הלהקה בעיקר ידועה בזכות בראד רוברטס (סולן ראשי וגיטריסט) וקולו הבס-בריטוני הייחודי. הרכב הלהקה השתנה לאורך השנים, אך ההרכב הכי מוכר של הלהקה כולל בתוכו את בראד, אלן ריד (סולנית משנה וקלידנית), אחיו של בראד דן רוברטס (בסיסט וסולן רקע), בנג'מין דרוויל (מפוחית ומנדולינה) ומיץ' דורג' (תופים). הלהקה מוכרת בעולם בעיקר בזכות שירה מ-1993 "Mmm Mmm Mmm Mmm" ומוכרת בקנדה בזכות שירה מ-1991 "Superman's Song".
היסטוריה
התחלה: 1988-1991
ב-1986 הקימו קורטיס רידל (בעל בית קפה) ובראד רוברטס את להקת הברים Bad Brad Roberts and the St. James Rhythm Pigs, שעם הזמן התפתחה ללהקה קראש טסט דאמיס, שם שהציע חבר של הלהקה שלמד בבית ספר לרפואה על שם בובת מבחן הריסוק. לאחר מכן בהמשך השנים נוספו ריד ודרוויל כחברים קבועים. ג'ורג' ווסט, הבסיסט המקורי, הוחלף על ידי אחיו של בראד - דן רוברטס. ורידל הוחלף על ידי וינס למברט שלאחר מכן הוחלף על ידי דורג', ממש לפני יציאת האלבום The Ghosts That Haunt Me.
שנות התהילה: 1991-1999
הלהקה אחלה להשיג הצלחה מסחרית בקנדה עם שחרור האלבום The Ghosts That Haunt Me ב 1991, שהגיע ל-400 אלף מכירות בקנדה, בעיקר בזכות פופולריות השיר Superman's Song שהפך ללהיט בקנדה. ונכנס לרשימת הסינגלים המובילים של RPM של אותה שנה, וזיכה את הלהקה בפרס ג'ונו ללהקת השנה ב-1992.
הלהקה לא זכתה לתהילה עולמית עד 1993, אז הוציאו את אלבומם השני "God Shuffled His Feet". דבר שסייע במיוחד להגדלת החשיפה של הלהקה בשוק האמריקאי היה פורמט הרדיו החדש adult album-oriented alternative rock (AAA). תחנות רדיו אלו השמיעו את הסינגל הראשון מאלבום זה "Mmm Mmm Mmm Mmm" פעמים רבות והשיר הגיע למקום רביעי במצעד 100 הלהיטים בארצות הברית, למקום שני בממלכה המאוחדת ולמקום ראשון באוסטרליה. בקנדה לעומת זאת, הגיע השיר רק למקום 14.
שירים נוספים של הלהקה הגיעו למקומות גבוהים במדינות אלו, ובאמצע 1994 האלבום חצה את רף מיליון המכירות בארצות הברית והפך לאלבום פלטינה ואף היה מועמד לשלושה פרסי גראמי ועוד שלושה פרסי ג'ונו. נכון להיום האלבום God Shuffled His Feet מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.
ב-1995 הוציאה הלהקה את הסינגל "The Ballad of Peter Pumpkinhead" ששימש גם כפסקול של סרט הקומדיה טיפשים בלי הפסקה. הסינגל הגיע למקום 30 במצעד הסינגלים של הממלכה המאוחדת ולמקום רביעי בקנדה.
ב-1996 יצא אלבומם השלישי "A Worm's Life", שספג ביקורת והצלחה מועטה, הסינגל המוביל באלבום - "He Liked to Feel It" הגיע למקום שני בקנדה והפך לדירוג הכי גבוה שקיבלה הלהקה על סינגל בקנדה, אך מבחינה עולמית הסינגל לא הצליח להשתוות בהצלחתו ל"Superman's Song" או "Mmm Mmm Mmm Mmm". האלבום הפך לאלבום פלטינה בקנדה בתוך פחות מחודש.
ב-23 במרץ 1999 הוציאה הלהקה את אלבומם הרביעי "Give Yourself A Hand", בו ריד הייתה הסולנית המובילה בשלושה מהשירים. השירים באלבום זה היו הרבה יותר אלקטרונים בהשוואה לאלבומיהם הקודמים. הסינגל המוביל "Keep A Lid On Things" הגיע למצעד עשרת השירים המובילים בקנדה.
אחרי שנות התהילה: 2000-2006
בעקבות הצלחתם הפחותה של שני האלבומים האחרונים, הלהקה הרגישה כי חברת התקליטים בה הייתה (BMG) מגבילה אותה מאוד, במיוחד לאחר שדחתה 35 שירים במהלך יצירת האלבום הרביעי. כתוצאה מכך נפרדה הלהקה מחברת התקליטים ובראד רוברטס הקים חברת תקליטים משל עצמו - Deep Fried Records.
חופשיים מהגבלות חברת התקליטים הענקית, הלהקה הפתיעה את מעריציה ב-2001 עם הוצאת אלבום חמישי והכרזה על סבב הופעות.
במהלך 2001 - 2002 הוציאו מרבית חברי הלהקה אלבומי סולו משל עצמם שגם זכו בפרסים ותשבחות. וב-2002 הוציאה הלהקה אלבום לכבוד חג המולד "Jingle All the Way".
אלבומם השביעי "Puss 'n' Boots" שיצא ב-2003 והחל במקור כאלבום סולו של בראד והפך בהמשך לאלבום של כל הלהקה. האלבום נכתב ביחד עם סטיוארט קמרון, האלבום כלל 13 שירים מתוך אוסף של 30 שירים שכתבה הלהקה. זמן קצר לאחר מכן הוציאה הלהקה את אלבומם השמיני "Song of the Unforgiven".
.svg){kind=logo}
