משפחת הקונדוריים כוללת שבעה מינים המשתייכים לחמישה סוגים. קיימת התלבטות רבה לגבי מיון הקונדוריים. הקונדוריים שייכים לסדרת הקונדוראים ובעבר השתייכו לסדרת דורסי יום, יחד עם עופות דורסים אחרים. דגימות DNA חדשות מעידות כי הם קרובים גם לחסידאים. המשפחה הקרובה אליהם ביותר היא משפחת הטרטורניסים הנכחדת.
מאפיינים פיזיים
בני המשפחה הם עופות גדולים: משקלם נע בין קילוגרם אחד אצל מיני הקתרטס הקטנים ועד 15 ק"ג אצל קונדור האנדים, שהוא הגדול בין הדורסים ואף מהגדולים שבעופות.
הם מתמחים בדאייה, וכנפיהם הארוכות מותאמות לכך היטב. לקונדורים יש שטח כנפיים גדול יותר מכל עוף אחר, אף כי כנפיהם של חלק מעופות הים ארוכות יותר. גופם חזק ומוצק וזנבם קצר לרוב. ראשם קירח, כתוצאה מהתאמה לאכילת פגרים. המקור חד ומאונקל, ומותאם לקרוע נתחי בשר פגר, עם הבדלים בין המינים: לאורובו ולקתרטס מקור עדין וחלק יחסית המותאם לאכילת החלקים הרכים, ואילו למינים הגדולים יותר מקור גדול המסוגל לקרוע אף את עורה של חיה או בהמה גדולה כפרה או טפיר. רגליהם מותאמות היטב להליכה על הקרקע ולהחזקת הטרף כנגד האדמה בעודם גורעים ממנו נתחים, אך מכיוון שאינם צריכים לרוב לקטול את טרפם, אין לאצבעותיהם יכולת לפיתה וטופריהם קצרים וקהים. צבעיהם לרוב כהים, פרט ללבושו הצבעוני של הנשרון המלכותי.
חושים
חוש הראייה שלהם מפותח היטב, ומאפשר להם לאתר פגרים ממרחקים. גם חוש השמיעה מפותח. מיני הקתרטס מסוגלים אף לאתר פגר באמצעות חוש הריח, תכונה נדירה בין העופות.
הרגלי תזונה
הקונדוריים עשויים לקטול חיות קטנות, חלשות או פגועות, בייחוד המינים הגדולים, בעזרת כוחם ומקורם הגדול, אולם פגרים מהווים את עיקר מזונם. קונדורים עשויים לאכול פגר בכל גודל ובכל מצב, אם כי הם מעדיפים פגרים של חיות גדולות. אלה עשויים למשוך אליהם מספר רב של פרטים ומינים. בדומה לנשרי העולם הישן, הזהים להם במזונם, גם בין הקונדורים ניתן לראות סדר ברור בין המינים סביב הפגר: הקתרטס הם לרוב הראשונים אשר מאתרים את הפגר בעזרת חוש הריח המפותח שלהם, ועשויים לנחות עליו בעשרותיהם. היות שמקורם חלש יחסית, הם נוברים בעיני הפגר או בחלקיו הרקובים או הרכים יותר כגון הפה או פי הטבעת. האורובו השחורים עוקבים לרוב אחר הקתרטס מאחר שלהם עצמם אין חוש ריח ומפותח, ומשאותר הפגר הם נוחתים עליו בהמוניהם, לעיתים במספרים העולים פי כמה על הקתרטס. הם תוקפניים מאוד ועל אף שהם דומים לקתרטס בגודלם, הם אינם מתקשים לסלקם מהפגר. מקורם דק וארוך, מותאם היטב לחדור דרך חלקיו הרכים של הפגר בדומה לקתרטס, אך עדיין לא חזק דיו לבתק את עורו של פגר גדול. בהגיע הנשרונים המלכותיים (באזורים בהם הם מצויים), הגדולים במידה ניכרת משאר המינים הקטנים, הללו מפנים להם את דרכם לפגר והם לא מתקשים לבתק את עורו בעזרת מקורם החזק. הקונדורים הגדולים הם לרוב האחרונים המגיעים לפגר, אך הם גדולים פי כמה וכמה משאר המינים ועל כן הודפים אותם בקלות הצידה. בעזרת מקורם החזק הם קורעים את עור הפגר בקלות, ומשסיימו רשאים שאר המינים להמשיך באכילה.