קוודקופטר (באנגלית: Quadcopter) הוא סוג של כלי טיס אשר מונע באמצעות ארבעה מדחפים. ארבעת הרוטורים ממוקמים בדרך כלל על גפיים בצורת צלב. על מנת לכוון את תנועת הקוודקופטר, ישנו מנגנון שגורם לכך שזוג של מדחפים פונים לאותו כיוון.

תצורה זו שימשה כקוריוז עבור כלי טיס עד העשור השני של המאה ה-21 בו ההתקדמות בתחום האלקטרוניקה, ייצור מוזל של בקרי טיסה, מדי תאוצה, מערכות GPS ומצלמות דיגיטליות הובילו לשימוש בתצורה זו ברחפנים. הקוודקופטר הפך לאחד מכלי הטיס הבלתי מאוישיים הפופולריים ביותר בשוק הפרטי.^[1]

הקוודקופטרים היו בין כלי התעופה הכבדים הראשונים שהצליחו להמריא אנכית בהצלחה, למרות שלדגם הקוודקופטר הראשון היו ביצועים ירודים. ב-1922 הממציא האמריקאי ג'ורג' דה בוטזאט היה הראשון שהטיס קוודקופטר. אף על פי כן, הוא הצליח להטיס אותו רק בגובה מקסימלי של 5 מטרים מהקרקע ועל כן צבא ארצות הברית סיים בהמשך את החוזה עימו.

בתחילת שנות ה-20 נבנה באירופה הקוודקופטר של הממציא הצרפתי אטיין אוהמיכן אשר בשנת 1924 המריא לגובה 10 מטרים מהקרקע בטיסה שארכה שבע דקות.

כיום הקוודקופטרים משמשים בעיקר ככלי טיס בלתי מאוישים הנשלטים מרחוק.

השימוש הגדול ביותר של קוודקופטרים ברחבי העולם הוא בתחום של צילום אווירי.

קוודקופטרים משמשים בעיקר כוחות צבא ומשטרה למעקב אווירי, אך גם משימות חיפוש והצלה בסביבות עירוניות.

מדיה וקבצים בנושא קוודקופטר בוויקישיתוף