קו לעובד היא עמותה הפועלת בישראל מאז שנת 1991 ואשר מטרתה להגן על זכויות עובדים בעלי מעמד נמוך, זרים ואזרחים, בישראל ובשטחים הנתונים לשליטתה. העמותה הוקמה, ביוזמת חנה זוהר, על מנת לסייע לעובדים הפלסטינים הרבים שהועסקו באותן שנים בישראל. עם גלי העלייה ממדינות חבר העמים החלו להגיע עולים חדשים שעבדו יחד עם העובדים הפלסטינים והופנו על ידם לעמותה. מאז הורחבה הפעילות לכל העובדים בעלי מעמד נמוך באשר הם.
עמותת קו לעובד מפעילה שלושה סניפים בישראל (תל אביב, חיפה ונצרת) בעבר פעלו ושתי שלוחות בשטחי הרשות הפלסטינית (משרדים בקלקיליה וביריחו ורכזי שטח שסייעו לעובדים הפלסטינים המועסקים בהתנחלויות). בעמותה אנשי צוות שכיר ועוד עשרות רבות של מתנדבים הפועלים על בסיס קבוע ועוסקים במתן ייעוץ טלפוני וסיוע פרטני, איסוף מידע ותיעוד מצבם של העובדים החלשים בישראל.
העמותה פועלת במספר מישורים:
ברמה הפרטנית: מתן ייעוץ לעובדים במשרדי העמותה וייצוג משפטי לעובדים ברמות השכר הנמוכות. העזרה המשפטית כוללת סיוע בסוגיות של דיני עבודה והמוסד לביטוח לאומי. לעובדים זרים מלבד הייצוג מול המעסיקים העמותה מסייעת בנושאים הנוגעים לתקפות אישורי עבודה מול משרד הפנים. ובעבר כך גם בתלונות על פגיעות קשות מול יחידת "סער" במשטרה, שהייתה אמונה על פעילות נגד סחר בבני אדם.
ברמה הציבורית: העמותה משתמשת בידע שנצבר בסיוע הפרטני לפעילות לשינוי חברתי באמצעות הגשת עתירות עקרוניות לבתי-המשפט, הכנת הצעות חוק, ועבודה מול הכנסת, משרדי הממשלה והתקשורת. "קו לעובד" מזהה וחושפת תופעות ומנגנוני ניצול המחלישים את העובדים ויוזמת נהלים ותקנות ולשיפור המערכות האמונות על אכיפת החוק.
חינוך והסברה: העמקת המודעות לזכויות עובדים, בין היתר על ידי פרסום, בדפוס ובאינטרנט, של "זכותונים" ובהם פירוט של הזכויות הבסיסיות המוקנות לעובדים במגוון שפות. כמו כן פרסום דפי מידע וניירות עמדה, עריכת סדנאות לעובדים ומתן הרצאות לציבור הרחב.
אכיפה אזרחית: העמותה פועלת להגברת ההגנה על זכויות עובדים גם שלא באמצעות פנייה לבתי המשפט ושימוש במנגנוני האכיפה של רשויות המדינה. המונח אכיפה אזרחית מתייחס למנגנונים האלטרנטיביים שהם מתן פרסום שלילי למעסיקים פוגעניים והמרצת עובדים וצרכנים שלא להתקשר עם מעסיקים המפרים את זכויות עובדיהם. קו לעובד מתעדת תלונות ופסקי דין נגד מעסיקים וקבלני כוח אדם ופועלת לחשיפת שמות מעסיקים וחברות שרשויות המדינה מצאו פגמים בהתנהלותם.
"קו לעובד" פועלת במשותף עם ארגונים לא ממשלתיים נוספים (ישראלים וזרים כאחד), כדוגמת האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לעובדים זרים ורופאים לזכויות אדם רופאים לזכויות האדם ועוד.., לשינוי מדיניות בנושאים עקרוניים. בין היתר, העמותה פעילה בפורום 'אכיפת זכויות עובדים' (הקליניקה למשפט באונ' ת"א, איתך, משפטניות לצדק חברתי, שדולת הנשים והאגודה לזכויות האזרח) המתמקד בזכויות עובדי קבלן, בפורום 'מהגרי עבודה'. בעבר היה בפרויקט משותף עם ה-PGFTU (הפדרציה הפלסטינית הכללית של איגודי פועלים) בשטחי הרשות הפלסטינית.
מקורות המימון של עמותת קו לעובד הם תרומות של קרנות ואנשים פרטיים. בין התורמות העיקריות:, הקרן החדשה לישראל, האיחוד האירופי, וקרן NDC.[1][2]. בשנה האחרונה ביצעה העמותה בצורה מוצלחת גיוס המונים.
תשלום כספי הפנסיה לעובדים פלסטינים ישירות על ידי מדור התשלומים בשירות התעסוקה ולא כפי שהיה נהוג לפדות הפנסיות באמצעות עו"ד שגבו מהעובדים שכר טרחה מיותר.
2007 - החזרת נקודות זיכוי שבוטלו לעובדים הזרים מינואר 2007.
ההישג הגדול ביותר של קו לעובד בתחום מהגרי העבודה הוא החלטת הממשלה מאוגוסט 2007, לפיה ישראל תחתום על הסכמים בילטרליים עם כל מדינות המוצא של מהגרי העבודה, וכי הסכמים אלה יסדירו - בין השאר - את הפחתת דמי התיווך שמשלמים מהגרי העבודה המגיעים לישראל. החלטה זו היא שינוי של 180 מעלות מעמדתו המוצהרת הקודמת של משרד החוץ (ישראל לא תחתום על הסכמים בילטרליים בנוגע למהגרי עבודה), והיא תולדה של עתירה של קו לעובד לבג"ץ בעניין.
ב-30 בספטמבר2007 הודיעה הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים וחברות שמירה שבמשרד המשפטים כי היא מתנה את חידוש הרישיון השנתי של כל חברות האבטחה בכך שהן ישלמו לעובדיהן פנסיה וזכויות סוציאליות נוספות. זאת בעקבות מאבק ארוך שהחלה בו עמותת קו לעובד.
ב-10 באוקטובר2007 קיבל בג"ץ פה אחד, בהרכב של 9 שופטים. עתירה של קו לעובד, וקבע, כי יש להחיל על עובדים פלסטינים בהתנחלויות את חוקי העבודה הישראליים.[4] בכך תוקנה אפליה על רקע לאום ששררה 40 שנה.