קארוי פאפ (במקור פולק, בהונגרית: Pap Károly; שופרון, 24 בספטמבר 1897– ברגן-בלזן, 1945) היה סופר, משורר ומחזאי הונגרי-יהודי שנספה בשואה. אביו היה הרב מיקשה פולק, שנספה באושוויץ.
ביוגרפיה
קארוי פאפ נולד בעיר שופרון למשפחת רבנים. ואביו, מיקשה פולק, היה הרב הראשי של הקהילה היהודית הניאולוגית הגדולה בעיר הולדתו.
כשסיים קארוי פאפ את לימודיו בתיכון, התנדב לשרת בצבא האוסטרו-הונגרי. כחייל נלחם במלחמת העולם הראשונה, ובתום המלחמה נטל חלק בהונגריה ברפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919, אשר הביאה במדינה לשלטון קומוניסטי קצר-ימים. בתוקף תפקידו בגדודים הקומוניסטיים שימש מפקד צבאי בעיירה מורקרסטור (מחוז זאלה, דרום-מערב הונגריה). עם נפילת הממשלה השמאלנית של בלה קון ועליית האדמירל מיקלושׁ הורטי לשלטון, נכלא פאפ ונגזר עליו עונש מאסר באשמת ביזת רכושו של בעל-אדמות עשיר בתקופת שירותו לצד כוחות השמאל. כעבור כשנתיים, עם ריצוי עונשו, היגר לווינה וחי בה בין השנים 1923 ו-1925. למן שובו לבודפשט התחיל פאפ לפרסם מיצירותיו, בראש ובראשונה בכתב-העת הספרותי ואמנותי הנודע ניוגט וכן בעיתוני האשט. העניינים העיקריים שכתיבתו התמקדה בהם לאורך כל דרכו הספרותית היו התחבטות בשאלות הזהות היהודית, חיפוש האלוהים ותהייה אחר מאפייני הדתיות המשיחית.
בספר ביכוריו, קובץ המאמרים "מיכאל" (1929), וברומן הראשון שכתב, "שחררת אותי מהמוות" (1932), מתח הסופר ביקורת נוקבת על אירועי זמנו ועל סממני תקופתו באמצעות סיפורים הדנים בדמותו של משיח חדש. הרומן השני פרי עטו, "התחנה השמינית" (1933), עסק בניתוח בעיות בעלות אופי הגותי-דתי. רוח כתיבתו של הסופר ביצירה זו קרובה לרוח הבשורות בברית החדשה ולהשקפות הנוצריות המובעות בכתבי דוסטויבסקי. בשנת 1935 פרסם פאפ את חיבורו "פצעים וחטאים יהודיים", ומסה זו הגבירה את המודעוּת באשר לתמטיקה של כתיבתו ועוררה ויכוחים נרגשים וסוערים בקרב קוראיו. שנה לאחר מכן טורפדה הענקת פרס באומגרטן היוקרתי לסופר בשל עברו ה"פלילי". הרומן השלישי, האחרון והמפורסם ביותר של פאפ, הוא ספרו "עזראל" (1937), הנחשב גם לעידית יצירתו. הספר תורגם לעברית בידי רמי סערי וראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2004. ספר זה, כמוהו כקובץ הסיפורים "חסד" שהתפרסם אף הוא בשנת 1937, מבוסס על יסודות אוטוביוגרפיים ומתמקד בדמותו של ג'רג' (ג'ורי) עזראל, המספר ובן-דמותו של הסופר בילדותו. מבין מחזותיו של פאפ מבטא במיוחד "מֹשֶׁה" (1942) את ההתייחסות לדמות נבואית חריגה ובולטת ואת מחשבות הסופר ביחס לגורל עמו המיוסר ובאשר לאפשרות גאולתו.
ב-23 במאי 1944 נלקח הסופר למחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), וב-2 בנובמבר אותה שנה נשלח למחנה בוכנוואלד. ב-30 בינואר 1945 נמנה עדיין עם החיים. לאחר מכן אבדו עקבותיו. הוא הועבר כנראה למחנה הריכוז בברגן-בלזן ושם מצא אות מותו.
הוריו ואחותו הגדולה נספו אף הם בשואה, ואילו אחיו הבכור הצליח לשרוד ובתום מלחמת העולם השנייה היגר לדרום אמריקה.
כתביו
- מיכאל Mikáél (elbeszélés, 1929)
- שחררת אותי ממוות Megszabadítottál a haláltól (regény, 1932)
- התחנה השמינית A VIII. stáció (regény, 1933)
- פצעים וחטאים יהודיים Zsidó sebek és bűnök (vitairat, 1935)
- חסד Irgalom (elbeszélés, 1937)
- עזריאל Azarel (regény, 1937)
- בת-שבע (דרמה) Batséda/Bátséba (dráma, 1940)
- משה (דרמה) Mózes (dráma, 1944)
- צעיף הבתולין A szűz(i)esség fátylai (novellák, 1945)
- פסל השלג A hószobor (novellák, válogatta Keresztury Dezső, 1954)
- מזל Szerencse (novellák, válogatta Galsai Pongrác, 1957)
- זה קרה בעיר ב. B. városában történt I.-II. (novellák, 1964)
- מחזותיו של קארוי פאפ Pap Károly színművei (1973)
- האדם שצץ A fölbukkanó ember (elbeszélés, 1977)
מידע נוסף
קישורים חיצוניים
