קול קורא הוא פרסום רשמי מטעם גוף או אדם. לקול קורא שתי פונקציות ידועות:

1. תהליך בעל קווי אופי דומים למכרז – במקרה זה, מיועד הקול קורא לחבר בין תקציב ייעודי למבצע. לפיכך, תוכני הקול קורא יכללו לרוב: פירוט העבודה הנדרשת; תקציב ייעודי שהגוף המפרסם מוכן להעמיד לטובת העבודה; תנאים להגשת תוכנית עבודה; תנאי סף של מגישי ההצעה (גיל מסוים, ניסיון בתחום מומחיות וכיוצא בזה); קריטריונים שמשמשים את הגוף המפרסם לבחירת ההצעה הטובה ביותר.
2. העלאת תשומת לב ציבורית – במקרים אלו, הקול קורא יעסוק בסוגיה, אירוע או מיזם – אליו מתבקשים בני אדם או ארגונים להצטרף, לתרום מהונם וממשאביהם, או להגיש מועמדות כדי להצטרף לקבוצת עניין לקידום נושא מסוים.

קול קורא שמבקש מידע מספקים פוטנציאליים על מנת להשוות ביניהם נקרא RFI (Request For Information – בקשה לקבלת מידע).

קולות קוראים יכולים להתפרסם במגוון של נושאים,^[1][2] מטעם מגוון של ארגונים (עמותות, משרדי ממשלה, חברות עסקיות, התאגדויות וכיוצא בזה). מטרת ה"קול קורא", היא בדרך כלל לנצל תקציב מסוים, על ידי פרסום הזמנת עבודה ייעודית אשר כוללת תנאי סף וסעיפים לביצוע. הציבור הרחב מתבקש להיענות לקריאה זו על ידי מילוי טפסים ייעודיים מאת המפרסם. בתום הליך ברירת הבקשות שהוגשו, נבחרים הזוכה או הזוכים לפי הקריטריונים שנקבעו מראש ופורסמו ב"קול קורא". רוב משרדי הממשלה מפרסמים קולות קוראים אותם ניתן למצוא כדרך קבע בפרסומים באתר הרשמי של משרדי הממשלה. "קול קורא" עוסק לרוב בסוגיה (למשל, קידום אומנות מקומית), אירוע (למשל, ארגון כנס למשרד ממשלתי) או מיזם (למשל, הקמת מערך לוגיסטי לרשות מוניציפלית). בנוסח ה"קול קורא" מתבקשים בני אדם או ארגונים להצטרף או להגיש מועמדות. לעיתים, זכייה ב"קול קורא" משמעה קבלת כספי מימון לטובת נושא מסוים שה"קול קורא" מעוניין לקדם, אולם הדבר קשור באופי ה"קול קורא" ובזהות הגוף המפרסם ומטרותיו.
בשונה ממכרז, המפנה בדרך כלל אל מיזם עשייה מוגדר ששכר בצדו; "קול קורא" פונה אל הציבור במגוון תחומים כגון:
התנדבות והשתתפות ביעדים חברתיים, כנסים אקדמיים וכתיבת עבודות מחקר, ביצוע תוכנית/פרויקט מתמשך על ידי ספקים ועוד.

מקור הביטוי הוא בפסוק בספר ישעיהו: "קול קורא במדבר".^[3] בהקשר המקורי ישנן שתי פרשנויות לביטוי.

מאחר שמדבר הוא מקום שומם, קריאה בקול רם לא תעזור לקורא וככל הנראה לא תשמע על ידי איש. לפיכך הביטוי מבטא אמירה חסרת תוחלת. למשל: "אורי ביקש מחבריו לעזור לו בהובלת חפציו לביתו החדש, אולם דבריו היו כקול קורא במדבר".

רוביק רוזנטל, עיתונאי וחוקר השפה העברית ומקורותיה, טוען שמשמעותו של הביטוי השתבשה עקב שינוי בפיסוק המשפט המקורי בתרגום השבעים ובברית החדשה. לפי הסבר זה, מובנו התנ"כי המקורי של הביטוי הוא להביע כיצד כולם נשמעים כאשר אלוהים קורא. רוצה לומר, אפילו במדבר ישמעו כאשר אלוהים קורא.^[4]

כיום השימוש מופיע בעיקר במילים "קול קורא" כשמשמעותו קריאה לציבור. בשימוש "קול קורא במדבר" משתמשים בדרך כלל במשמעות קריאה שאינה נשמעת.

הביטוי נמצא בשימוש עברי מודרני החל מראשית הציונות, כאשר משמעות הפרסום היא לרוב העלאת תשומת הלב הציבורית לנושא. דוגמה טובה לשימוש בביטוי מצויה במאמרו המפורסם של יוסף ויתקין בשם עמנו וארצנו קול קורא מ-1903, בו הוא קורא ליהודים באירופה לעלות לארץ למרות הקשיים הרבים.^[5][6]