אזור שדרות ארלוזורב בשנת 1925, הבניין ברקע הוא החווה של משפחת סורסוקעפולה מהאוויר בשנת 1937. שדרות ארלוזורוב מורכבות מארבע שורות של עצים ושני כבישים משני צדיהןשדרות ארלוזורוב בסביבות 1950, במבט מאמצע השדרה צפונה, המבנה מימין הוא "מלון מרכזי"בית פיינגולד כפי שהוא נראה כיום
שדרות ארלוזורוב היא שדרה מרכזית בעפולה, שימיה כימי העיר, הקרויה על שם חיים ארלוזורוב. לאורך השדרה ישנן מספר שורות של דקלים מסוג וושינגטוניה חסונה המקנות לשדרה מראה ייחודי. אורכה כשלוש מאות מטרים.
דרומית-מערבית לשדרה הוקם בשנת 1949 "מקלט אמונה", מקלט לילדים ששרדו את השואה. כיום יש במקום מתחם בגודל 20 דונם המשמש כפנימייה לנוער בסיכון.[1]
במזרח השדרה, בחלקה הדרומי ביותר, שוכן מתחם ובו המועצה הדתית של עפולה ובית העירייה, מול בית הקפה שבשדרה.
במערב השדרה, מול כיכר העצמאות, נמצא מתחם מסחר ומשרדים, על שטח של 4 דונמים, המתחם משתרע מן השדרה עד למגדל המים של עפולה.
היסטוריה
הקמת השדררה והמבנים המרכזיים בה
האדריכל ריכרד קאופמן שתכנן את עפולה לבקשת קהילת ציון אמריקאית, תכנן אף שדרה זו, שאמורה הייתה לחצות את העיר החדשה מדרום לצפון. דקלי הוושינגטוניה ניטעו לבקשתו של קאופמן עוד בטרם עמדו המבנים בשדרה על תילם, בסמוך להקמת העיר בשנת 1925.
בתחילה עמד בצדה המערבי של השדרה החאן הנטוש וההרוס של משפחת סורסוק, שעמד במקום עוד בטרם הוקמה העיר. המבנים הראשונים בשדרה, שהוקמו בצדה המזרחי, היו בית פיינגולד, שהוקם על ידי היזם הבריטי היהודי שלמה פיינגולד, שבנה מבנים דומים גם בנחלת שבעה בירושלים, בטבריה ובשכונת נווה צדק בתל אביב.
בית פיינגולד היה מבנה מסחרי בן שתי קומות, בצורת האות L, שמאחוריו חצר סגורה, וחזיתו פונה אל שדרת הדקלים. בחזית הפונה אל שדרת הדקלים הייתה מדרכה מקורה ושדרת עמודים.
בקומה הראשונה שכן, בימי המנדט ובימי ראשית המדינה, בית הדואר של עפולה. בקומה השנייה של בית פיינגולד הוקם בשנת 1939 בית קולנוע בשם "קולנוע אביב", שפעל בימי המנדט ובתקופת ראשית המדינה. באמצע שנות ה-60 נפתח הקולנוע מחדש בשם "נווה אור" ופעל בשם זה עד לסוף שנות ה-70.
בימיה הראשונים של עפולה שימש בית פיינגולד כמבנה המרכזי בעיר, וכמרכז המסחרי והמנהלי. דרומית לבית פיינגולד הוקם על ידי מאיר שפירא בית מלון בשם "מלון מרכזי שפירא". המלון היה מבנה בעל ארכיטקטורה ייחודית, ובחזיתו הפונה לשדרה שתי קשתות. במלון זה לנו רבים מגדולי היישוב ששהו לילה או יותר בעיר עפולה, ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זאב ז'בוטינסקי, חיים ויצמן וחיים נחמן ביאליק. בזמן מלחמת העולם השנייה הוסב המלון למטה המשטרה והצבא הבריטים באזור, ומאז לא שב לפעול כמלון.
מאורעות תרפ"ט ועד קום המדינה
בעת מאורעות תרפ"ט, כאשר עמדה עפולה בסכנה של התנפלות מצד תושבי ג'נין, רוכזו הילדים והנשים בבית פיינגולד, בקומה השנייה או בחצר הסגורה, עד יעבור זעם.
עם תחילת שנות ה-30נהרס החאן לחלוטין, ובצדה המזרחי של השדרה החלו לקום מבנים נוספים. בצדה הצפוני של השדרה הוקם מגדל המים של עפולה, ובצדה הדרומי בית הכנסת הגדול של עפולה, העטור כיפה. השדרה הייתה עתה בנויה משני צדיה, ורחשה חיים. במקום הוקם אף בית קפה בשם "פנתי" וסניף של בנק קופת מלווה וחיסכון. בקצה הצפוני של השדרה הוקמה כיכר, שנקראה "כיכר אנדרוס" על שם לואיס אנדרוס, מושל הגליל, שנרצח על ידי טרוריסטים ערבים בשנת 1937. עם קום מדינת ישראל הוסב שמה של הכיכר ל"כיכר העצמאות".
בימי מלחמת העצמאות, כאשר הופצצה עפולה על ידי מטוסים עיראקים, נחפרו בשדרה שוחות הגנה לתושבים בין דקלי הוושינגטוניה.
עם קום מדינת ישראל התפתחה עפולה והתרחבה, ונבנו שכונות נוספות - עפולה עילית וגבעת המורה, אך שדרות ארלוזורוב (שכונו בסלנג עפולאי "שדרת הדקלים") המשיכו להיות מרכז החיים של העיר, עד לסוף שנות ה-70. בתקופה זו התייצבה צורתה הסופית של השדרה כשדרה המובילה מ"כיכר העצמאות" ובה מזרקה וקיוסקים בצפון, אל היציאה מעפולה לכיוון כביש הסרגל והאנדרטה לבני עפולה שנפלו בשירות המולדת בדרום השדרה.
מקום המדינה עד חידוש השדרה
ב-30 בספטמבר1951 אירע שוד מזוין בבנק קטן בשם "קופת מלווה וחסכון" בשדרה. שלושה גברים מזוינים במדי צבא נכנסו באור היום לבנק ושדדו באיומי נשק סכום של 10,000 ל"י (בערכים של היום - כחצי מיליון ש"ח) ונעלמו, עם ג'יפ שהמתין להם, בנסיעה לכיוון דרום בכביש הסרגל. היה זה אחד ממעשי השוד הנועזים שבוצעו במהלך שלוש שנותיה הראשונות של המדינה. כיום רבים מייחסים את השוד למרדכי קידר, שלאחר מכן התפרסם כשהורשע ברצח ושוד של סייען יהודי, בעת ששהה בשליחות המוסד בארגנטינה, פרשה בגינה ישב בכלא שנים רבות. בעת המעשה לא נחשד קידר בפשע, ומעולם לא הועמד על כך לדין.
עם תחילת העלייה ההמונית מברית המועצות לשעבר, בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, הכפילה עפולה את מספר תושביה. השדרה חדלה להיות למקום בילוי מרכזי. התפתחות אזור התעשייה במזרח עפולה, הקמת הקניון שם, והתפתחות אזורים נוספים לבילוי ולמסחר, משכו את תשומת הלב מן השדרה, שגם מראה החיצוני היה רחוק מלהיות זוהר. קולנוע "נווה אור" חדל מלפעול, ועזובה שרתה ברבות מן החנויות ורבים מן הבתים העומדים לצד השדרה.
בשנת 1993 נהרס מלון שפירא (שנרכש על ידי משפחת רודוי, ונקרא "מלון מרכזי"), ולא פעל כמלון מזה עשורים רבים, ובמקומו נבנה מבנה חדש, אשר בחזיתו קשתות המזכירות במידת מה את צורתו הייחודית של המבנה הקודם.
חידוש השדרה
מאהל המחאה בשדרות ארלוזורוב, אוגוסט 2011
בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 החלה עיריית עפולה בפרויקט לחידוש פני השדרה. השדרה המחודשת נחנכה על ידי ראש העיר יצחק מירון בשנת 2005. עצי הוושינגטוניה העתיקים נותרו במקומם, אך ביניהם הוקמה גינת נוי, ובה ספסלים. בצדי השדרה הוקמה מדרכה מקורה, והבתים עצמם עברו שיפוץ ושחזור.
בתקופת מחאת האוהלים בקיץ 2011 הוקם בשדרה מאהל מחאה, שריכז את המחאה באזור, והיווה את נקודת הפתיחה להפגנת המונים בה השתתפו מעל עשרת אלפים איש ב-13 באוגוסט2011.
כיום משמשת השדרה בעיקר למסחר, מצויות בה חנויות רבות לבגדים, נעליים, דברי חשמל וכיוצא בזה. כן פועל בשדרה בית הכנסת של בעלי המלאכה, סניף של בנק הפועלים, מבני משרדים מודרניים, וחנות לקליית גרעיני חמנית.
על אף שלעפולה מספר מרכזים מסחריים, עיקר קסמה של השדרה הוא בשילוב בין הדקלים העתיקים, והחזית שלא השתנתה כמעט מאז סוף שנות ה-30.
גלריית תמונות
לוח זיכרון ופסיפס המראה את תמונת "מלון מרכזי" בשנות השלושים, המוצבים על הבניין שהיה "מלון מרכזי" בטרם נהרס ונבנה מחדש, בחזית הפונה לרח' מנחם אוסישקין, החוצה את שדרות ארלוזורוב.
הבניין בשדרות ארלוזורוב 18 שהיה פעם "מלון מרכזי".
שדרות ארלוזורוב, מבט מהמרכז צפונה.
מדרכה מקורה בצידן המערבי של שדרות ארלוזורוב, מול "בית פיינגולד".
"בית פיינגולד", מבט מהחזית.
הבניין בשדרות ארלוזורוב 19, בו שכן בנק מלווה חיסכון שנשדד בשנת 1951
המבנה אליו עבר הבנק בשנים שלאחר השוד. לימים שימש כסניף של בנק זרובבל. ועתה הוא משמש כחנות.
שוטר רכוב על חמור שומר על בית הדואר בבית פיינגולד
לקריאה נוספת
שבתאי גל און, עפולה לגבורות - 80 לעיר יזרעאל, הוצאת עיריית עפולה, יוני 2005.
