קְוִינְטֶן מַסֵיְיס (נכתב גם מטסיס או מאסיס, בהולנדית: Quinten Massijs;[1] 1466 – 1530) היה ציירפלמי מסורתי ומייסד אסכולת אנטוורפן. מסייס נולד בלוון, שם עבד כנפח בטרם הפיכתו לצייר. מסייס היה פעיל באנטוורפן במשך 20 שנה, ויצר עבודות רבות בעלות שורשים דתיים עם נטיות סאטיריות.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
הדיווחים המוקדמים ביותר על חייו מורכבים בעיקר מאגדות, וקיים מעט מאוד תיעוד לאופי פעילותו או אופיו. אולם מסייס ידוע כיליד לוון שחי את חייו בצניעות כנפח. נולד ליוסט מסייס (1483) וקת'רין ואן קינסקן בין 4 באפריל ל-10 בספטמבר בשנת 1466. והיה אחד מארבעה ילדים במשפחה עם הכנסה ממוצעת ויציבה. האגדה על חייו מספרת כי נטש את מקצועו כנפח כדי לחזר אחרי אשתו שמצאה את הציור למקצוע רומנטי יותר.
סגנונו
שורשי אימונו של מסייס אינם ידועים, אולם סגנונו משקף את האיכויות האמנותיות של דירק באוטס (Dirk Bouts) אשר הביא ללוון השפעות מהאנס ממלינג ורוחיר ון דר ויידן. כאשר מסייס התיישב באנטוורפן, בגיל 25, סגנונו האישי תרם שם רבות להחייאת האמנות הפלמית בנוסח ואן אייק וון דר ויידן, והיה עמית של יואכים פטיניר מייסד סגנון הציור נופי עולם.
מסייס עזב את לוון בשנת 1491 והפך למאסטר בגילדת ציירי אנטוורפן. עבודותיו הסטיריות הידועות ביותר הן "הדוכסית המכוערת" (1515), "דיוקן של גבר קשיש" (1513), ו"חלפן הכספים ואשתו" (1514). שכולן מספקות פרשנות על תחושותיה של החברה האנושית. מסייס עסק גם בציורי מזבח על לוחות טריפטיכון שהמפורסם שבהם נבנה עבור כנסיית פטרוס הקדוש בלוון.
עבודתו של מסייס נחשבה לבעלת תחושות דתיות חזקות עם מאפיינים פלמיים מסורתיים ומלווה בריאליזם עם העדפה לגרוטסקי. ברשמיו קיימת הקפדה על פרטים עם השפעות של אור וצל ותשומת לב לתכשיטים, שולי הבגדים וקישוטים בכלל.
למסייס הייתה מיומנות רבה כצייר דיוקנאות, והוא הושפע בסגנונו מבני דורו לוקאס ואן ליידן ויאן מאביוס (Jan Mabuse). דיוקנאותיו מפגינים מאפיינים רגשיים אישיים עם בדידות רבה המשקפת את דבקותו בריאליזם כטכניקה.