידול האדמה ובעבודת האדמה"
מה זה "גידול האדמה"? (תיקנתי - חקלאות)
היכן היו שטחי האדמה? (לא ידוע)
האדמה הייתה שלו או שהייתה זו אריסות? (כתבת שהיה עני מרוד) (לא ידוע)
" במסחרו אף הפסיד רב הונא הפסדים כבדים" – היכן כתוב שעסק במסחר? (תיקנתי)
"לעת זקנתו הוא התעשר" – איך? היה עני מרוד, הפסיד במסחר, האריס גנב ממנו והוטל עליו קנס בגין הלנת שכר. איך פתאום התעשר עד כדי כך שהיה יכול לממן בניית בתים או רכישת סחורות עודפות? (הוספתי)
" כך גם דאג לכלכלה של עירו," – באיזו עיר מדובר? (הוספתי)
"אינו מסכים להתכבד בקלונם" – מה פירוש הביטוי? אני יכול לנחש, אבל עדיף שתתקן לביטוי מוכר יותר (או תסביר בהערה) (תיקנתי)
"כל העוסק בתורה בלבד, דומה כמי שאין לו אלוה" – אין לי הערות על המשפט רק תמיהה. איך משפט כזה מסתדר בימינו עם תורתם אומנותם הכול כך נחשב? (הכוונה היא, כמו שמוסבר בערך, לעסוק גם במעשי גמילות חסד, כמו צורכי עניים וצורכי הציבור, כל אחד לפי יכולתו וכשרונותיו, דבר שאינו סותר את העיסוק המרכזי שתופס את רוב היום - לימוד תורה)
" אמר רב אדא בר אהבה לרב הונא כי אשתו, חובּה, תקבור את בניה. ואכן, במשך כל שנות חייו של רב אדא בר אהבה לא היו לרב הונא ילדים"
זה לא מסתדר עם מה שכתבת בפתיח "והיו לו בנות בוגרות בחייו". (תיקנתי - הכוונה לבנים)
לי כקורא חילוני המשפט הזה מזעזע. מה חטאו הבנים? (אני מאמין שיש הסברים לכך. אנסה לחפש)
" לפי התלמוד, בפטירתו היה בן למעלה משמונים, ואכן לפי איגרת רב שרירא גאון נפטר רב הונא בשנת ד'נ"ז (297 לספירה). ארונו הועלה לארץ ישראל, ושם נקבר בסמוך לרבי חייא."
זו חזרה על פרטים שכבר ניתנו בפרק הביוגרפיה. (מחקתי)
בפרק הביוגרפיה כתוב שנת ד'נ"ו ולא ד'נ"ז. (תיקנתי)
" ושם נקבר בסמוך לרבי חייא." – היכן? (המשפט היה שגוי לגמרי, מחקתי. הוא נקבר בבבל ולא במקום האמור)
" אך התגלה להם בחלום" – מי הם אותם חכמים החולמים בצוותא? (התגלה לכל אחד בנפרד)
" רב יהודה היה גדול יותר בחכמה מאשר רב הונא" – איך זה נקבע? (כך קובע רב שרירא גאון, הוספתי בטקסט)
" אבל מכיוון שרב הונא היה מקורב לבית הנשיא גברה ישיבת סורא שבראשה עמד "
כוונתך שמוצאו ממשפחת ראש הגולה? (על קרבה זו קטע נפרד בהמשך הערך)
מה כוונתך ב"גברה" ההלכות שנקבעו בה?, כמות התלמידים? (הוספתי)
ומדוע מוצאו היה צריך להשפיע? (כאמור לא מוצאו הוא העניין אלא קרבתו לבית ראש הגולה)
" בבקשה להגבות לנערה נדוניה מעשירית הנכסים" – מה זה להגבות? (תיקנתי)
" משום קרבתו של רב נחמן לביתו של ראש הגולה, מקום שדינים מצויים שם"
מה מיוחד בכך? הלא גם רב הונא היה קרוב לראש הגולה (רב הונא היה קרוב ביחסיו לראש הגולה, רב נחמן היה קרוב גם פיזית, וגם: קרבתו הייתה גדולה יותר. הבהרתי)
מה זה " מקום שדינים מצויים שם"? (תיקנתי כבר)
"והקפיד על כך" – למה הכוונה? (תיקנתי)
", קפידתו על הנהגה הלכתית" – לא ברור. קפידתו = הקפדתו? מה זה הנהגה הלכתית? (תיקנתי)
" שנהגה להקיף את פאות הראש של ילדיו של רב הונא בטענה שהיא פטורה ממצווה זו" – נדרש הסבר (תיקנתי)
הפרק חבריו כולל כמה שבפירוש לא היו חבריו (רב ענן, רב המנונא) ואחד שאפשר להתייחס אליו יותר כאויב מאשר כחבר (רב אדא בר אהבה וסיפור בניו של רב הונא). (תיקנתי. ואגב רב אדא לא היה אויב, ובהזדמנות אסביר)
תודה, ממש ממש תודה. עזרת לי מאוד, ואקווה שאם ישנן בעיות נוספות בערך אוכל לעמוד בעזרתך עליהן לפני דיון ההמלצה. תיקנתי את הבעיות שכבר הזכרת כמצויין בטקסט צבוע (אני לא אשם שהקוד ויקי לא עובד..) לעיל. טישיו - שיחה20:21, 18 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אני מתנצל, אבל לא הגעתי להמשיך לטפל בערך. אנסה ביום ראשון. עם זאת, שתי הערות נוספות על הקטע שכבר קראתי. הראשונה, אני ממליץ לנקד את שמות האמוראים המופיעים בערך. אני למשל מניח שמדובר ברב הוּנא ולא ברב הוֹנא, אבל לא כולם יודעים זאת. ההערה השנייה מתייחסת למשפט "וכאשר היה נתקל בבניין רעוע ציווה להרוס אותו,"- באיזו סמכות יכול היה לצוות זאת, הלא היה ראש ישיבה ולא המושל המקומי? שבוע טוב. אביהו • שיחה22:57, 19 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלום לך. אודה לך על המשך הטיפול בערך, ובנתיים אבהיר את התשובות לשני השאלות: הראשונה אינה מובנת לי, ולא ידוע לי על שני אמוראים בשם רב הונא, ובכלל לא זכור לי אמוראים הנקראים בשם שנכתב באופן שווה ומנוקד באופן שונה. האם אתה בכל זאת סבור שאנקד את השמות? יש קישורים פנימיים לכל אמורא לפחות פעם אחת ואולי יותר. בקשר להערה השנייה: מדובר היה בבניינים רעועים שקיים היה חשש מפולת ופיקוח נפש, כך שעל פי ההלכה וגם ככל הנראה על פי הממשל מותר היה להרוס בניין כזה ללא ספק, ובכל זאת הוא היה נוהג לפנים משורת הדין, ועניים שלא היה להם כסף היה הוא עוזר להם לבנות את הבניין מחדש. ניתן לשער שגם בשל קרבתו לבית הריש גלותא שהייתה לו סמכות שלטונית ממשית, לא ממש הייתה לו בעיה עם השלטון. טישיו - שיחה02:21, 20 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אעיר גם אני. 1. יש כמה כפילויות בערך כמו קציצת היד, פיסקת תלמידיו. 2. יש לבאר מה החידוש שהיה תלמידם של רב ושמואל על אף שהיה ממשפחת ריש גלותא. 3. האם הדין שגוים חשודים על הגזילה נפסק להלכה או שהיה פסק מקומי? אם מקומי כדאי להדגיש זאת.
לגבי קבורת ילדיו (מופנה גם לאביהו). כפי שאתה רואה אביהו אומר בעדינות שכחילוני קשה לו להבין זאת. הוא אח"ז שואל איך יתכן להחשיבו כחברו אחרי שגרם למות ילדיו. למעשה השאלה איך מבינים זאת מתחלקת לשני חלקים, מה אשמים הילדים אך יתירה מזאת, מה העילה לכזו קללה? הילדים קשורים בגלל משפטיו של הקב"ה, שילדים עד גיל 13 נענשים בחטאי אביהם. אני מאמין שאין הרבה אנשים שמתיימרים לומר שמבינים זאת אם בכלל, אך כפי הנראה רב אדא בר אהבה הבין זאת ולכן ההין לקלל את ילדיו. לפי פועלו של רב הונא, גדלותו התורנית ומידותיו הטובות, פשוט ומובן שאדם המוערך עליו לא היה פחות ממנו במידות טובות. למה רב אדא קילל? סביר להניח ששאלה זו תשאר פתוחה עד שאליהו הנביא יתרץ לנו קושיות ובעיות לא פתורות. בכל זאת, אם ברור לנו שרב הונא העריכו כאדם גדול והיה מדבר איתו בהלכה הם היו חברים, גם אם לא נצליח להבין את מערכת היחסים הזו. צריך לחשוב איך להבהיר נקודות אלו בערך ואולי עדיף בדף השיחה. --Akkk - שיחה02:58, 20 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
לגבי ניקוד השם. אל תשכח שאתה כותב גם לאנשים שלא שמעו מעולם על רב הונא (ואני לא מדבר על אחרים שגם אני לא שמעתי עליהם), ולכן גם אם יש רק רב הונא אחד צריך שמי שקורא ידע גם להגות נכון, ולכן הצעתי לנקד את שמות כל האמוראים. אפשר להסתפק בניקוד השם בפתיח של כל אחד מערכי האמוראים (לגבי כל אלו שיש להם ערך), ואפשר גם להשתמש בקישור מהצורה [[רב הונא|רב הוּנא]] בתוך ערכים אחרים. אביהו • שיחה21:19, 20 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלום טישיו, מה שלומך? רציתי לשאול אותך מה המצב כעת של הערך באגף הערכים המומלצים? ראיתי שהוא לא נמצא עוד ברשימת ההמתנה וגם לא בדף הדיונים, וכשהסתכלתי בדף השיחה שלו - תוכן הדיון ברשימת ההמתנה מופיע שם, אך לא הבנתי מדוע הערך הוסר פתאום מדף המומלצים ללא הצבעה או הודעה על הסרתו. אתה יודע משהו על כך? אשמח להסבר... תודה ושבוע טוב, Amir37 - שיחה23:09, 19 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שבוע טוב. בעקבות ההערות על הערך רבא בההצבעה, החלטתי להסיר את כל הערכים ולהחזיר אותם כל אחד בנפרד לאחר שאטפל בהם כדי שהעלאתם למומלצות תהא בהסכמה גורפת ומוזכמת על הכול. ארכבתי את כל הדיונים, וכעת אני מטפל בערכים. עם זאת, לא אסתיר את העובדה שאני ממש אשמח לכל עזרה בנושא, ובפרט בנושא שיש עדיפות למשתמשים שאינם דתיים - פישוט מילים שאינם מובנות לקורא החילוני. וזאת בהתייחס לערכים רבא, רב פפא, רב נחמן ורב (אמורא). הערך רב הונא יעלה ככל הנראה בקרוב להצבעה, ולכן, למרות שהוא עובר ועבר הגהה מקיפה על ידי אביהו ומשתמשים נוספים, אם יש בו עדיין מקום לשיפור אשמח לעזרה. טישיו - שיחה02:16, 20 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אה הבנתי, לא ידעתי שהסרת את הערכים... לגבי רב הונא, אשתדל לעבור עליו גם אני (בכל הנוגע להגהה ופישוט מילים אין בעיה, אך בכל הנוגע למקורות לא נראה לי שאוכל לעזור). שיהיה בהצלחה בהצבעה! אני כמובן אתמוך (כפי שכתבתי בדיון המקדים). Amir37 - שיחה00:21, 21 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
נראה לי שאני לא אספיק לבצע את תוכניות העריכה שלי לערכים האלה. בכל מקרה, לא בזמן הקרוב. אז מקווה שיהיה בסדר גם ככה. צביה • כן? • 09:57, 20 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלון טישיו, כשמשנים שם ערך של משתמש חדש רצוי מאד להסביר לו זאת בדף השיחה שלו ולתת לו קישור לשמו החדש של הערך. ראה מה קרה בעקבות העברה שבצעת בערך אלישע (ספר). משתמשים חדשים לא יודעים ולא מבינים איך המערכת מתנהלת, אז יש כאלה שיודעים כיצד לשאול ויש כאלה שתוקפים בכל הכח. וזה מה שקרה במקרה זה. הבחור לא נרגע למרות שהוסבר לו שוב ושוב שהערך לא נמחק. וזה ממש חבל. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך06:21, 21 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
לעצם העניין אם המשתמש המסכן היה פותח את הקישור הזה אלישע(ספר) הוא היה מגלה כי שם כתוב שהערך הועבר, או אולי מנחש כי הייתה בעיה כל שהיא בשם השגוי בה הוא פתח את הערך. אבל זה לא באמת עניין אותו. הוא העדיף לכתוב ששנילי חלאה. כאשר כתבתי לו בדף השיחה, הוא אפילו לא התייחס (מחקתי אח"כ). אז שיהיה לו לבריאות. טישיו - שיחה06:23, 21 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
זה לא שהוא לא פתח את הקישור. הוא פתח את הקישור, וראה את השורה האומרת ששנילי מחק את ההפניה, אך לא יכול היה לראות את השורה שמתחתיה שהעברתי את שם הערך? תמהני? אשתדל. טישיו - שיחה06:30, 21 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלום לך. הצב תבנית {{הצבעת מחלוקת}} בערך. לאחריה הכנס לקישור שבתבנית וצור את דף המחלוקת. אני תומך בעמדתך, אך הנושא לא חשוב לי עד כדי כך שאפתח הצבעת מחלוקת. טישיו - שיחה21:25, 21 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
אחדשה"ט. הציטוט אינו מוויקי עברית, ולכן נדמה לי שאין מקום לציון בדף השיחה שם. שנית, המקור לכתבה אינו בחדרי חרדים, אלא מאקו (כפי שמצוין שם בתחתית הדף). מסתבר שההאשמת אותם עיתונאים בציטוט מוויקי תקפה גם לגבי בחדרי חרדים... גרש - שיחה03:00, 22 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
בוא נעשה עסק. אם לא אגיע לערכים בתוך שבוע מהיום, ראה את הבטחתי כמופרת... בכוונתי לנסות ולהגיע אליהם במהלך השבוע, ואכן היה לי שבוע די עמוס. פומפריפוזה - שיחה06:36, 22 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלום וברכה לר' טישיו. כמו שאתה רואה כמעט אין לי עריכות בימים האחרונים, וכנראה לקחתי על עצמי יותר ממה שאני מסוגל. לצערי ערכיך צריכים להיות הקורבנות הראשונים של העומס הזה, ואין סיכוי שאוכל לעמוד במילה. לשמחתי אני רואה שאביהו (שדעתי כדעתו, ולדעתי גם יכולת הכתיבה שלו בערכים ויקיפדיים שווה לשלי או עולה עלי) לקח על עצמו את מה שאני לא הצלחתי לעשות. אני מצטער, ומקווה לשיתוף פעולה בימים יותר עמוסים. בתודה ובברכה פומפריפוזה - שיחה07:17, 24 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
שלום טישיו,
עוד כמה הערות (עד סוף פרק סמכותו התורנית)
"רש"י טען כי הוא גר בפומבדיתא" – בין רב הונא לרש"י מפרידות יותר מ-800 שנים (וכמה אלפי קילומטרים). אין ספק שמדובר בטעות. (עדיין אין קביעה חד משמעית שמדובר בסתירה בין דבריו לדברי התלמוד או הראשונים. ייתכן שהתגורר שם תקופה מסויימת.)
"ופעם אחת אף קרע בפניו בגד יקר" – שהיה שייך לרבה בר רב הונא? (בגד של רב הונא שרבה לבשו בילדותו - תוקן)
" שמילא את מקומו בראשות הישיבה" – אני מניח שהכוונה לישיבת סורא? (כן, הוספתי)
" וזאת מפני כבודו של רב יהודה" – מדוע? הרי רב יהודה עמד בראש ישיבה משלו, ולא היה במינוי כדי לפגוע בו. (הסברתי)
" ולאחר פטירת רב יהודה עברה גם ישיבת נהרדעא לעמוד בראשותו של רב הונא" – אבל בפסקה הקודמת כתבת שרב יהודה מת שנתיים אחרי רב הונא. (מחקתי מילים אלו, בהם הסתמכתי על ספר הקבלה להראב"ד, והותרתי את המשפט הקודם לפיו רב הונא נפטר לפני רב יהודה, שכן לו יש סימוכין רבים יותר. טישיו)
" הייתה השפעתה של ישיבת סורא שבראשה עמד גדולה יותר," – לא השבת לשאלה ששאלתי. איך זה התבטא? בקביעת הלכות? במספר תלמידים? (הסברתי)
" אף רב הונא ביטל את דברי עצמו מפני דעת רב נחמן משום קרבתו של רב נחמן לביתו של ראש הגולה, מקום שדינים מצויים שם" אני חוזר על השאלות ששאלתי קודם:
מה מיוחד בכך? הלא גם רב הונא היה קרוב לראש הגולה. – כתבת לי תשובה שלא הבנתי, אבל מעבר לכך לא שינית דבר בערך. (הפעם הבהרתי)
מה זה " מקום שדינים מצויים שם"? (לא הבהרת בערך) (כנ"ל. ט)
" וכאשר רב אדא הזדמן לכפרי - מקום מגוריו של רב הונא" – מה פתאום כפרי כשקודם כתבת שמקובל כי התגורר בסורא (או אולי בפומבדיתא)? (תיקנתי)
" שנהגה להקיף את פאות הראש של ילדיו של רב הונא" – מה זה להקיף את פאות הראש? על איזו הלכה עברה אישתו? מדאורייתא או מחכמים? (תיקנתי)
"רבי אדא סבר כי בגלל זאת נפטרו בניו של רב הונא בקטנותם, ולא נולדו לו אחרים מחובה, כל עוד חי רב אדא" – השינוי שעשית מקללה לסברה אולי מסביר מדוע אין להחשיב את רב אדא לאויב, אבל אם זאת סברה בלבד, מדוע היא הפסיקה להיות תקפה עם מותו של רב אדא? (לא אני תיקנתי זאת אלא משתמשת אחרת, החזרתי לניסוח הראשון המבוסס על קביעת התלמוד עצמו, וגם אתה מבין שניתן היה להבין שמדובר כתוצאה מקללה של רב אדא שנפסקה עם פטירתו).
פסקה זו (וגם הפסקה אחריה העוסקת בחוכמתו) אין מקומה בפרק על חבריו (הועבר)
אני מבולבל. הבנתי כי דרוקרת היא העיר בה נולד, אבל הוא התגורר בבגרותו בסורא (או בפומבדיתא ואולי בכפרי). (תיקנתי כבר)
" החכמים הבינו כי זכותו של רב הונא היא שמגינה, אך התגלה להם בחלום" – האם מוזכר מי הם אותם חכמים? (הם חייבים להיות בני דורו של רב הונא) (כמובן. אך שמותיהם לא מוזכרים)
" הגדיל רבי אבא לומר בהספד עליו" – בהספד על מי? באיזו הזדמנות? (נמחק)
"רב אסי כינה את רב הונא בהערכה "ראש לראשי המטות"" – לא התכוונת לרבי אסי? עד כמה שהבנתי מהערך עליו רב אסי נפטר לפני שנודעה גדולתו של רב הונא, בעוד שרבי אסי למד אצל רב הונא. (לא אני כתבתי את המשפט. בכל אופן הכוונה היא לרבי אסי. תיקנתי.)
" החכמים דאגו וחשבו שעל מיתה כזו נאמרה הברייתא האומרת "מת פתאום זו היא מיתה חטופה","
מי הם החכמים? (לא יודע)
מה המשמעות של המונח "מיתה חטופה"? לפי ההקשר לא מדובר במובן המוכר לי (מוות פתאומי) אלא במושג שלילי. (מוות פתאומי ללא התרעה מוקדמת כמחלה או חולשה בת מספר ימים נחשבת על פי התלמוד כמיתה חטופה. הוספתי)
" עד שבאו לפניהם שני תלמידי חכמים מהעיר מהדייב והסבירו להם" – אין לי הערה, אני רק מופתע מכך שחכמים מוכנים לקבל הסבר מתלמידי חכמים. (בתלמוד אין הקפדה על שני הביטויים חכם או תלמיד חכם, אך ייתכן שבערך אכן מן הראוי לשמור על אחידות).
"אמר להם רב חסדא, כך למדתי ממנו: חכם - כבודו במיטה ראשונה." – ואיפה סוף הסיפור? במיטה הראשונה אי אפשר להוציא, לשלשל מהגג אסור, להעביר למיטה קטנה יותר אסור. אז איך הוציאו אותו מביתו? מעבר לכך חוששני שכל הקטע המתחיל ב"כאשר רצו תלמידיו” מאוד מעניין, אבל אינו אנציקלופדי, אלא אם כן השתמשו בו אחר כך על מנת לקבוע ממנו הלכות. (אנסה לברר, בכל אופן מחקתי)
" אלא שבעקבות רפואה שציווה לעשות לו," – מה פירוש המשפט? (תיקנתי)
" וגרמה להם ליראת העונש היתירה" – מה זה יראת העונש היתירה? (תיקנתי)
הפסקה המתחילה ב" לעת זקנתו, כאשר היה עשיר" – אינו קשורה לנושא הפרק סמכותו התורנית אלא לביוגרפיה שלו או לפרק שיעסוק בתיאור אישיותו. לפרק כזה צריך גם להעביר את " למרות היותו תלמיד חכם וראש ישיבה פופולרי ותלמידיו רצו לשמשו, הוא היה מקפיד שלא להשתמש בתלמידיו לעבודות שאין הם רגילים לעשות בעירם, בטענה שאינו מסכים להתכבד על ידי מעשה הגורם להם ביזיון" (העברתי)
"רב הונא היה גם בעל ידע במאגיה," – לא שייך לפרק סמכותו התורנית. (העברתי)
אז מה יש לנו היום? נוספו כוכבים ל"כבאים", "אמנים", "מורליסטים" יש למישהו רעיון למילה מתאימה יותר?, "ויקיגמדים" ול"מאמצים". אז יש כבר כוכב לכל מי שמגיע לו :), לשים גם כוכב המעטרים? להבעת דעות הארות והערות לחצו כאן • חיים 7 • (שיחה) • א' בכסלו ה'תשע"ב • 18:16, 27 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
מה זה "שנהגה להקיף את פאות הראש של ילדיו של רב הונא" - לאדם דתי המונח ברור כשמש, ולכן אתה לא מבין שעדיין צריך להסביר. אפשר סתם לקשר לערך פאות שם יש הסבר ברור על המונח ("הקפת הראש" היא תספורת היוצרת כעין עיגול המקיף את הראש. בדרך הטבע השיער הצומח בצדעיים "שובר" את המעגל, והסרת השיער מן הצדעיים היא "הקפה"), אבל עדיף להסביר שהכוונה לגזור את הפאות. אביהו • שיחה20:29, 27 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
ההסבר הזה מובא בערך או שהוא שלך? בכל אופן הכנסתי אותו לערך. מכיוון שלא מדוייק לכתוב שהיא חתכה את ה"פיאות" של ילדיו, שכן מכך עשוי להשתמע שהיו להם פאות והיא חתכה אותן, בעוד שככל הנראה היא עשתה כך בקביעות והפאות מעולם לא בלטו כ"פאות". טישיו - שיחה21:42, 28 בנובמבר 2011 (IST)תגובה
מה יש עוד לשפץ?! אז ככה כרגע הסרנו כמה ישנים שינינו קטגוריה, ועכשיו יש לנו מדליות (כסף, ברונזה, זהב), תהנו. להבעת דעות הארות והערות לחצו כאן • חיים 7 • (שיחה) • ה' בכסלו ה'תשע"ב • 13:55, 1 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
שלום טישיו, אם זה תלוי בקצב ההתקדמות שלי, אזי זה יקח זמן (להערכתי כחודש לפי קצב העבודה שלי). אפשר לזרז את העניין אם מישהו נוסף (נניח משתמש:Noon) יעיף מבט. בברכה, אביהו • שיחה18:49, 4 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
ע״פ העולה מן הערך,הרמב״ם נולד בתאריך:י״ד בניסן ד׳ אלפים תתצ״ח.ישנו גם נימוק לכך.מקבילו הלועזי של תאריך זה הוא:4 באפריל 1138(בדוק!) ולא 28 במרץ 1138 ככתוב בערך.אך אם לא די בכך וכאילו להכעיס,נוקב תאריך פטירתו של ה׳נשר הגדול׳:13 בדצמבר 1204 בעוד שתחת הפיסקה ׳מותו ולאחר מותו׳ צויין התאריך-20 בדצמבר 1204, שהוא הנכון.ניסיתי פעמיים לתקן זאת ללא הצלחה.ועוד רואים זאת כהשחתה?!
כאשר אתה רואה שמשחזרים את עריכתך, תכנס לדף השיחה ותסביר. חיים7 שחזר את עריכתך (הוא הסביר לי את ההוכחות לכך שמדובר בטעות), אז במקום לפתוח דיון אתה נרשם מחדש ומנסה להחזיר את העריכה ללא דיון. התנהגותך רק הגבירה אצלי את הקביעה כי מדובר במשחית ומשתמש שמנסה להכניס מידע שגוי לערך. לעצם העניין, פנה אל חיים 7 ואם הוא ישתכנע - מקובל עלי. טישיו - שיחה05:26, 8 בדצמבר 2011 (IST). ::מהן ההוכחות שהציע חיים 7 לכך שעריכתי בטעות יסודה?תגובה
בס"ד, שלום טישיו, שאלתי אותי מה מקור התמונה של הרב משה יצחקוף, המקור הוא פרטי, והתמונה מופיעה ב"קול סיני" (היכן שמצויין במאמר), אודה לך אם תצרף את התמונה למאמר, תודה רבה, ייפי.
הגעתי לכאן כשחיפשתי חומר על עמק וזאר בצרפת ועל מערת לסקו. הסתבר לי שאין כאן כלום ובינתיים קראתי קצת במקומות אחרים ויש לי קצת חומר שאני חושב שאפשר לכתוב אותו כאן. חוץ מזה יש לי דף שפעם הכנתי על נשותיו של מוחמד וגם על זה לא מצאתי כאן מידע ואני חושב שאוכל להוסיף את זה כאן. בדף החממה כתבת שאתה מוכן לעזור למצוא חונך אז אשמח אם תוכל לעזור לי למצוא אחד כזה שיעזור לי להשתלב. --עמלץ חייכן - שיחה12:12, 14 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
בהחלט מרצוני לפעול בשיתוף פעולה.מטרתי בעריכות אלה הינה תיקון המעוות,המסולף,הלא מדוייק והלא מלוטש.אם אתה סבור שיש בעריכתי מן השיבוש ואינני מתופסי האמת,עשה למען האמת! אך במטותא ממך,ציין את הסיבה לשינוי בדף שיחתי.תודה.Kedusha - שיחה02:41, 15 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
" ואף הקים בית מדרש עצמאי ארבע שנים לפני פטירתו" – פטירתו של מי? (הוספתי ט)
" יחד נקראו "זקני סורא" ו"חסידי בבל"" – הכוונה שרב הונא ורב חסדא היו קרויים כך? כלומר בכל מקום שמופיע אחד משני הצירופים הללו בתלמוד הכוונה אליהם? (הבהרתי)
לא הצלחתי להבין הן את הפסיקה בנוגע לסינון השיכר והן כיצד הברייתא מסיעת לכך. (הבהרתי ט)
" שלפיו כאשר יש כותל בין שתי דירות או חצרות" – כותל לפי מיטב הבנתי הוא קיר, אבל לפי המשך הפרק דווקא אין כותל והוא עוסק בחצרות ולא בדירות. (תיקנתי. בכל אופן, חובת בניית המחיצה היא גם בשתי דירות הסמוכות אלו לאלו ואף בשתי חצירות הסמוכות אלו לאלו, אלא שהמחלוקת בין רב הונא לרב חסדא היא במקרה מסויים המתייחס לשתי חצירות הסמוכות אלו לאלו. טישיו)
" אם כי, דווקא בסורא, עירו של רב הונא, סירב רב חסדא להורות הלכה, אבל בעירו של רב חסדא, כפרי, נחשב רב חסדא למורה ההלכה" – לא הבנתי. כל הרעיון הוא שאסור לתלמיד להורות הלכה במקום שבו מלמד מורו? כי אם כן המשפט "וסירב להורות הלכה במקומו" מקבל משמעות אחרת וצריך לנסח אחרת כדי שיהיה מובן. (לא מבין מה לא מובן. הרעיון הוא שאסור להורות הלכה במקום רבו, ולכן רב חסדא נמנע מהוראה דווקא בסורא. בכל אופן ניסחתי שוב, תגיד לי אם מובן).
"רב חונא הורי לריש גלותא לצאת בכסא, רב חסדא בעי, לא כן תני, "אין יוצאין בכסא, אחד אנשים ואחד נשים", אפילו תלמיד חכמ[ים] אינו טועה בדבר הזה, ורב חונא טע'" – חיפשתי, אבל לא הצלחתי למצוא את המקור. גם במקור כתוב חונא פעמיים, או שזו טעות העתקה שלך? (מובא במאמרו של ג'פרי הרמן, ייתכן שיש לו גרסא אחרת לירושלמי. הסתמכתי עליו. בכל אופן, "חונא" הוא כינויו של רב הונא בירושלמי. טישיו)
" אין יוצאין בכסא, אחד אנשים ואחד נשים" – לא הבנתי כלום, אנא הסבר. (צודק, הסברתי)
"סיפור הכלילא וריש גלותא (ולדעתי צריך לכתוב ראש הגולה בכל מקום) כתוב בלשון התלמוד. התקשיתי מאוד בקריאתו, וגם עכשיו לא ברור לי קטע זה עד הסוף. נסה לתמצת מבלי לצטט בכל משפט את הפסוקים הרלוונטים בארמית. (בוצע)
בשבועיים האחרונים הערך יחסי אישות (יהדות), נערך ותוקן (על פי הערות והארות של מספר ויקיפדים), לאחר שהוצג ברשימת ההמתנה למומלצים. בעקבות התייחסותך לערך, אשמח לדעת מה דעתך כעת על הערך, ואם יש לך הערות עליו. בתודה. יוסי2 - שיחה09:57, 19 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
האם תוכל להסביר את דבריו? הוא סותר את עצמו, כותב שברבות התאווה יהיו הבנים צדיקים, ואח"כ מחשיב את ביטול התאווה על ידי התורה? לענ"ד הכוונה היא שעדיף שלבנים יהיה תאווה, כי אז הם ישתמשו בזה לרוחניות. טישיו - שיחה21:26, 20 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
לא הבנתי מה הסתירה, הוא כותב שצריך שיהיה תאוה, ולכן הוא לא מהרהר בשעת תשמיש בדברי תורה, כי דברי תורה מסיחים את הדעת מהתאוה. יוסי2 - שיחה07:26, 21 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
התכוונתי לומר שלא ראוי להביא רק דיעה זו, ולא את הדיעות האחרות. אם השתמע אחרת, הרי גילוי דעת שיה"ר ואזכה להיות עפר תחת כפות רגליו של הרמב"ן ז"ל, ומי אני ולהביע דעת במקום שאשלי רברבי רבותינו הראשונים כמלאכים כתבו אחרת. למעשה, התברר שאין סתירה בין הרמב"ן לדברי הגמ', עי"ש. טישיו - שיחה00:55, 22 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
אני מתרגמת שוב מאמר שלך לאנגלית ורציתי לשאול: המקור, הערת השוליים, שאתה מציין עבור "תחומא" כשם קדום לישיבה הוא - "חיי היהודים בזמן התלמוד" - יודילוביץ, מרדכי דוב בן שלמה [1]
המקור מציין כי המילה "תחומא" מופיע ב:
תחומא ביב ניא א׳ [2]
מה זה -- ביב ניא א׳ ??
אני צריכה לדעת מה המיקום כדי לגשת לאותו מיקום מקביל באנגלית. לא מובן לי מה זה המיקום הזה?
באותו ערך אתה כותב : "אחרי פטירתו של שמואל, התפצלה הישיבה. הישיבה עצמה בראשות רב הונא תלמידו המובהק של שמואל עברה לסורא, ואילו תלמיד אחר של רב ושמואל, הוא רב יהודה הקים את ישיבת פומבדיתא. למרות זאת, ראו רב יהודה ותלמידיו ברב הונא את גדול הדור[7], עד פטירתו בשנת ד"א נ"ח [מקור].
ולשאלתנו: מהי שנת ד"א נ"ח בלועזית (שאוכל לתרגם לאנגלית) - יש לשנה זו קישור פנימי בויקפדיה עברית עם לינק לקישור לויקיפדיה אנגלית? (בערכים אחרים שמת לינק, בערך זה לא) ? --Midrashah - שיחה18:43, 26 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
שלום ליאת. תודה. האם תוכלי בתבונתך לחפש בגרסאות קודמות מי כתב את המשפט במזנון שלידי ציינתי "שכח לחתום - משתמש לא ידוע"? טישיו - שיחה20:17, 25 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
אם איני טועה, ואני לא באמת מעוניין לחפור בזה יותר מידי, הסיבה היא כי הבעל הוא "הבועל" (לקרוא בהברה ישיבתית), ומכיוון שהוא עושה את המעשה, היא אסורה עליו. למיטב ידיעתי, בספרות ההדרכה הפופולרית המודרנית באמת כתוב אסורים זה לזו. מתניה • שיחה08:14, 28 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
היהדות מתייחסת ליחסים באופן כזה: כאשר המעשה נעשה מרצון, נחשבים שניהם כשותפים שווין במעשה, ועל כן עונשם הוא "ונכרתו הנפשות העושות (לשון רבים) מקרב עמם". כאשר המעשה נעשה באונס, אין לאשה חלק במעשה כלל, ולכן, בשונה מבעל שגם אם כופים אותו לעבור על גילוי עריות באונס הוא חייב להניח עצמו למיתה ובלבד שלא לעבור את החטא, האשה, כאשר כופים אותה באונס גמור לעשות מעשה הכרוך בגילוי עריות, אינה נחשבת כמשתתפת במעשה ולכן אין דינה יהרג ואל יעבור. הביטוי "אסורה על בעלה" נאמר, אאל"ט, כאשר סיבת האיסור קשורה באשה, שהיא נדה. טישיו - שיחה09:51, 28 בדצמבר 2011 (IST)תגובה
קלאו זה נורא פשוט, זה נקרא אסורה לבעלה כי מכיוןש בעבר התנוחה הרווחת הייתה התנוחה המסיונרית (ומשום כך יש שמכנים אותה התנוחה המסורתית) ובה הבעל הוא הדומיננטי יותר :) • חיים 7 • (שיחה) • ב' בטבת ה'תשע"ב • 15:36, 28 בדצמבר 2011 (IST)תגובה