רחל מאופקים (סרט)

רחל מאופקים
סמליל הסרט
סמליל הסרט
בימוי זהר וגנר
הופק בידי ארז בן הרוש
אבירם אברהם
בני מנשה
דפנה דננברג
תסריט זהר וגנר
עריכה שאולי מלמד
שחקנים ראשיים מירב גרובר
אלברט אילוז
מוזיקה אופיר לייבוביץ
צילום איציק פורטל
אוריאל סיני
אבנר שחף
מדינה ישראלישראל ישראל
חברת הפקה נו דרמה
שמונה הפקות
חברה מפיצה כאן 11
הקרנת בכורה 12 באוקטובר 2024
משך הקרנה 54 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה דרמה תיעודית
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

רחל מאופקים הוא סרט טלוויזיה דרמה תיעודית ישראלי העוקב אחר סיפורה של רחל אדרי ובעלה דוד שהוחזקו כבני ערובה בביתם שבאופקים על ידי מחבלים. הסרט נוצר על ידי זהר וגנר כחלק מפרויקט השנה ל-7 באוקטובר של תאגיד השידור הישראלי והוא שודר ב-12 באוקטובר 2024 בכאן 11.[1]

תוכן

בבוקר טבח שבעה באוקטובר, רחל ודוד אדרי הוחזקו בביתם שבאופקים כבני ערובה על ידי חוליית מחבלים. במשך 20 שעות שרדו הזוג אדרי לבדם עם המחבלים עד לחילוצם על ידי כוחות הביטחון. במהלך השעות, רחל הציעה למחבלים אוכל ושתייה, שוחחה איתם וטיפלה באחד הפצועים.

הסרט עוקב אחר רצף האירועים באמצעות שחזורים, צילומים מחיי היום-יום וחומרי ארכיון ממצלמות השוטרים.

שחקנים ודמויות

שם הדמות שם השחקן/ית תיאור
רחל אדרי מירב גרובר בת ערובה, אשתו של דוד
דוד אדרי אלברט אילוז בן ערובה, בעלה של רחל
אביתר אדרי בתפקיד עצמו שוטר במשטרת אופקים, בנם של רחל ודוד
ארקדי שוסטר בתפקיד עצמו סגן ניצב במשטרת אופקים
יונס רואד עאזר אחד מהמחבלים בבית הזוג אדרי
אבו עמר מחמוד עמאש אחד מהמחבלים בבית הזוג אדרי
מוחמד עיסמאיל אחד מהמחבלים בבית הזוג אדרי

הפקה

פיתוח

ב-31 באוקטובר 2023 פורסם ש"נו דרמה" ו"שמונה הפקות" החלו לעבוד על סרט טלוויזיה תיעודי מתוסרט על סיפורה של רחל אדרי, שטרם נרכש על ידי אחד מגופי השידור הישראלים.[2] שם העבודה של הסרט היה "רחל, 20 שעות באופקים".[3]

ליהוק וצילומים

ביולי 2024 פורסם שמירב גרובר תגלם את רחל ואלברט אילוז יגלם בעלה דוד. בנוסף, אביתר אדרי, בנם השוטר של רחל ודוד, ישחק בתפקיד עצמו. הצילומים החלו באותו חודש, כאשר אדרי הייתה נוכחת בסט הצילומים על מנת לעזור בשחזור.[4] צילומי הסרט נערכו בסט צילומים שעוצב כהעתק מדויק של בית משפחת אדרי באופקים.

ביקורת

לפי נתוני צפייה ראשוניים כולל צפייה נדחית עד 2:00 בלילה, הסרט השיג 8.1 אחוזי צפייה במגזר היהודי ו-223 אלף צופים באוכלוסייה הכללית.[5]

הסרט קיבל ביקורות מעורבות, שהתייחסו בין היתר לשבירת הקיר הרביעי בסרט – המעבר החוזר ונשנה בין סצינות הדרמה לקטעי "מאחורי הקלעים" המראים את תהליך העבודה עליהן יחד עם אדרי עצמה.

ניר וולף מעיתון "ישראל היום" כתב על הסרט שהוא ”סרט שונה, אשר מטשטש גבולות בין הז'אנרים”, אך ציין ש”הדרמה לא מחזיקה כלום” אלא ש”השיחות שניהלה רחל עם הצוות שעבד על צילום הדרמה הן שסיפקו את האמוציות והעניין”.[6]

ליאור בן עמי מעיתון "ידיעות אחרונות" כתב על הסרט שהוא ”סרט מטלטל, מרגש, שמזגזג בעדינות בין שלושת רובדי הסרט, ולוקח ברגישות מכל אחד מהם”.[7]

אבישי סלע מאתר "Time Out" טען שהסרט ”לא החליט מה הוא רוצה להיות”, דבר שלטענתו ”עושה עוול לסיפור המטורף שאדרי הביאה למסך”.[8]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים