היישוב הוא כפר אמנים, והוא הוקם בשנת 2004 על ידי תושבים ממרכז הארץ, במקום בו שכנה היאחזות הנח"ל צופר החל משנת 1968 ועד לאמצע שנות השבעים.
בעבר נקרא המקום מחנה בִּלְדַּד (כשם בלדד השוחי[3], אחד משלושת רעי איוב בסיפור המקראי) ועדיין ניתן למצוא שם זה במפות.
רעיון הקמת יישוב קהילתי ראשון בערבה ניזום על ידי גרעין של אנשים ממרכז הארץ שחפצו לעשות שינוי מהותי באורח חייהם תוך שילוב בשינויים בתחום עיסוקיהם. בסיס הרעיון היה הקמת יישוב קהילתי בסמוך למיזמי תיירות מדבריים, אותם הקימו חלק מתושבי צוקים הראשונים באופן עצמאי ותוך שמירה על האופי המדברי הייחודי של האזור. הקמתה של צוקים תוכננה ב-3 שלבים ובסך הכל לכ-155 יחידות דיור. בינואר 2019 התגוררו בצוקים כ-90 משפחות בשלב א' ושלב ב' של צוקים.
תושבי צוקים מתפרנסים מתיירות, חינוך, אומנות ומקצועות חופשיים כמו גם תחומי עיסוק הקשורים לחקלאות ולמועצה המקומית.
ביישוב יש שני גני ילדים, שאחד מהם הוא גן ילדים רב גילאי בו החינוך הוא אנתרופוסופי. כמו כן כ-70 בני נוער של צוקים משתתפים בפעילות של תנועת נוער אשר שייכת לתנועת התנועה החדשה.
תיירות
סביב צוקים הוקמו 7 מתחמי לינה מדברית, החל מבקתות הבנויות מבוץ ועד לסוויטות מפוארות.
"סרטים בערבה - פסטיבל קולנוע בינלאומי" הוא אירוע קולנוע מדברי בינלאומי תחת כיפת השמיים שמתקיים בצוקים מדי שנה.
מחנה בלדד הנטוש הפך לכפר אמנים ובו סדנאות לקרמיקה, ציור, פיסול, עבודות עץ ותכשיטים. במקום חנות טבע ובית קליה לקפה. כפר האומנים פתוח בימי שישי ובחול המועד, כמו גם בזמן פסטיבל הסרטים.
