גדל בברוקלין וסיים תואר ראשון בקולג' הפרטי פרנקלין אנד מארשל, ותואר שני ב"אמריקן יוניברסיטי". אשתו היא מפיקה בתוכנית הידועה "צ'ארלי רוז".
קריירה
במהלך שתי כהונותיו של רייגן כנשיא, הוא כיהן גם כסגן ראש הסגל (1987), וכן כיהן במקביל הן כעוזר וסגן עוזר הנשיא לענייני חקיקה (1981–1983).
לפני שעבד בממשל של רייגן, הוא היה סמנכ"ל ומנהל תחום יחסי ממשל-עסקים לוועדה לפיתוח כלכלי. לאחר תפקיד זה פנה למגזר הפרטי, בין לבין תפקידיו השונים בבית הלבן, ועבד כסמנכ"ל בחברה העוסקת בלובי, "טימוטי אנד קומפני"[1], אשר לקוחותיה הן מהמכובדות בחברות הנדרשות ללובי בקונגרס, כגון ויזה, אנהאוזר-בוש, קרייזלר, חברות תרופות כ"טבע" הישראלית וחברות ביטוח למיניהן[2].
הקריירה שלו בממשל החלה כסגן מזכיר העבודה בקבינט של הנשיא ג'רלד פורד, וכמנהל תחום הקונגרס וענייני פנים-ממשל, בסוכנות המנהל הכללית (GSA) הממשלתית. לפני כן כיהן במשרה ציבורית כעוזר לסנאטור יעקב יעבץ.
לאחר מכן שב דוברשטיין למגזר הפרטי וכיהן במועצות מנהלים רבות במגזר הפרטי, כגון בואינג ופאני מאי[3][4], ובתחום הציבורי מועצת הנאמנים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. דוברשטיין השתתף גם בוועדות וצוותי חשיבה רבים בתחום החינוך, כגון ועדת הייעוץ של בית ספר לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד, ומרכזים חינוכיים-ציבוריים אחרים.
ב-1989 זכה במדליית הנשיא לאזרחות, השנייה בחשיבותה בין המדליות לאזרחים שמעניק נשיא ארצות הברית. עד למותו כיהן במקביל לשאר תפקידיו הרבים כיושב ראש ועדת האתיקה של הוועד האולימפי של ארצות הברית. כמו כן כיהן כסגן יושב ראש ועדת בקרה ורפורמה עצמאית של הוועד האולימפי.
בנוסף, דוברשטיין שימש כמעין יועץ פוליטי למי שהיה בעבר סגן מזכיר המדינה, ריצ'רד ארמיטאג'. ועל פי בעל הטור רוברט נובאק, שפרסם את ההדלפה של סוכנת ה-CIAולרי פליים, דוברשטיין היה המקור לספרם של דייוויד קורן ומייקל איסיקוף בנושא פרשת ולרי פליים. לפי ספר זה ארמיטאג' הוא אחד מהאנשים אשר הדליפו את שמה של סוכנת ה-CIA לשעבר, ולרי פליים לבעל הטור נובאק[5].
.jpg)
