קָאָת (או: קָאַת) הוא מין עוף דורס לילה, שהוזכר בתורה ברשימת העופות הטמאים, ובישעיהו ובתהילים כעוף מדברי, המסמל חורבן של מקום. זיהויו של העוף אינו ברור ונתון למחלוקת בין החוקרים. בין השאר, יש המזהים אותה עם העוף הנקרא כיום לילית מדבר (Strix Butleri), הדומה לכוס החורבות, אך גדול ובהיר ממנו. היו גם שזיהו אותה עם תת-מין של כוס החורבות, Athene Noctua Saharae. לעיתים זוהה הקאת גם כשקנאי^[1][2].

בספר ויקרא נאמר:

וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם: [...] וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם.

— ספר ויקרא, פרק י"א, פסוקים י"ג–י"ח

איסור זה באשר לקאת חוזר על עצמו בספר דברים (י"ד, י"ז).

רמז למהותו של העוף ניתן ללמוד מספר ישעיהו, שם נאמר:

וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד, וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ, וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ.

— ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"א

בספר צפניה, שם נאמר:

וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל חַיְתוֹ גוֹי, גַּם קָאַת גַּם קִפֹּד, בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ, קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, חֹרֶב בַּסַּף, כִּי אַרְזָה עֵרָה.

— ספר צפניה, פרק ב', פסוק י"ד

כך שמדובר ככל הנראה בעוף לילי, המסמל שממון וחורבן של מקום (בהקשר זה מופיעה הקאת יחד עם הקפוד, שבמקרים אלו^{[דרושה הבהרה]} הוא עוף לילי). כן עולה גם מן הכתוב:

דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר, הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת.

— ספר תהילים, פרק ק"ב, פסוק ז'

מכתוב זה עולה גם, ככל הנראה, שעוף זה נוהג להשמיע קולות הדומים ליללות ובכיות בלילה.

בתלמודים מזוהה הקאת כציפור הנקראת בלשונם 'קיק'^[3], מזיהוי זה משתמע ש'שמן הקיק' המופיע במשנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה א' כאחד השמנים הפסולים להדלקת נר שבת מופק מציפור זו. בתלמוד הבבלי מוסיפים שציפור ה'קיק' שוכנת "בכרכי הים". רס"ג תרגם את המילה למילה הערבית 'קוק', שהרב יוסף קאפח מסבירה כ"עוף מים לבנבן בעל מקור ארוך, חי מציד דגים", ומשום זה יש הסוברים שהקאת הוא השקנאי המוכר לנו היום ש"מקיא" את הדגים מפיו ואוכל אותם.

בקרב החוקרים החדשים, יש המזהים אותה עם העוף הדומה לכוס החורבות, לילית מדבר (Strix Butleri); פליקס^[4] מזהה אותה עם תת-מין של כוס החורבות אשר שמו המדעי הוא Athene Noctua Saharae.

שמה של הקאת נגזר אולי מהמייתה, או על שם הקאתה את עצמות הטרף שלה, כדרכם של דורסי הלילה.

בעוד שבתורה מנוקד שמה של הקאת בשני קמצים (קָאָת), בנביאים הוא מנוקד בקמץ ופתח (קָאַת).

• אלקנה ביליק, ספקות במדובר על החי בפרשת שמיני, באתר דעת