קבוצת סקאל הייתה קבוצת חברות ישראלית, שהוקמה על ידי האחים סולי ומאיר סקאל, ועסקה ביבוא ושיווק של מוצרי צריכה פטורים ממסים, ביבוא של מותגים בינלאומיים בתחומי האופנה וההנעלה, צעצועים, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה ביתית ובהפעלת רשתות קמעונאיות של אופנה, ספורט ומוצרי אלקטרוניקה[1].
היסטוריה
השנים הראשונות
אביהם של האחים סקאל היה בנקאי ואיש עסקים בבירות, וב-1956 עלתה המשפחה לישראל[2]. אביהם הקים חנות שטיחים ברחוב דיזנגוף, סולי סקאל כנער הכניס את חסכונותיו לעסק ונהפך לשותף. שהיה חייל בן 19, אביו נפטר, וכשאמו נפטרה, ארבע שנים לאחר מות אביו, הוא קטע את לימודיו באוניברסיטה ונכנס לעולם העסקים שעול פרנסת המשפחה עליו[3]. בשנת 1979 קיבל סולי סקאל, יחד עם אחיו מאיר, אישור לשווק מוצרים פטורים ממס לכוחות האו"ם וצד"ל בדרום לבנון, והם שיווקו להם סיגריות, משקאות חריפים ומוצרי חשמל. לאחר מלחמת לבנון הראשונה, שאזור דרום לבנון עבר לשליטת ישראל, התרחבו עסקי האחים מאחר שהאזור הפך למעין אזור סחר חופשי, בלי מיסים[1]. ב-1986 פתחו האחים חנות גדולה למכירת מוצרים פטורים ממכס לתיירים, דיפלומטים וסגל האו"ם בתל אביב[4]. החנות שפעלה בשם "סקאל סנטר" הוקמה בקומת הקרקע של מתחם בית הטקסטיל וזכתה להצלחה רבה[2]. אחר כך פתחו חנות "סקאל סנטר" גם בירושלים[5].
גידול והתרחבות
התרחבות עסקיה של הקבוצה הגיעה עם הזכייה במכרז להפעלת חנות הספורט במתחם הדיוטי פרי בנמל התעופה בן-גוריון, בשנת 1989, שם מכרו בעיקר נעלי ספורט של מותגים פופולריים במחירים נמוכים[6]. לצורך הפעלת החנות הקימו את חברת "סקאל ספורט", כיבואנית רשמית של מגוון מותגי אופנה אירופאים ואמריקנים בתחומי ההלבשה וההנעלה. "סקאל ספורט" החלה להתמודד על זיכיונות לשיווק מותגים בינלאומיים בישראל. שני המותגים הראשונים ששווקו על ידה היו טימברלנד וקדס, וב-1995 פתחה החברה שתי חנויות נוספות, מלבד זו שבנתב"ג. אחר כך הרשת פתחה במהירות סניפים נוספים עבור המותגים שייצגה בישראל[7]. היא קיבלה גם את הייצוג של המותגים DKNY (קו האופנה העממי של המעצבת דונה קארן)[8], קלווין קליין[9], פולו ראלף לורן[10], מותג האופנה השווצרי "באלי" (Bally) ומותגים נוספים[11]. ב-1999 הוקמה רשת חנויות "אמפוריום" (Emporium), רשת יוקרה המשווקת מגוון מותגי אופנה בינלאומיים[12].
בשנת 1996, חיים סקאל, בנו הבכור של סולי, שקודם ניהל "סקאל ספורט", החל להקים עסקים משלו. הוא הקים חברת החזקות בשם VHS שעסקה גם ביבוא מותגי אופנה בינלאומיים[13]. בנוסף הקימה עם שותף את "סקאל ביטוח", סוכנות ביטוח שהתמחתה בביטוח לעסקים[14], ביטוח ימי ואווירי וביטוח לוגיסטי[15]. רכשה 15% ממניות בית ההשקעות ברגר הולדינגס[16], שנמכרו כעבור שנתיים[17]. ורכשה ומיד מכרה את השליטה בחברת התעופה כים ניר[18]. בתחילת 2005 רכש סולי סקאל 25% ממניות VHS[19].
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20
בשנת 1997, זכתה הקבוצה במכרז של רשות שדות התעופה להפעלת חנות מוצרי חשמל ואלקטרוניקה בנמל התעופה בן-גוריון[20]. החנות של סקאל הורידה את המחיר של מוצרים שונים, בעיקר של מכשירי וידאו, מתחת ל-200 דולר, רף תשלום המס, והדבר הפך את חנות האלקטרוניקה בדיוטי-פרי לעמוסה ביותר. קבוצת סקאל גם ניצלה בצורה יעילה את הסדר ה"פטור ושמור", המאפשר ללקוחות להשאיר את המוצרים שרכשו בשדה התעופה ולאסוף אותם לאחר שובם לישראל[21]. רשתות מוצרי חשמל ואלקטרוניקה אחרות בישראל עתרו נגד הסדר ה"פטור ושמור" לבג"ץ[22], אך הפסידו בעתירה[23]. פעילות "סקאל דיוטי פרי" התרחבה גם לנמל התעופה חיפה (שם זכתה החברה בזיכיון להפעלת מתחם הדיוטי-פרי כולו)[24], למעבר הגבול עם ירדן[25] ולנמל התעופה עובדה[26].
בשנת 1998, נבחר סולי סקאל, על ידי איגוד הפרסומאים והמפרסמים, לאיש השיווק של השנה[27]. באותה שנה רכשה קבוצת סקאל 50% מקבוצת "פלאנט איי", יבואנית של מוצרי צריכה שכללה שלוש חברות בת: "פלאנט ספורט" שהייתה יבואנית המותג ריבוק, "פלאנט טויס" שהייתה יבואנית של צעצועי מאטל, פישר פרייס וטייקו, ו"פלאנט טיים" שהייתה יבואנית שעוני ראדו, אוריינט, סקטור ופייר בלמן[28]. ב-2001 מכרו את "פלאנט טיים"[29].
בשנת 1999, הקימה הקבוצה את חברת "סקאל ישיר" למכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, תחילה פעלה בתוך סניפי המשביר לצרכן. שותפות זו הסתיימה ב-2002 בעקבות קשיים במשביר לצרכן[30]. אחר כך תכננה לפעול בתוך סניפי רשת "אייס קנה ובנה"[31]. במקביל הקימה קבוצת סקאל רשת חנויות משלה, שהחלה לפעול החל מ-2003 תחת השם "סקאל אלקטריק"[32]. רשת "סקאל אלקטריק" כללה בשיאה כ-25 סניפים[33].
העשור הראשון של המאה ה-21
בשנת 2000, הקימה הקבוצה את חברת "סקאל און ליין" חברה בת למסחר אלקטרוני[34]. האתר שהוקם התמקד תחילה בעיקר במכירת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ואחר כך הציע גם מוצרי ספורט, הלבשה, צעצועים ושעונים[35]. אלו נשלחו לבית הלקוח ישירות ממחסני ההפצה של סקאל[36]. האתר הפך תוך זמן קצר לאתר המסחר אלקטרוני הפופולרי בישראל[37], ולטענת החברה היה רווחי כבר מימיו הראשונים[38].
בשנת 2001, חברת הבת "סקאל דיוטי פרי" קיבלה את הזיכיון לייבא ולשווק בישראל את מוצרי החשמל והאלקטרוניקה של התאגיד הקוריאני LG ושל התאגיד היפני JVC[39][40]. בנוסף פתחה חנות מחשבים ומולטימדיה, בשם "סקאל היי טק", בדיוטי פרי בנתב"ג[41]. בספטמבר 2005, נחתם הסכם בין קבוצת סקאל וניופאן (יבואנית של מוצרי אלקטרוניקה ומכשירי חשמל) על הקמת חברה בבעלות שווה, לייבוא מותגי האלקטרוניקה LG ו-JVC[42]. ניופאן וסקאל לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע לשווי העסקה והיא התפוצצה במאי 2006 מבלי שיצאה לפועל - סקאל החליטה להמשיך לשווק בעצמה את שני המותגים[43]. ביולי 2007 נכנסה ניופאן לשותפות בחנות החשמל של סקאל בדיוטי פרי[44].
בשנת 2002, הקימה הקבוצה את "סקאל אאוטלט", מרכז לשיווק עודפים של הקבוצה בקניון קסטרא בחיפה[45]. במרכז העודפים פעלו כ-20 חנויות של מותגים בינלאומיים מתחום האופנה, ההנעלה, החשמל והאלקטרוניקה ששיווקה הקבוצה[46]. בשנת 2005 נסגר מרכז העודפים[47]. באותה שנה זכתה הקבוצה במכרז להפעלת חנות דיוטי-פרי בטרמינל הנוסעים של נמל אשדוד[48]. הקבוצה זכתה שוב במכרז של נמל אשדוד ב-2010[49].
בשנת 2003, זכתה קבוצת סקאל בזיכיון לשיווק מותג האופנה "נאוטיקה" בישראל, וביוני 2003 פתחה חנות ראשונה של המותג בקניון ארנה הרצליה[50]. קבוצת סקאל הייתה לקוח עוגן של קניון ארנה שנפתח באותה עת, היא שכרה 7,500 מ"ר מסך כל שטחי המסחר בקניון, במטרה להקים מספר חנויות עובר המותגים הבינלאומיים ששיווקה בישראל ועבור רשת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה שלה[51]. היא גם הקימה מתחם בקניון בשם "View", ששילב חנויות אופנה וספורט, אזור למופעי מוזיקה ובילוי, ולרכישת מזון ומשקאות[52]. באותה תקופה גם הקימה רשת אופנת ילדים בשם "סקאל קידס"[53].
בסוף שנת 2004, החלה "קבוצת סקאל" להפעיל שורה של חנויות בטרמינל 3 החדש, בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שזכתה במספר מכרזים. כולל חנות החשמל והאלקטרוניקה[54], חנות השעונים[55], חנות אופנת הילדים[48], וחנות הצעצועים והמשחקים בדיוטי פרי[56].
ב-2006 מכרה הקבוצה 50% מחברת הבת "סקאל שעונים" לה.שטרן לפי שווי של 10 מיליון ש"ח[57]. בעקבות העסקה נפתחה חברה משותפת - "סקאל ה.שטרן שעונים" וחנויות השעונים שבידי "סקאל שעונים" בנתב"ג הועברו לידי החברה המשותפת[58].
קשיים ומכירת פעילות הקבוצה
החל משנת 2005 חלה האטה בעסקי המשפחה, ממספר סיבות: פעילות הקבוצה בדיוטי פרי בנתב"ג נפגע קשה בעקבות החלטת שר האוצר בנימין נתניהו להפחית את שיעורי המכס ומס הקנייה בצורה חדה[59]. מחירי מוצרי החשמל בישראל ירדו ונמחק פער מחיר המוצרים בדיוטי פרי. במקביל ספגה קבוצת סקאל הוצאות רבות על העברת החנויות לטרמינל 3, והיה לה חוזה בו התמלוגים לרשות שדות התעופה הוצמדו לעלייה בכמות הנוסעים בנמל. אך למרות העלייה בכמות הנוסעים, המכירות בדיוטי פרי ירדו ב-50%. במשך מספר שנים ניסתה הקבוצה לצאת מהחוזה עם רשות שדות התעופה, שמקביל צברה הפסדים של מאות מיליוני שקלים על פעילות זו[60]. ב-2008, לאחר שרשות שדות התעופה הסכימה להתיר את החוזה (שבמקור היה אומר להמשיך עד 2013), חנות מוצרי החשמל של הקבוצה בנתב"ג נסגרה ואיתה גם פעילות רשת "סקאל אלקטריק"[61][62][63]. בנוסף ההשקעה הגדולה של משפחת סקאל בקניון ארנה התבררה כטעות. הקמת מתחם "VIEW" בקניון עלתה לקבוצה כ-7 מיליון דולר[52]. אך הקניון לא עמד בציפיות, מספר הקונים בו היה נמוך בצורה משמעותית מהתחזיות, והקבוצה נאלצה לסגור את המתחם, דבר שהוריד לטמיון את כל ההשקעה בו[64].
במשך כעשור, במטרה לכסות את ההפסדים ולהחזיר את החובות שצברה, מכרה קבוצת סקאל בהדרגה את כל הפעילות שלה. ב-2008 חברת סקאל ספורט מכרה 50% מהבעלות בחברת "סופר ברנדס" לחברת האופנה וההנעלה בריל. "סופר ברנדס" ייבא את מותגי האופנה ניין ווסט, קדס, אן קליין ואיזי ספיריט[65] ב-2010 מכרה חברת סקאל ספורט את מלוא הבעלות לבריל[66]. ב-2011 הפסידה החברה במכרז רשות שדות התעופה והפסיקה להפעיל את חנויות הצעצועים, בגדי הילדים והשעונים בנתב"ג[67], וב-2012 הפסידה החברה במכרז להפעלת חנות הדיוטי פרי בנמל התעופה עובדה[68]. ב-2014 מכרה 50% מפעילות יבוא מותגי האופנה האחרים של חברת "סקאל ספורט" לקבוצת בריל[69]. ב-2015 מכרה את זיכיון טופשופ בישראל[70]. ב-2018 מכרה הקבוצה לאיש העסקים טדי שגיא את חברת "לים" ואת פעילות הדיוטי פרי שלה[71]. ב-2019 חברת SBN, חברה בבעלות משותפת של קבוצת בריל וסקאל רכשה את פעילות רשת חנויות אמפוריום שהייתה בבעלות מלאה של קבוצת סקאל[72]. ב-2021 מכרה את מלוא הבעלות בחברת SBN לבריל[73].
במקביל בתקופה זו, למרות הקשיים ומכירה של פעילות, הקבוצה פתחה עסקים חדשים. בין השאר הקימה רשת חנויות עבור המותגים קוויקסילבר ורוקסי[74], והקימה ב-2010 רשת חנויות נעליים של המותג Payless Shoes, אך היא נסגרה לאחר 4 שנות פעילות[75].
בתחום הדיוטי-פרי, הקבוצה פתחה מספר חנויות פטורות ממכס לאחר שזכתה במכרזים להפעלתם - ב-2011 נפתחו חנויות בנמל אשדוד[76] ובנמל חיפה[77] וכן 3 חנויות לממכר שוקולד בנתב"ג[78], ב-2013 נחתם הסכם להפעלת חנויות באוניות של מנו ספנות[79], וב-2015 חזרה הקבוצה להפעיל את חנויות הצעצועים[80] ובגדי הילדים[81] בנתב"ג. ב-2017 אף גברה הקבוצה על הצעתה של ג'יימס ריצ'רדסון להפעלת חנויות הדיוטי-פרי בנמל חיפה, והפכה להיות המפעילה היחידה של חנויות אלו (לאחר שבמכרז הקודם זכו 2 החברות ביחד והפעילו זו לצד זו חנויות בנמל)[82].
החזקות
בין החברות שהחזיקה הקבוצה במשך השנים היו:
חברת "אחים סקאל" - חברה שהוקמה בשנת 1979, ועסקה בשווק מוצרים פטורים ממס ואחר כך הפכה לחברת האם של הקבוצה.
חברת "לים סקאל" - חברה שנרכשה ב-2002 מחברת "צים". היא נוסדה ב-1936 ועיקר פעילותה הוא באספקת ציוד לספינות העוגנות בנמלי ישראל, בנוסף הכניסה לתוכה קבוצת סקאל את פעילות השיווק של מוצרי צריכה פטורים ממסים לקהיליית הדיפלומטים, לשגרירויות, לכוח הרב-לאומי המוצב בישראל[83]. היא גם הפעילה את חנויות הדיוטי-פרי בנמלי הים בישראל, ושיווקה מוצרי דיוטי-פרי לאוניות נוסעים, לאוניות מסע ולחברות התעופה הישראליות[84].
חברת "סקאל ספורט" - עסקה ביבוא מותגי אופנה בתחומי ההלבשה וההנעלה, והפעילה חנויות של המותגים בישראל.
חברת "סקאל אינטרנשיונל" - חברת בת של סקאל ספורט, שעסקה במתן זיכיונות על מותגים המיוצגים על ידי סקאל ספורט בישראל.
חברת SBN - חברה שמנהלת את המותג האופנה האמריקני "נאוטיקה" בישראל והייתה בבעלות משותפת שווה של "קבוצת סקאל" וחברת "בריל".
חברת "סקאל דיוטי פרי" - הוקמה בשנת 1997 והפעילה חנויות פטורות ממכס בנתב“ג. אחר כך עסקה גם בייבוא ובשיווק סיטונאי של מוצרי אלקטרוניקה, שעונים וצעצועי ילדים (תחת מותגי סקאל אלקטריק, סקאל שעונים וסקאל טויס).
חברת סקאל INFLIGHT - חברה שפעלה מסינגפור, עסקה באספקת מוצרי דיוטי פרי לחברות תעופה.