קונסטנטין פאוסטובסקי

לידה	19 במאי 1892 (יוליאני) מוסקבה, האימפריה הרוסית
פטירה	14 ביולי 1968 (בגיל 76) מוסקבה, ברה"מ
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	טרוסה
השכלה	אוניברסיטת מוסקבה
תקופת הפעילות	מ-1912
מעסיק	מכון גורקי לספרות
פרסים והוקרה	עיטור לנין (16 ביוני 1967) עיטור הדגל האדום של העמל (31 בינואר 1939) עיטור הדגל האדום של העמל (30 במאי 1962) מדלייה "על הגנת אודסה" מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 מדליית העוז
חתימה

קונסטנטין גיאורגייביץ' פַּאוּסְטוֹבסקי (ברוסית: Константин Георгиевич Паустовский‏ 31 במאי 1892, מוסקבה - 14 ביולי 1968) היה סופר, מחזאי ועיתונאי רוסי. היה מועמד ארבע פעמים לפרס נובל לספרות (1965; 1966; 1967; 1968).

פאוסטובסקי גדל באוקראינה, תחילה בכפר ואחר בקייב, שם למד בגימנסיה קלאסית. אביו, צאצא לקוזקים, היה סטטיסטיקאי בחברת הרכבות, שהגדיר עצמו "רומנטיקן חסר תקנה ופרוטסטנט". אמו באה ממשפחת אינטלקטואלים פולנים. בשנת 1912 התקבל לאוניברסיטת קייב, שם נרשם לפקולטה למדעים מדויקים, אך עבר לפילוסופיה. בשנת 1914 עבר לאוניברסיטת מוסקבה, אך מלחמת העולם הראשונה הפסיקה את לימודיו. במלחמה שירת כחובש ברכבת בית-חולים. אחרי ששני אחיו נפלו בחזית, חזר אל אמו במוסקבה ואחר יצא לשוטט ברחבי רוסיה וניסה את כוחו בעבודות שונות (בין היתר כמלח ופועל). את סיפורו הראשון פרסם בשנת 1911. במלחמת האזרחים היה חייל בצבא האדום ובמלחמת העולם השנייה היה כתב צבאי.

פאוסטובסקי הרבה במסעות בעולם, ואלו סיפקו לו חומר עשיר ליצירותיו הספרותיות. נודע ביצירותיו ההומניות, אשר זכו לפופולריות רבה בברית המועצות ותורגמו לרוב לשונות אירופה. מסיפוריו: "יצחק לויתן" (1937); "טאראס שבצ'נקו" (1939); ממחזותיו: "סגן לרמונטוב" (1941) ו"בן זמננו" (1949). בשנות השישים היה פעיל יחד עם ידידו הסופר ולדימיר מקסימוב וסופרים נוספים בכתב העת הספרותי "אוקטובר".

עבור פעילותו הספרותית והציבורית הוענק לו עיטור הדגל האדום ועיטור לנין.

בתקופת 1945-1963 הוא כתב סדרת ספרים אוטוביוגרפיים שכוללת 6 כרכים.

• שושנת הזהב; עברית: יצחק צור, מרחביה: ספרית פועלים ('לכל'), 1963.
• השנים הרחוקות; תורגם מרוסית בידי יצחק צור, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תשכ"ו 1966. (רומן)
• נעורים חסרי מנוח; תורגם מרוסית בידי יצחק צור, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תשכ"ז 1967.
• המערבולת; תורגם מרוסית (לרבות קטעי השירים) בידי נילי מירסקי, תל אביב: עם עובד ('ספריה לעם'), תשל"א 1970.

מדיה וקבצים בנושא קונסטנטין פאוסטובסקי בוויקישיתוף

• אתר המוקדש לסופר
• שמואל פרידמן, קונסטנטין פאוסטובסקי, דבר, 31 בדצמבר 1948, המשך
• רות בונדי, קונסטנטין פאוסטובסקי: ילדות בצל האילנות, דבר, 10 ביוני 1966 (עם הופעת התרגום העברי של "השנים הרחוקות")
• ארי אבנר, דרכו של הומאניסט אל המהפכה, דבר, 10 בנובמבר 1967 (עם הופעת התרגום העברי של "נעורים חסרי מנוח")
• איזה פרליס, במלחמה ובמהפכה: ק. פאוסטובסקי – חלק שני של זכרונותיו, מעריב, 16 ביוני 1967 ("נעורים חסרי מנוח")
• י. אבישוב, זקן הסופרים הסובייטים שעמד לימין "הצעירים התוססים", מעריב, 19 ביולי 1968, המשך
• י. אחיגר, "אל תאמין להם"...: פגישה עם הסופר קונסטאנטין פאוסטובסקי בפאריס, מעריב, 2 באוגוסט 1968
• מרדכי אבישי, יהודים ביצירתו של פאוסטובסקי, מעריב, 23 באוגוסט 1968
• איזה פרליס, זכרונות פאוסטובסקי, דבר, 15 בינואר 1971 (עם הופעת התרגום העברי של "המערבולת")
• מרדכי אבישי, ק. פאוסטובסקי מספר על המהפכה הבולשוויקית, מעריב, 12 בפברואר 1971 ("המערבולת")
• קונסטנטין פאוסטובסקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קונסטנטין פאוסטובסקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• קונסטנטין גאורגיביץ' פאוסטובסקי (1892-1968), דף שער בספרייה הלאומית
• קונסטנטין פאוסטובסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• קונסטנטין פאוסטובסקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• קונסטנטין פאוסטובסקי, באתר Discogs (באנגלית)

מיצירתו בתרגום עברי:

• וילה בורגזי, דבר, 17 בפברואר 1967, המשך
• פרשיות מחיי בבל, דבר, 23 בפברואר 1968, המשך (תרגם: ע. ז.)
• במערבולת, דבר, 26 ביולי 1968 (פרק מספרו "סיפור חיים")