^[1]רקע: ייעול תהליכי רישוי עסקים

החלטת ממשלה מספר 4152 מיום 9/8/2005 עסקה בקבלת החלטה של ייעול תהליכי רישוי עסקים בהחלטה הוחלט ששר האוצר יקים ועדה ציבורית , שתמליץ על שיפור הייעול הליכי רישוי עסקים , לרבות תיקוני חקיקה נדרשים.

חברי הועדה יהיו, הממונה על התקציבים במשרד האוצר , המנהלת הכללית של המשרד להגנת הסביבה, המנהל הכללי של משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה , המנהל הכללי של משרד הפנים, המנהל הכללי של משרד הבריאות , או מי מטעמם, וכן נציגי גורמים נוספים על פי הצורך (להלן הועדה)

"ועדת הבר" ברשות הממונה על התקציבים לשעבר קובי הבר יצאה לדרכה

מטרת הועדה לפשט ולייעל את תהליך רישוי העסקים , הועדה המליצה על שורת נושאים .

בתאריך 10/7/2018 בשעה 02:30 התבצעה הצבעה במליאת הכנסת על תיקון 34 בחוק רישוי עסקים, בהצבעה תמכו 76 חברי כנסת 0 מתנגדים 0 נמנעים .

רפורמה ברישוי עסקים (תיקון 34 ) יצאה לדרך עם הסכמה רכבה של חברי הכנסת. כאשר קיימת הסכמה גדולה של חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה.

על פי פרופסור ערן ויגודה גדות במאמר העוסק בקשרים שבין פוליטיקה ארגונית, עמדות בעבודה ותוצאות תעסוקתיות, במיוחד במגזר הציבורי , רפורמה עוסקת בהיבט הכלכלי ובהיבט היישומי ובשאלות של יעילות והשגת יעדים (Vigoda-gatod, 2000)

רפורמות מוגדרות כלי אשר בעזרתו ניתן לעשות שינוי של ייעול תהליכים תוך כדי קיצור הזמנים לביצוע תהליכים במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי .

משמעות המילה 'רפורמה' כפי שנגזר מהמילה האנגלית REFOM הינה עיצוב מחדש ועדכון של משהו שכבר קיים

מטרת הרפורמה לגרום לארגונים ציבורים לעבוד באופן יותר טוב ניתן להסיק שמטרת הרפורמה שהתהליכים בשירות הציבורי יהיו כלומר יותר יעילים, פשוטים וייקחו פחות זמן .

בספרות המדעית ישנן מספר תיאוריות שונות העוסקות בנושא הרפורמות השונות במנהל הציבורי

על פי Polit and Boukaert, 2004 רפורמה במנהל הציבורי מוגדרת כשינוי בתהליכים בארגונים אלו. שמטרת הרפורמות הינן חיסכון כלכלי בהוצאות ציבוריות .

לאומתם Blom Hansen, Christiansen, Fimereite and Selie 2012 עסקו בקשיים ביישום רפורמות במגזר הציבורי .

על פי Kuiperset .et .al 2014 ישנם בעיות בזיהוי מסקנות ברורות מהמחקר האקדמי על רפורמות ושינויים, עקב הנטייה של החוקרים להתמקד ברפורמה בודדת בזמן ביצוע מחקרם .

Kuiperset .et.al 2004 חקרו גם את הגורמים ברפורמות במגזר הציבורי שאליהם ראוי להתייחס, לפי מחקרן קיימים ארבעה גורמים ; התוכן. ההקשר התהליך ותוצאות השינוי

לפי דעתי קל ופשוט להסביר מה זה רפורמה לפי תיאוריית שלושת השלבים של קורט לוין.

תיאוריית שלוש השלבים של קורט לוין

רקע : קורט לוין נולד בגרמניה בשנת 1890 והיה לפסיכולוג יהודי גרמני שעבר לארצות הברית.

בשנת 1947 היה מחלוצי הפסיכולוגיה הארגונית.

התיאוריה של לוין היא אחת מהתיאוריות בתחום הפסיכולוגיה החברתית והניהולית , התיאוריה עוסקת בתהליכים של שינוי ארגוני ויישום רפורמות .

תיאוריה זו מספקת מסגרת שבא ניתן להבין איך מתרחש שינוי במערכת , ומסבירה את השלבים שהארגון צריך לעבור על מנת לבצע שינוי או רפורמה באופן יעיל .

השלבים העיקרים בתיאוריה של לוין

שלב א הפשרה -Unfreezing

בשלב זה יש צורך "להמיס את המצב הקיים "לעודד את הרצון לשינוי ,לייצר מצב של מודעות לכך שהמצב הנוכחי כבר לא מתאים ויש צורך בשינוי.

כמו כן בשלב זה מבוצע תהליך של "הכנה נפשית "של חברי הארגון להתמודדות עם השינוי העתיד לבוא .

בשלב זה חשוב להתמודד עם ההתנגדויות לשינוי או הרפורמה ולטפל בהרגלים או הדברים הידנים של הארגון שאותם אנו רוצים לשנות .

כמו כן בשלב הזה מסבירים את החשיבות והיתרונות בשינוי או הרפורמה .

שלב ב תנועה Moving

בשלב הזה מתבצע השינוי או הרפורמה בפועל והוא כולל בין היתר שינוי מדניות, שינוי בתהליכי העבודה או כל שינוי אחר שעליו הוחלט .

לפעמים בשלב זה יש צורך בהכשרות נוספות, פיתוח שיטות עבודה חדשות.

בשלב הזה לפעמים אנו נתקלים בהתנגדויות , ולכן חשוב לתת לעובדים הכוונה ותמיכה .

שלב ג' הקפאה מחדש Refreezing

לאחר ביצוע השינוי יש צורך "להקפיא את השינוי" על מנת לשמור על השינוי לאורך זמן.

בשלב זה יש להטמיע את השינוי בחיי הארגון , ולהפוך את השינוי לחלק מהתרבות הארגונית על מנת שהשינוי יהיה המצב "הרגיל" , כך שלא יקרה מצב של חזרה אחורה למצב הקודם.

מאוד חשוב לבדוק את השפעת השינוי על הארגון ואם יש צורך לבצע התאמות

רפורמה ברישוי עסקים היא דוגמא לרפורמה על פי התיאוריה של לוין

שלב א הפשרה:

לפני הרפורמה תהליך קבלת רישיון העסק היה תהליך שלקח הרבה זמן , התהליך היה כרוך במילוי הרבה טפסים שהיה צריך לבוא פיזית ולהגיש באגף רישוי עסקים ברשות המקומית , לא היה ניתן להגיש את הבקשה דרך אתר באינטרנט .

לכן התבצע תהליך ארוך של הסברה לציבור על הנושא בטלויזיה , אינטרנט ואפילו ברדיו , במקביל התבצעו תהליכי דיגיטציה באגפי הרישוי בראשויות המקומיות ,כמו כן התבצע תהליך של הסברה בארגוני העסקים על הרפורמה .

שלב ב ' תנועה

כניסת הרפורמה לתוקף "השינוי" התבצע תהליך של יישום הרפורמה , התחלת קבלת בקשות לרישיונות עסק בהתאם לנוהל החדש (תיקון 34 לחוק רישוי עסקים ) והפיכת הטפסים החדשים לחלק מהשגרה כמו כן נבנו אתרים שניתן להתחבר אליהם דרך האינטרנט על מנת להגיש בקשות לרישיון עסק דרך האינטרנט.

מטרת החוק

חוק רישוי עסקים נחקק בישראל בשנת 1968 ונועד להסדיר את פתיחתם ותפעולם של עסקים בעלי פוטנציאל להשפיע על הציבור בתחומים כגון בריאות, ביטחון, סביבה, ותכנון ובנייה. החוק מאפשר למדינה ולרשויות המקומיות לפקח על עסקים על מנת להגן על הציבור ולהבטיח עמידה בדרישות רגולטוריות

• מטרות החוק:
  • שמירה על בריאות הציבור.
  • מניעת סכנות לשלום הציבור.
  • מניעת מפגעים סביבתיים.
  • שמירה על ביטחון לאומי.
• סוגי העסקים שחייבים ברישיון :[1]
  • החוק מחייב בעלי עסקים מסוימים לקבל רישיון עסק כתנאי לפעילותם.
  • רשימת העסקים החייבים ברישיון מתעדכנת בהתאם להחלטת משרד הפנים וגורמים נוספים.
• רגולציה רב-ממדית:
  • רישוי עסקים כולל שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים (בריאות, איכות הסביבה, ביטחון פנים ועוד).
  • הרשויות המקומיות הן הגורם המרכזי בפיקוח ומתן רישיונות.

היסטוריה של חוק רישוי עסקים

• בתקופת האימפריה העות'מאנית, הסדרת העסקים הייתה מינימלית והתמקדה במיסוי ובהענקת זכויות לתפעול מסחר באמצעות רישיונות פשוטים.
• דגש הושם על עסקים בשווקים ומלאכות מסורתיות.
• החוקים היו בעיקר בעלי אופי כלכלי ופיננסי ולא כללו רגולציה מודרנית בתחומים כמו בריאות הציבור או איכות הסביבה.

1. חוקי בריאות ובטיחות:
   • שלטונות המנדט הבריטי הנהיגו חוקים חדשים כדי להגן על בריאות הציבור.
   • לדוגמה, חוקים לפיקוח על מזון, תברואה במרחב הציבורי, ובטיחות באתרים מסחריים.
2. תקנות רישוי מקומיות:
   • הרשויות המקומיות (עיריות ומועצות מקומיות) קיבלו סמכות להסדיר פעילות מסחרית בתחומן.
   • כללי הרישוי הושפעו מהשלטון הבריטי ושילבו מנגנוני פיקוח מודרניים יחסית לתקופה.
3. רישום עסקים והטלת מיסים:
   • עסקים נדרשו להירשם כחלק מהפיקוח הכללי של השלטון הבריטי על כלכלת היישוב.
   • אכיפה הייתה מוגבלת, במיוחד באזורים כפריים או מקומות מרוחקים.

התקופה המנדטורית (1948-1940) פקודת בריאות העם

פקודת בריאות העם היא פקודה (פקודה היא חוק מתקופת המנדט הבריטי )שהותקן בשנת 1940 על ידי שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל. הפקודה נועדה להסדיר את תחום בריאות הציבור ולספק מסגרת חוקית לניהול מערכות הבריאות בארץ, כולל תחומים כמו רפואה, תברואה, מניעת מחלות, וטיפול במגפות, עסקים .

פקודת בריאות העם כוללת סעיפים רבים העוסקים בהיבטים שונים של בריאות הציבור. כמה מנושאי המפתח:

1. הגדרת סמכויות:
   • הפקודה מגדירה את סמכויות משרד הבריאות וגופים אחרים בניהול מערכות הבריאות.
   • היא מקנה סמכויות אכיפה לגורמים המוסמכים בתחום בריאות הציבור.
2. מניעת מחלות והתמודדות עם מגפות:
   • הפקודה מסדירה צעדים למניעת התפשטות מחלות מדבקות.
   • כוללת חוקים לגבי חיסונים, דיווח על מחלות, ובידוד חולים.
3. תקנות בתחום התברואה:
   • הפקודה מסדירה את התחום התברואתי, כולל פסולת, ביוב, ואיכות מים.
   • דגש על הגנה על בריאות הציבור במרחב הציבורי והפרטי.
4. רישוי מקצועות רפואיים:
   • פקודת בריאות העם מהווה בסיס לרישוי מקצועות הבריאות, כולל רופאים, אחיות, ורוקחים.
5. פיקוח על מזון ומים:
   • הפקודה כוללת סעיפים לגבי פיקוח על איכות המזון, שתייה וניהול מוסדות מזון.
6. בריאות הסביבה:
   • פיקוח על זיהומים תעשייתיים, רישוי עסקים עם השפעה על בריאות הציבור.

אחרי קום מדינת ישראל, הפקודה הפחה לחוק ,עודכנה פעמים רבות כדי להתאים אותה למציאות המודרנית: חוק רישוי עסקים 1968

1. חקיקה משלימה:
   • חוקים חדשים שנחקקו על בסיס הפקודה, כמו חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994), חוק רישוי עסקים, (1968) וחוק זכויות החולה (1996).

• מסגרת חוקית: מספקת בסיס משפטי לפעולתו של משרד הבריאות ומערכת הבריאות הישראלית בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל.
• ניהול מצבי חירום: מאפשרת לממשלה לנקוט צעדים מהירים בעתות משבר בריאותי, כולל הסגרים ובדודים, הוצאת צווי סגירה מנהלים לעסקים .
• פיקוח ושמירה על בריאות הציבור: מבטיחה סטנדרטים גבוהים של תברואה ושירותי בריאות.

1. חקיקה מדינתית ראשונית:
   • בתקופת הקמת המדינה נחקקו חוקים שאיגדו את התקנות המנדטוריות עם דרישות חדשות.
   • נחקקו חוקים שונים להגנה על בריאות הציבור, בעיקר בפיקוח על תברואה ובטיחות.
2. פיזור רגולטורי:
   • החקיקה בנושא רישוי עסקים הייתה מפוזרת בין משרדי ממשלה שונים ורשויות מקומיות.
   • כל רשות או משרד פעלו על פי צרכיהם, מה שיצר חוסר אחידות ולעיתים סתירות בין חוקים ותקנות.
3. הצורך ברפורמה:
   • עם התרחבות המשק הישראלי והתיעוש בשנות ה-50 וה-60, הפכה חקיקת הרישוי הלא מסודרת לבעיה כלכלית ומשפטית.
   • עלו קריאות לרפורמה מקיפה שתיצור חוק אחיד ויעיל, מה שהוביל לחקיקת חוק רישוי עסקים ב-1968.

חוק רישוי עסקים 1968

1. החוק המקורי (1968):
   • נחקק כדי ליצור מסגרת אחידה ומוסדרת.
   • הגדיר קטגוריות עסקיות המחויבות ברישוי.
2. עדכוני חקיקה (בין שנות ה80 עד שנות ה2000):
   • שיפורים בהתאמה לתקנות בינלאומיות ושינויים בטכנולוגיה ותעשייה.
   • חיזוק הדגש על איכות הסביבה והפחתת סיכונים בריאותיים.
3. תיקונים משמעותיים (שנות ה-2010):
   • "רישוי עסקים דיפרנציאלי" – הקלה בהליך הרישוי לעסקים קטנים.
   • הכנסת טכנולוגיות למעקב אחר יישום הרישוי.
4. תיקונים עדכניים (תיקון 34 לחוק):
   • קיצור משך הזמן להנפקת רישיונות.
   • הגברת השקיפות ושיפור שירותי הרישוי לעסקים.

• תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים: הפחתת הנטל הרגולטורי על עסקים קטנים חיזקה את יזמות המקומית.
• שיפור תשתיות רגולטוריות: החוק חיזק את היכולת של הרשויות לאכוף תקנות בתחומים קריטיים.
• ביקורת על החוק: נטען כי לעיתים יש מורכבות יתר או חסמים המקשים על בעלי עסקים חדשים.

רישוי עסקים בעולם

רישוי עסקים בארצות הברית

רישוי עסקים בארצות הברית מורכב ממערכת רגולטורית מבוזרת, שבה תהליכי הרישוי משתנים באופן משמעותי בין רמות הממשל הפדרלי, המדינתי, המקומי, ולעיתים אף ברמת המחוז. מערך זה נועד להבטיח עמידה בתקנים בתחומים כמו בריאות, בטיחות, מיסוי, והגנה על הצרכן.

1. רישוי פדרלי:
   • עסקים בתחומים מסוימים חייבים ברישוי פדרלי, במיוחד אם פעילותם משפיעה על המדינה כולה או כוללת סחר בינלאומי.
   • דוגמאות:
   • ייצור או מכירה של אלכוהול, טבק ונשק (ATF – Alcohol, Tobacco, Firearms).תחבורה ותעופה (פיקוח ה-FAA).
2. רישוי מדינתי:
   • כל מדינה בארה"ב מחוקקת את חוקי הרישוי שלה, ולכן תהליכי הרישוי משתנים באופן משמעותי.
   • תחומים נפוצים החייבים ברישוי מדינתי:
     • תחומי עסקים עם פוטנציאל לסיכון לציבור, כמו מסעדות ובתי מלון.
     • תעשיות המצריכות רגולציה סביבתית.
3. רישוי מקומי:
   • רוב הערים והמועצות המקומיות דורשות רישיונות לפעילות עסקית בתחומן.
   • הדגש הוא על:
     • עמידה בתקנות תכנון ובנייה.
     • ניהול תברואה ובטיחות בעסקים כמו מסעדות או חנויות מזון.
     • תשלומי מס עסק עירוני (Local Business Tax).

1. הגשת בקשה:
   • העסק נדרש להגיש בקשה לגורם המתאים (פדרלי, מדינתי, מקומי), בהתאם לאופיו.
   • הבקשה כוללת פרטים על העסק, תיאור הפעילות, והוכחות לעמידה בתקנים.
2. בדיקות ואישורים:
   • ייתכן שיהיו ביקורות מקדימות, כמו בדיקות תברואה למסעדות .
3. חידוש רישיונות:
   • רישיונות לרוב תקפים לשנה או שנתיים ודורשים חידוש תקופתי, כולל בדיקות נוספות לעמידה בתקנות.

• העלויות משתנות משמעותית בהתאם לרמת הרישוי ולמדינה.
• עסקים קטנים עשויים לשלם עשרות עד מאות דולרים לרישוי בסיסי מקומי.
• עסקים גדולים או בתחומים מוסדרים עשויים לשאת עלויות גבוהות של אלפי דולרים בשל ריבוי רישיונות.

1. ביורוקרטיה מורכבת:
   • עסקים נדרשים לעיתים להתמודד עם תהליכים חופפים בין רמות ממשל שונות.
2. מיסוי ורישוי כפולים:
   • במדינות מסוימות ישנם מקרים של כפילות בין רישיונות מדינתיים ומקומיים.
3. אכיפה והקפדה:
   • אי-עמידה בדרישות רישוי עלולה לגרור סנקציות, קנסות או סגירת העסק.

1. פישוט התהליכים:
   • מדינות רבות עוברות למערכות מקוונות להגשת בקשות וחידוש רישיונות.
   • דוגמה: מדינת קליפורניה מציעה שירותים דיגיטליים לכל בעלי העסקים.
2. תמיכה ביזמים:
   • תוכניות פדרליות ומדינתיות רבות נועדו להקל על עסקים קטנים, במיוחד בעסקים בבעלות מיעוטים, נשים ויוצאי צבא.
3. הגברת הרגולציה בתחומים מסוימים:
   • דגש על קיימות סביבתית בעסקים חדשים.
   • רגולציה מחמירה יותר על עסקים טכנולוגיים ונתוני צרכנים.

רישוי עסקים באוסטרליה

רישוי עסקים באוסטרליה מתנהל במערכת מבוזרת הכוללת רמות שונות של ממשל: פדרלי, מדינתי ומקומי. כל רמה אחראית לתחומים מסוימים ברגולציה, בהתאם לאופי העסק, מיקומו, והשפעתו על הציבור והסביבה.

1. רישוי פדרלי:
   • עסקים הפועלים בתחומים מסוימים נדרשים לקבל רישוי או אישור פדרלי. דוגמאות:
     • יצוא ויבוא: סחורות מסוימות כמו מזון, כימיקלים ובעלי חיים.
     • עסקים מבוססי מסחר בינלאומי.
2. רישוי מדינתי/טריטוריאלי:
   • לכל מדינה וטריטוריה באוסטרליה יש מערכת רישוי משלה.
   • תחומי רישוי מדינתיים נפוצים:
     • רפואה ובריאות: רישוי רופאים, אחיות ומוסדות בריאות.
     • תעשיות מסוכנות: לדוגמה, שימוש בכימיקלים מסוכנים בתעשייה
3. רישוי מקומי:
   • עריות ומועצות מקומיות (Local Councils) אחראיות להענקת רישיונות בהתאם לחוקי התכנון, הבנייה והשמירה על איכות הסביבה.
   • עסקים קטנים כמו מסעדות, בתי קפה, או חנויות מזון נדרשים לרישוי מקומי.

1. בחירת מבנה העסק:
   • לפני הרישוי, העסק נדרש לבחור את מבנה הפעילות (חברה, שותפות, בעלות יחידה וכדומה).
2. ABN ו-TFN:
   • כל עסק חייב לקבל ABN (Australian Business Number) – מספר מזהה ייחודי לעסקים.
3. בקשת רישוי:
   • הגשת בקשה מתבצעת מול הרשויות המתאימות:
     • באתר ה-Business.gov.au ניתן לברר איזה רישוי נדרש על בסיס מיקום וסוג העסק.
   • עסקים קטנים זוכים לתמיכה ממשלתית בתהליך הרישוי.

1. תעשיות מזון ומשקאות:
   • עסקים העוסקים בייצור, הכנה, מכירה או ייבוא מזון מחויבים ברישוי והסמכה לפי חוקי הבטיחות במזון של כל מדינה.
   • לדוגמה: מחלקות הבריאות (Health Inspectors ) מבצעים בדיקות תקופתיות במסעדות.
2. עסקים עם פגיעה פוטנציאלית בסביבה:
   • חברות בתעשיות כרייה, גז או פסולת נדרשות להגיש דוחות השפעה סביבתית ולקבל אישורים מיוחדים מהממשלה הפדרלית או המדינתית.
3. רגולציה על מסחר אלקטרוני:
   • עסקים הפועלים באינטרנט מחויבים לעמוד בתקנות של הגנה על פרטיות הצרכן ומידע אישי, המפוקחות על ידי ה-Australian Competition and Consumer Commission (ACCC).

1. דיגיטציה של תהליכים:
   • הרישוי מתבצע כמעט כולו באינטרנט דרך פלטפורמות כמו Business.gov.au, מה שמקל על עסקים קטנים ובינוניים.
2. הקלה לעסקים קטנים:
   • הממשלה מעודדת יזמות באמצעות הפחתת עלויות רישוי והקלות רגולטוריות.
3. הגברת הדגש על קיימות סביבתית:
   • חוקים חדשים מחייבים עסקים לכלול שיקולי קיימות סביבתית בתוכניות העסקיות שלהם, במיוחד בעבודות בנייה או ייצור.

• יתרונות:
  • מערכת הרישוי השקופה והדיגיטלית מקלה על בעלי עסקים חדשים.
  • רישום ה-ABN ו-TFN מאפשר פיקוח יעיל על המיסוי והתנהלות פיננסית.
• חסרונות:
  • עסקים הפועלים בכמה מדינות או טריטוריות צריכים לעמוד ברגולציות שונות, מה שמוביל לעלויות ולעומס רגולטורי.
  • עלות רישוי גבוהה בתחומים מוסדרים כמו בריאות ותשתיות.

רישוי עסקים באוסטריה

רישוי עסקים באוסטריה מתבסס על מערכת רגולטורית ברורה, המשלבת חוקי מדינה ואיחוד אירופי. החוק האוסטרי מבוסס על עקרונות של יציבות כלכלית, שמירה על בריאות הציבור, איכות סביבה ובטיחות. התהליך מוסדר בחוק המסחר האוסטרי (Gewerbeordnung), שמספק מסגרת לרישוי עסקים ומפרט את הדרישות לכל סוג עסק.

1. חוקי מסחר פדרליים (Federal Gewerbeordnung):
   • חוקי המסחר חלים על כל המדינה ואחראים להסדרת תחומי העסקים הדורשים רישוי.
   • החוק מתמקד בתחומים כמו בריאות, בטיחות תעסוקתית, ותכנון עירוני.
2. רגולציה מקומית:
   • רשויות מקומיות אחראיות על מתן אישורי למסעדות ובתי אוכל.
   • תחומים כמו זיהום סביבתי, ניהול פסולת והפרעות ציבוריות מפוקחים ברמה המקומית.
3. תיאום עם האיחוד האירופי:
   • כחברה באיחוד האירופי, אוסטריה מחויבת לעמוד בתקנות ובסטנדרטים של האיחוד, כולל רגולציה של מוצרים ושירותים, איכות מזון, ותקנות סביבתיות.

1. רישום בסיסי:
   • כל עסק נדרש להירשם ב-"Wirtschaftskammer Österreich (WKO)" – לשכת המסחר האוסטרית.
   • הרישום כולל הגדרת סוג העסק, תחום הפעילות וכתובת הפעילות.
2. קבלת מספר מזהה עסקי (UID):
   • בדומה למספר מס עסקי, UID הוא מספר זיהוי שמאפשר לעסק לפעול ולבצע דיווחים פיננסיים.
3. בקשת רישיון (Gewerbeberechtigung):
   • עסקים מסוימים, במיוחד בתחומים מוסדרים (רפואה, בנייה, תיירות, מסעדנות), נדרשים להגיש בקשה לרישוי ספציפי.
   • נדרשים מסמכים המאשרים את הכישורים המקצועיים של הבעלים, אישורי בטיחות ואיכות סביבה.
4. אישורי בנייה ושימוש:
   • אם העסק מתנהל מבניין חדש או משופץ, יש לקבל אישור מהרשויות המקומיות.
5. עמידה בתקנות תברואה ובטיחות:
   • עסקים כמו מסעדות או חנויות מזון נדרשים לבדיקה מקיפה של גופי בריאות הציבור.

1. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום המסעדנות מחויבים לעבור בדיקות תקופתיות להבטחת עמידה בתקנות תברואה ובטיחות.
   • ייצור או מכירת אלכוהול מצריכים רישוי מיוחד
2. תיירות והאירוח:
   • אוסטריה מתמקדת מאוד בתיירות, ולכן תחום זה מפוקח בקפידה, עם דגש על בטיחות המבנים והשירות.
3. עסקים עם השפעה סביבתית:
   • תחומים כמו ייצור תעשייתי, כרייה או שימוש בחומרים מסוכנים מחויבים בדיווחים סביבתיים ובקבלת אישורים ממשרד הגנת הסביבה האוסטרי.

1. פישוט תהליכים בירוקרטיים:
   • אוסטריה מקדמת מעבר למערכות מקוונות לרישום ורישוי עסקים. לדוגמה, ניתן לבצע רישום עסק באתרי לשכת המסחר והרגולציה.
2. תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים (SMEs):
   • הממשלה האוסטרית מעניקה תמריצים ותמיכה מיוחדת לעסקים קטנים, כולל ייעוץ פיננסי והקלות מס.
3. קיימות סביבתית:
   • עסקים נדרשים לשלב שיקולי קיימות בפעילותם, בהתאם ליעדי האיחוד האירופי להפחתת פליטת פחמן ושיפור האחריות הסביבתית.

• יתרונות:
  • מערכת רישוי שקופה וברורה המאפשרת לעסקים להבין את דרישות החוק בקלות.
  • גישה נוחה לשירותי תמיכה ממשלתיים ולשכת המסחר.
• חסרונות:
  • עסקים חדשים עשויים להתמודד עם עלויות רישוי גבוהות ודרישות מקצועיות מחמירות.
  • תהליך הרישוי לעיתים ארוך ומורכב, במיוחד בעסקים בעלי השפעה סביבתית.

רישוי עסקים באיטליה

רישוי עסקים באיטליה מנוהל במסגרת מערכת משולבת של חוקים פדרליים, רגולציות אזוריות, ותקנות מקומיות. התהליך מתמקד באיזון בין עידוד יזמות לבין שמירה על בריאות הציבור, איכות הסביבה, ותכנון עירוני.

1. חקיקה לאומית:
   • החקיקה הפדרלית מהווה את הבסיס לרישוי עסקים באיטליה, עם דגש על עמידה בתקנות של האיחוד האירופי.
   • עסקים נדרשים לעמוד בדרישות בתחומים כמו בריאות הציבור, בטיחות, זכויות עובדים ותכנון.
2. חקיקה אזורית:
   • איטליה מחולקת ל-20 אזורים (Regioni), ולכל אחד מהם סמכויות רחבות ברגולציה מקומית.
   • תקנות אלו עשויות לכלול חוקים ייחודיים הקשורים לתעשיות המקומיות (לדוגמה, תיירות, חקלאות, או יין).
3. רגולציה מקומית:
   • הרשויות המקומיות אחראיות להנפקת רישיונות לשימוש במבנים, תכנון עירוני, ורישוי עסקים קטנים.

1. רישום ראשוני:
   • כל עסק באיטליה נדרש להירשם בלשכת המסחר המקומית (Camera di Commercio).
   • הרישום כולל קבלת מספר מס עסקי (Partita IVA), הדומה למספר זיהוי עסקי.
2. הצהרת התחלת פעילות (SCIA):
   • חלק גדול מהעסקים אינם זקוקים לאישור מראש; במקום זאת, הם מגישים SCIA (Segnalazione Certificata di Inizio Attività) לרשות המקומית, המתירה להם להתחיל לפעול תוך עמידה בתקנות.
   • זהו תהליך פשוט ומהיר יחסית, המתאים בעיקר לעסקים קטנים.
3. רישוי לעסקים מוסדרים:
   • עסקים בתחומים מסוימים, כמו מסעדות, מלונות, תחבורה ציבורית או ייצור, חייבים לקבל אישור מיוחד מהרשויות המתאימות.
   • אישורים עשויים לכלול:
     • בדיקות בטיחות ותברואה.
     • עמידה בתקני איכות המזון.
     • רישיונות סביבתיים במקרה של פעילות עם השפעה אקולוגית כמו שימוש בחומרים מסוכנים.
4. אישורי בנייה ושימוש:
   • לעסקים המבוססים על נכס מסחרי, נדרש אישור לשימוש בקרקע ותכנון מבני מהרשות המקומית.
5. עמידה בתקנות בריאות ובטיחות:
   • עסקים חייבים לעמוד בחוקי הבטיחות והבריאות האירופיים והאיטלקיים, במיוחד בעסקים שמערבים קהל או עובדים.

1. מזון ומשקאות:
   • מסעדות, ברים וחנויות מזון מחויבים לעבור בדיקות תברואה מחמירות ולקבל אישור ממשרד הבריאות המקומי.
   • ייצור ומכירת אלכוהול דורשים רישוי מיוחד.
2. תיירות ומלונאות:
   • התיירות היא ענף מרכזי באיטליה, ולכן קיימות תקנות קפדניות למלונות, צימרים וסוכנויות נסיעות.
   • תהליך הרישוי כולל בדיקות בטיחות, אישורי כיבוי אש, ותכנון סביבתי.
3. ייצור ותעשייה:
   • עסקים בתחום זה מחויבים להגיש דוחות השפעה סביבתית ולקבל אישורים מיוחדים, בהתאם לחוקי איכות הסביבה.
4. תרבות ואומנות:
   • עסקים בתחום התרבות (כמו גלריות, מופעים וסדנאות אומנות) נדרשים לעמוד בתקנות ייחודיות, המשלבות שימור היסטורי ותכנון עירוני.

1. פישוט רגולציה לעסקים קטנים ובינוניים (SMEs):
   • איטליה פועלת להקלת תהליכי הרישוי לעסקים קטנים, כולל הפחתת עלויות ופישוט בירוקרטי.
2. דיגיטציה של רישוי:
   • ניתן לבצע חלק ניכר מההליך דרך פורטל ממשלתי מקוון (Impresa in un Giorno), שמייעל את הגשת הבקשות והתיאום בין הרשויות.
3. קיימות סביבתית:
   • רגולציות חדשות דורשות מעסקים לכלול שיקולי קיימות בפעילותם, במיוחד בתחומים תעשייתיים ותיירותיים.

• יתרונות:
  • תהליך SCIA מאפשר לעסקים קטנים להתחיל לפעול במהירות.
  • תמיכה ממשלתית רחבה ביוזמות מקומיות ותיירותיות.
• חסרונות:
  • עסקים גדולים או מוסדרים עשויים להתמודד עם תהליכים בירוקרטיים מורכבים וארוכים.
  • ריבוי החוקים האזוריים עלול ליצור חוסר אחידות ברגולציה.

רישוי עסקים באסטוניה

רישוי עסקים באסטוניה הוא אחד מהתהליכים הפשוטים והמתקדמים ביותר בעולם, בזכות ההתמקדות הממשלתית בדיגיטציה ובחיסול בירוקרטיה מיותרת. אסטוניה נחשבת מובילה עולמית בתחום הממשל הדיגיטלי ומאפשרת הקמת עסקים ותפעול רישוי באופן מקוון וידידותי.

1. רישוי פדרלי:
   • אסטוניה היא מדינה קטנה, ולכן רוב הרגולציה מתבצעת ברמה הלאומית.
   • חוקי הרישוי באסטוניה מתמקדים בתחומים מסוימים כמו שירותי בריאות, תחבורה ותשתיות.
2. רגולציה מקומית:
   • הרשויות המקומיות עוסקות בנושאים כמו תכנון עירוני, רישוי שימוש בקרקע, והבטחת איכות החיים המקומית.
   • עסקים קטנים כמו מסעדות או חנויות עשויים להזדקק לאישורים מקומיים בהתאם לאופי הפעילות.
3. שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי:
   • כחברה באיחוד האירופי, אסטוניה מחויבת לעמוד בסטנדרטים האירופיים בתחומים כמו איכות מזון, הגנה על הצרכן, והסביבה.

1. רישום עסקי בסיסי:
   • כל עסק נדרש להירשם ב-Commercial Register, מאגר העסקים הלאומי.
   • ניתן לבצע את הרישום כולו באופן מקוון תוך 15 דקות דרך פורטל ה-e-Residency.
   • בעת הרישום, העסק מקבל:
     • קוד עסקי (Business Code).
     • מספר זיהוי מס (VAT number, אם נדרש).
2. הגשת בקשת רישוי:
   • עסקים בתחומים מסוימים, כמו בריאות, תיירות או תעשייה, נדרשים להגיש בקשה לקבלת רישיון מתאים.
   • רשימת העסקים המחויבים ברישוי מפורטת בחוק ומפורסמת באתר הרשמי של משרד הכלכלה האסטוני.
3. אישורי תכנון ושימוש:
   • לעסקים המתנהלים במבנים מסחריים או באזורים מסוימים, נדרש אישור שימוש בקרקע מהרשויות המקומיות.
4. עמידה בתקנות ספציפיות:
   • עסקים כמו מסעדות, מפעלי ייצור או שירותים רפואיים חייבים לעמוד בדרישות ספציפיות של גופי הפיקוח הלאומיים.

1. טכנולוגיה ודיגיטציה :
   • אסטוניה היא מרכז עולמי לסטארט-אפים ולחברות טכנולוגיה, ולכן עסקים בתחום זה נהנים מהקלות רגולטוריות ויוזמות ממשלתיות לתמיכה בחדשנות.
2. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום המזון חייבים לעמוד בתקנות אירופאיות ובסטנדרטים מחמירים של בטיחות מזון.
   • פיקוח תברואתי מתבצע על ידי משרד הבריאות.
3. עסקים עם השפעה סביבתית:
   • עסקים בתחום התעשייה או ייצור פסולת מחויבים לעמוד בדרישות סביבתיות מחמירות, בהתאם לסטנדרטים של האיחוד האירופי.

1. דיגיטציה מלאה:
   • אסטוניה הייתה המדינה הראשונה שהשיקה תוכנית e-Residency, שמאפשרת ליזמים זרים לפתוח חברה באסטוניה ללא צורך בנוכחות פיזית במדינה.
   • כל התהליך, מהרישום ועד תשלום המיסים, מתבצע באופן מקוון.
2. תמיכה ביזמים:
   • הממשלה מציעה הקלות מסוימות ותמריצים לעסקים קטנים ובינוניים (SMEs), בעיקר בתחומים כמו טכנולוגיה ותיירות.
3. קיימות סביבתית:
   • קידום שיטות עבודה ירוקות כחלק מהתאמת הכלכלה לסטנדרטים סביבתיים אירופיים.

• יתרונות:
  • אחד התהליכים המהירים והפשוטים בעולם להקמת עסק.
  • תמיכה חזקה בטכנולוגיה וחדשנות.
  • מערכת דיגיטלית יעילה שמפחיתה בירוקרטיה.
• חסרונות:
  • עסקים בתחומים מוסדרים עשויים להתמודד עם דרישות מחמירות של האיחוד האירופי.
  • שוק מקומי קטן יחסית, מה שדורש חשיבה על שווקים בינלאומיים.

רישוי עסקים בהולנד

רישוי עסקים בהולנד מתנהל במסגרת מערכת רגולטורית ברורה, יעילה ומותאמת לצרכי יזמים, עם דגש על דיגיטציה ופישוט תהליכים. המערכת ההולנדית משקפת גישה פרגמטית המאפשרת ליזמים להתמקד בצמיחה ובחדשנות תוך עמידה בדרישות חוקיות ופיננסיות.

1. רישוי פדרלי:
   • רוב הרגולציה מבוצעת ברמה הלאומית, ומיועדת לאחד סטנדרטים בין כל האזורים בהולנד.
   • חוקי המסחר מתואמים עם תקנות האיחוד האירופי בתחומים כמו תברואה, איכות הסביבה, וזכויות עובדים.
2. רגולציה מקומית:
   • הרשויות המקומיות (Municipalities) אחראיות על תחומים כמו רישוי תכנון עירוני, אישורי שימוש בקרקע, ואישורים לפעילויות המשפיעות על איכות החיים המקומית.
3. תיאום עם האיחוד האירופי:
   • כחברה באיחוד האירופי, הולנד מחויבת לעמוד בדרישות האירופיות בתחומים כמו בטיחות מזון, רגולציה סביבתית, ותנאי סחר.

1. רישום עסקי בסיסי:
   • כל עסק חייב להירשם ב-Kamer van Koophandel (KvK) – לשכת המסחר ההולנדית.
   • רישום זה כולל:
     • קבלת מספר מזהה עסקי (KvK number).
     • מספר מס ייחודי (BTW number) למטרות מיסוי.
   • תהליך הרישום נמשך מספר ימים בלבד וניתן לביצוע מקוון.
2. בדיקת רישוי נדרש:
   • לא כל העסקים זקוקים לרישיון. עם זאת, תחומים מסוימים מחייבים רישוי מיוחד, כגון:
     • מסעדות ובתי קפה (אישורי תברואה).
     • עסקים תעשייתיים (רישוי סביבתי).
3. אישורי שימוש ובנייה:
   • עסקים הפועלים ממבנים מסחריים או משתנים דורשים אישור מהעירייה לשימוש ייעודי בנכס או לתוספות בנייה.
4. עמידה בתקנות ספציפיות:
   • לדוגמה, עסקי מזון נדרשים לעמוד בדרישות בטיחות מזון שנבדקות על ידי Netherlands Food and Consumer Product Safety Authority (NVWA).

1. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום זה נדרשים לעמוד בתקנות האירופאיות וההולנדיות המחמירות.
   • יש צורך ברישוי ובבקרות תקופתיות מצד NVWA.
2. תעשייה וייצור:
   • עסקים עם השפעה על איכות הסביבה נדרשים להגיש דוחות על ההשפעה הסביבתית שלהם ולקבל אישורים מהרשויות המקומיות או הלאומיות
3. תיירות ומלונאות:
   • עסקים בתיירות נדרשים לאישורי תכנון עירוני ואישורי בטיחות מיוחדים, במיוחד באמסטרדם ובערים תיירותיות אחרות.

1. פישוט תהליכים דיגיטליים:
   • הולנד שואפת לצמצם בירוקרטיה באמצעות מערכות מקוונות שמאפשרות רישום וניהול רישוי בצורה קלה ומהירה.
2. דגש על קיימות:
   • עסקים נדרשים להציג פתרונות ידידותיים לסביבה כחלק מהגשת הרישוי, בעיקר בתעשיות ייצור ובנייה.
3. תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים (SMEs):
   • הולנד מפעילה תוכניות סיוע ותמריצים מיוחדים ליזמים קטנים, כולל ייעוץ עסקי, מימון ותמריצי מס.

• יתרונות:
  • מערכת רישוי שקופה, דיגיטלית וידידותית ליזמים.
  • אינטגרציה מלאה עם תקנות האיחוד האירופי, מה שמאפשר גישה קלה לשווקים בינלאומיים.
  • תמריצים ותמיכה ממסדית לעסקים חדשים.
• חסרונות:
  • עסקים בתחומים מוסדרים עשויים להתמודד עם דרישות רגולטוריות מורכבות.
  • שוק תחרותי הדורש מהיזמים להתמקד בחדשנות.

למרות שאין תוכנית e-Residency כמו באסטוניה, הולנד מציעה תמיכה רחבה ליזמים זרים המעוניינים לפתוח עסק במדינה. ניתן להירשם ולנהל עסק בצורה פשוטה יחסית, עם שירותים מקוונים באנגלית.

רישוי עסקים ביוון

רישוי עסקים ביוון הוא תהליך מוסדר המתנהל במסגרת רגולציה לאומית ומקומית, המותאם לשוק היווני ותואם את התקנות של האיחוד האירופי. המערכת כוללת שלבים להבטחת עמידה בתקני איכות, בריאות וסביבה, ומאפשרת גמישות מסוימת לעסקים קטנים ובינוניים.

1. רישוי פדרלי:
   • רישוי בתחומים מסוימים (כגון בריאות, תיירות, תעשייה) מתנהל ברמה הלאומית, דרך משרדי ממשלה ייעודיים.
   • החוק המרכזי המסדיר את רישוי העסקים הוא חוק רפורמת העסקים משנת 2014, אשר פישט את התהליך.
2. רישוי מקומי:
   • הרשויות המקומיות (Municipalities) אחראיות על אישורים לתכנון ובנייה, ניהול תשתיות ואיכות הסביבה.
   • עסקים כמו מסעדות, בתי קפה או מלונות זקוקים לרישוי מהרשות המקומית בהתאם לחוקים מקומיים.
3. רגולציה של האיחוד האירופי:
   • כחברה באיחוד האירופי, יוון מחויבת לסטנדרטים אירופיים בתחומים כמו בטיחות מזון, איכות מוצרים וזכויות צרכנים.

1. רישום עסקי בסיסי:
   • כל עסק ביוון חייב להירשם במרשם המסחרי הלאומי (General Commercial Registry - GEMI).
   • הרישום כולל קבלת מספר מס עסקי (VAT number) ותעודת רישום עסק.
2. בדיקת רישוי נדרש:
   • חלק מהעסקים, במיוחד בתחומים כמו בריאות, תיירות ותעשייה, מחויבים להגיש בקשות לרישוי מיוחד דרך משרדים ממשלתיים או עירוניים.
3. אישורי תכנון ובנייה:
   • עסקים הפועלים מנכסים מסחריים או דורשים תשתיות מיוחדות, זקוקים לאישורי תכנון ושימוש בקרקע מהרשות המקומית.
4. עמידה בתקנות בטיחות ותברואה:
   • עסקים בתחום המזון או המסעדנות נדרשים לבדיקות תקופתיות של רשויות הבריאות.
5. אישורים סביבתיים:
   • עסקים עם השפעה על איכות הסביבה מחויבים לעמוד בתקנות מקומיות ובינלאומיות, ולעיתים נדרשים להגיש תוכניות ניהול סביבתיות.

1. מזון ומשקאות:
   • נדרש רישוי מיוחד ממשרד הבריאות ומפקחים עירוניים.
   • יש להבטיח עמידה בתקני בטיחות מזון שנקבעו על ידי האיחוד האירופי.
2. תיירות ומלונאות:
   • תחום מרכזי בכלכלה היוונית. עסקים בתחום נדרשים לקבל רישוי ממשרד התיירות היווני ולהבטיח עמידה בתקני בטיחות ושירות
3. תעשייה וייצור:
   • עסקים אלה מחויבים לאישורי תכנון, פיקוח סביבתי, ובדיקות בטיחות.

1. פישוט התהליכים:
   • בשנים האחרונות, יוון יישמה רפורמות שמטרתן להקל על עסקים, במיוחד עסקים קטנים ובינוניים.
   • תהליך הרישוי עבר דיגיטציה רבה, וניתן לבצע רישום מקוון דרך פורטל ה-GEMI.
2. דגש על קיימות:
   • עסקים נדרשים לשלב גישות סביבתיות בניהול השוטף שלהם, כחלק מהתאמה ליעדי הקיימות של האיחוד האירופי.
3. תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים:
   • הממשלה מציעה סיוע באמצעות מענקים, תמריצים, ותוכניות ייעוץ לעסקים חדשים.

• יתרונות:
  • מערכת רישוי ברורה יחסית ודיגיטלית .
  • תמיכה רחבה בעסקים קטנים ובינוניים, כולל תמריצים ממשלתיים.
• חסרונות:
  • בירוקרטיה מורכבת בתחומים מסוימים, במיוחד בעסקים מוסדרים.
  • חוסר אחידות בין דרישות מקומיות לדרישות לאומיות.

רישוי עסקים בנורבגיה

רישוי עסקים בנורבגיה מתבצע במסגרת מערכת מודרנית ומוסדרת היטב, עם דגש על דיגיטציה ושקיפות. נורבגיה נחשבת למדינה ידידותית לעסקים, במיוחד בזכות מערכות דיגיטליות שמפשטות תהליכים רגולטוריים.

1. שלטון מרכזי:
   • רוב הרגולציה מתבצעת ברמה הלאומית באמצעות גופים כמו Brønnøysund Register Centre, המרכז את כל נתוני הרישום של עסקים במדינה.
2. שלטון מקומי:
   • הרשויות המקומיות מטפלות בהיבטים כמו אישורי תכנון, תברואה וסביבה.
3. תיאום עם האיחוד האירופי:
   • למרות שנורבגיה אינה חברה מלאה באיחוד האירופי, היא מחויבת לסטנדרטים אירופיים בתחומים רבים כחלק מהסכם האזור הכלכלי האירופי (EEA).

1. רישום עסקי בסיסי:
   • כל עסק מחויב להירשם במרשם המסחרי הנורבגי (Register of Business Enterprises).
   • הרישום כולל קבלת מספר מזהה עסקי (Organization Number).
2. הגשת בקשה לרישוי:
   • סוגי עסקים מסוימים (כגון מסעדות, חנויות אלכוהול, תחבורה ציבורית) נדרשים להגיש בקשה לרישוי מיוחד בהתאם לתחום הפעילות.
3. אישורי תכנון ובנייה:
   • עסקים הפועלים ממבנים מסחריים זקוקים לאישורי שימוש בקרקע ותכנון מהרשות המקומית.
4. עמידה בתקנות בטיחות וסביבה:
   • תחומים מסוימים, כמו תעשייה ומזון, מחויבים בעמידה בתקנים מחמירים של איכות, בטיחות והגנת הסביבה.
5. רישום מס:
   • כל עסק חייב להירשם במערכת המיסוי הנורבגית לקבלת מספר מע"מ (VAT number) אם הכנסותיו עולות על סף מסוים.

1. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום זה מפוקחים על ידי Norwegian Food Safety Authority, ונדרשים לעמוד בתקנים מחמירים של בטיחות מזון.
2. תיירות ומלונאות:
   • תחום זה מוסדר ברמה המקומית והלאומית, וכולל דרישות הקשורות לתכנון עירוני, בטיחות ותברואה.
3. תחבורה ציבורית:
   • רישוי תחבורה ציבורית דורש עמידה בתקנים ספציפיים וניהול רישיונות מיוחדים.
4. תעשייה וייצור:
   • עסקים אלה מחויבים ברישוי סביבתי המנוהל על ידי Norwegian Environment Agency.

1. דיגיטציה מלאה:
   • רוב התהליכים, כולל רישום עסקים והגשת בקשות לרישוי, מתבצעים באופן מקוון דרך פורטלים ממשלתיים כמו Altinn.no.
2. דגש על קיימות:
   • רגולציות חדשות מחייבות עסקים לשלב גישות סביבתיות ולדווח על השפעות סביבתיות.
3. תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים:
   • הממשלה הנורבגית מציעה מגוון תמריצים ותוכניות סיוע ליזמים, כולל מענקים ותוכניות הדרכה.

• יתרונות:
  • מערכת רישוי דיגיטלית וידידותית ליזמים.
  • רגולציה שקופה ומקיפה שמקלה על ניהול עסקים.
• חסרונות:
  • דרישות מחמירות בתחומים מוסדרים כמו סביבה ומזון.
  • עלויות גבוהות יחסית להקמה ולניהול עסקים, הנובעות ממדיניות רווחה ושכר גבוה.

• Altinn: פורטל מקוון לרישום וניהול עסקים (Altinn.no).
• Norwegian Tax Administration: רישום ותשלומי מיסים (Skatteetaten.no).
• Norwegian Business Authority: מידע על פתיחת עסקים (brreg.no).

רישוי עסקים בספרד

רישוי עסקים בספרד מתנהל במסגרת חקיקה לאומית ורגולציה מקומית, עם דגש על שמירה על בריאות הציבור, בטיחות ותכנון עירוני. המערכת הספרדית מעודדת יזמות באמצעות דיגיטציה של תהליכים ותמריצים לעסקים קטנים ובינוניים (SMEs), אך גם דורשת עמידה בסטנדרטים מחמירים בתחומים מוסדרים.

1. רמה לאומית:
   • חוקים ותקנות לאומיים קובעים את המסגרת הכללית לעסקים.
   • עסקים מסוימים, כמו מוסדות פיננסיים או חברות אנרגיה, נדרשים לאישורים מגורמים לאומיים.
2. רמה מקומית:
   • הרשויות המקומיות (Ayuntamiento) אחראיות להנפקת אישורים לתכנון עירוני, תברואה, וסביבה.
   • הרישוי עשוי להשתנות בין אזורים שונים בספרד בשל מערכת אוטונומיות אזוריות.
3. תיאום עם האיחוד האירופי:
   • כחברה באיחוד האירופי, ספרד מחויבת לעמוד בתקנים אירופיים בתחומים כמו בטיחות מזון, הגנת הסביבה, וזכויות צרכנים.

1. רישום עסקי בסיסי:
   • עסקים נדרשים להירשם במרשם המסחרי המרכזי (Registro Mercantil).
   • נדרש לפתוח מספר מזהה עסקי (CIF - Código de Identificación Fiscal) המונפק על ידי רשות המיסים.
2. קבלת אישורים מקומיים:
   • עסקים כמו מסעדות, חנויות או מפעלים נדרשים להגיש בקשה לאישורי רישוי מקומיים מהרשות המקומית.
3. רישום ביטוח לאומי:
   • כל עסק מחויב לרשום את עובדיו ולשלם עבורם ביטוח לאומי ברשות הביטוח הלאומי הספרדית (Seguridad Social).
4. עמידה בתקנות תברואה וסביבה:
   • עסקים בתחום המזון, המשקאות והתעשייה מחויבים לעבור בדיקות תברואתיות ולעמוד בתקנות סביבתיות.
5. רישום מס ערך מוסף (VAT):
   • עסקים שמחזורם השנתי עולה על סף מסוים מחויבים להירשם למע"מ (IVA - Impuesto sobre el Valor Añadido).

1. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום זה מפוקחים על ידי Agencia Española de Seguridad Alimentaria y Nutrición (AESAN).
   • נדרשים לעמוד בתקנים אירופיים ובינלאומיים לבטיחות מזון.
2. תיירות ומלונאות:
   • תעשיית התיירות היא אחת התעשיות המרכזיות בספרד. עסקים בתחום זה מחויבים באישורים מיוחדים מהרשות האזורית או המקומית.
3. תעשייה וייצור:
   • עסקים תעשייתיים מחויבים לקבל אישורים סביבתיים ולעמוד בתקנות בטיחות עבודה מחמירות.
4. מסחר אלקטרוני:
   • עסקים דיגיטליים כפופים לתקנות האיחוד האירופי להגנה על פרטיות וזכויות הצרכן (GDPR).

1. דיגיטציה של תהליכים:
   • ספרד יישמה רפורמות שמטרתן לפשט את תהליכי הרישוי. ניתן לבצע רישום עסק והגשת בקשות לרישוי דרך פורטלים ממשלתיים מקוונים.
2. תמיכה ביזמים:
   • הממשלה מעודדת הקמת עסקים קטנים באמצעות מענקים, הקלות מס ותוכניות מימון מיוחדות.
3. דגש על קיימות סביבתית:
   • עסקים נדרשים לכלול גישות ידידותיות לסביבה כחלק מדרישות הרישוי, בהתאם ליעדים של האיחוד האירופי.

• יתרונות:
  • רגולציה אחידה יחסית ברמה הלאומית, עם פיקוח ברור.
  • תמיכה ממשלתית רחבה לעסקים קטנים ובינוניים.
• אתגרים:
  • בירוקרטיה מורכבת ברמה המקומית באזורים מסוימים.
  • שונות רגולטורית בין האזורים האוטונומיים, שדורשת הבנה מעמיקה של הדרישות המקומיות.

• Spain Business Portal: מידע על פתיחת עסקים בספרד (Portal Pyme).
• Agencia Tributaria: מידע על מיסוי ורישום עסקי (Agencia Tributaria).
• Chambers of Commerce: לשכות המסחר מספקות ייעוץ ותמיכה לעסקים חדשים (Cámaras de Comercio).

רישוי עסקים בפורטוגל

רישוי עסקים בפורטוגל הוא תהליך מוסדר, דיגיטלי ברובו, ופשוט יחסית לעומת מדינות אחרות באירופה. מערכת הרישוי בפורטוגל משלבת חוקים לאומיים עם רגולציות מקומיות, תוך שמירה על סטנדרטים אירופיים בתחומים כמו בטיחות, בריאות ותברואה.

1. רמה לאומית:
   • החוקים הלאומיים מכתיבים את המסגרת הכללית לרישוי עסקים, במיוחד בתחומים מוסדרים כמו תיירות, בריאות ותעשייה.
   • חלק מהרגולציה מוכתב גם על ידי תקנים של האיחוד האירופי.
2. רמה מקומית:
   • הרשויות המקומיות אחראיות לנושאים כמו אישורי תכנון, תברואה ושימוש בקרקע.
   • דרישות מקומיות עשויות להשתנות מאזור לאזור.
3. גופים ממשלתיים ייעודיים:
   • IAPMEI (Agência para a Competitividade e Inovação): מספק מידע ותמיכה לעסקים קטנים ובינוניים.
   • Portal ePortugal: פלטפורמה דיגיטלית המאפשרת לבצע רישום עסקי ומעקב אחר תהליכים.

1. רישום העסק:
   • כל עסק מחויב להירשם ברישום המסחרי הלאומי (Registro Comercial).
   • הרישום כולל:
     • קבלת מספר מזהה עסקי (NIPC - Número de Identificação de Pessoa Colectiva).
     • פתיחת חשבון במערכת המיסוי (מספר מע"מ - VAT).
2. אישור פעילות עסקית:
   • עסקים מסוימים, כמו מסעדות, מלונות או ייצור תעשייתי, מחויבים ברישוי מיוחד מהרשויות המתאימות.
3. אישורי שימוש ותכנון:
   • נדרשים אישורי תכנון ושימוש בקרקע מהרשות המקומית (Câmara Municipal), במיוחד לעסקים הפועלים ממבנים מסחריים.
4. עמידה בתקנות תברואה ובטיחות:
   • עסקים בתחום המזון, הבריאות או התעשייה מחויבים לעמוד בתקני תברואה ובטיחות עבודה.
5. הגשת הצהרת התחלה (DIC):
   • על רוב העסקים להגיש הצהרה על תחילת פעילות (Declaração de Início de Atividade) לרשות המסים הפורטוגלית.

1. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום זה מפוקחים על ידי Autoridade de Segurança Alimentar e Económica (ASAE) ונדרשים לעמוד בתקנים אירופיים ובינלאומיים.
2. תיירות ומלונאות:
   • תעשיית התיירות היא ענף מרכזי בפורטוגל. מלונות, מסעדות וסוכנויות נסיעות מחויבים ברישוי מיוחד ממשרד התיירות.
3. תעשייה וייצור:
   • עסקים תעשייתיים מחויבים בהיתרים סביבתיים ואישורי בטיחות עבודה.

1. פישוט תהליכים:
   • ממשלת פורטוגל שמה דגש על דיגיטציה והפחתת בירוקרטיה באמצעות כלים כמו Portal ePortugal.
2. תמיכה ביזמים:
   • הממשלה הפורטוגלית מציעה מענקים, הלוואות ותמיכה טכנית לעסקים קטנים ובינוניים.
3. קיימות סביבתית:
   • עסקים נדרשים לשלב שיטות עבודה סביבתיות כחלק מדרישות הרישוי.

• יתרונות:
  • מערכת רישוי ידידותית יחסית לעסקים קטנים ובינוניים.
  • אפשרות לרישום דיגיטלי מקוון דרך פורטל ממשלתי.
  • תמריצים נרחבים ליזמים, במיוחד בתחומי חדשנות ותיירות.
• חסרונות:
  • דרישות מחמירות בתחומים כמו בטיחות מזון וזיהום סביבתי.
  • שונות ברגולציה בין אזורים שונים עשויה להקשות על עסקים.

• Portal ePortugal: פלטפורמה דיגיטלית לניהול רישוי (Portal ePortugal).
• IAPMEI: מידע ותמיכה לעסקים קטנים (IAPMEI).
• Autoridade Tributária: מידע על רישום מיסוי (AT).

רישוי עסקים בפינלנד

רישוי עסקים בפינלנד מתבצע במסגרת רגולציה ברורה ושקופה, המשלבת חקיקה לאומית עם ניהול מקומי. פינלנד ידועה במערכת המנהל הדיגיטלית שלה, שמפשטת את תהליך הרישוי ותומכת ביזמות באמצעות רגולציה אחידה ותמיכה ממשלתית.

1. שלטון מרכזי:
   • רוב החוקים והתקנות מנוהלים ברמה הלאומית, כולל תחומים כמו בריאות, בטיחות, ותעשייה.
   • עסקים נדרשים לעמוד בדרישות המוכתבות על ידי רשות הפיקוח הלאומית (Regional State Administrative Agency - AVI).
2. שלטון מקומי:
   • הרשויות המקומיות (Municipalities) אחראיות להיבטים כמו אישורי תכנון, שימוש בקרקע, ותברואה.
3. תיאום עם האיחוד האירופי:
   • פינלנד, כחברה באיחוד האירופי, מחויבת לעמוד בתקנים אירופיים בתחומים כמו בטיחות מזון, זכויות צרכנים, והגנת סביבה.

1. רישום העסק:
   • כל עסק חייב להירשם במרשם המסחרי הלאומי (Finnish Trade Register) המנוהל על ידי PRH (Patentti- ja Rekisterihallitus).
   • הרישום כולל קבלת מספר מזהה עסקי (Business ID).
2. קבלת רישוי לפעילות מסוימת:
   • עסקים בתחומים מוסדרים (כגון מסעדות, תחבורה או תעשייה) נדרשים לקבל רישיון מהרשות המתאימה:
     • מסעדות וחנויות מזון: רישוי על ידי רשות הבריאות המקומית.
     • תחבורה ציבורית: רישוי על ידי Finnish Transport and Communications Agency (Traficom).
     • ייצור תעשייתי: רישוי סביבתי מיוחד.
3. רישום מיסוי וביטוח לאומי:
   • כל עסק חייב להירשם ברשות המיסים הפינית (Verohallinto) לצורך תשלומי מע"מ ומסים נוספים.
   • רישום ביטוח לאומי לעובדים מבוצע מול רשות הביטוח הלאומית (Kela).
4. אישורי תכנון ושימוש בקרקע:
   • עסקים המפעילים מבנים מסחריים זקוקים לאישור תכנון ושימוש מהרשות המקומית.
5. עמידה בתקנות בטיחות ותברואה:
   • עסקים בתחומים כמו מזון, תעשייה ובריאות מחויבים לעמוד בתקנים מחמירים של בטיחות ותברואה.

1. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום זה מפוקחים על ידי רשות הבריאות המקומית והלאומית. עליהם לעמוד בדרישות האיחוד האירופי לבטיחות מזון.
2. תעשייה וייצור:
   • תעשיות כבדות או כאלה שמשפיעות על הסביבה מחויבות בקבלת רישוי סביבתי מרשויות כמו Environmental Protection Agency (SYKE).
3. מסחר אלקטרוני:
   • עסקים מקוונים מחויבים לעמוד בדרישות הגנת הצרכן של האיחוד האירופי, כולל תקנות פרטיות (GDPR).
4. תחבורה ותעבורה:
   • עסקים בתחום התחבורה מחויבים לרישוי מיוחד ממשרד התחבורה הפיני.

1. דיגיטציה של תהליכים:
   • פינלנד מובילה ברגולציה דיגיטלית, עם כלים מקוונים לרישום עסקים וניהול רישוי.
2. דגש על קיימות:
   • רגולציות חדשות מחייבות עסקים לשלב גישות סביבתיות ולדווח על השפעות סביבתיות.
3. תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים (SMEs):
   • הממשלה הפינית מציעה מענקים, תמריצים ותוכניות הדרכה לעסקים חדשים.

• יתרונות:
  • תהליך רישוי דיגיטלי וידידותי ליזמים.
  • מערכת רגולציה אחידה ושקופה.
  • תמיכה רחבה ביזמות באמצעות מענקים ותוכניות סיוע.
• חסרונות:
  • דרישות רגולטוריות מחמירות בתחומים מוסדרים כמו תעשייה ומזון.
  • עלויות תפעול גבוהות יחסית, עקב שכר גבוה ומיסוי.

1. PRH (Patent and Registration Office):
   • מידע ורישום עסקים: PRH.
2. Finnish Tax Administration:
   • מידע על מיסוי ורישום מע"מ: Verohallinto.
3. Business Finland:
   • תמיכה וייעוץ לעסקים: Business Finland.
4. Environmental Protection Agency (SYKE):
   • מידע על רישוי סביבתי: SYKE.

רישוי עסקים בשבדיה

רישוי עסקים בשוודיה הוא תהליך מוסדר וברור, המתנהל במסגרת מערכת דיגיטלית וידידותית ליזמים. שוודיה ידועה בתמיכתה ביזמות ובניהול רגולציה שקופה שמטרתה לעודד חדשנות תוך שמירה על בריאות הציבור, בטיחות, ותכנון בר-קיימא.

1. שלטון מרכזי:
   • רוב הרגולציה מנוהלת על ידי הרשויות הלאומיות, במיוחד בתחומים מוסדרים כמו בריאות, תעשייה וסביבה.
   • רשות המיסים השוודית (Swedish Tax Agency - Skatteverket) אחראית על רישום מיסים ותשלומי מע"מ.
2. שלטון מקומי:
   • הרשויות המקומיות (Municipalities) אחראיות על היתרים ואישורים לתכנון עירוני, תברואה, וזכויות שימוש בקרקע.
3. רגולציה אירופית:
   • כחברה באיחוד האירופי, שוודיה מחויבת לסטנדרטים אירופיים בתחומים כמו בטיחות מזון, הגנת הסביבה וזכויות צרכנים.

1. רישום העסק:
   • כל עסק חייב להירשם ב-Swedish Companies Registration Office (Bolagsverket).
   • בעת הרישום מתקבל מספר מזהה עסקי (Organisationsnummer).
2. קבלת רישוי לפעילות:
   • עסקים מסוימים, כמו מסעדות, חנויות מזון ותעשייה כבדה, מחויבים ברישוי מיוחד.
   • הרישוי מתבצע מול הרשויות הרלוונטיות, כמו רשות הבריאות המקומית.
3. רישום מיסוי וביטוח לאומי:
   • יש להירשם ברשות המיסים השוודית (Skatteverket) לקבלת מספר מע"מ (VAT number).
   • על עסקים עם עובדים להירשם ברשות הביטוח הלאומי (Försäkringskassan).
4. אישורי תכנון ושימוש בקרקע:
   • עסקים המפעילים מבנים מסחריים נדרשים לקבל אישורי שימוש ותכנון מהרשות המקומית.
5. עמידה בתקנות בריאות, תברואה ובטיחות:
   • עסקים כמו מסעדות ותעשייה חייבים לעמוד בתקנות מחמירות שנבדקות על ידי הרשויות המקומיות.

1. מזון ומשקאות:
   • עסקים בתחום זה מפוקחים על ידי National Food Agency (Livsmedelsverket), המחייבים עמידה בתקני בטיחות אירופיים ובינלאומיים.
2. תעשייה וייצור:
   • תעשיות גדולות מחויבות לקבל רישוי סביבתי מרשות הגנת הסביבה השוודית (Swedish Environmental Protection Agency - Naturvårdsverket)
3. תיירות ומלונאות:
   • מלונות ועסקים בתחום התיירות נדרשים לאישורי בטיחות ותברואה, ולעיתים גם לרישוי מיוחד מהרשות המקומית.

1. דיגיטציה מלאה:
   • שוודיה מעודדת רישום וניהול עסקים דיגיטלי, עם פלטפורמות מקוונות כמו Verksamt.se המספקות מידע ושירותים לרישוי.
2. תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים (SMEs):
   • הממשלה השוודית מציעה מענקים, הקלות מיסוי ותוכניות הדרכה לעסקים קטנים.
3. קיימות סביבתית:
   • עסקים נדרשים לשלב שיטות עבודה ידידותיות לסביבה כחלק מדרישות הרישוי.

• יתרונות:
  • מערכת רגולציה שקופה ויעילה.
  • רישוי דיגיטלי ידידותי ליזמים.
  • תמיכה רחבה ביזמים באמצעות מענקים ותוכניות הדרכה.
• חסרונות:
  • דרישות מחמירות בתחומים מוסדרים כמו תעשייה ומזון.
  • עלויות תפעול גבוהות יחסית.

1. Bolagsverket:
   • רישום וניהול עסקים: Bolagsverket.
2. Skatteverket:
   • מידע על מיסוי ורישום מע"מ: Skatteverket.
3. Verksamt.se:
   • פורטל דיגיטלי לניהול ורישוי עסקים: Verksamt.
4. Naturvårdsverket:
   • מידע על רישוי סביבתי: Naturvårdsverket.

הליך רגיל בקבלת רישיון עסק (ההליך הישן )

[2]

מסלולי רישוי חדשים אחרי הרפורמה

מסלול רישוי מותאם לרמת מורכבות העסק ויסווג את הפרטים לפי ארבעת המסלולים הבאים :

רישיון עסק על פי תצהיר, היתר מזורז א' ,היתר מזורז ב' ,מסלול רגיל, מסלול היתר מזורז א ,מסלול היתר מזורז ב'

ומסלול רגיל לעסקים שלא יכולים לקבל רישיון עסק במסלולים המזורזים .

יישום תיקון 34 לחוק רישוי עסקים (הרפורמה )

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019, נועד לפשט ולייעל את תהליך רישוי העסקים בישראל, תוך שמירה על בריאות הציבור, בטיחות והגנת הסביבה. הרפורמה, המכונה "רישוי עסקים דיפרנציאלי", מתמקדת בהתאמת תהליכי הרישוי לסוגי העסקים השונים, במטרה להפחית את הנטל הבירוקרטי על בעלי העסקים ולעודד פעילות כלכלית במשק.

עיקרי התיקון:

1. מסלולי רישוי דיפרנציאליים: נקבעו שלושה מסלולי רישוי בהתאם למורכבות וסיכון העסק:
   • מסלול רישוי בתצהיר: לעסקים בעלי סיכון נמוך, המאפשר קבלת רישיון עסק על סמך תצהיר ובתוך 21 ימים.
   • מסלול רישוי מזורז א': לעסקים בעלי סיכון בינוני, המאפשר קבלת היתר מזורז ל-180 ימים בתוך 21 ימים.
   • מסלול רישוי מזורז ב': לעסקים בעלי סיכון גבוה יותר, המאפשר קבלת היתר מזורז ל-180 ימים בתוך 49 ימים.
2. הארכת תוקף רישיונות: תקופות הרישוי לעסקים רבים הוארכו, במטרה להפחית את תדירות החידוש. לדוגמה, רישיון לעסק מסוג מרכול ללא טיפול במזון הוארך ל-15 שנה, ורישיון לפאב או בר הוארך ל-5 שנים.
3. הפחתת מספר העסקים הטעונים רישוי: 16 סוגי עסקים, כגון תחנות מוניות והתקנת אביזרים ברכב, הוסרו מרשימת העסקים הטעונים רישוי, מה שמפחית את הנטל הרגולטורי על בעלי עסקים אלו.
4. שקיפות ופרסום דרישות: הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה מחויבים לפרסם באתרי האינטרנט שלהם את הדרישות והתנאים לקבלת רישיון עסק, במטרה להגביר את השקיפות ולהקל על בעלי העסקים בהבנת התהליך.
5. הגברת אכיפה וענישה: נקבעו כלי אכיפה וענישה מחמירים יותר, כולל עיצומים כספיים ורישום פלילי, כלפי בעלי עסקים המגישים תצהירים כוזבים או מפרים את תנאי הרישיון.

יישום התיקון:

הרשויות המקומיות, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, פועלות ליישום התיקון באמצעות:

• הקמת מרכזי שירות משותפים: למתן מידע וסיוע לבעלי עסקים בתהליך הרישוי.
• הכשרת צוותים מקצועיים: להבנת השינויים בחוק ויישומם בפועל.
• פיתוח מערכות מידע דיגיטליות: להגשת בקשות ומעקב אחריהן באופן מקוון, במטרה לייעל את התהליך ולהפחית בירוקרטיה.

השפעת התיקון על בעלי העסקים:

התיקון נועד להקל על בעלי העסקים, במיוחד הקטנים והבינוניים, באמצעות פישוט תהליכים, קיצור זמני המתנה והפחתת עלויות. עם זאת, הוא גם מטיל אחריות מוגברת על בעלי העסקים להקפיד על עמידה בתנאים ובדרישות, בשל ההחמרה בענישה על הפרות.

למידע נוסף, ניתן לעיין באתר משרד הפנים:

במה הצליח תיקון 34 לחוק רישוי עסקים

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים הצליח במספר תחומים מרכזיים, בעיקר בהיבטים של ייעול ופישוט תהליכים, שקיפות, והקלות לבעלי עסקים. להלן הנקודות המרכזיות שבהן התיקון נחשב למוצלח:

• מסלולי רישוי דיפרנציאליים:
  • החלוקה למסלולים על פי רמת הסיכון של העסק (רישוי בתצהיר, רישוי מזורז א', רישוי מזורז ב') הביאה לקיצור משמעותי בזמני ההמתנה לקבלת רישיון.
  • בעלי עסקים קטנים ובינוניים, במיוחד בעסקים בעלי סיכון נמוך, נהנים מתהליך פשוט ומהיר יותר.
• קיצור לוחות זמנים:
  • עסקים יכולים להתחיל לפעול במהירות רבה יותר בזכות מסלולי הרישוי המהירים.
  • לדוגמה: עסקים במסלול רישוי בתצהיר יכולים לקבל רישיון תוך 21 ימים בלבד.

• תוקף הרישיונות הוארך באופן משמעותי עבור סוגי עסקים רבים, מה שמפחית את הנטל הבירוקרטי של חידוש תכוף של רישיונות.
  • לדוגמה:
    • רישיון לעסקים מסוימים (כמו מרכולים ללא טיפול במזון) הוגדל ל-15 שנה.
    • רישיון לעסקים בתחומי הבילוי (כמו ברים) הוגדל ל-5 שנים.

• פרסום מידע ברור:
  • הדרישות לקבלת רישיון עסק מפורסמות באתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות ושל משרדי הממשלה.
  • שקיפות זו מקלה על בעלי עסקים להבין מה נדרש מהם ולתכנן בהתאם.
• פלטפורמות דיגיטליות:
  • תהליכי הגשת הבקשות ומעקב אחריהן עברו לדיגיטציה, מה שמייעל את התקשורת בין בעלי העסקים לרשויות.

• צמצום מספר העסקים הטעונים רישוי:
  • עסקים בעלי השפעה שולית על בריאות הציבור, בטיחות או סביבה הוסרו מרשימת העסקים הטעונים רישוי, לדוגמה:
    • תחנות מוניות.
    • מתקינים של אביזרים לרכב.
  • הקלה זו מפחיתה עומס בירוקרטי ומאפשרת לעסקים להתמקד בפעילותם.

• הרפורמה סייעה לעסקים קטנים ובינוניים על ידי:
  • פישוט תהליכים.
  • צמצום עלויות רישוי.
  • הגדלת אפשרויות לפעול בהליך מהיר.

• סקרים מצביעים על שביעות רצון מוגברת מצד בעלי עסקים בעקבות הפחתת זמן ההמתנה והפישוט בתהליך.
• עסקים קטנים נהנים מתמריצים משמעותיים להתחיל פעילות במהירות ובפחות עלויות.

• התיקון הוכיח כי ניתן לשלב בין שמירה על סטנדרטים של בריאות, בטיחות והגנת הסביבה לבין ייעול תהליכים כלכליים.
• הוא מעודד פעילות כלכלית ותומך בצמיחה של עסקים, מה שתורם לכלכלה המקומית

_{במה לא הצליח תיקון 34 לחוק רישוי עסקים}

למרות היתרונות המשמעותיים של תיקון 34 לחוק רישוי עסקים, ישנם תחומים שבהם התיקון לא הצליח באופן מלא, ונשארו אתגרים שמעכבים את השגת מטרותיו. להלן הנקודות המרכזיות שבהן התיקון לא עמד בציפיות:

• פערי ביצוע:
  • יישום התיקון תלוי ברשויות המקומיות, וחלקן התקשו ליישם את הרפורמה בשל מחסור במשאבים, כוח אדם מיומן או מערכות דיגיטליות מותאמות.
  • יש רשויות שלא עומדות בלוחות הזמנים שקבע החוק (כגון 21 ימים במסלולים מסוימים).
• חוסר אחידות בדרישות:
  • דרישות רישוי משתנות בין רשויות מקומיות שונות, מה שמבלבל בעלי עסקים הפועלים במספר מקומות או בוחנים פתיחת עסק באזור חדש.

• מערכות מקוונות לא מספיק מתקדמות:
  • בחלק מהרשויות המקומיות, מערכות דיגיטליות להגשת בקשות ולעדכון סטטוס עדיין אינן מתפקדות באופן מלא.
  • בעלי עסקים נאלצים להגיש מסמכים באופן ידני או לחכות זמן רב לעדכונים.
• חוסר ידע בקרב משתמשים:
  • בעלי עסקים רבים, במיוחד קטנים ובינוניים, אינם בקיאים בשימוש במערכות הדיגיטליות או בהבנת הדרישות.

• תצהירים כוזבים:
  • במסלול "רישוי בתצהיר", יש מקרים שבהם בעלי עסקים מספקים מידע לא מדויק או חלקי בתצהיר, מה שמוביל לאי עמידה בתקנות ומחייב אכיפה מחמירה.
• מסלולים "מזורזים" לא תמיד מהירים:
  • במסלולים "מזורז א'" ו"מזורז ב'", למרות ההגדרה המהירה, לא תמיד מתקיימים לוחות הזמנים, בעיקר כאשר העסק פועל בתחומים מורכבים הדורשים אישור מכמה גופים רגולטוריים.

• עסקים עם סיכון גבוה:
  • עסקים בתחומים עם סיכון גבוה (כמו מסעדות, ייצור תעשייתי, ומוסדות ציבוריים) נתקלים עדיין בתהליך רישוי ארוך ומסורבל, למרות הרפורמה.
• חוסר תאום בין משרדי הממשלה:
  • תיאום לקוי בין משרדים שונים (כגון משרד הבריאות, כיבוי אש, ומשרד להגנת הסביבה) גורם לעיכובים בקבלת אישורים הנדרשים.

• פיקוח לא מספק:
  • במסלול "רישוי בתצהיר", יש תלות משמעותית באחריות בעל העסק להצהיר נכונה ולעמוד בתקנים, אך בפועל הפיקוח על יישום הדרישות מוגבל.
• אכיפה לא אחידה:
  • חלק מהרשויות מקומיות אינן מיישמות סנקציות על עסקים שלא עומדים בתנאים, מה שיוצר תחושת אי-שוויון בקרב בעלי עסקים.

• ענפי תיירות ומזון:
  • תהליכי הרישוי בתחומים כמו מסעדות, מלונאות ותיירות נותרו מורכבים ועמוסים בדרישות רבות, חלקן חופפות.
• שימוש בקרקע ותכנון עירוני:
  • עסקים שדורשים שימוש חורג או מבנים מסחריים עדיין מתמודדים עם בירוקרטיה מתמשכת.

• פערי ביצוע בין הרשויות: יישום חלקי של הרפורמה בערים קטנות ורשויות פריפריאליות.
• חוסר תאום: עיכובים בתהליכים הדורשים שיתוף פעולה בין גופים רגולטוריים.
• דיגיטציה חלקית: מערכות מידע לא מלאות שמאטות את התהליך במקום לייעלו.
• אכיפה לא מספקת: העדר מנגנוני פיקוח יעילים על עסקים במסלול "רישוי בתצהיר".

מילון מונחים ברישוי עסקים

א. מקור חוקי ברישוי עסקיםחוק רישוי עסקים -הוראות רישמיות כתובות טמחייבות את כל תושבי המדינה,המסדירות את מערכת הכללים הכללית בנוגע לרישוי עסקים , ואשר אושרו על ידי הכנסת.

מטרות החוק-

איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים

מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות

בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו;

מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות;

בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים;

קיום תכליות דיני התכנון והבנייה; קיום הדינים הנוגעים לכבאות.

תכליות דיני התכנון והבניה -הינה אחת מ 7 מטרות חוק רישוי עסקים כאשר החוק מפרט מהן ההפרות שנחשבות לפגיעה מהותית בדיני התכנון והבניה.

• השקעה בתשתיות דיגיטליות מתקדמות ומערכות מקוונות אחידות.
• הכשרות לצוותי הרשויות המקומיות לשיפור הביצוע.
• פיקוח מחמיר ושקוף יותר על עמידת העסקים בדרישות.
• ייעול שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות.
• מתן מספר עסקי אחד לכול גופי הרישוי כמו מספר Astralian Business Number) ABN)
• חלוקת העסקים לקטנים בינוניים וגדולים כמו באוסטרליה , אסטוניה ולא רק לפי סוג פריט כמו שנהוג בישראל.
• הסדרת בחוק שמספק מסגרת לרישוי עסקים ומפרט לכול עסק בדוגמא לאוסטריה (Gewerbeordnung)
• הסדרת הדיגיטציה באתר אחד שכול גורמי הרישוי יהיו מחוברים עליו כולל בעל העסק כמו Norwegian Business Authority: מידע על פתיחת עסקים (brreg.no) בנורבגיה

מקורות

מהפכת רישוי העסקים של משרד הפנים 3

רישוי עסקים הלכה ומעשה ד"ר פ' נרקיס ינואר 2024

תיקון 34 לחוק רישוי עסקים נכנס לתוקף 1.1.2019

Organizational Politics, Job Attitudes, and Work Outcomes: Exploration and Implications for the Public Sector"

(Vigoda-gatod,2003)

• "From responsiveness to collaboration: Governance, citizens, and the next generation of public administration" (2002)"Developing organizational citizenship behavior through increasing perceived organizational politics and fairness: A study of the relationships among organizational politics, organizational justice, and OCB in the workplace"

(Vigods-gadot,2003)

יש פתרונות לביורוקרטיה ,פרופסור דוד נחמיאס 1998

מאה הימים הראשונים- המלצות לרפורמות מבניות ברשות המחוקקת, בשירות הציבורי ובשלטון המקומי ,פרופסור דוד נחמיאס

חוק רישוי עסקים 1968

מועילות של ועדות אד-הוק ציבוריות לרפורמות כוללות במנהל הממלכתי-ציבורי בישראל" (דר יהודה פיגורה 2006)

ציבור ורפורמה בעידן של ניהול ציבורי חדש: בחינה אמפירית של תדמית ארגונית, של שביעות רצון ושל עמדות הציבור כלפי רפורמה בארגונים ציבוריים , חיים כהן וערן ויגודה -גדות , 2012

רפורמות במלכוד, ד"ר יהודה פיגורה, 2008

רפורמה במנהל הציבורי ורצון פוליטי במקרים של חוסר יציבות פוליטית: תובנות מהניסיון הישראלי" מאת פרופ' ניסים (נסי) כהן פורסם (חיפה 2022)

European Centre for Parliamentary Research and Documentation) ECPRD-ה ולהחלפת מידע בין כ70- בתי פרלמנט המצויים ביותר מ45- מדינות אירופיות חברות ובכמה מדינות משקיפות ובהן ישראל וכן פרלמנטים בין-לאומיים.

דירקטיבה היא חקיקה של האיחוד האירופי, אשר מחייבת את המדינות החברות באיחוד להתאים את החקיקה הפנימית שלהן להוראות הקבועות בה, אך מותירה למדינות את ההחלטה כיצד לעשות זאת במסגרת שיטת המשפט הנהוגה בכל אחת מהן. ראו באתר האיחוד .2024 בינואר 31 :כניסה תאריך ,Implementing EU law -ו ,Types of legislation :האירופי 4 Directive 2010/75/EU of the European Parliament and of the Council of 24 November 2010 on industrial emissions (integrated pollution prevention and control) (hereinafter: IED). See also: European

חוק אוויר נקי, התשס"ח,2008- סעיף :2 "ערכי פליטה" – "ריכוז או כמות מרביים נמדדים בפרקי זמן נתונים של מזהם או קבוצת מזהמים שפליטתם מותרת ממקור פליטה בקצב או באופן אחר".

רישוי עסקים סביבתי משולב סקירה משפטית משווה מרכז המחקר והמידע הכנסת 2024

נתונים סטטיסטיים ברישוי עסקים לשנת 2022 ,אגף בכיר רישוי עסקים ,משרד הפנים אוקטובר 2023

קריאה נוספת

• "From responsiveness to collaboration: Governance, citizens, and the next generation of public administration" (2002)
  • המאמר דן במעבר ממנהל ציבורי המתמקד בתגובתיות לשיתוף פעולה, ובוחן את תפקיד האזרחים בממשל מודרני.
• "Organizational politics, job attitudes, and work outcomes: Exploration and implications for the public sector" (2000)
  • מחקר הבוחן את הקשרים בין פוליטיקה ארגונית, עמדות בעבודה ותוצאות תעסוקתיות, במיוחד במגזר הציבורי.
• "Leadership style, organizational politics, and employees' performance: An empirical examination of two competing models" (2007)
  • המאמר חוקר את ההשפעה של סגנון מנהיגות ופוליטיקה ארגונית על ביצועי עובדים, באמצעות בדיקה אמפירית של שני מודלים מתחרים.
• "Redrawing the boundaries of OCB? An empirical examination of compulsory extra-role behavior in the workplace" (2007)
  • מחקר המתמקד בהרחבת גבולות ההתנהגות האזרחית בארגון ובוחן התנהגויות חובה מחוץ לתפקיד הרשמי במקום העבודה.
• "Stress-related aftermaths to workplace politics: The relationships among politics, job distress, and aggressive behavior in organizations" (2002)
  • המאמר דן בהשלכות של פוליטיקה במקום העבודה על לחץ תעסוקתי והתנהגות אגרסיבית בארגונים.
• "Compulsory citizenship behavior: Theorizing some dark sides of the good soldier syndrome in organizations" (2006)
  • מחקר תיאורטי הבוחן את הצדדים הפחות חיוביים של התנהגות אזרחית כפויה בארגונים.
• "Change-oriented organizational citizenship behavior in public administration: The power of leadership and the cost of organizational politics" (2011)
  • המאמר חוקר את ההשפעה של מנהיגות ופוליטיקה ארגונית על התנהגות אזרחית מכוונת שינוי במנהל הציבורי.
• "The nature of employee engagement: Rethinking the employee–organization relationship" (2017)
  • מחקר המתמקד בטבע המעורבות העובדים ובוחן מחדש את מערכת היחסים בין העובד לארגון.
• "Emotions in management and the management of emotions: The impact of emotional intelligence and organizational politics on public sector employees" (2010)
  • המאמר דן בהשפעת האינטליגנציה הרגשית ופוליטיקה ארגונית על עובדים במגזר הציבורי.
• "Organizational politics and job outcomes: The moderating effect of trust and social support" (2010)
  • מחקר הבוחן כיצד אמון ותמיכה חברתית משפיעים על הקשר בין פוליטיקה ארגונית לתוצאות תעסוקתיות.

דמוקרטיה מקומית בישראל: ביזור, מקומיות, השתתפות ופוליטיקה מקומית (פרופסור ערן רזין פרופסור איתי בארי ירושלים 2015)