היי, הרשיתי לעצמי ליישר את ההערות שוליים לשמאל כי הן כולן באנגלית. אם זה מפריע לך אתה יותר מוזמן לבטל את הגירסה שלי. ברוקולי19:04, 10 במאי 2007 (IDT)תגובה
עברית נהדרת (שפיית המים, הרעפתה, המולעטות) נמהלת בתרגום חלקי בלבד של מינוח לועזי (ממברנות, פרוטאינים, בקטריות).
למה חמאת כבול לא תעלה על הדעת בימינו? יש בימינו אנשים שגונזים שימורי סרדינים עד שיהפכו לתרחיף דוחה, אותו יגמעו בשקיקה.
המובאה מאנציקלופדית הבית חביבה ביותר. אולי כדאי ליצור לה קישור אדום ולציין את מוצאה הלאומי.
מפיסקת "עיצוב החמאה" לא הצלחנו להבין אם החמאה הנמכרת בישראל דומה לאריזה המזרחית, למערבית או למשהו אחר לגמרי. הפיסקה מעניינת אך כדאי להרחיבה מעבר לקצה אפו של האמריקאי המצוי.
בפיסקה "ברחבי העולם, ובישראל" כדאי לציין את הצריכה השנתית הממוצעת לנפש ולא רק את הצריכה הכוללת.
פיסקת "בריאות ותזונה" שימושית יותר לקורא מרוב הפרטים המרתקים המובאים בערך. אנו מציעים להרחיבה ולקדמה במעלה הערך. בפרט, כדאי להבהיר בקצרה מדוע כולסטרול ושומן רווי מזיקים לבריאות הלב והעורקים ואילו מינונים יומיים עשויים להיות בעייתיים. אם ידועה צריכת החמאה הממוצעת בישראל, כדאי להשוותה למינון הכולסטרול הבעייתי ("הצרכן הישראלי הממוצע מדפן את עורקיו ב-9 מיליגרם כולסטרול ליום שמקורם בחמאה, לעומת כ-5 מיליגרם ליום המומלצים על ידי הסתדרות הרופאים הקווקזית").
הסיפור על המכשפות בימי הביניים מעניין.
הזיהוי בין חמאה משמנת טריה, חמאת תרבית וחמאה משמנת חמוצה מבלבל ואולי חבויה בו חלילה סתירה: 'חמאה המיוצרת משמנת טריה או בתרבית נקראת כיום "חמאה משמנת חמוצה".' ו-' בכל רחבי יבשת אירופה, ישנה העדפה ברורה לחמאת-תרבית, בעוד שחמאת שמנת מתוקה שולטת בשווקי ארצות הברית ובריטניה. לפיכך, בארצות הברית מכונה לעתים חמאת-התרבית "חמאה בסגנון אירופאי". חמאה משמנת חמוצה אינה זמינה כמעט בכלל בארצות הברית, וגם באירופה תפוצתה נדירה למדי.'
ניסוח
"על-פי העובדה שאפילו נענוע מקרי עשוי להפוך שמנת לחמאה, סביר להניח שהמצאת החמאה הייתה עוד בימי קדם, אפשר שבאזור מסופוטמיה בין השנים 9000 ל-8000 לפנה"ס." - "לאור העובדה שאפילו נענוע מקרי עשוי להפוך שמנת לחמאה, סביר להניח שהחמאה נתגלתה עוד בימי קדם, אפשר שבאזור מסופוטמיה במהלך האלף ה-9 לפנה"ס."
"הייתה לידועה על שום חמאתה" - למה לא "נודעה בחמאתה המשובחה" ?
"צלוחיות חמאה אקדיות" - אפס תוצאות בגוגל ואני בער - אקדיות או אכדיות?
סימולציה - מוטב "ניתן לחקות את טעם חמאת התרבית על ידי הוספת חומצה לאקטית..."
קטגוריות החמאה - למה לא "סוגי החמאה" או "זני החמאה"
זוטות
הממית - המימית
שומן גבישית - שומן גבישי
באמצע תהליך הייצור --> במהלך הייצור
מנסה - נמסה
לאקטוז - לקטוז
לחבוצה - לחובצה
שלמפעלי - של מפעלי
חמא - חמאה
חזות
יופי של עיצוב, יופי של תמונות.
יש להשלים את גיור פיסקת הערות השוליים. אצלנו מופיעים שם מעברי שורה מיותרים.
סיכום
ערך יסודי ומרתק המחדש רבות לקורא על מוצר צריכה עממי. הערך מבוסס על ערך מקיף בוויקיפדיה האנגלית, אך כולל השלמות לישראל. העברית הקולחת והעשירה משייכת את הערך בקלות לעידית הערכים במיזם. פיסקת "בריאות ותזונה" זקוקה להרחבה ובשאר הערך יש פסיקים מיותרים, מעט קישורים חסרים ותרגמת טכנית קלה. להערכתנו ניתן להשלים את כל התיקונים הנחוצים עוד במהלך דיון ההמלצה על הערך. תחזקנה ידי העוסקים במלאכה, בניתם ערך לתפארת!
הכרעת השופטים
הערך זכה במקום הראשון בתחרות!
תהליך השיפוט נחלק לשני שלבים נבדלים. ראשית קראנו, איש איש בביתו, את כל הערכים המועמדים. נדרשנו לענות על השאלה "מה המרחק בין הערך הקיים לבין ערך מומלץ" ולציין לעצמנו את כל השיפורים הרצויים וההכרחיים בערך. מטלה זו היתה מפרכת לעתים, אך לא בעייתית. ברוב המקרים הופגנה השקעה ניכרת בכתיבה או בתרגום הערכים. שלושה ערכים הפגינו קרבה מובהקת לרמה הנדרשת מערך מומלץ והתרשמנו כי ניתן לתקן את הפגמים שנפלו בהם בתוך פחות משבוע. ערכים אלה הם אריתמטיקה, חמאה ויגואר.
כעת נדרשנו לקבוע מי המשובח מבין שלושת הערכים הזוכים. מטלה זו מצומצמת יותר בהיקפה אך בעייתית יותר בדרישותיה. שלושת הערכים הזוכים הם טובים וראויים. לשלושתם יתרונות ופגמים "מולדים" שאינם תלויים רק באיכות הכתיבה ונדרשנו להימנע משיקלולם. בנוסף, כל אחד משלושת הזוכים התעלה על האחרים במדד אחד לפחות ונפל משני אחיו במדד אחר. נדרשנו להשוות תפוחים לתפוזים והגענו להכרעה מפורטת ומוסכמת בסוגיה. התלבטויות מעין אלה הן "צרות של עשירים" והיינו שמחים להתחבט על מגוון גדול יותר של ערכים מומלצים.
והרי שיקולינו לפי המדדים שהגדרנו מבעוד מועד:
נגישות
(הערך כתוב כך שגם קורא שאין לו שום ידיעה בנושא יוכל להשכיל ממנו וליהנות מקריאתו. פסקת הפתיח כתובה באופן נהיר לכל, קצר וקולע.)
פיסקת הפתיחה של יגואר היא לדעתנו המוצלחת מבין השלושה. מנגד, מיד אחרי הפתיחה באות שתי פסקאות בנושאים פחות מהותיים, שאפשר היה לדחוק לסוף הערך. בסך הכל שלושת הערכים נגישים ולא מצאנו העדפה ברורה לאחד מהם. אמנם ההישג ניכר יותר עבור אריתמטיקה, אך לטעמנו קשה לתעדף אותו על "חיסרון מולד" שכזה.
אמינות
(הובאו מקורות ואסמכתאות לכתוב בערך, בשיטה האקדמית עם הערות שוליים, או לכל הפחות בצורת רשימת קריאה.)
שלושת הערכים לוקים בחסר במדד זה: יגואר וחמאה לא גיירו כראוי את המקורות מוויקיפדיה האנגלית ואילו אריתמטיקה דל במקורות. חמאה ראויים לשבח על המובאה המרתקת מאנציקלופדיית הבית. יגואר לא הפנו למקורות בעזרת <ref> וזה חבל. פירטנו מספר מקורות שחסרים אצלם (רג'ילנד פורוק וכו'). אריתמטיקה חייב להביא מקורות נוספים ולציין מה המקור ליכולות האריתמטיות של המצרים באלף השלישי לפנה"ס. בסך הכל דורגו הערכים כך לפי מדד זה:
חמאה - דרוש גיור בלבד
יגואר - דרושה השלמת מקורות, עיצוב ההפניות וגיור קל
אריתמטיקה - דרושה השלמת מקורות ניכרת
רהיטות
(הערך דובר עברית טבעית, שוטפת, תקינה ומלאה. מושגים עבריים תקניים משמשים על פני מושגים לועזיים היכן שאפשר. לא נעשה שימוש מופרז בעגה מקצועית של יודעי ח"ן בלבד.)
שלושת הערכים המובילים משתבחים בעברית שלהם. זו נקודת חוזק מרכזית של הערך חמאה, שמתהדר בעברית עשירה וקולחת במיוחד. מאידך, יש בו פיסוק יתר שמעיב על זרימת הקריאה.
חמאה - מניפולציה, בציווליזיציות, וריאנטים, פרוטאינים, בקטריות, אנטיספטית, ממברנה, סימולציה, קטגוריות - 9, בהם 6 חמורים (החומרה של וריאנטים, ממברנה וסימולציה היא בהקשר המיותר בו נזכר דווקא המונח הלועזי, ולא במונח כשלעצמו)
יגואר - 7 בעיות נקודתיות, פיסקה אחת בעייתית ("מבנה חברתי" - מסורבל כאילו תורגם משפט אחרי משפט בלי קריאה נוספת של המכלול)
חמאה - 3 בעיות נקודתיות
אריתמטיקה - 3 בעיות נקודתיות
זוטות ומינוח קל לתקן ע"י החלפות מתאימות. בעיות הנוסח ביגואר נראות לי החמורות מבין השלושה, בפרט כשיש פיסקה אחת הטעונה עריכה. לכן דורגו השלושה באופן הבא:
(דיוק עובדתי חסר פשרות והצגה נכונה של הנושא. גם איש מקצוע בתחום ישבע נחת מן הערך.)
האמת שיש קצת חפיפה בין מקצוענות לבין שלמות, לכן התמקדנו כאן בשאלה "מה לא מדויק" ובמדד השלמות בשאלה "מה חסר".
אז מה לא מדויק:
יגואר - "נשיכה אדירה בעוצמתה" הוא ניסוח רדוד אך עדיין אינו שגוי. למעשה, לא נמצאו אי דיוקים בערך אלא רק פרטים חסרים וזה יפה מאד.
חמאה - חמאת כבול שאינה עולה על הדעת, חשש לסתירה בהגדרת חמאת התרבית
אריתמטיקה - קטן בערך מוחלט, חזקה שלילית
לכן במדד זה דירגנו כך:
יגואר - מדויק! הניסוח טעון שיפור אך לא ייספר כאן
חמאה - שני ניסוחים שנויים במחלוקת, אחד מהם משמעותי
אריתמטיקה - שני אי-דיוקים משמעותיים
שלמות
(הערך סוקר את כל ההיבטים ההכרחיים של הנושא, במידת הפירוט הנדרשת. הקשרים מקומיים, עולמיים ומקוריים מתקבלים בברכה אך אינם הכרח בבית זה.)
כאמור, כאן נשאל "מה חסר" ולא "מה לא מדויק" שנדון במדד המקצוענות. אז מה חסר:
יגואר - מהו מין בסיסי, מהי ההנחה ומי שולל אותה, מי הנשכן הראשון בין היונקים,
חמאה - הרחבה על בריאות ותזונה, הרחבה על עיצוב החמאה בישראל, הרחבה על הצריכה לנפש
אריתמטיקה - למרות המחסור במקורות, הערך מצטיין בשלמותו. היינו פוסקים זאת גם אם לא היה נכתב הערך החשוב הוראת המתמטיקה בישראל
לכן במדד זה דירגנו כך:
אריתמטיקה
יגואר
חמאה
וכאן נשאלת השאלה - האם יש לשקלל במדד השלמות את הפרטים הרבים שחמאה מוסיף, מעל ומעבר למצופה מערך על חתיכת שומן מהחי? לדעתנו התשובה חיובית. לכן הפער בין יגואר לחמאה במדד זה הוא קל למדי לטעמנו.
חזות
(תמונות ואיורים התורמים להמחשת הכתוב ולהבנתו. עיצוב מושך. זהו מדד משני בבית זה.)
בשלושת הערכים יש תמונות נהדרות. כותבי אריתמטיקה ליקטו את התמונות בעצמם והדבר נזקף לזכותם. ביגואר היינו שמחים לראות השוואה לתמונה של נמר, אך העניין לא נזקף לחובתם. בהתאם לזאת, שלושת הערכים מקבלים את ההערכה המירבית במדד זה ואריתמטיקה זוכה להטבה מיוחדת.
קישוריות
(הערך מקושר היטב למושגים המסייעים להבנתו. הערך דל בקישורים שגויים או מיותרים בהקשר בו הם מובאים. יצירת ערכים קשורים התקבלה בברכה, אך נלקחה בחשבון ההטייה הקיימת בעושר המיזם (חזקים במתמטיקה, חלשים במדעי החיים). זהו מדד משני בבית זה.)
קישורים אדומים בולטים:
השקלול פה לא פשוט כי המתמטיקה ממילא חזקה אצלנו והביולוגיה ממילא חלשה. בהינתן כי נכתב הוראת המתמטיקה בישראל, נראה שאריתמטיקה לוקח בגדול במדד זה, על אף המחסור בקישורים לשנים ולתקופות. העובדה שאין בו קישורים שגויים או מיותרים ראויה לשבח. לכן דורגו השלושה כך:
אריתמטיקה - כל הקישורים שהובאו נכונים, חסרים קישורים בעיקר לשנים ולתקופות
חמאה - הופיעו קישורים שגויים, מיותרים וחסרים. חסר קצרמר ערך תזונתי.
יגואר - מגוון ערכים חסרים שאת חלקם ניתן היה לקצרמר, הופיעו גם קישורים שגויים. אין קישורים מיותרים אך יש שחסרו.
סימוכין עשירים במיוחד
(הטבה הניתנת על רשימת מקורות מוצלחת במיוחד התורמת באופן ניכר לקוראים)
הטבה זו נותרה מיותמת - כל הערכים שהשתתפו בתחרות לקו ברשימת המקורות - בשלמותה, בעיצובה ו/או בקישוריותה.
הסברים מוצלחים במיוחד
(הטבה הניתנת על הסברים מקוריים ומוצלחים במיוחד, שלא הכרנו ממקום אחר)
כאן צוינו לשבח ההסבר בערך חמאה על הקשר בין מכשפות לפרפרים והערך אריתמטיקה על דימוי חלוקת הארטיקים.
איור מושקע במיוחד
(איור מושקע במיוחד התורם להבנת הערך)
גם הטבה זו נותרה מיותמת. הערך אריתמטיקה צוין לשבח על בחירה נבונה של איורים מבלי שיהא להם ערך זר להסתייע בו.
הקשרים מקוריים במיוחד
(הקשרים מקוריים לערכים שונים בתכלית, שמוסיפים עניין ועושר לערך)
למגינת לבנו, גם הטבה זו נותרה מיותמת. שלושת הערכים הזוכים ניחנו בהקשרים יפים אך לא מצאנו הברקות. גם הוראת המתמטיקה בישראל תורמת לערך ולמיזם אך אין בה משום הקשר מפתיע.
לסיכום
מבין הזוכים, הערך חמאה הצטיין במדדי האמינות והרהיטות, אך לקה מעט בשלמותו. הערך אריתמטיקה הצטיין בשלמותו ובקישוריותו, אך לקה באמינות ובמקצוענות. יגואר הצטיין במדד המקצוענות אך לקה ברהיטותו ובקישוריותו. אריתמטיקה צוין לשבח על הסבר מוצלח ובחירת ערכים נבונה. חמאה צוין לשבח על הסבר מרתק.
בסעיף "ייצור חמאה ברחבי העולם" רצוי לכתוב על "הר החמאה" שהעיק על השוק האירופי המשותף. כאן וכאן מצאתי רמזים לקיומו.
בסעיף "בישראל" רצוי לתת מידע היסטורי. ידוע לי שבעשרים השנים הראשונות למדינה (ואולי יותר) היא לא ייצרה את כל תצרוכת החמאה שלה, וייבאה מחו"ל. דוד שי04:59, 25 במאי 2007 (IDT)תגובה
מעבר לכך, אני מאמין שתיקנתי את כל הבעיות שהעלו שופטי התחרות וויקיפדים אחרים בדף זה, למעט המידע שביקש דוד על יבוא חמאה לישראל בשנות החמישים והשישים, מידע שלא הצלחתי לאתר. יחסיות האמת19:22, 30 במאי 2007 (IDT)תגובה
לפני שמצביעים על הערך ראוי שהקישור הפנימי לדף הפירושונים עיבוד יתוקן. הייתי מתקן בעצמי, אבל לא הצלחתי להכריע בעניין (תיקנתי שלושה קישורים אחרים). שמובבה17:39, 5 ביוני 2007 (IDT)תגובה
אצלי הקישור עדיין מצביע לעמוד פירושונים. בעמוד הפירושונים אין פירוש שלדעתי מתאים, מה שאומר שאין לאן לקשר ישירות וכן שאין משמעות לקישור לעמוד הפירושונים (דבר שלפעמים אנחנו עושים, אם אין עדיין ערך מדוייק). האם אתה בטוח שתיקנת? שמובבה08:17, 10 ביוני 2007 (IDT)תגובה
היש מקור לא צבוע לתמונה הצבועה(שיטות ייצור חמאה עתיקות היו עדיין בשימוש בארץ ישראל של ראשית המאה העשרים (1914))? אני חושב שעדיפה תמונה שחור-ךבן, אמיתית על פני תמונה בה באו לידי ביטוי פנטסיות ויצירתיות של הצבעי. יוסאריאן • שיחה10:36, 2 ביולי 2008 (IDT)תגובה
היש מקור לא צבוע לתמונה הצבועה "שיטות ייצור חמאה עתיקות היו עדיין בשימוש בארץ ישראל של ראשית המאה העשרים (1914)"? אני חושב שעדיפה תמונה שחור-לבן, אמיתית, על פני תמונה בה באו לידי ביטוי פנטסיות ויצירתיות של הצבעי. יוסאריאן • שיחה10:36, 2 ביולי 2008 (IDT)תגובה
חמאה מכינים כאז כן היום, ע"י חיבוץ. הכלים השתנו קצת מאז, אבל יש לנו ערך על מחבצה כלקוליתית (מקביל לתקופת האבות), שתוכל לקרוא. דניאל צבי • שיחה 17:36, כ"ו בתשרי ה'תשע"א (4.10.10)
תיקנתי כמה קישורים שבורים, אך לא הצלחתי לתקן את "ייצור חמאה ברחבי העולם - בישראל". יש שם שני קישורים שבורים והנתונים שם לא עדכניים (המחיר עלה ביותר משקל). מצאתי כמה מסמכים עם נתונים עדכניים יחסית אבל ההבנה שלי בתחום לא גדולה במיוחד (מחיר 2014 - [27]; נתונים על היחס בין החלק התעשייתי והחקלאי 2010 - [28]). נראה שמשתמש:יחסיות האמת, כותב הערך, אינו פעיל יותר. משתמש:Guycn2 - ראיתי שבעבר טיפלת בעניינים אלו בערך, תוכל לעזור גם כעת? תודה, דיידרים - שיחה • פרוייקט טיילור סוויפט • 09:34, 2 ביוני 2015 (IDT)תגובה
בפתיח הערך כתוב "ונמנית בין המזונות התורמים לעלייה ברמות ה-LDL". בערך היפרכולסטרולמיה בהערות 4 ו-5 מפנים למחקרים הסותרים את ההצהרה הזאת. בערך באנגלית אין איזכור לכך שצריכת שומן רווי מביא בהכרח לעליה ברמת הכולסטרול או ה-LDL. הגיון אינו מספיק כך שאו שמביאים אסמכתא מחקרית או שמנסחים את המשפט כהשערה בלבד, או שמוחקים.62.90.122.23119:42, 16 במרץ 2018 (IST)תגובה
בדקתי את הערך שציינת. עיינת במחקרים שצוטטו בהערות שוליים 4 ו-5. שניהם מפנים למקור איכותי שיש להתחשב בו. בדקתי את התקציר של שני המאמרים. באף אחד מהם לא מוזכרת המילה חמאה. לכן, בדקתי בספרות הרלוונטית ומצאתי אישוש לטענה המופיעה בערך באתר של האיגוד האמריקאי למחלות לב. זה מקור איכותי שמזכיר במפורש את החמאה כאחראית לעלייה בLDL. גם בספרות אחרת שבדקתי ולא ציטטתי פה יש אישוש לטענה שחומצות שומן מהסוג שיש בחמאה מעלות LDL, אם כי המילה חמאה לא צוינה במפורש בצמוד לטענה זו ולכן לא צירפתי אותם. גילגמש • שיחה21:01, 16 במרץ 2018 (IST)תגובה
המחסור בחמאה בשנת 2019
נראה לי שראוי לציין בחלק של ההיסטוריה של החמאה בארץ את המחסור שהיה ב2019 ואם ימשך אז לציין גם את 2020 יחד עם 2019