אלגוריתם קטמול-קלרק (באנגלית: Catmull–Clark) הוא אלגוריתם בגרפיקה ממוחשבת שמטרתו ליצור משטחים חלקים באמצעות חלוקה חוזרת ונשנית של משטח. האלגוריתם הוצג לראשונה ב-1978 על ידי שני מדעני המחשב האמריקניים אדווין קטמול וג'יימס קלרק.

האלגוריתם פועל בצורה רקורסיבית כשבכל שלב נעשה עידון בצורה הבאה: מתחילים ממודל של פאון, וכל הקודקודים בו נקראים קודקודים מקוריים.

• על כל פאה מוסיפים נקודת פאה (face point) שהיא נקודת שיווי המשקל בין הקודקודים המקוריים של הפאה.
• על כל צלע מוסיפים נקודת צלע ( edge point) שהיא ממוצע שתי נקודות הפאה הסמוכות ושתי נקודות הקצה המקורית של הצלע.
• לכל נקודת פאה מוסיפים צלע המקשרת לצלעות הפאה. כלומר צלע המקשרת את נקודת הפאה עם נקודות הצלע המתאימות.
• לכל נקודה מקורית P מגדירים את F להיות ממוצע נקודות הפאה שיצרנו שנוגעות ב-P, ומגדירים את R להיות ממוצע נקודות האמצע לצלעות הנוגעות ב-P. כל נקודה מקורית מוזזת ל${\displaystyle {F+2R+(n-3)P \over n}}$.
• מחברים כל קודקוד לנקודות הצלע של כל הצלעות המקוריות שבהן היה הקודקוד המקורי.
• מגדירים את פאות חדשות על סמך הבנייה.

הפעלה חוזרת של האלגוריתם יוצרת משטחים חלקים יותר.

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו.