תודה רבה אני עדיין חדש בוקיפדיה אתמול הצטרפתי ולכן עדיין אני לא יודע טוב איך לתקשר.
אומנם הספקתי להוסיף ערך רב מרדכי סגרון שקיבל אשור ב"ה והערך רבי יצחק טייב בתהליך אבל אין לי הרבה דברים, והוסיף בוד כמה ערכים. זה מדהים. wer - שיחה17:16, 24 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
זה תלוי לכאורה יותר בשני המתנגדים לפורטל, שלא ממש הבנתי מה הם רצו. אולי רצו שיתווספו עוד כמה מאות ערכים למיזם? אני מאמין שדני כבר מרוצה, אבל לא פופמריזה (איך שקוראים לו). --בברכה, טישיו - שיחה23:22, 24 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אפשר לשאול אותם, אבל השאלה העיקרית היא גם אם הם חושבים שאי אפשר לפתוח ממש עכשיו, אפשר כבר להתחיל לעבוד על תוכן עתידי (לכתוב תוכן של חלוניות וכו') בלי הפורטל עצמו, תוך כדי המשך העבודה על ערכי שבת וחג. שדדשכ • שיחה • פורטל שבת זקוק לכם. בואו לעזור! כ"ד באב ה'תשע"א • 23:26, 24 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
מה שאני מציע, זה להתחיל כבר לעבוד על עמודים שירכזו תוכן שיהיה בפורטל (לדוגמה: ארגז החול שלך, עמוד עם תקצירים של הפרשות, וכן הלאה) ובד בבד, להמשיך עם כתיבת ושיפור הערכים. לאחר קבלת אישור משני המסנגדים, יהיה אפשר להתחיל לעבוד על הפורטל במלוא המרץ. שדדשכ • שיחה • פורטל שבת זקוק לכם. בואו לעזור! כ"ה באב ה'תשע"א • 00:17, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
שלום כבודו. נראה כאילו ישרון לקח חופשה שמועד סיומה אינו ידוע. אני שמח בשבילו, אבל נותרו כמה ערכים שהוא השאיר במצב "בעבודה". לא אבקש ממך להביט בערכי המוזיקה שנשארו מאחור, אבל כן אבקש שתעיף עין בספק ברכות להקל, וכן בדף שהועבר למרחב המשתמש שלו (משתמש:ישרון/זמני היום בהלכה). יתכן שאבוא עוד כמה פעמים לבקש בקשות דומות. ובעניין אחר: מה עם דיון ההמלצה של ספק (הלכה)? נדמה לי שאין מתנגדים, אבל גם ממליצים רבים לא ראיתי. אפשר לבקש ממי שמעניינים אותו דברים כאלו לקרוא את הערך ולהביע דעה, לכאן או לכאן? - כבוד - קיפודנחש - שיחה04:41, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
1. כדאי לשאול את ישרון רשמית מה תוכניותיו. 2. ספק ברכות להקל - ערך מושלם, שישורון רצה להרחיב אותו, אך בהחלט ערך שלם. החומר שבארגז חול שלו אינו כולל ממילא כלום, ואודות הערך המומלץ אין צורך לעשות מאום. ישרון השקיע בו הרבה, התייעץ עם משתמשים רבים (ראה שיחות ארוכות למשל בשיחת משתמש:אני ואתה, שיחת משתמש:אביהו), ועוד, וכנראה שלא יהיה לו כל בעיה להיות מומלץ. אין להתרגש ממיעוט המביעים דיעה, כך זה בכל ערך הלכתי. בברכה, טישיו - שיחה04:49, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אהלן טישיו, הערך ספק ברכות להקל לא ממש היה מושלם. ערכי ההלכה חייבים להיות מהודקים בניסוחם בדיוק כמו ערכים אחרים, לא להשתמש בז'רגון הלכתי, לצטט מקורות מדויקים, לא להגזים, להגדיר היטב ובמילים פשוטות מה בעצם כל המונחים ההלכתיים האלה אומרים, וכן על זו הדרך. העובדה שערך כולל את כל המקורות הבסיסיים רחוקה מלהעיד על כך שהוא מושלם. Nachy (גוונא)•שיחה08:31, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אהלן נחי. כשאני אומר "מושלם" בהקשר כזה, אני מתכוין לכך שמדובר בערך שניתן לשחרר אותו למרחב הערכים, ולא גרוע יותר מעשרות אלפי ערכים אחרים, אך אין הכוונה לומר שהוא מושלם. לעומת זאת, מושלם ב"שם התואר", זו חותמת אוטומטית על כל ערך שעובר תחת מקלדתך, וכבר הגיע הזמן שבוט יוסיף אותם לרשימת המומלצים. בברכה, טישיו - שיחה16:01, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
ראשית כול - לא מוחקים פניות בדף שיחה, וודאי לא פניות כמו זה. (אפשר לארכב *לאחרזמן סביר או לחלופין להעביר למקום אחר אבל להשאיר את הכותרת ותבנית העברה מתאימה)
ולגופם של דברים - אל תנסה למזער את המעשה שלך ואל תחשוב אפילו אל לקבור אותו. כצעד ראשון אדרוש את הסרת הרשאת המנטר שלך. שכן ידעת גם ידעת שאין הסכמה (רמז: דוד שי). ועדיין נמנעת מלקיים דיון פומבי (לוח מודעות?), והגדלת עשות ו"ארכבת" מיידת בטרם תשזפנה עיין את פניותיו של גוונא. ו-nevuer. ממש לא מקרה של "שורה של עריכות שכעת מסתבר כי הם לא מוסכמות". ההיפך הגמור. ומאחר והתנהלת בצורה נפתלת הרי שהרשאת מנטר אולי אינה במקומה.
וכעת ענה לי. לאחר ש"נודע" לך על התנגדות. האם שחזרת את עצמיך מ*כל* העריכות והעברות, כעת, בטרם כל דיון עתידי ונוכחי? כן או לא, כדי שאדע האם לפנות למפעילים ולקהילה שייאכפו זאת. בן-חנוך - שיחה20:08, 25 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
השלום לך, בערך הנקוב, לא הוזכר כלל חלקו של הרב בעניין תקיעה בשופר בר"ה שחל בשבת (להוציא הפנייה לנושא בספרו של הרב זווין, אך כלל ללא רקע). כמו כן, בערך תקיעת שופר הנושא מוזכר ממש בקצרה ויש מקום לערך בפני עצמו - ראש השנה שחל בשבת. אשמח לשמוע את דעתך בנושא בברכה,הנגבי • שיחה • א' באלול ה'תשע"א • 00:56, 31 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
בשמחה. אתה ואחרים, מוזמנים תמיד לבקש ערכים הלכתיים. אינו דומה כתיבת ערך שנכתב לאור בקשה ממשתמש, לערך שנכתב מיוזמה אישית. --בברכה, טישיו - שיחה17:56, 26 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
שלום טישיו. יישר כוח על השלמת השכתובים. יש עדיין ערכים רבים עם משפטים שלמים שמועתקים מאתר פיוט, אשמח אם תעזור לי לעבור עליהם. --ג'יס - שיחה01:25, 29 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
בטח. צריכים המון תמונות לערכים שיעור הוצאה ודרך הוצאה. צא לרחוב עם חבר שלך שיחזיק בידו חפצים שונים שעליהם דנים בערכים האלו, ותשלח לי במייל או תעלה לכאן. דוגמאות: תבלינים (שבת פט ב), סלסלה מליאה פירות (שחלקה ברשות היחיד וחלקה ברשות הרבים או על המתן - שבת צא ב), כלי מלא חרדל או כל תבלין שחוק אחר (שחלקו ברשות היחיד וחלקו ברשות הרבים), תינוק ביד ובעגלה (החי נושא את עצמו, בטח יש לך כבר, שבת צג ב), קליפות אגוזים או רימונים (שבת פט ב), מיני בשמים ומיני מתכות (שבת צ א) ספרים ומטפחותיהם (שם), כלי ובתוכה הרבה מיני בושמי נשים (שם), זרעונים - גרעינים, זרע קישואין (שם) דלועין, המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתפיו, כלאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו (שבת צב ב), במנעלו ובסנדלו (שם), המוציאא ככר לרשות הרבים - שנים שעשאוהו (שבת צב ב) , הנוטל ציפרניו זו בזו או בשיניו (שבת צד ב) וכן שערו או שפמו וכן זקנו (שם), התולש מעציץ נקוב ומשאינו נקוב (שת צה ב) עציץ מונח על שולחן או על יתידות כשתחתיו באויר, הזורק מרשות היחיד לרשות הרבים (שבת צו א), מספיק? --בברכה, טישיו - שיחה19:15, 29 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
סלסלה מליאה פירות (שחלקה ברשות היחיד וחלקה ברשות הרבים או על המפתן - שבת צא ב),
כלי מלא חרדל או כל תבלין שחוק אחר (שחלקו ברשות היחיד וחלקו ברשות הרבים),
תינוק ביד ובעגלה (החי נושא את עצמו, שבת צג ב),
קליפות אגוזים או רימונים ביד אדם ברשות הרבים (שבת פט ב),
מיני בשמים ומיני מתכות ביד אדם ברשות הרבים(שבת צ א)
כלי ובתוכה הרבה מיני בושמי נשים (שם),
זרעונים - גרעינים, זרע קישואין (שם) דלועין, ברשות הרבים
המוציא חפצים שונים: בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתפיו, כלאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו (שבת צב ב), במנעלו ובסנדלו (שם), #המוציא ככר לרשות הרבים - שנים שעשאוהו כלומר - שני אדם מחזיקים כיכר או חפץ אחר ברשות הרבים (שבת צב ב) ,
הנוטל ציפרניו זו בזו או בשיניו (שבת צד ב) וכן שערו או שפמו וכן זקנו (שם),
התולש מעציץ נקוב ומשאינו נקוב (שת צה ב) / עציץ מונח על שולחן או על יתידות כשתחתיו באויר,
אפשר לבקש פירוט ברור יותר? (על מנת שלא אעבוד לחינם...) תכתוב בבירור איך אמורה להיראות כל תמונה. (מבחינת המיקום, הפריטים וכו') ניצוצות - שיחה17:35, 1 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
נראה לי שזה די ברור. אני מתנצל על כך שאיני מבין מה ברור. הכלל הוא שיש רשימה ארוכה של כל מה שפירטתי כאן כמעט, שכולם קשורים למלאכת הוצאה, ובהלכות אלו שהוזכרו כאן מוגדרים הכללים, שיעור הוצאה ודרך הוצאה. כל התמונות הן של אדם (לא אשה ) מחזיק חפצים אלו ברחוב שהיא משל לרשות הרבים (למרות שהלכתית - רוב הרחובות אינם רשות הרבים לפי כל הדיעות). יש רק יוצא מהכלל אחד שקשור לאדם שנוטל ציפורניו / שערו /שפמו שזה קשור למלאכת גוזז ולא לרשות הרבים. בברכת העלאת ניצוצות מעמקי הקליפות. בברכה, טישיו - שיחה01:57, 2 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
זה: המוציא חפצים שונים: בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתפיו, כלאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו (שבת צב ב), במנעלו ובסנדלו (שם), #המוציא ככר לרשות הרבים - שנים שעשאוהו כלומר - שני אדם מחזיקים כיכר או חפץ אחר ברשות הרבים (שבת צב ב) , אמור להיות תמונה אחת??? לא. מה שרציתי הוא פירוט ברור של כל תמונה שאתה רוצה שתהיה, למען תוקל עלי המלאכה. דיברה תורה כלשון בני אדם... ניצוצות - שיחה11:50, 2 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
מוזר לי, דווקא כתבתי לך אבל כנראה לא עשיתי שמור. ועכשיו לעניין. אם אשתדל, ממש אנסה לעבור איתה תמונהתמונה ולהסביר לה אך אני קצת חושש שלא אספיק כי התחלתי ללמוד ואני מסיים לימודים מאד מאוחר ועד שאני מגיע הביתה יש לי סידורים לפני שאני מתיישב על ויקיפדיה. כך שממש אשתדל. --כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר אַ גוּטֶען וואַך20:29, 4 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
טוב, גיבשתי לבסוף דעה סופית על הנושא: מעיון בספר בשם 'ספר השבת', ספר מלווה בתמונות שעוסק בהלכות שבת מאת הרב יחיאל מיכל שטרן, (לא אמור להיות משו מוכר) ראיתי שהוא לא מבצע הדגמה בפועל של הפעולה, אלא מביא את העזרים הנלווים. דהיינו: במקום לצלם תמונה של אדם ברשות הרבים עם מיני בשמים ברשות הרבים, מצלמים הדגמה של מה זה נקרא 'רשות הרבים', (לעניינו: הפניה לערך שבו תוצב תמונה שתדגים ותגדיר את המונח) ומוסיפים תמונה של 'מיני בשמים' - (במקרה והמונח 'מיני בשמים' לא מובן - מה שלא נראה לי רלוונטי לעניינינו זה... ) בנפרד. לדעתי זה יהיה הרבה יותר ברור ומובן. אם כן, אני אצלם את הכל ואשלח לך לינק לפיקסה. (אני מקווה שאתה יודע מה זה) מה דעתו של הרב? ניצוצות - שיחה18:32, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
דעתי אינה שלילית, גם רעיונו של הרב שטרן (שמשתמשת ניצוצות לא עמדה לעזרתו ולכן נאלץ להעתיק תמונות סתמיות) עדיף מכלום, אך הייתי מעדיף את האופן בו אני הצעתי, ושבעקבות הספר הנ"ל אני מאמין שכבר הבנת למה אני מתכויין. טישיו - שיחה19:26, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
ארשה לי לומר שלדעתי הרעיון שלי יותר טוב. (אתה מכיר את הספר, אגב?) הרי הרעיון מה הרעיון של הצבת תמונה שמדגימה בשמים ברשות הרבים? הפעולה עצמה ידועה. חפץ כל שהוא - X שנמצא במקום של שהוא Y. את זה כל אחד יודע. השאלה היא: מה הוא X ומהו Y. ולכן אני מציעה לצלם את הX והY, במקום את הפעולה עצמה. ההסבר המלומד מובן? ניצוצות - שיחה19:36, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
לא רוצה לחפור לך, אבל עדיין לא מיצינו את הנושא: אם הסכמנו על התזה שכתבתי לעיל צריכים להחליט אילו מונחים לא מובנים. המונח בשמים, למשל, מובן למדי. -לא הייתי מציעה לצלם אותו. רשות הרבים/היחיד - אין בעיה לצלם. עניין נוסף: כל האמור לעיל מתייחס פעולה X שנמצא במקום כלשהו Y. אבל אם נניח אתה עושה ערך (או עשית) על הלכות בורר הרי שאפשר להדגים למשל את המושג 'סינון בכלי המיוחד' על ידי תצלום של הוצאת איטריות ממרק על ידי מצקת מחוררת. או ריסוק גזר על פומפיה וכד'. (הבעיה בצילום של חפץ ברשות הרבים - שקשה לבטא את זה בתצלום). -או שאתה רוצה לתת לי יד חופשית להוסיף תמונות להלכות שבת כהוות נפשי... ניצוצות - שיחה15:53, 6 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
הרעיון שהצעת טוב מאוד. העיקר הוא להוסיף כמה שיותר תמונות לערכים, המבהירות את הנושא בבירור. לרוב, על ידי התמונות נוסף חשק לכותבים (לי, למשל) להוסיף חומר אודות השאלה שאודותיה נידון בתמונה וכדומה. טישיו - שיחה21:18, 6 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
כוכב המנטרים מוענק למנטרים שקיבלו החלטות טובות במצבים קשים או טיפלו היטב בהשחתות. (יש לך רעיונות חדשים או הערות והארות? אשמח לקבל, בדף השיחה) • חיים 7 • לכתוב לי • א' באלול ה'תשע"א • 01:35, 31 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
תמיד פחדתי שיערבו את הסמלים עם התבנית הזו, שעשויה בעצם רק למאכלים ומשקאות קלים (או כבדים). כדי שלא תהיה כפילות עם הסמלים, אני מציע שתבניות מסוג זה יכילו רק מאכלות ומשקאות (עם הכשר כמובן). בברכה, טישיו - שיחה02:53, 31 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
הטרול הזה הוא טרול שמכניס מידע אודות מעריב, אותן עריכות בדיוק, צריכים פשוט לבקש חסימה שלו כל פעם בצירוף המילים "טרול מעריב" עד שזה יחזור ולא יצטרכו כל פעם להסביר את החסימה • חיים 7 • לכתוב לי • א' באלול ה'תשע"א • 03:36, 31 באוגוסט 2011 (IDT)תגובה
אם אני כבר כאן - הייתה בערך תמונה מדהימה של גויה, אך אויה - התמונה הייתה של משחיז סכינים, ולפי הבנתי הדלה זה לא ממש מתאים. החלפתי בתמונה פחות מוצלחת של טחן איטלקי ושולייתו מהמאה ה-16. קיפודנחש - שיחה02:21, 2 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
אוקיי הבנתי. כדאי לעיין גם בתקציר ולהבין שסך הכול העברתי את החומר מהערך הראשי לערכים הקטנים מבלי לבדוק את נכונותם. לעצם העניין נראית שהדברים שהיו כתובים שם מופרכים לגמרי, תיקנתי. --בברכה, טישיו - שיחה06:26, 4 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
כזה סלט אסור לטחון אפילו ביום חול... מחקתי את כל הכתוב שם. לא היה תוספת משמעותית למה שכבר היה כתוב, והיה כמה טעויות. בברכה אודלן - שיחה18:27, 4 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
כפי ששמת לב בניסוי שעשית, יש באפשרותך לערוך כמעט כל דף באתר. זה עובד. גם אם התכוונת רק לבדוק את אפשרויות העריכה, השינוי שביצעת מוצג למשתמשים אחרים שצופים באותו הדף, וחבל. להבא, יש לבצע עריכות כאלה בארגז החול שנועד לתרגול הממשק של ויקיפדיה. ניסויים, השחתות, הבלים, שגיאות וגסויות לא נשארים בדפי ויקיפדיה זמן רב, משום ששינויי הדפים מנוטרים ונבדקים כל העת בשבע עיניים. בכל זאת, בזמן הקצר שיעבור בין השינוי שביצעת בדף לבין תיקונו, עשויים לראות את השינוי קוראיו של הדף, ובכך ייחשפו למידע מוטעה או לדף מושחת, מה שעשוי להטעות אותם.
כדי ללמוד יותר על האתר כדאי לפנות אל דף ברוכים הבאים. שאלות בנושאי תוכן, שלא נמצא להן מענה בדפי העזרה הקיימים בוויקיפדיה, יש להוסיף כאן.
ניצוצת (לא תקלדה), אני אחראי על כל מה שקשור לאהבה !! (לא רוצה להרוס, אבל תגובתו של טישיו היא תבנית מובנית, תסתכלי על תגובתו במצב עריכה) • חיים 7 • לכתוב לי • ג' באלול ה'תשע"א • 16:51, 2 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
אהלן טישיו. נראה לי שמומחיותך נדרשת בערך שבת (בעיקר בפרק מצוות השבת). חבל לראות שערך כל-כך חשוב לא זוכה לתשומת הלב הראויה מצד ויקיפדים מנוסים בערכי יהדות. -- ענבל • ו' באלול ה'תשע"א • 19:25, 4 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
נעלבתי . מה אני לא מנוסה בערכי יהדות? ועכשיו ברצינות: אל תדאגי לא אלמן ישראל! גם בלי טישיו אפשר לכתוב ערכים בנושא יהדות. אודלן - שיחה22:23, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
מצטרף לכל מילה של אודלן. לא חסר ויקיפדים מנוסים בענייני יהדות, ובנושאים כאלו, הם כנראה אפילו יותר מנוסים ממני (למשל אודלן). (למרות שאני מחבב יותר כתיבת ערכי הלכה שבהם אני מרבה לעסוק.) -- טישיו - שיחה22:29, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
לעניות דעתי, ה"ערוך" שהכנסת לערך פאה, אינו רלוונטי כ"כ לערך עצמו. במשך כל מאות השנים בהם היה דיון בין הפוסקים בנדון זה, ה"ערוך" לא הוזכר כלל.
מה גם, שה"ערוך" אינו ערוך (אחד הראשונים), אלא מוסף הערוך, כפי שהובא במקור שהבאת (פרידמן ספרי קודש). מה ששומט את כל היסוד ל"מחלוקת התלמודים", שהיא מיותרת לחלוטין. בועז מלצר - שיחה01:04, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
הרחבה לדבריי הקודמים, תוכל לקרוא בבקשה בקטע הבא, המשיב לטענת האוסרים, המביאים ראיה לאסור פאה מן ה"ערוך" (או גם מ"מוסף הערוך"):
”לפני כשלושים שנה נדפס ספר בשם "מקור חיים" לבעל החוות יאיר, ושם כתב שאין פירוש זה (על הערך "קפליטין") מבעל הערוך עצמו, אלא מבעל מוסף הערוך שהוא רבי בנימין מוספיא, שאינו מן הראשונים. ואכן בדקו הדבר בדפוסים ראשונים, ומצאו כי במשך חמש מאות שנה נדפס ספר הערוך בלי הערך "קפליטין", והוא נוסף רק בפעם הראשונה שנדפס הערוך עם "מוסף הערוך", באמסטרדם שנת תט"ו, דהיינו מאה שנה אחר הדפסת ספר שלטי הגבורים. וא"כ במה כחו גדול לחלוק על הראשונים שלפניו, בעל הש"ג ושאר מפרשי הירושלמי, ומדוע נבחר אנו דוקא בפירושו ונאסור פאה נכרית, להרבות מחלוקות בישראל ולפסוק כנגד הבבלי (וראה תוד"ה "והאמר" במסכת יומא (פז:), שכתב "הכי משמע בירושלמי... ואע"פ שחולק על הש"ס שלנו בזה... מכל מקום במה שאנו יכולין להשוותם יש לנו להשוותם". וראה עוד בספר "יד מלאכי" כללי שני התלמודים ס"י, ע"ש).
והנה בעל הש"ג שהוא המתיר הראשון, והביא ראיה מהבבלי, יוכל לומר לשיטתו שיש בזה מחלוקת בין הבבלי לירושלמי. אולם אין צורך לעשות מחלוקת ביניהם, כי מוכח בפשטות מפירושו שאין בזה מחלוקת, מפני שהוא עצמו העתיק את הירושלמי הזה בהערותיו על גליון הרי"ף בכתובות, והסתייע בו לשיטת הגמ' שם, מבלי לציין כי ירושלמי זה סותר את דבריו בענין פאה נכרית. דאיתא במשנה כתובות (דף ע"ב): "ואלו יוצאות שלא בכתובה, העוברת על דת משה ויהודית... ואיזו היא דת יהודית, יוצאה וראשה פרוע". ובגמ' שם: "ראשה פרוע דאורייתא היא! (ותירצו) דאורייתא קלתה שפיר דמי (היינו כיסוי ראש שאינו מכסה השיער לגמרי), דת יהודית אפי' קלתה נמי אסור. א"ר אסי א"ר יוחנן, קלתה אין בה משום פירוע ראש... אמר אביי ואיתימא רב כהנא, (דברי ר"י נאמרו רק באופן שהולכת) מחצר לחצר ודרך מבוי".
ובשלטי גבורים על הרי"ף שם (אות ב') כתב בשם הסמ"ג, "וראשה פרוע ואין עליה צעיף כשאר כל הנשים, אע"פ ששערה מכוסה ואין בזה משום פריעת ראש לגמרי. דהא אמרינן בירושלמי, היוצאת בקפליטה שלה אין בה משום פריעת ראש. ומה שאמר שם, הדא דאת אמר, בחצר, אבל למבוי יש בה משום פריעת ראש (ובבבלי אמרו שמותר במבוי בקלתה), התם כשרוצה לשהות במבוי (ואז לא מספיק כיסוי של קלתה וצריך רדיד, ובבבלי מדובר שעוברת דרך המבוי ולא שוהה בו). כתב מיימוני [הרמב"ם], אע"פ שמכוסה במטפחת, כיון שאין עליה רדיד ככל הנשים תצא בלא כתובה". עכ"ל. ומוכח מדבריו שלא נעלם ממנו הירושלמי, ואדרבה הוא משווה אותו לגמ' בכתובות. ואין רמז בדבריו שיש הוכחה משם נגד שיטתו להיתר הפאה.
והביאור הוא פשוט, כי רק בעל מוסף הערוך כתב לפרש את הירושלמי ש"קפליטין" הוא פאה נכרית. אבל הש"ג שהשווה את הסוגיא בירושלמי לגמ' בכתובות בענין קלתה, יבאר שקפליטין היא "קלתה" שבבבלי ולא פאה נכרית, כפי שפירשו הראשונים ומפרשי הירושלמי. ראה במאירי למסכת כתובות, שהביא את הירושלמי וכתב: "קפלוט היינו קלתה שכתבנו שהוזכרה בסוגיא זו בתלמוד שלנו... כעין כובע מבגד גס שצונפת בו בלילה". וראה בפירוש "קרבן העדה" שכתב: "קפליטין. שם בגד דק שמניחה על ראשה". וראה בפירוש "פני משה" שכתב: "בקפליטין שלה. היא המטפחת שעל ראשה". ובספר "מראה הפנים" הוסיף שדברי הירושלמי הם כדברי הטור, שאע"פ שראשה מכוסה במטפחת תצא בלא כתובה, "כיון שאין עליה רדיד ככל הנשים".
והוא מפני שקלתה צריכה רדיד עליה, וכפי שכתב בשו"ת באר שבע שעליו סמכו כל אוסרי הפאה, שפירוש "קלתה" הוא מטפחת המכסה את כל ראשה, ובכל זאת מדין דת יהודית יש לשים רדיד על המטפחת, וכלשונו שם: "אע"פ שמכוסה במטפחת דעביד ביחוד לכיסוי השיער, וגם הוא כיסוי מעליא שהוא מכסה לגמרי השערות, אפי' הכי לא סגי, משום דשני כיסויים גמורים בעינן, ודעבידי ביחוד לכיסוי השיער, כמטפחת או סבכה והדומה לה, ועל המטפחת רדיד". עכ"ל. ולדרך זו גם אם נפרש כמוסף הערוך דאיירי בפאה נכרית ולא במטפחת, הרי כל הטעם הוא משום שצריכה לכסות ראשה בשני כיסויים, ואין הבדל בזה בין פאה למטפחת, כי מעל שניהם צריכה לכסות ברדיד. וא"כ אין להביא ראיה מהירושלמי נגד פאה נכרית, כי כמו כן תהיה ראיה נגד לבישת המטפחת, ולא רק מהירושלמי אלא גם מהבבלי, שאין מטפחת מועילה בלי רדיד עליה. אלא מה נאמר, שבטל מנהג הרדיד, א"כ אין להביא ראיה מהירושלמי, כי פאה לא גרעה ממטפחת, ואדרבה עדיפה הרבה יותר, כי מכסה את השערות כדבעי ללא יוצא מן הכלל.
ובלאו הכי אין ראיה כלל מביאור מוסף הערוך בירושלמי, שהרי הערוך בערך "פאה" פירש שאין זה כיסוי גמור, אלא רק "מקפת הראש ולא מכסיא ליה", וא"כ כשפירש בעל מוסף הערוך שקפליטין בירושלמי הוא פאה נכרית, בודאי כוונתו לפאה נכרית כפי הגדרת הערוך עצמו, שאינה מכסה את כל הראש, וזו ממש קלתה האמורה בגמ', שצריכה רדיד עליה מפני שהיא בעלת נקבים (לשיטת הב"ח) או מפני שאינה מכסה את כל הראש כראוי. אבל פאה נכרית המצויה בימינו, שמכסה את כל הראש, יאמר הירושלמי שאדרבה אינה צריכה רדיד כלל, ולפ"ז יוצא שלפירוש מוסף הערוך יש ראיה מהירושלמי להתיר פאה, כי כל מה שאסר הוא בפאה כעין קלתה שאינה מכסה את כל הראש וצריכה רדיד.
ובשו"ת "שירת בן הלוי" (סי' י"ג) להרב יצחק איתן הלוי שליט"א, כתב לבאר וזה לשונו: "אותו מוסף הערוך, ביאר בערך קפליטא שהוא בלשון יון כובע וכיפה על הראש. ומחמת הדמיון בין קפליטא וקפליטין, כאשר מילה עוברת מלשון ללשון אחרת פעמים רבות משתבשת. וראה מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה בתחילת מסכת נדרים ובתחילת נזיר, "שורש קלקול איזה לשון יהיה כאשר תכנס בה לשון זרה ותתערב בה". ואם כך, יתכן שקפליטין בירושלמי הוא קפליטא בלשון יון. והשלטי גיבורים כידוע היה גר באיטליה וידע לשון רומי, והוא ראה את הירושלמי והביאו בכתובות, ובכל זאת לא הביא ממנו ראיה לדין פאה נכרית, ואי אפשר לומר דאישתמיטיה, משום שהיא סוגיא במקומה בדת יהודית. הרי שהיה ברור לו שקפליטין אינו פאה נכרית (וגם מהר"י קצנלבויגן נראה דידע לשון רומי דאבותיו היו באיטליה כידוע, ולא הביא ראיה מהירושלמי הנ"ל). וכן מפרשי הירושלמי במקום, ביארו שהוא כובע. והעיקר שמימרא זו שבירושלמי של ר' יוחנן, ובבבלי אמר ר' יוחנן קלתה בחצר אין בה משום פריעת ראש. והדעת נותנת שהבבלי והירושלמי התכונו לאותה מימרא של ר' יוחנן. וכן מפורש במאירי בכתובות פרק ז' במשנה של דת יהודית, שקפליטין וקלתה היינו הך, והוא כמין כובע קטן. וכן הסמ"ג (חלק עשה מצוה מ"ח) ביאר דברי הירושלמי בקפליטין, על היוצאת מחצר לחצר דרך מבוי וראשה פרועה ואין עליה צעיף כשאר כל הנשים אע"פ ששערה מכוסה במטפחת. וכן ביאר את הירושלמי בתשובות מהרי"ט חלק א' סימן ע"ו. כך שאפילו ספק ליכא שמא כונת הירושלמי לפאה”.
מעתה, אם תרצה תשמיט את ענין הערוך מן הערך, ואם תרצה תשאיר, כרצונך.
בכבוד רב! אני מצטער על כך שמחקת את תגובתה של חנה מדף השיחה שלך. היא נכתבה שם במטרה לעזור לך ולא להקניט אותך ח"ו, היא כתבה שם שתבדוק ערכים של רבנים אחרים ותכתוב באופן דומה. -- טישיו - שיחה07:01, 5 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
שלום טישיו, תודה רבה על עזרתך בתיקון כתיבת המקור בערך שופרסל. אני כל הזמן מסתבך עם יצירת הערות השוליים ולא הצלחתי להבין זאת כמו שצריך מתוך המדריך. אני מקווה שהמיומנות תשתפר עם הזמן... לילה טוב, Amir37 - שיחה02:26, 8 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
מחקתי כי זה בלבל אותי אך גם כי זה מדי עמוס. כדי שהערך יראה טוב צריך תמונה אחת בראשו, תכניס כפי דעתך. אם זה ממש חשוב אפשר לפתוח פיסקת גלריה. תזכיר לי? מהרם א"ש? --Akkk - שיחה03:47, 9 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
יש לי בעיה ברגע זה עם לחצן ה"העתק", הכנס את התמונה שהייתה בגרסא שלפניך בצד שמאל. מה להזכיר? מהר"ם א"ש? אגב, ראית את הוידיאו המרגש מפורים? למה בוכים שם? טישיו - שיחה03:48, 9 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
עכשיו אני רואה שהם הועברו למקום המתאים על האדמו"ר הראשון בערך חסידות טאש. לא בדקתי אפילו את השמות הכתובים שם ולא תפסתי שמדובר במהר"ם א"ש שנפטר לפני מאה וחמישים שנה. תודה. טישיו - שיחה04:00, 9 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
אנו מוצאים בחז"ל גוזמאות רבות שעליהן מבואר בפירוש שהם גוזמאות, אך הסיבה ידועה - "דברה תורה בלשון בני אדם", מכיוון שדרך בני אדם לדבר בגוזמאות כדי לתאר דבר היוצא לגמרי מגדר הרגיל. ולענייננו - מדובר אכן בגוזמא שנועדה לתאר מציאות מיוחדת (בו משתמש מפרגן מכל הלב...). טישיו - שיחה06:12, 13 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
אהה, כבר הגבתי עליו בדף שיחתך, למרות שלא שמת לב. בנוגע לקישור לתמונת ר' נחמיה, לא מדובר בתמונה המציגה את פניו, ולכן מיותר להעלותה (וגם יכול להיות שאסור), וחבל, יש לי הרבה תמונות של כל המשפחה המלכותית בספר ראש גולת אריאל, רק שמסיבות טכניות איני מצליח להעלות אותן. (סרקתי אבל סוג הקובץ לא מתאים לכאן) טישיו - שיחה02:59, 14 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
חברים יקרים, ויקי אהבה התחדשה בעיצוב תיבה מחודש, ותוספת אפשרות נוספת. ובנוסף נוספו 18 כוכבים חדשים!! ופונקציות נוספות. כנסו ותהנו. אשמח לשמוע הערות והערות וכמובן הצעות, כוכב זה דוגמא לכוכבים נוספים • חיים 7 • לכתוב לי • ט"ז באלול ה'תשע"א • 12:46, 15 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
היי. ראיתי שערכת ערך חדש בשם מעשי ידיה. א': כה לחי! ב': שים לב, אני יודעת שיש נטייה גברית-למדנית כזאת לכתוב נושאים הלכתיים בשפת חז"לינו (מנסיוני בהקלדת כתבי ידו של אחי), אולם כידוע ויקיפדיה מיועדת בגדול להמון העם. הייתי שמחה אם היית משתדל לפשט את המונחים עד כמה שיותר כשאתה כותב טקסט הלכתי כלשהו. כרגע אני עמלה לשכתב את הערך שכתבת, ושים לב (מס' 2): מלבד האופי הקצרני של הערך נפלו בו טעויות תחביר רבות כך שאישה כמוני לא מסוגלת להבינן. אז שמא תוכל לעבור אחר שכתובי ולתקן את הטעויות שככל הנראה יפלו בקרוב? תודה, צביה - שיחה22:38, 21 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
לא זה ולא זה. במסמך כתוב כך: הנשיא - הרב הרצוג, יו"ר הוועד הפועל - הרב מלצר, חברי הוועד הפועל - הרב טוקצינסקי, הרב ברנשטיין, הרב כ"ץ, הרב סרנא, הרב סנקביץ. ההנהלה - הרב זלמן סורוצקין. -- טישיו - שיחה00:51, 22 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
יסלח נא לי כבודו, אך דומה שכתב הערך ועיניו נעצמות נים ולא נים... החילותי להגיה, אך כבדה המלאכה מכוחי. בתחילה אצתי רצתי ורגלי פסעה בטח כחרוש השור, אך אויה, כשהגעתי לטרפיקים\טפריקים\טפריעקים אזל עוצם ידי, ואומר נואש. שמא יתקן כבודו את הטעון תיקון? שלמי תודה - קיפודנחש - שיחה02:24, 22 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
כותבים טרפעיקין, רק שמבלי משים, ומתוך הרגל מחקתי את העין כנסיון לעברת את המילה, אך זה כמובן לא נכון כי זה ביטוי בלשון הקודש ולא ביידיש. תודה לכבודו ששינס מותניו כשור לעול וכחמור למשא, על גויו השליך חבילות כבידות ואת ראשו מסר לעבודה מאומצת. טישיו - שיחה02:27, 22 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
מעשי ידיה#מותר מעשי ידיה שבר אותי. במיוחד המשפט ”ולפיו חיוב מזונות של האשה הוא תחת מותר מעשי ידיה, ואילו המעה כסף שנותן לצרכיה הוא תחת מותר מעשי ידיה.” - שמא ה"מותר" הראשון מיותר? אם הייתי בטוח בעצמי מספיק הייתי מוחק, אבל המשך הסעיף העיף אותי לקרשים. אנא, ינסה כבודו להסביר בשפה שגם הדיוטות (או בלשונו "שוורים וחמורים") יוכלו לתפוס בשכלם, ועל כך אודה לו מאד. כבוד - קיפודנחש - שיחה02:44, 22 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
נכון הדבר שהערך נכתב במהירות מופרזת בחצי שעה מצומצמצת שהייתה לי היום בצהרים, ומכאן התקלדות הרבות, התנצלותי. בנוגע לענייננו ה"תחת" השני מיותר - תיקנתי. הייתי מפשט יותר את הקטע או את כל הערך, אך לצערי, עקב היותי רגיל כל כך בין כותלי בית המדרש, קשה לי לדעת איזו מילה אינה נהירה ליושבי האוהלים? בנוגע למילים מזונות תחת מעשי ידיה, האם מובן שהכונה היא שחיוב המזונות של האיש הוא נגד מעשי ידיה של האשה וכו', לא יודע באיזה מילים שאבטא זה יהיה יותר ברור. טישיו - שיחה05:45, 22 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
השינוי לא נכון. שים לב, שלפי רב ושמואל, מעשי ידיה = מזונות, ואילו לפי רב אדא בר אהבה מותר מעשי ידיה = מזונות. בכל אופן תודה. טישיו - שיחה20:27, 22 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
מה שמובא במקורות - רב יהודה ייסד את הישיבה. אבל ייתכן שהיתה שם קהילה יהודית גם לפני כן. מה גם שמן הבבלי ביבמות, שעליו נשענת הקביעה שרב אדא היה רב בפומבדיתא (שאגב, לפי הפירוש השני של רש"י שם אין לה בסיס; וגם לפי הפירוש הראשון אינה מוכרחת), אין כל הכרח שהיה זה לפני זמנו של רב יהודה, שכן רב נחמן, בן הדור השלישי, מעיד על המעשה. בברכה, ינבושד • שיחה • כ"ד באלול ה'תשע"א.
יתכן, שרב אדא היה בפומפדיתא לפני רב יהודה, אשר ייסד את הישיבה. מכל מקום אם רב אדא שייך לדור הראשון וגם חי בפומפדיתא, הרי כדאי לציין זאת בערכי שניהם, כך נראה לי, יעל י23:43, 22 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
איני בטוח שהוא שייך לדור הראשון, בימי תלמידי רבי היה צעיר למדי, ולכן נראה שיש לשייכו לדור השני. אינני רואה כיצד המידע משתלב בערך רב יהודה, בהתחשב בעובדה שאין לנו כל מידע מתי היה בפומבדיתא, אם לפני רב יהודה או לאחר בואו, וגם אם היה - לא ברור מהמקור אם גר שם או שרק ביקר שם (כמו רב נחמן, המעיד על המעשה, שלא גר בפומבדיתא. והדברים נכונים לשני פירושיו של רש"י ל"קמקוו אקוותא"). נמצא שאנו נשענים על בדל מקור עמום למדי, ונסמכים על השערותינו יותר מאשר על מקורות. בברכה, ינבושד • שיחה • כ"ד באלול ה'תשע"א.
בקידושין עב. למטה ועב: למעלה משמע שרב אדא בר אהבה ורב יהודה היו בני אותו גיל, אך ראב"א דר בעיר אקרא דאגמא. 00:01, 23 בספטמבר 2011 (IDT)
כמו ינבושד - היו כנראה שני רב אדא בר אהבה, האחד בן הדור האחד וחצי (עמינח וניצן, בשבילי היצירה התורנית לדורותיה, עמ' 80), והשני בן הדור הרביעי - (ראו: מנחם אלון, המשפט העברי, א, עמ' 891). בברכה, יעל י00:18, 23 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה
ערך יפה. אך המשפט "למשל הוא מתיר ללכת מעל מקום טמא במטוס או כלי מעופף אחר" הוא אנכרוניסטי. כדאי להוריד את המטוס אל הקרקע... 00:14, 23 בספטמבר 2011 (IDT)