הרייכסמרינה נחשב לכוח הימי החמוש של הרייכסווהרמיניסטריום (משרד הרייכסווהר) שבראשו עמד שר אזרחי שמונה על ידי ממשלת ויימאר. הקצין הימי הבכיר ביותר היה ידוע עד 1920 כ-Chef der Admiralität (ראש האדמירליות), ולאחר מכן שונה התואר ל-Chef der Marineleitung (ראש הפיקוד הימי).[1]
מפקדת הצי
מפקד הצי פיקח על משרד מפקדה הידוע בשם Marinekommandiertenabteilung אשר היה לו מטה בברלין. הפיקוד הימי החזיק גם משרד מודיעין מטה (Marinachrichtenoffizier) וארכיון הצי. בתוך מפקדת הצי היו חמישה משרדים הידועים בשם:
Marinekommandoamt (A) - תפעול
Allgemeine Marineamt (B) – מינהל כללי
Marineverwaltungsamt (C) - כוח אדם ומנהל
Marinewaffenamt (MWa) - משרד המלחמה הימי
Marinekonstruktionsamt (K) – משרד בנייה ימי
הקצינים הבאים שימשו כראש הרייכסמרינה מ-1918 עד 1935
פיקוד הצי של הרייכסמרינה (Flotenkommando) החזיק מטה בקיל והורכב מצוות דגל ומפקד צי שעלו על ספינת הדגל של הצי הגרמני. במהלך שנות ה-20, ספינת הדגל הגרמנית הייתה ה-SMS שלזוויג-הולשטיין עם שני קציני ים ששימשו כמפקד הצי, ויצה-אדמירלהנס צנקר וקונרד מומזן, בין 1923 ל-1927. תפקיד מפקד הצי נותר אז פנוי, אך מטה הדגל נותר.
מטרת פיקוד הצי הייתה לפקח על ארבעת מפקדי הסוג העיקריים של כלי השיט הגרמניים. פיקודים אלה היו אחראים בתורם על ניהול מחלקות ספינות גרמניות שונות, כולל פיתוח ציוד, פריסת כלי שיט והקצאת כוח אדם. לאחר שהייתה בים עברה השליטה המבצעית בכלי השיט למפקדי שתי תחנות הים המרכזיות של הצי. ארבעת התפקידים היו:
Befehlshaber der Linienschiffe - מפקד ספינות הקו, מטה בקיל, ספינת הדגל ב-1933 הייתה הסיירת דויטשלנד
Befehlshaber der Aufklärungsstreitkräfte - מפקד כוחות הסיור, ספינת הדגל הייתה הסיירת קניגסברג שמפקדתה בקיל
Führer der Torpedoboote - מפקד ספינות טורפדו, שבסיסה בשווינמינדה ופיקחה על ארבע שייטות של סירות טורפדו
Führer der Minsensuchboote - מפקד שולות מוקשים, שמפקדתו בקיל מפקד על שתי שייטות שולות מוקשים ויחידת עזר אחת למיקוש Räumbooten ("סירת R").
תחנות ימיות
הרייכסמרינה לא שמר על ציים מסורתיים בים, אלא הקצה שני אזורים גאוגרפיים (הידועים כ-Marinestation) אשר פיקחו על כל כלי השיט הפרוסים מבצעית בים הצפוני ובים הבלטי. כל תחנה ימית ניהלה צוות מפקדה, פיקוח ימי כללי, מחלקת הדרכה, מפקח ארסנל ארטילרי וכן יחידת פיקוד רפואי. תחנות הצי שימשו גם כקצין בכיר למפקדי נמלי הצי הגרמני השונים.[2]
תחנות ימיות של הרייכסמרינה
Marinestation der Nordsee (תחנה ימית של הים הצפוני) - מטה בווילהלמסהאפן, משגיח על הנמלים של Cuxhaven וBorkum
Marinestation der Ostsee (תחנה ימית של הים הבלטי) - מטה בקיל, משגיח על הנמלים של שווינואוישצ'ה ובלטייסק
ספינות וציוד
הסכם ורסאי הגביל את גודלו וחימושו של הרייכסמרינה ומנע ממנו להכניס טכנולוגיות חדשות. ההגבלות נועדו למנוע מהצי הגרמני להפוך לאיום על מעצמות הברית. מצד שני, בעלות הברית דאגו לכך שהרייכסמרינה יהיה בעתיד הנראה לעין הכוח החזק ביותר בים הבלטי, על מנת לשמש משקל נגד נגד ברית המועצות החדשה, שהתקבלה בחוסר אמון על ידי בעלות הברית.
גרמניה הורשתה להחזיק רק שש אוניות מערכה פרה-דרדנוט (פלוס שתיים במילואים), שש סיירות (פלוס שתיים במילואים), שתים עשרה משחתות (פלוס ארבע במילואים), ו-12 סירות טורפדו (פלוס ארבע במילואים). הרייכסמרינה ניסה לעמוד בהגבלות הנשק עם חימוש סודי וחידושים טכניים כמו הכנסת אוניות המערכה של כיס.