צלאת אל עזמה (נקרא גם בקיצור: "צלאת לעזמה" ובתרגום לעברית: בית הכנסת הזרים - המגורשים. בערבית: كنيس صلاة العزامة) הוא מתחם בתי כנסת מרכזי במלאח של העיר מרקש שבמרוקו, שהוקם על ידי מגורשי ספרד או צאצאיהם.
היסטוריה
בית הכנסת נבנה על ידי מגורשי ספרד, בראשם רבי יצחק דילויה, רב קהילת המגורשים במרקש. וכך מוסר מקור מהמאה ה-18.[1] בדומה למקבילו צלאת תלמוד תורה היה המתחם הומה במתפללים ובלומדים שמילאו את המקום בכל שעות היום. עד לשנות השישים של המאה ה-20 שכנו במקום ישיבה גדולה לאברכים וישיבה קטנה לצעירים, בהן לימדו החכמים המפורסמים בעיר, מהם: רבי יעקב דהאן, רבי אברהם אביטבול ואחרים.
תיאור המקום
במתחם ארבעה אולמות לימוד המקיפים חצר גדולה ונאה, שכל אחד מהם מכיל את ציוד הדרוש כדי לשמש גם כמקום תפילה. בצד הדרומי בית הכנסת הגדול שבקומה מעליו שכנה הישיבה הגדולה. כיום פעיל במקום בית כנסת ומוזיאון של הקהילה היהודית בעיר.
גלריה
ראו גם
לקריאה נוספת
חביב אבגי, אבני זיכרון לקהילת מראקש, עמודים: רא - רב, לוד, תשס"ד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יוסף אביב"י, כתבי היד הרבניים ספריית מנדל גוסטמן ישיבת אוניבסיטה, עמוד 210, ניו יורק, ה'תשנ"ח.
.jpg)
