קרל רוברט נסלרודה
Karl Robert von Nesselrode![]() |
|
לידה |
14 בדצמבר 1780
ליסבון, פורטוגל  |
|---|
|
פטירה |
23 במרץ 1862 (בגיל 81)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
|---|
|
מדינה |
האימפריה הרוסית |
|---|
|
מקום קבורה |
בית הקברות הלוטרני סמולנסקי |
|---|
|
בן או בת זוג |
מריה נסלרודה |
|---|
|
פרסים והוקרה |
|---|
- אבירי מסדר הרוח הקדושה
- מסדר הגואלפים
- לגיון הכבוד
- מסדר בית הנאמנות
- מסדר העיט האדום
- מסדר הכתר
- מסדר לאופולד
- מסדר הרוח הקדושה
- המסדר המלכותי של השרפים
- מסדר סנט מוריס ולזרוס
- מסדר הפיל
- מסדר הבשורה הקדושה
- אות מסדר כוכב הקוטב
- מסדר קרלוס השלישי
- מסדר פרננדו הקדוש וההצטיינות
- מסדר אישטוון הקדוש של הונגריה
- אות המסדר אלכסנדר נבסקי הקדוש
- אביר במסדר גיזת הזהב
- מסדר העיט השחור
- עיטור מסדר העיט הלבן של פולין
- אביר במסדר סן-מישל
- אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
- מסדר גיזת הזהב
- עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה
- אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1
- הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי
- מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2
- מסדר העיט האדום, דרגה 1
- עיטור אנדריי הקדוש
- המסדר הצבאי הקונסטנטיני הקדוש של גאורגיוס הקדוש
|
  |
הרוזן קרל רוברט נסלרודה (Karl Robert Nesselrode; 14 בדצמבר 1780 – 23 במרץ 1862) היה דיפלומט רוסי ממוצא גרמני-בלטי ואחד המדינאים השמרנים הבולטים בברית הקדושה.
חייו
נסלרודה נולד בליסבון, פורטוגל, שם שימש אביו – רוזן באימפריה הרומית הקדושה (נפטר ב-1810) – שגריר של הצאר הרוסי. מתוך כבוד לאמו הפרוטסטנטית הוא נטבל בבית התפילה של השגרירות הבריטית, וכך נעשה חבר בכנסייה האנגליקנית. את חינוכו קיבל בגימנסיה בברלין, שם שירת אביו כשגריר בחצר מלך פרוסיה.
בגיל 16 התגייס לצי המלחמתי הרוסי, והודות להשפעת אביו קיבל את תפקיד המזכיר הימי לצאר פאבל הראשון. אחר כך עבר לצבא, ובתקופת שלטונו של הצאר אלכסנדר הראשון הצטרף לשירותו הדיפלומטי. הוא סופח לשגרירות הרוסית בברלין ומאוחר יותר נשלח להאג.
באוגוסט 1806 הוטל על נסלרודה לסייר בדרום גרמניה ולדווח על חילות הצרפתים; אחר כך שירת בזה אחר זה כמזכירם הדיפלומטי של הגנרלים קמנסקי, בוקסהויבדן ופון בניגסן. הוא נכח בקרב אילאו (Eylau) בינואר 1807, וסייע במשא ומתן לחתימת חוזה טילזיט.
נסלרודה נעשה מזכיר המדינה ב-1814 והיה ראש המשלחת הרשמית של רוסיה לקונגרס וינה, אם כי רוב הזמן ניהל אלכסנדר הראשון את ענייני החוץ בעצמו. ב-1816 נתמנה נסלרודה לשר החוץ הרוסי, וחלק את התפקיד עם הרוזן יואניס קפודיסטריאס עד פרישתו של זה ב-1822. משך ארבעים שנים כיוון נסלרודה את המדיניות הרוסית, והיה מהמדינאים הקונסרבטיבים האירופים הבולטים של הברית הקדושה. בין 1845 ו-1856 שירת כראש הממשלה. ב-1849 שיגר חיילים רוסים לעזרת אוסטריה כדי לדכא את מאבק ההונגרים לעצמאות בהנהגת לאיוש קושוט. ניסיונות נסלרודה להרחיב את השפעתה של רוסיה אל הבלקנים והים התיכון הובילו לעימות עם טורקיה, בריטניה וצרפת במלחמת קרים (1853 – 1856). בריטניה וצרפת ראו בדאגה את השפעתה הגוברת של רוסיה והחליטו לסייע לטורקים כדי לבלום אותה. מאוחר יותר השתתף נסלרודה במשא ומתן לחתימת חוזה פריז שסיים את המלחמה.
קישורים חיצוניים
