משימת האוניה הייתה מעקב אלקטרוני אחר פעילות ימית של הצי הצפון קוריאני, הצי הסובייטי וציתות לתחנות המכ"ם החופיות של קוריאה הצפונית. ציידת-צוללות צפון קוריאנית התקרבה ל"פואבלו" והורתה לה לעצור, אולם האוניה האמריקאית ניסתה להתחמק או אז הצטרפו שלוש ספינות טורפדו למרדף ושני מטוסי מיג-21 חגו מעל. האוניה האמריקאית עצרה ומלחים צפון-קוריאנים עלו עליה ושבו אותה, ללא שירתה ירייה אחת. באוניה שרתו 83 אנשי צוות ואחד מהם נהרג בהתקפה.
אנשי הצוות האמריקאים הועברו למחנה שבויים, שם עונו. בעקבות משא ומתן ארוך הוחזרו לארצות הברית לאחר כאחד עשר חודשים. אולם האוניה נשארה שם ומהווה היום מוזיאון צף.
לאחר שאנשי הצוות שבו לארצות הברית עלתה השאלה האם להעמיד לדין צבאי את מפקד הספינה לויד בוצ'ר כיון שנכנע ללא קרב ולא השמדת החומר המודיעיני. לבסוף החליט מזכיר הצי שלא להעמידו לדין בנימוק כי סבל מספיק בשבי הקוריאני.
האמריקאים טענו שהאוניה שייטה במים בינלאומיים בעוד שהצפון-קוריאנים טענו, שהאוניה שהתה בתחום המים הטריטוריאליים שלהם. ה"פואבלו" הפליגה ללא סימני זיהוי והניפה את הדגל האמריקאי, רק לאחר שספינות פטרול קוריאניות התקרבו לטווח מגע והורו לה לעצור, בדומה לתקרית "ליברטי".
הצי האמריקאי עדיין מחשיב את האוניה במצבת כלי השיט הפעילים שלו.[1]