רקס טודהאנטר סטאוט (באנגלית: Rex Todhunter Stout; 1 בדצמבר 1886 – 27 באוקטובר 1975) היה סופר אמריקאי. הדמויות הידועות ביותר שלו הן הבלש נרו וולף ועוזרו ארצ'י גודווין, שהופיעו ב-33 רומנים ו-39 נובלות או סיפורים קצרים בין 1934 ל-1975. חלקם תורגמו לעברית.[1]
ביוגרפיה
כילד רקס סטאוט היה ילד מחונן. בגיל 4 הוא קרא את התנ"ך ובגיל 13 הוא היה אלוף המדינה בתחרות איות.
כשהגיע לגיל 21 שירת שנתיים בחיל הים האמריקאי ובשנת 1910 החל את הקריירה הספרותית בכתיבת סיפורים קצרים למגזינים בז'אנרים שונים, ביניהם סיפורים פסיכולוגיים, רומנטיים, הרפתקאות, מדע בדיוני ופנטזיה ותעלומות רצח. כולל שתי נובלות תעלומת רצח ("Justice Ends at Home" ו-"The Last Drive"), אשר עיצבו מראש אלמנטים מסיפורי נרו וולף.
קריירה ספרותית
בין 1929 ל 1933 כתב סטאוט ארבעה ספרים פסיכולוגיים, ולאחר מכן החל לכתוב את הספרות הבלשית הידועה שלו שבה הציג את הדמויות של נרו וולף וארצ'י גודווין. עד שנת מותו ב־1975 פרסם סטאוט 72 ספרים. דמותו של נרו וולף תוארה על ידי המבקר וויל קאפי כפלסטאף השייקספירי של הבלשים.[2] ההיסטוריון הווארד הייקרפט החשיב שניים מהספרים כמשפיעים ביותר על ספרות המסתורין. ב 1969 איגוד כותבי הפשע בחר בסטאוט כזוכה פרס "פגיון הכסף" עבור "ציד האב", אותו כינה "רומן הפשע הטוב ביותר על ידי סופר לא בריטי, וכינה אותו " אגאטה כריסטי של ארצות-הברית".[3] ב 2014 נבחר סטאוט להיכל התהילה של הסופרים של מדינת ניו יורק.
מתוך 72 ספרי הבלשים שלו[4] 11 תורגמו לעברית. ספריו שתורגמו לעברית: סוד חתולת הפרא, עכביש הזהב, התאונה המסתורית, צוואת הבצע, תעלומת חנית המוות, תעלומת רימון הרצח, הלורד בצל המוות, תעלומת הנוסחה הסודית, הרצח בחוות הבקר, אימה בין גברים, רצח בחברה הגבוהה.
פעילות ציבורית
פעילותו הציבורית של סטאוט עברה תהליכים שונים ולא תמיד זכתה לאהדה מצד הציבור ומצד הממשל
ב 1925 היה סטאוט חבר באיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות. בין השנים 1926–1927 היה בין המקימים של מגזין מרקסיסטי רדיקלי בשם "ההמונים החדשים". בספטמבר 1942 הגן סטאוט על מדיניותו של רוזוולט לשלוח אמריקנים יפנים למחנות ריכוז, באותה שנה תיאר את עצמו כ"פרו-לייבור, פרו-ניו-דיל, פרו-רוזוולט ליברל.
סטאוט היה אחד הסופרים האמריקאים שה-FBI עקב אחריהם. אדגר הובר החשיב אותו כקומוניסט ופרסומו הטריד אותו במיוחד .
שנים מאוחר יותר לסטאוט הייתה עמדה נצית לגבי מלחמת וייטנאם ובוז לקומוניזם, באחד הספרים שלו מאותה תקופה נרו וולף ועוזרו ארצ'י גודווין מביעים את סלידתם מ"קומוניסטים".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים