כיסא המלכים, עדן מקדם, מיני מתיקה, עטרת פז, ארבעה שומרים, שיר חדש, הלכה למשה, ציון במשפט, ספר כריתות, חצר משכן, תורבץ החצר, פותר מים, זבחי צדק, חולת אהבה, דרש משה, פרשת הכסף, כח מעשיו, באר שבע וקול בוכים
נולד בעיר צפרו שבמרוקו, למשורר הרב שמואל אלבז בן הרב יהודה אלבז, בן למשפחת רבנים ומלומדים חשובה ממגורשי ספרד. בהיותו צעיר התייתם מאביו ונכנס ללמוד בבית המדרש של דודו, הרב עמרם אלבאז. בבגרותו, מונה לרב ודיין של העיר צפרו. לא היו לו ילדים עד יום מותו, למעט בת אותה אימץ, ולה הוריש את נכסיו. את חייו הקדיש לספרות ושירה. מסורת עממית מספרת שהקדיש שעתיים בכל יום לכתיבת ספריו.
יצירתו בתחום הפיוט ענפה, ומעידה על מיומנות גבוהה במלאכת השיר.[1] מורשתו הפייטנית כוללת שירי גלות וגאולה, שירים על מעלת ארץ ישראל, שירים בשבח התורה, שירים לסיום מסכתות, שירים קבליים, שירי ויכוח, שירי שבח, שירי מוסר ותוכחה, ועוד; ברבים מהם ניכר חותמו האישי של מחברם. קטעים משירתו משמשים כיום כפתיחות שגורות לשירים אחרים במסגרת שירת הבקשות של יהודי מרוקו, וכיוצא בה.
הוא היה מלומד שכתב חיבורים הלכתיים רחבי היקף. כדוגמת שו"ת הלכה למשה. ולצד זאת כתב גם על נושאים ארציים. כגון ספרו רחב היריעה "באר שבע", המוקדש ל"שבע החכמות", מונח הידוע ממחשבת יהדות ספרד של ימי הביניים ומציין את שבע החכמות "המרכזיות מחכמות העולם" - מתמטיקה, הנדסה, מוזיקה, אסטרונומיה, טבע, פילוסופיה וחכמת האלוהות. ספרו "כיסא המלכים" הוא חיבור היסטורי רחב יריעה שמהווה בין השאר מקור לידיעות על ההיסטוריה של יהדות מרוקו לאורך הדורות.
בית מדרשו במלאח שנקרא בשם "צלא דלחכם" עומד על תילו, ונפתח לסיורים מסודרים בלבד.
הרב יעקב משה טולידנו בספרו "נר המערב" הגדירו במילים "רב תלמודי, חכם מדעי ומשורר מצוין".
_-_%D7%9B%D7%99%D7%AA%D7%91_%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%94.jpg)
