ציסטה פרא-שחלתית (באנגלית: paraovarian cyst), ידועה גם בשם ציסטה פראטובלית (המונחים משמשים לסירוגין[1]), היא שק מלא נוזל המצוי ברקמת האפיתל באזור חצוצרת הרחם הסמוך לשחלות. יש להבדילה מציסטה שחלתית הן במיקומה והן בסימפטומים.
ציסטות פרא-שחלתיות מדווחות בכל קבוצות הגיל הנשי ונראה כי קבוצת הגיל הנפוצה ביותר היא בעשורים השלישי עד החמישי של החיים.[1] מחקר שנערך באיטליה העריך כי שכיחות המקרים באוכלוסייה הנשית היא כ-3%, בעוד שמחקר נתיחה לאחר המוות של נשים לאחר גיל המעבר זיהה אצלן ציסטות פרא-שחלתיות בכ -4.7% מהמקרים.[2]
אבחון
ציסטות שחלתיות בדרך כלל מאובחנות באמצעות אולטרסאונד, CT או MRI, ובקורלציה עם הממצאים הקליניים ובדיקות אנדוקרינולוגיות. בהתאם, ציסטות פרא-שחלתיות ניתן למצוא בניתוח או במהלך הדמיה המתבצעת מסיבה אחרת.
מרבית הציסטות הן קטנות ואינן מלוות בתסמינים.[1] הגודל הטיפוסי המדווח הוא בקוטר של 1 עד 8 ס"מ .[3] נגעים גדולים עשויים להגיע ל-20 ס"מ או יותר בקוטר, מצב זה הופך להיות סימפטומטי ומלווה בהפעלת לחץ וכאב בבטן התחתונה.[4] גודל הציסטות יכול להוביל לפיתול (תסביב שחלה) של השחלה וגרימת כאב אקוטי.[5][4]
בשלב המקדים לניתוח, ציסטות פרא-שחלתיות נראות בדרך כלל בבדיקת אולטרה סאונד. עם זאת, בשל הקרבה לשחלה, בדיקת האולטרה סאונד עשויה להציג זקיק דמוי ציסטות שחלתיות. מצב זה עשוי להוות אתגר בזיהוי הציסטה כשחלתית, או פרא-שחלתית[6]
בנגעים קטנים אשר לא מלווים בסיפטומים, לרוב מסתפקים בתצפית ומעכב. נגעים גדולים יותר, נגעים אשר נצפו גדלים, נגעים סימפטומטיים (כאבים, תסביב שחלה ועוד) וכן נגעים עם ממצאים חשודים בבדיקת אולטרה סאונד (פיצוליות, פפילומיות, נוזליות ורכיבים מוצקים) נבדקים ומוסרים בדרך כלל בניתוח לפרוסקופיה.
הציסטות של מורגני
הציסטות של מורגני (באנגלית Hydatid cysts of Morgagni או Morgagni's cysts) הן ציסטות המופיעות כגידול מחובר לפני השטח באמצעות מעין גבעול צר ומוארך (pedunculated), לעיתים קטן, ולעיתים כצבר של ציסטות מרובות מחוברות לפימבריה של החצוצרות. לפיכך הן נחשבות כגרסה ספציפית של ציסטות פרא-שחלתיות.[8] הן נקראות על שם מומחה האנטומיה, ג'ובאני בטיסטה מורגני (אנ').
בעוד שבדרך כלל הציסטות של מורגני לא מלוות בתסמינים, הובחן כי הציסטות נוטות להיות יותר נפוצות אצל נשים עם בעיות פוריות בלתי מוסברות (52.1% לעומת 25.6% בבקרה, p<0.001), לכן ייתכן כי הן עשויות לשחק תפקיד בהפרעות פוריות אצל האישה.[9] ההסבר שהועלה להפרעות פוריות אלה הוא פגיעה שיוצר צבר הציסטות בתפקוד תקין של החצוצרות.[10]