רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
חלקם של הרוסים במלחמת העולם הראשונה החל להצטמצם בשל מצב התוהו שהשתלט על רוסיה לאחר מהפכת פברואר. במשך שנת 1917 הלך הצבא הרוסי בן חצי מיליון החיילים והתפזר, עד שבראשית 1918 נותרו ממנו כמה אלפי חיילים וכמאתיים קצינים. ב-3 במרץ1918 נחתם הסכם ברסט-ליטובסק ולפיו פרשה רוסיה מהשתתפותה במלחמת העולם הראשונה וויתרה על כל השטחים שנמסרו לה בקווקז מכוחו של קונגרס ברלין. למרות מחלוקת בעניין בין הממשלה העות'מאנית לבין בת בריתם גרמניה, החליט אנוור פאשה לקדם את תוכניתו ולכבוש את דרום הקווקז תוך ניצול התוהו שפקד את רוסיה. לשם כך הקים את צבא האסלאם שמנה בין 14,000 ל-25,000 חיילים, כולם מוסלמים ומכאן שמו של הכוח. באופן מכוון לא כלל הכוח קצינים גרמנים, דבר שהיה מקובל בצבא העות'מאני משך כל שנות המלחמה, שכן אנוור פשה סבר כי לגרמניה ולאימפריה העות'מאנית שוב אין מטרות משותפות לאחר פרישת רוסיה מהמערכה.
זירת הקווקז הייתה לזירה היחידה, למעט הדרדנלים, בה הגיעה האימפריה העות'מאנית להישגים צבאיים בני קיימא במלחמת העולם הראשונה. ואולם זמן קצר לאחר מכן, עם כניעת העות'מאנים בהפסקת האש של מודרוס ב-30 באוקטובר1918, פורק גם צבא האסלאם והעות'מאנים נסוגו מכל השטחים שכבשו.
הערות שוליים
^Missen, Leslie (1984). Dunsterforce. Marshall Cavendish Illustrated Encyclopedia of WWI, vol ix. Marshall Cavendish Corporation, pp. 2766-2772. ISBN 0-86307-181-3.
