לפי דיווחים בני התקופה, עוצמת הרעידה לא הותירה מבנה גדול בעיר ללא נזק משמעותי. בין מבני הציבור שנפגעו ידוע בית העירייה של ליבורנו (איט'). הרעידה והאירועים סביבה, היו משמעותיים כל כך, שהביאו ליצירת כמה חיבורים שהוקדשו להם[1].
חיבורים בעקבות הרעידה
שֶׁבֶר בַּמְצָרִים, ספרו של רבי רפאל מילדולה על רעידות האדמה בליבורנושבחי תודה, ספרו של רבי מלאכי הכהן, תחינות וסליחות ליום הצום שנקבע בליבורנו בתקופת רעידות האדמההסקירה של מר הורטון, הכומר האנגלי ששירת בליבורנו
כומר בריטי שפעל בליבורנו באותם ימים, פרסם חוברת מיוחדת לתיאור מהלך ההתרחשויות. עדותו ועדויות נוספות על רעידת אדמה זו, כלולות בספרו של הכומר זכרי גריי (אנ') על כרונולוגיה של רעידות אדמה (להלן 'לקריאה נוספת'), שהוסיף על רשימת רעידות האדמה, דיון תאולוגי נוצרי במשמעותן.
הקהילה היהודית בליבורנו, חוותה אף היא את רעידת האדמה ואת תקופת השיקום שבעקבותיה, ורבה של הקהילה, רבי רפאל מילדולה חיבר ספר מיוחד ובו דיווח מפורט של התלאות, בשפה מליצית, וסדרת תפילות וסליחות שתיקנו בליבורנו בתקופת הרעידה. הספר מעלה על נס את העובדה שלמרות ההרס הרב, לא נהרג איש מבני הקהילה.
הספר כונה "שֶׁבֶר בַּמְצָרִים". על משקל המונח המקראי 'שבר במִצְרַים' שמתאר את המזון במצרים בשנות הרעב, כאן משמש המונח לתאר את "שבירת" האדמה, מצר, וגם רומז לצרה. המילה שב"ר רומזת בגימטריה לשנת תק"ב, השנה העברית שבה התרחשה הרעידה.
השתלשלות האירועים
להלן השתלשלות האירועים לפי מחבר "שבר במצרים": בליל י"ב בשבטה'תק"ב, הלילה שבין 16–17 בינואר1742, רעדה אדמת ליבורנו. התושבים חשו בשישה או שבעה זעזועים חזקים מלווים בקולות נפץ עזים. מזג האוויר אף הוא היה סוער ומעונן בכבדות ורק ביום חמישי, 18 בינואר, שככו רעשי המשנה. בקהילה היהודית התאספו בבית הכנסת המרכזי לדרשת התעוררות לתשובה.
בצהרי יום שישי, 19 בינואר, רעדה האדמה שוב, הפעם בעוצמה חזקה יותר. רעידה זו פגעה בבתים רבים, חלקם קרסו וחלקם נסדקו. בהמשך אותו יום התרחשו עוד מספר רעשי משנה חלשים יותר.
בבוקר השבת, ט"ו בשבט, 20 בינואר, רעדה האדמה שוב. בקהילה היהודית, גזרו תענית ציבור ליום שני הסמוך[2]. במוצאי שבת, קרוב לחצות, אירעה רעידה נוספת, חזקה מקודמותיה, אך המשך השבוע היה שקט.
בבוקר השבת הבאה, כ"ב בשבט, 27 בינואר, פגעה בעיר רעידה נוספת, קשה מקודמותיה, והותירה חורבן והרס רב ברחבי העיר. לאורך היום אירעו עוד רעשי משנה. מבנים רבים התמוטטו או נפגעו ונאסרה הגישה למבני הציבור בעיר מחשש למפולות. רבים מהתושבים נמלטו מן העיר וחלקם אל השטחים הפתוחים הסמוכים לחומת העיר. בימים הבאים השתכנו רבים באוהלים, בהם נאלצו לישן על מזרנים או על הקרקע עצמה. בקהילה היהודית התארגנו שיעורי תורה לחברי הקהילות והישיבות, שיעורים שאותם העביר רבי מלאכי הכהן, מגדולי רבני ליבורנו, שחיבר אף הוא ספר לזכר הימים ובו תפילות ותחינות, בשם "שבחי תודה".
