ראני מוקרג'י (באנגלית: Rani Mukerji; נולדה ב-21 במרץ1978) היא שחקנית הודית שעובדת בסרטים הינדיים. ידועה בזכות הרבגוניות שלה, היא זכתה בשבחים רבים, כולל שמונה פרסי פילמפייר. מוקרג'י הופיעה ברשימות של השחקניות המובילות ובעלות השכר הגבוה ביותר של שנות ה-2000.
ביוגרפיה
מוקרג'י נולדה בבומבאי (כיום מומביי) ב-21 במרץ 1978.[1] אביה, רם מוקרג'י (בן למשפחת מוקרג'י-סמארת'), היה במאי קולנוע לשעבר ואחד ממייסדי אולפני פילמלאיה. אמה, קרישנה מוקרג'י, היא זמרת פלייבק לשעבר.[2] אחיה הבכור ראג'ה מוקרג'י הוא מפיק ובמאי סרטים.[3] דודתה מצד אמה, דבשרי רוי, היא שחקנית קולנוע בנגלית ובת דודה השנייה מצד אביה, קאג'ול, היא שחקנית קולנוע הינדית.[4] למרות שהוריה ורוב קרוביה היו חברים בתעשיית הקולנוע ההודית, מוקרג'י לא הייתה מעוניינת בקריירה קולנועית.
מוקרג'י רכשה את השכלתה בבית הספר התיכון בג'והו וסיימה תואר בכלכלת בית מאוניברסיטת SNDT לנשים (אנ'). היא רקדנית אודיסי (אנ') מיומנת אשר החלה ללמוד את צורת הריקוד עוד בכיתה י'.[5]
בשנת 1994, בגיל 16, הבמאי סלים ח'אן פנה למוקרג'י כדי לגלם את התפקיד הנשי הראשי בבימויו, בסרט "Aa Gale Lag "Jaa. אביה לא הסכים לקריירה מלאה בקולנוע בגיל כל כך צעיר, אז היא דחתה את ההצעה. בגיל 18, בעקבות הצעתה של אמה לנסות לשחק, קיבלה מוקרג'י תפקידים ראשיים בדרמה החברתית "Raja KiAayegi Baaraat", ההצעה השנייה של ח'אן ובסרט הקולנוע הבנגלי של אביה "Biyer Pool", ששניהם יצאו לאקרנים באותו יום באוקטובר 1996.[6] היא גילמה קורבן אונס שנאלצת להתחתן עם האנס שלה בסרט. למרות שהסרט היה כישלון מסחרי,[7] הופעתה של מוקרג'י זיכתה אותה בגביע הוקרה מיוחד בטקס פרסי המסך השנתי. בעקבות תוצאות הסרט בקופות, מוקרג'י חזרה לקולג' כדי להשלים את לימודיה. עם זאת, בהשראת הצלחתו של בת דודה קאג'ול בסרטים הינדיים, היא החליטה להמשיך בקריירה במשרה מלאה בסרטים.[8]
קריירה
בשנת 1998, מוקרג'י כיכבה לצד אמיר ח'אן בסרט האקשן של הבמאי ויקראם בהט" Ghulam", ההצלחה המסחרית הראשונה שלה.[9] באותה שנה, קארן ג'והר ליהק אותה לצידו של שאה-רוח' חאן וקאג'ול בסרטו "Kuch Kuch Hota Hai".[10] הסרט זכה בשמונה פרסי פילמפייר, כולל שחקנית המשנה הטובה ביותר עבור מוקרג'י.[11] לאחר מכן, היו לה תפקידים בכיכובה ב-Mehndi" (1998)" וב-Hello Brother" (1999)", אכזבות ביקורתיות ומסחריות שלא הצליחו להניע את הקריירה שלה קדימה.[12][13]
בשנת 2000 הופיעה בשני סרטים ב-"Badal" ו-"Bichhoo", שתי דרמות אקשן בכיכובו של בובי דואל, היא שיחקה תפקידים שזכו להערכה מועטה מצד המבקרים.[14][15] תפקיד משנה בסרטו הדו-לשוני של כמאל חאסן, "Hey Ram" התגלה כמתגמל יותר. הסרט היה תיאור בדיוני בחלקו של חיסולו של מהטמה גנדי ומוקרג'י גילמה מורה בבנגלי שנאנסת ונרצחת במהלך מהומות בכלכותה.[16] לאחר שגילמה רק תפקידים זוהרים עד אז, היא אותגרה על ידי התעקשותו של חאסן על ריאליזם והופיעה על המסך בלי להתאפר; היא האמינה שהחוויה שינתה את גישתה למשחק. הנושא השנוי במחלוקת של הסרט הוביל לרווחים גרועים, אבל הסרט זכה לשבחים רבים ונבחר ככניסה הרשמית של הודו לטקס האוסקר.[17] מוקרג'י כיכבה לצד סלמאן ח'אן ו-פריטי זינטה בקומדיה הרומנטית "Har Dil Jo Pyar Karega", שזיכתה אותה במועמדות לשחקנית המשנה הטובה ביותר בפרסי פילמפייר.[18]
בשנת 2001 שיחקה בסרט "Chori Chori Chupke Chupke". הסרט, המבוסס על פונדקאות, סימן את שיתוף הפעולה השני שלה עם סלמן ח'אן וזינטה.[19][20]
מוקרג'י החלה לשתף פעולה עם Yash Raj Films בשנת 2002, כאשר החברה ליהקה אותה לשתי הפקות: "Mujhse Dosti Karoge!",[21] קומדיה רומנטית בכיכובם של ריטיק רושאן וקארינה קאפור, ו-"Saathiya". דרמה הרומנטית שהייתה נקודת מפנה בקריירה שלה. בטקס פרסי פילמפייר ה-48, היא קיבלה את המועמדות הראשונה שלה לשחקנית הטובה ביותר וזכתה בפרס המבקרים לשחקנית הטובה ביותר.[22] שעד עלי ליהק אותה לתפקיד סוהאני שארמה, סטודנטית לרפואה שמתמודדת עם הצרות של נשואה בגיל צעיר, בגלל הפגיעות שמצא בה.[23] "Saathiya" התגלה כהצלחה מסחרית.[24] ב־BBC נכתב כי "מוקרג'י מגלמת דמות משכנעת מאד של נערה ממעמד הביניים".[25]
שנת 2003 סימנה את תחילתה של התקופה המצליחה ביותר בקריירה של מוקרג'י.[26] היא קיבלה את התפקיד הראשי מול שאה-רוח' חאן ברומן של עזיז מירזה "Chalte Chalte".[27] מוקרג'י האמינה שהנושא של Chalte Chalte, שעסק באי הבנות בין זוג נשוי, דומה לזה של Saathiya. היא אמרה שהעבודה עם שאה-רוח' ח'אן הייתה חוויה לימודית עבורה, ולעיתים קרובות הוא היה נוזף בה אם היא הופיעה בצורה לא מספיק טובה.[28] הסרט היה הצלחה מסחרית[26] והיא זכתה במועמדות השנייה לשחקנית הטובה ביותר בפרסי פילמפייר.[29]
בטקס פרסי פילמפיירה-50, מוקרג'י זכתה הן בפרס השחקנית הטובה ביותר והן בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר, והפכה לשחקנית היחידה שזכתה בשני הפרסים הללו באותה שנה.[30] הזכייה בשחקנית המשנה הטובה ביותר הייתה עבור " Yuva " של מני רטנם (2004), סרט מורכב על שלושה צעירים משכבות שונות בחברה שחייהם מצטלבים בעקבות תאונת דרכים; מוקרג'י לוהקה לתפקיד ששי ביזוואז, עקרת בית בנגלית ענייה שסובלת התעללות על ידי בעלה, גבר מקומי (Abhishek Bachchan). היא ביססה את תפקידה על עוזרות הבית שלה שעברו התעללות על ידי בעליהם, והתבוננה בשפת הגוף ובסגנון הדיבור שלהן. היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר על תפקידה כריה פראקש בסרט " Hum Tum " של קונאל קוהלי (2004), קומדיה רומנטית על שני אנשים חזקים שנפגשים בשלבים שונים של חייהם.[31][32] בסרט היא כיכבה יחד עם סייף עלי חאן והוא היה אחת ההצלחות המסחריות הגדולות של 2004.[33]
הצלחה זו נמשכה כאשר יאש צ'ופרה ליהק אותה לדרמה הרומנטית התקופתית שלו Veer-Zaara" (2004)". על רקע היחסים בין הודו לפקיסטן גם בסרט זה שיחקו שאה-רוח' ח'אן ופריטי זינטה.[34] מוקרג'י גילמה עורכת דין פקיסטנית שמנסה לעזור לבני הזוג. "Veer-Zaara" התגלה כסרט ההינדי המרוויח ביותר של השנה, והוא הוקרן מאוחר יותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של ברלין.[35] מוקרג'י זכתה בפרס IIFA(אנ') לשחקנית המשנה הטובה ביותר, וקיבלה מועמדות באותה קטגוריה בפרסי פילמפייר.
בשנת 2005, מגזין Outlook פרסם כי מוקרג'י ביססה את עצמה כשחקנית המצליחה ביותר של הקולנוע ההינדי העכשווי.[36] תפקידה הקולנועי הראשון באותה שנה היה מול אמיטאב באצ'אן בסרט " שחור " של סנג'אי לילה בהנסאלי, דרמה על גבר אלכוהוליסט שמקדיש את חייו כדי ללמד ילדה עיוורת וחירשת כיצד לתקשר. בהנסאלי כתב את החלק של הילדה העיוורת-חירשת במיוחד עבור מוקרג'י, אשר בתחילה היססה לקחת על עצמה את התפקיד בשל הנושא ה"מאתגר" שלו.[37] עבור הסרט היא למדה את שפת סימנים עם אנשי מקצוע במכון הלן קלר במומבאי.[38] "שחור" זכה במספר פרסים כולל שני פרסי הקולנוע הלאומי ו-11 פרסי פילמפייר,[39][40] מגזין פילמפייר כלל את עבודתה ברשימת "80 ההופעות האייקוניות" של הקולנוע ההודי שם נכתב "רני הותירה חותם בל יימחה עם התפקיד הזה שבדרך כלל מגיע פעם בחיים עבור רוב השחקניות".[41] היא הפכה לשחקנית היחידה שזכתה הן בפרס השחקנית הטובה ביותר והן בשחקנית הטובה ביותר גביעי מבקרים בטקס פרסי פילמפייר.
מוקרג'י קיבלה מועמדות נוספת לשחקנית הטובה ביותר באותה שנה בפרסי פילמפייר על עבודתה מול אבישק בקצ'אן ב" Bunty Aur Babli", שסימן את שיתוף הפעולה החמישי שלה עם Yash Raj Films. [42] היא גילמה את הדמות הראשית של בבלי, אישה נוכלת.[43] הסרט היה הסרט ההינדי השני הרווחי ביותר בשנת 2005.[44] הסרט הבא ב-2005 היה סרט הפנטזיה של אמול פלקר "Paheli", בו שיחקה שוה עם שאה-רוח' ח'אן. הסרט לא הצליח מסחרית בהודו אבל זכה להצלחה בינלאומית;[44] הוא הוקרן בפסטיבל סאנדנס והיה השל הודו לסרט הזר הטוב ביותר בטקס פרסי האוסקר ה-79.[45] הסרט השלישי של ה באותה השנה היה הסרט התקופתי "Mangal Pandey: The Rising", על מנגל פאנדי. בבימויו של קטן מהטה. תפקידה היה זה של הירה, עובדת מין שהופכת לעניין האהבה של פאנדי (אמיר ח'אן).[46] בתחילת 2006 הופיעה בסרט בבימוי קארן ג'והר בסרט Kabhi Alvida Naa Kehna", דרמה על בגידה.[47] היא שיתפה פעולה שוב עם שאה-רוח' ח'אן, אבישק באצ'אן וזינטה, וגילמה אישה נשואה באושר שמנהלת רומן עם גבר נשוי. הסרט היה הסרט ההינדי הרווחי ביותר מחוץ להודו עד אותו הזמן. הסרט הוא זיכה את מוקרג'י בפרס IIFA שלישי ברציפות לשחקנית הטובה ביותר ובמועמדות שישית לשחקנית הטובה ביותר בפילמפייר.
מוקרג'י לוהקה בדרמה המשפחתית של סידהרת' אנאנד, "Ta Ra Rum Pum", בתפקיד אשתו של נהג מרוצים (סייף עלי חאן) ואם לשניים. היא התרגשה לשחק את התפקיד של אמא בפעם הראשונה, ועיצבה את דמותה על בסיס אמה.[48] הסרט, שיצא לאקרנים ב-2007, זכה להצלחה כלכלית. בדרמה "Laaga Chunari Mein Daag"שך הבמאי פרדיפ סרקר כיכבה מוקרג'י כאישה צעירה שנאלצת לעבוד כעובדת מין כדי לדאוג למשפחתה.[49] דמותה זיכתה אותה במועמדות השביעית לשחקנית הטובה ביותר בפילמפייר אך הסרט נכשל קופתית וביקורתית.
מוקרג'י שוב גילם עובדת מין בסרט "Saawariya" של בהנסאלי, עיבוד ללילות לבנים של פיודור דוסטויבסקי, בכיכובם של רנביר קאפור וסונאם קאפור.[50]
לאחר סדרה של קטעים דרמטיים, מוקרג'י ביקשה לשחק תפקיד קליל, שמצאה בסרט "Thoda Pyaar Thoda Magic" של קונל קוהלי (2008), סרט ילדים על מלאך שמגיע לכדור הארץ כדי לעזור לארבעה ילדים בעייתיים.[51]
בניסיון להתגבר על הכישלוון הקופתי, מוקרג'י ירדה במשקל ועברה מהפך.[52] היא המשיכה לשתף פעולה עם Yash Raj Films, ולקחה על עצמה תפקיד בכיכובה לצד שאהיד קאפור בקומדיה הרומנטית Dil Bole Hadippa! (2009). למוקרג'י היו ציפיות גבוהות מהסרט שבו גילמה נערת כפר פנג'אבית אובססיבית לקריקט המתחזה לגבר, והוא זכה בבכורה עולמית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של טורונטו.[53] הסרט היה הכישלון הכלכלי הרביעי של מוקרג'י ברציפות.[54]
אנירודהה גודהה מ-Daily News and Analysis תיארה את הופעתה של מוקרג'י בסרט "No One Killed Jessica" משנת 2011 כ"אחת ההופעות הטובות ביותר שלה עד כה".[55] הסרט בכיכובה של וידיה באלאן, היה ההצלחה המסחרית הראשונה של מוקרג'י מאז "Ta Ra Rum Pum", ונודע במיוחד בשל היותו כזה הנעדר כוכב גברי.[56][57] בהתבסס על פרשת הרצח של ג'סיקה לאל, הוא הציג את מוקרג'י כעיתונאית שמעורבת עמוקות בפרשה.[58] היא תיארה עד כמה התפקיד היה שונה מאלה ששיחקה בעבר, ואמרה, "למעשה הייתי חייבת לשחק גבר!"[59] התפקיד זיכה אותה בגביע שחקנית המשנה הטובה ביותר בפילמפייר.[60]
בשנת 2013, מוקרג'י כיכבה בסרט האנתולוגיה "Bombay Talkies" המורכב מארבעה סרטים קצרים.[61] היא הייתה חלק מהקטע בראשותו של ג'והר, בו גילמה עיתונאית שמגלה שבעלה (רנדיפ הודה) הוא הומו. הסרט הוקרן בפסטיבל קאן 2013.[62] בשנה שלאחר מכן, מוקרג'י כיכבה במותחן הפשע של פרדיפ סרקאר "Mardaani", שבו גילמה את התפקיד הראשי של שיבאני שיבאג'י רוי, שוטרת מראטית המעורבת בפרשת חטיפה שמובילה אותה לחשוף סודות של סחר בבני אדם. הסרט זכה להצלחה מסחרית וגרף עבור מוקרג'י מועמדות נוספת לשחקנית הטובה ביותר ב-Filmfare.[63]
לאחר לידת בתה, מוקרג'י לקחה הפסקה של ארבע שנים כדי להתמקד בבתה ושוכנעה על ידי בעלה, אדיטיה צ'ופרה, לחזור לשחק.[64] היא הייתה להוטה לעבוד על פרויקט שיעמוד בהתחייבויותיה ההוריות ומצאה אותו בדרמה הקומית Hichki" (2018)".[65] הסרט, בהשראת האוטוביוגרפיה של בראד כהן "Front of the Class", מספר את סיפורה של נאינה מאתור, מורה שאפתנית הסובלת מתסמונת טורט שחייבת להוכיח את עצמה על ידי חינוך ילדים מוחלשים.[66] הסרט הצליח מאד ברחבי העולם, בעיקר בסין ומוקרג'י זכתה במועמדות נוספת לשחקנית הטובה ביותר בפילמפייר.[67]
בשנת 2023 כיכבה מוקרג'י בסרט "גברת צ'אטרג'י נגד נורווגיה", דרמה על אישה בנגלית אמיתית שילדיה נלקחו על ידי שירותי הרווחה של נורווגיה.[68][69] זה סימן את הפרויקט הראשון שלה מזה עשור שלא הופק על ידי Yash Raj Films.[70] היא ביססה את הדיקציה והגינונים של דמותה על אמה.[71] על הסרט היא זכתה בפרס מבקרי הסרטים השלישי שלה לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה.[72]
חיים אישיים
מוקרג'י מעדיפה לא לפרסם את חייה האישיים.[73] אין לה חשבונות מדיה חברתית, מכיוון שהיא מעדיפה לשמור על פרופיל נמוך.[74]
אופי מערכת היחסים של מוקרג'י עם הקולנוען אדיטיה צ'ופרה (אנ')הייתה הנושא של דיווחים נלהבים של הצהובונים בהודו, אם כי היא סירבה לדבר על כך בפומבי.[75][76] על פי דיווחים בתקשורת, היא וצ'ופרה התחילו לצאת זמן קצר לאחר גירושיו.[77] ב-21 באפריל 2014 היא נישאה לצ'ופרה בטקס בנגלי פרטי באיטליה.[78] בשנה שלאחר מכן היא ילדה את בתם אדירה.[79] היא אמרה ש"הזמן שאני אמא הוא התקופה המאושרת בחיי".[80] מוקרג'י אמרה שהיא מאמינה בשמירה על איזון בין עבודה לחיים לאחר האמהות, והוסיפה כי "זה חשוב ביותר ל[אמא] שתהיה לה קריירה ותשתמש בזמנה בצורה בונה".[81] בשנת 2023, היא חשפה שעברה הפלה ב-2020, חמישה חודשים להריונה השני.[82]
הוקרה ופרסום
מוקרג'י היא בין השחקניות האטרקטיביות ביותר בהודו. המגזין הבריטי Eastern Eye הכניס אותה לרשימת "הנשים הסקסיות ביותר באסיה" בין 2006 ל-2012.[83][84] הטיימס אוף אינדיה הציב אותה במקום השני ברשימת "50 הפנים היפות" שלהם.[85] היא שובצה ברשימת 75 השחקניות הטובות ביותר בבוליווד של אינדיה טודיי.[86]
מוקרג'י הייתה בין "כוכבי בוליווד הגדולים ביותר" בסקר בבריטניה שחגג 100 שנות קולנוע הודי בשנת 2013.[87][88] באותה שנה, זכתה מוקרג'י לכבוד על ידי מועצת ארצות הברית ביום השבעתו של ברק אובמה באות עבור תרומה לקולנוע ההודי.[89] היא קיבלה את פרס רג'יב גנדי על תרומתה לתעשיית הבידור.[90] בשנת 2015, אוניברסיטת מומבאי בירכה אותה על תרומתה לבוליווד. בשנת 2017, היא זכתה בפרס התרומה יוצאת הדופן לקולנוע על ידי ממשלת מאוריציוס, ובשנת 2018, קיבלה פרס על מצוינות בקולנוע בפסטיבל הסרטים ההודי של מלבורן. מוקרג'י הייתה בין עשרת מקבלי פרס IIFA - FICCI Frames עבור הבדרנים החזקים ביותר של העשור.[91]
^Viswamohan, Aysha Iqbal; Wilkinson, Clare M., eds. (2020). Stardom in Contemporary Hindi Cinema: Celebrity and Fame in Globalized Times. Springer. p. 225. ISBN9789811501913.