ריצ'רד פרל (באנגלית: Richard Norman Perle, נולד ב-16 בספטמבר 1941) הוא סופר, עיתונאי, פובליציסט, חוקר, ופוליטיקאי יהודי אמריקאי, מראשי הנאו-קונסרבטיבים בארצות הברית. כיהן כעוזר הראשון לשר ההגנה בתקופת נשיאותו של רונלד רייגן וכיו"ר מועצת ההגנה האמריקאית בתקופת נשיאותו של ג'ורג' ווקר בוש). מתואר על ידי מתנגדיו כ"נסיך האופל" ונחשב על ידם לאחד התאורטיקנים החשובים ביותר של המדיניות האמריקאית הפרו ישראלית והאנטי ערבית לדעתם, בתקופתו של בוש. ממנהיגי הרוב הנאו-קונסרבטיבי האמריקאי שקרא לכיבוש עיראק. מראשי התומכים בארצות הברית כיום, בפעולה צבאית אמריקאית כנגד איראן.
ביוגרפיה
פרל נולד ב-1941 בניו יורק, לזוג יהודי, ג'ק ומרתה פרל. המשפחה עברה ללוס אנג'לס בעודו צעיר וכאן הוא גדל ולמד. סיים תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ב-1964, באוניברסיטת דרום קליפורניה ולאחר מכן תואר שני במדע המדינה, ב-1967, באוניברסיטת פרינסטון. ב-1969 עבר לוושינגטון ושימש במשך כאחת עשרה שנים, עד 1980, כעוזרו של הסנאטור הדמוקרטי הנרי "סקופ" ג'קסון. בתפקידו זה היה בין השאר אחד ממנסחיו העיקריים של תיקון ג'קסון-ואניק למען חופש ההגירה של היהודים מברית המועצות.
בתקופה זו (1977) נישא פרל ללסלי ג'ואן לבית באר. לזוג יש ילד אחד - ג'ונתן.
לקראת סוף שנות השבעים היה פרל מראשי המתנגדים בתוך המפלגה הדמוקרטית, למדיניות הוויתורים של הנשיא הדמוקרטי דאז ג'ימי קרטר, בכל הנוגע להסכמי הגבלת הנשק הגרעיני עם ברית המועצות. הוא סבר שעל ארצות הברית להיות נוקשה הרבה יותר מכפי שסברו אנשי הנשיא והתנגד למשל להסכמתו של קרטר להפסיק את פיתוח טילי השיוט הגרעיניים. מייחסים לפרל חלק גדול מהצלחת הניצים דאז, בארצות הברית, לעכב את אישורו בסנאט של הסכם סאל"ט-2, שנחתם בין קרטר לברז'נייב ביוני 1979. חצי שנה אחר כך פלשה ברית המועצות לאפגניסטן וכתוצאה מכך ירד אישורו של ההסכם, לחלוטין מעל הפרק.
בממשלי רייגן, ובוש (הבן)
ב-1981, עם בחירתו של רונלד רייגן לנשיאות ארצות הברית, מונה פרל לעוזרו הראשון של שר ההגנה דאז קספר ויינברגר. הוא כיהן בתפקיד זה במשך שתי תקופות כהונתו של רייגן, עד כשנה לפני תום הקדנציה השנייה - סוף 1987, עת מונה כחבר במועצת ההגנה שליד משרד ההגנה האמריקאי. במהלך כהונתו כעוזר שר ההגנה הוא היה מראשי התומכים ביוזמת ההגנה האסטרטגית (SDI) המכונה "מלחמת הכוכבים", שמייחסים לה תרומה חשובה לניצחונה של ארצות הברית על ברית המועצות במלחמה הקרה.
ב-1992 הפיק פרל סרט דוקומנטרי בשם The Gulf Crisis: The Road to War, אשר הוקרן ברשת הטלוויזיה הציבורית האמריקאית PBS. באותה שנה גם יצא לאור רומן פוליטי שהוא כתב, בשם Hard Line.
ב-1997 ייסד פרל יחד עם ויליאם קריסטול ורוברט קגן את "הפרויקט למען המאה האמריקאית החדשה" - (Project for a New American Century (PNAC, צוות חשיבה נאו-קונסרבטיבי. ה-PNAC הסתבר בשנים שלאחר מכן כרב השפעה ביותר. בין השאר מייחסים לפעילויותיו חלק מהתרומה לכניסת ארצות הברית למלחמה בעיראק של סדאם חוסיין, במרץ 2003. רבים טוענים שמכתב גלוי שנשלח מפרויקט זה ב-26 בינואר 1998 לנשיא ביל קלינטון, בחתימת חלק גדול מראשי הנאו-קונסרבטיבים וקרא לנשיא להפיל את סדאם חוסיין מהשלטון בעיראק, השפיע על הנשיא שלאחריו ג'ורג' בוש (הבן), לעשות בדיוק את הפעולה הזו. באותה עת, רבים מהחתומים על המכתב כבר כיהנו במישרות שונות בממשל בוש וכך השפיעו על ההחלטה. בנוסף לפרל עצמו ולקריסטול וקגן חתומים על המכתב ריצ'רד ארמיטאג', לימים סגן שר החוץ אצל בוש (הבן), דונלד ראמספלד שר ההגנה שלו, פול וולפוביץ סגן שר ההגנה, רוברט זליק נציג הסחר האמריקאי בממשל בוש הבן ואחר כך סגן שר החוץ, ג'ון בולטון, שהפך, אמנם רק שנתיים אחרי הפלישה לעיראק, לשגריר ארצות הברית באו"ם, פאולה דובריאנסקי סגנית שר החוץ, אליוט אברמס ועוד רבים מהנאו-קונסרבטיבים ששימשו לאחר מכן כאמור בתפקידים מגוונים בממשל בוש (הבן). יחד עם אנשי ממשל בוש לעתיד הללו, חתמו על המכתב גם נאו-קונסרבטיבים ידועים אחרים, ובהם פרנסיס פוקויאמה, ג'יימס וולסי, ויליאם בנט ועוד.
עם בחירתו של ג'ורג' בוש (הבן) לנשיאות ארצות הברית ב-2001 הוא מינה את פרל, חבר מועצת ההגנה המייעצת לשר ההגנה האמריקאי, מאז 1987, ליו"ר המועצה. פרל כיהן בתפקיד זה כשנתיים, והמשיך עוד שנה אחת לאחר מכן, כאחד החברים במועצה, עד התפטרותו בפברואר 2004, לאחר 17 שנים של חברות במוסד זה.
השפעתו כיום
ב-2005 היה פרל אחד המשתתפים העיקריים בסרט הדוקומנטרי Why We Fight, לצידם של ויליאם קריסטול, דן ראת'ר, גור וידאל וג'ון מקיין. שנתיים אחר כך הוא הופיע בסרט הדוקומנטרי The Case for War: In Defense of Freedom, כקריין הסרט, שהוקרן ברשת הטלוויזיה הציבורית PBS.
פרל מכהן כיום במועצות מנהלים אחדות של גופים עסקיים שונים, כמו גם במכוני וצוותי חשיבה נאו-קונסרבטיביים ועסוק בכתיבה ענפה, הן של מאמרים לעיתונות והן בכתיבת ספריו. בין שאר הגופים בהם הוא מכהן כיום כחבר דירקטוריון או חבר מרכזי ניתן למצוא את ה-AEI, אגודת הנרי ג'קסון הבריטית, מכון הדסון, המכון היהודי לענייני ביטחון לאומי (JINSA), ועוד. השפעתו בקרב החוגים השמרנים והניציים בארצות הברית ובעולם, רבה מאוד, עד היום.
יחסו לישראל
פרל הוא ממנהיגי תומכי ישראל בארצות הברית. כבר ב-1970, בראשית דרכו בוושינגטון הוא נתפש באמצעות האזנת סתר פדרלית, משוחח עם איש השגרירות הישראלית על נושאים שונים שנחשבו בחלקם סודיים. ב-1983, בעודו העוזר הראשון לשר ההגנה האמריקאי, הוא קיבל משכורת מחברה ישראלית לייצור נשק, תמורת פעילות שתדלנות עבורה בארצות הברית[1]. בין שאר הגופים בהם הוא כיהן או מכהן כיום בדירקטוריון, ניתן למצוא גם את מועצת מנהלי העיתון הישראלי ג'רוזלם פוסט, שם הוא היה יו"ר משותף של מועצת המנהלים, מכון וושינגטון למדיניות במזרח התיכון (WINEP) הפרו ישראלי, ועוד.
פרל נחשב כיום לאחד מראשי התומכים בארצות הברית, בתקיפת מתקני הגרעין האיראנים, בין בשיתופה של ישראל ובין על ידי האמריקאים לבדם. בראיון שנערך עמו ב-2011 הוא אמר: "האיראנים הורגים אמריקאים בכל הזדמנות, במקומות בהם אנו נלחמים כיום. הם תומכים בטרור ברחבי העולם ומנסים לפתח נשק גרעיני. אני חושב שהנשיא ברק אובמה טועה באמונתו שהוא יכול, האמצעות דיבורים בלבד, לגרום להם לנטוש את תוכניתם הגרעינית. זה מה שהוא מנסה לעשות מאז שנבחר, וגם הממשלים הקודמים ניסו זאת. אבל הדיבורים לבדם לא יצליחו לעשות את המלאכה"[2].
ספריו
- An End to Evil: How to Win the War on Terror (with David Frum), Random House (2003), ISBN 1-4000-6194-6
- Hard Line (1992) (ISBN 0-394-56552-5)
- Reshaping Western Security (ed.) (1991) (ISBN 0-8447-3790-9)
ספריו בעברית
- הקץ לרשע, כך תנצח ארצות הברית במלחמה נגד הטירור, ריצ'רד פרל ודייוויד פרום, הוצאת מעריב
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
