רוכוע (בערבית: رُكوع, בתעתיק מדויק: רֻכּוּע) הוא מושג באסלאם המתייחס לפעולת הקידה בתפילה הסטנדרטית, הנקראת "צלאה" (הגייה מקורבת בעברית: "סָלָא")[1].
הרוכוע הוא למעשה קידה שקד המוסלמי בעת תפילתו, לאחר שסיים לקרוא חלק מהקוראן, כחלק מהתפילה. הרוכוע מתבצע על ידי כך שהמתפלל מתכופף קדימה עד שהידיים שלו מונחות על הברכיים. הוא נשאר בתנוחה הזאת ומשבח את אללה, בדרך כלל על ידי חזרה משולשת על המילים "ישתבח ריבוני העצום"[2].
לפי האימאםאל-ע'זאלי, כאשר המוסלמי משתחווה, הוא מחדש את כניעותו וענוותנותו, בשאיפה לשכלל את הרגשתו הפנימית באמצעות מודעות רעננה לערכו, ולחוסר חשיבותו לפני הכוח והגדולה של אלוהיו[3].
